השחקנים בשדה הבנייה (חלק א`)

אבי גנח

במאמרים הבאים נכיר את בעלי התפקידים בענף הבנייה, נלמד מהם תחומי האחריות עליהם הם חולשים, היכן תרומתם וכיצד הם עובדים יחד.

כאן המקום להעיר שלגבי חלק מה"שחקנים" המעורבים בתהליך הבנייה אין הסדר חקיקתי כלשהו, והם אינם נזכרים בתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל-1970 (להלן – תקנות הבנייה).

לכל תהליך בנייה יש לו מכנה משותף רחב למדי בכל הנוגע להיזדקקות לפונקציות המועסקות בתהליך הבנייה. כך למשל, ברובם ככולם של המקרים יהיו מעורבים בתהליך הבנייה אדריכל ומתכנן שלד. הטעם לכך הוא שהשדרה המרכזית של הפונקציות הנוטלות חלק בבנייה היא זהה, או לפחות דומה, מצב המתחייב בחלקו מן החוק. הדגש ניתן על זהות או דמיון המשימות ולא על זהות או דמיון האנשים או הגופים המבצעים אותן.

מצבת האנשים מבצעי המשימות יכולה להיות שונה בדגמים השונים ובמקרים השונים. לא כן המשימות עצמן. כך למשל, יש שאת ניהול הפרויקט יעשה רק הקבלן, יש שמנהל עבודה הנדסאי יהיה גם אחראי על הביצוע (במבנה פשוט), וייתכנו גם אפשרויות רבות אחרות. ואולם ברוב רובם של המקרים הגיוון בסוג האנשים ממלאי הפונקציות לא ישבש את "תמונת הפונקציות" שהיא תמונה קבועה פחות או יותר. אין להסיק מכך שההרכב או התמהיל של בעלי התפקידים כפי שהוא במציאות, הוא תמיד ראוי ורצוי, ואולם גם באותם מקרים שהתמהיל אינו ראוי, עדיין הפונקציות המשותפות למרבית תהליכי הבנייה קיימות הלכה למעשה, תוך שאדם אחד ממלא יותר מאחת. עובדה זו מצביעה על-כך שהוצאתו לפועל של תהליך הבנייה מצריכה את שיתופן של כל הפונקציות הללו.

המיפוי וההצגה של הפונקציות המתקיימות בפועל בתהליך הבנייה, לא יהיו שלמים ללא תיאור קצר של החקיקה שחלה עליהן, ולפיכך נתאר גם חקיקה זו בקצרה, ככל שהיא קיימת לגבי כל "שחקן" כזה.

דברים אלו אמורים גם לגבי שחקנים מרכזיים בשדה – מפקח צמוד, מנהל פרויקט ויועצים ומתכננים בתחומים שונים כמו ביסוס, אינסטלציה ועוד.

רוב הפונקציות המעורבות בהליך הבנייה אינן מוזכרות בדיני התכנון והבניה בהוראות ברורות וