הנדסה - ניתוח ראשוני של גורמים לחריגות כספיות בפרויקטי בנייה

* מתוך התזה שהוגשה במסגרת לימודי מוסמכים (הטכניון)

תקציר

חריגות בתקציב ובזמן, הפכו לחלק בלתי נפרד מפרויקטי בנייה בארץ ובעולם. השאלה כיום אינה האם יהיו חריגות, אלא מידת חומרתן. מגדירים פרויקט בנייה כפרויקט בנייה מוצלח במידה ועמד ביעדי הזמן, התקציב והאיכות שהוגדרו ותוכננו לו.

אחד מתפקידיו העיקריים של מנהל פרויקט בנייה הוא לוודא שהפרויקט יעמוד בקריטריונים אלה עם מינימום חריגות בתקציב ובזמן המהוות, מבחינתו, נעלם שהשפעתו רבה. למרות השפעתן המהותית של החריגות על הפרויקט, יזמים ומנהלים מפנים מאמצים רבים ללמוד לחיות עם התופעה ולא מתמקדים במיגורה.

בשני העשורים האחרונים, הספרות העולמית עסקה רבות בנושא העלויות החריגות בפרויקטי בנייה, נידונו. עלויות החריגות מכיוונים שונים ולמטרות שונות. החוקרים התמקדו באומדן העלויות, במניעתן, בניהולן, בתכנונן ובגורמיהן. בארץ, עד היום, לא נערך מחקר כלשהו בתחום זה.

מטרתו העיקרית של המחקר שנערך, הייתה להצביע על הגורמים השורשיים העיקריים לחריגות בתקציב של פרויקטי בינוי ותשתיות בארץ, באמצעות כלים ייעודיים מתחום ניהול האיכות הכולל. טיפול בגורמים השורשיים, בניגוד לטיפול בתסמינים, חיוני לפתרון הבעיה. הסבת תשומת ליבם של יזמים ומנהלי פרויקטים לגורמים השורשיים של החריגות בתקציב יתרום לצמצום התופעה והקטנת היקפה. מטרתו המשנית של המחקר, באין מחקרים קודמים בנושא, היא לאמוד את שיעורי החריגה באופן כמותי.

בדומה למטרות המחקר, ניתן לחלק גם את שיטת המחקר לשני שלבים עיקריים: הראשון –ניתוח מצב קיים – על-ידי דיגום של כ-50 פרוייקטים שבנייתם הסתיימה, באמצעות שאלון ייעודי, על-מנת לקבל אומדן ראשוני להיקף החריגות. השני - ניתוח גורמים שורשיים, לפי העקרונות שאומצו על-ידי ה ASQ - American Society for Quality וביסוס מתודולוגיית הניתוח על עיקרון ה-Expand-Focus, אשר, שימוש שיטתי בו, מבטיח טיפול מעמיק בבעיה.

שיטת המחקר כללה:

1. סדנת מומחים בעלי ניסיון רב בענף הבנייה.

2. בניית מאגר גורמים אפשריים על-ידי איחוד ממצאי סקר ספרות בין-לאומי עם ממצאי סיעור המוחות של מומחים מקומיים.

3. זיכוך המאגר המאוחד של הגורמים לכדי מספר מצומצם של גורמים שורשיים.

4. סקר רוחב מקיף בקרב מספר רב של מהנדסים העוסקים בניהול פרוייקטים, על-מנת לבדל את שלושת הגורמים המשפיעים ביותר על חריגות בתקציב בענף הבנייה.

בסקר הרוחב שנענה על-ידי 195 מהנדסים, הוצגו 15 גורמים פוטנציאליים, מתוכם זוהו שלושה גורמים שורשיים בולטים (לפי סדר חשיבותם) לחריגות בתקציב:

מסמכי מכרז לא בשלים.
ריבוי שינויים בדרישות או בהגדרות היזם.
מחירי מכרז זוכה נמוכים בצורה לא ריאלית (`מתאבד תורן`).

במחקר נמצא גם כי:

העוסקים בתכנון מודים שרמת התכנון היוצאת תחת ידיהם אשמה במידה לא-קטנה בחריגות בתקציב בפרויקטי בנייה. הם תולים את האשמה בשכר הטרחה הנמוך שהם מקבלים, שאינו מאפשר להם להביא את התוכניות לרמת מוכנות גבוהה יותר.
נקודת מבטו של היזם, באשר לגורמים לחריגות בתקציב, שונה בצורה משמעותית מנוקדת מבטם של כל שאר הקבוצות (מנהלי פרוייקטים, קבלנים, מתכננים).
בפרויקטי תשתית, יש השפעה מהותית על החריגות לגורם `הפתעות בתת-הקרקע`.

בהערכה גסה, על פי ממצאי המחקר, החריגה הממוצעת בתקציב פרויקטי מבנים היא לפחות 15%, ובפרויקטי תשתיות החריגה גבוהה יותר. הבדיקות במחקר הנוכחי מאפשרות להעריך חריגות בתקציב בפרויקטים היותר סטנדרטיים המיוצגים במדגם, אך אינן מאפשרות לקבוע את השיעור הממוצע של החריגה בתקציב בכלל הפרויקטים, ובמיוחד לא באלה שהסתבכו בצורה יוצאת דופן. המחקר לא כלל פרוייקטים שתכולת העבודה שלהם השתנתה בצורה מהותית, או שהמחלוקות לגביהם טרם נפתרו.

הגורמים לחריגות בתקציב חולקו לקטגוריות אב. מניתוח הגורמים לפי החלוקה לקטגוריות עולה כי ההשפעה על 43% מהגורמים לחריגות בתקציב נמצאת ברמת הפרוייקט ומקורה בהתייחסות מזלזלת (זילות) כלפי מסמכי המכרז. ההשפעה על 19% נוספים נמצאת בידי הארגון היוזם את הפרויקט, ומקורה בתרבות התכנון. 37% מן ההשפעה נובעת מהתנהלות ענף הבנייה הישראלי בכללותו. לפי תפיסה זו ארגונים גדולים העוסקים בבנייה משפיעים על 62% מהגורמים לחריגות בתקציב בפרויקטי בנייה, ויכולים, על-ידי סידרה של שינויים ארגוניים הנוגעים לסטנדרטים של תכנון וניהול, לשנות את תמונת החריגות בתקציב בארגוניהם, ובטווח הארוך יותר – ליצור השפעה מצטברת על כלל הענף.

על אף שממצאי המחקר, מושפעים מסובייקטיביות המשיבים שלקחו בו חלק, חדשנותו מתבטאת במתודולוגיה הייחודית לניתוח הגורמים השורשיים של בעיה מורכבת, רגישה וענפה.

התרופות המוצעות וההמלצות המעשיות העיקריות הן: הגדרה נכונה של תפקידיו וסמכויותיו מנהל הפרויקט החל משלב ייזום הפרוייקט, דרך ניהול הפרוגרמה והתכנון המפורט ותוך הקפאת תצורת הפרויקט לאחר התכנון הראשוני בכל מהלך התכנון המפורט והביצוע בשטח של הפרויקט. באופן מעשי, פירוש הדבר הוא שהמזמין ימנה מנהל פרוייקט מטעמו שיהיה אחראי על הפרוייקט מתחילתו ועד סופו (ולא כפי שנהוג היום בגופים ציבוריים שונים, שהתכנון מנוהל ע"י גוף אחד, ואילו הביצוע מנוהל ע"י גוף אחר).

מומלץ לתגבר את צוות התכנון מטעם המזמין בפונקציה מוגדרת היטב של "בקרת מסמכי המכרז". פונקציה זו תמולא ע"י כמאי (מחשב כמויות) ומתאם תוכניות מקצועי אשר יעשו את ההתאמות המתבקשות בין התוכניות (סופרפוזיציה) והמפרטים של המתכננים והיועצים במקצועות השונים, ידאגו לאחידות ולבהירות של ההגדרות, ויסגרו היטב את כל ה"פינות" והממשקים בין כלל מסמכי המכרז (לרבות החוזה, התנאים הכלליים, מפרטים כלליים, מפרטים מיוחדים וכיו"ב). על-ידי הכנה מוקפדת של מסמכי המכרז השונים ניתן יהיה לטפל, ברמה הפרויקטאלית, בשני הגורמים הראשונים לחריגות המופיעים לעיל (1. מסמכי מכרז לא בשלים; 2. ריבוי שינויים בדרישות או בהגדרות היזם).

טיפול בגורם השלישי (מחירי מכרז זוכה נמוכים בצורה לא ריאלית) מחייב יישום שיטות חדשות לבחירת קבלנים אשר מנסות לכוון בדרך שיטתית ואובייקטיבית לבחירת הקבלן המתאים ביותר במקום לבחור בזה שנתן את ההצעה (הראשונית) הזולה ביותר.

במישור האקדמי, מומלץ לערוך שני מחקרי המשך. הראשון - יבחן שיטות חלופיות לבחירת קבלן זוכה ויבדוק את השפעתן של שיטות אלו, והשני - יבדוק את ההשפעה של בדיקות אינטנסיביות יותר של מצב תת-הקרקע על היקף החריגות בפרויקטי תשתית, וימליץ אילו בדיקות מוקדמות כדאי לתגבר.

יוקלה שבתאי

שבתאי יוקלה, נשוי ואב לשלושה, בוגר תואר ראשון (BSc) ושני (MSc) בהצטיינות בהנדסה אזרחית מהטכניון ותואר שני (MA) במדעי הסביבה ואנרגיה מאוניברסיטת תל-אביב. שבתאי הינו מהנדס משנת 2007. בתפקידיו הקודמים עבד כמנהל פרויקטים בביצוע ולאחר מכן בניהול ופיקוח וכיום מנהל את מחלקת ההנדסה בחברת "פז כלכלה והנדסה".

iuclea@gmail.com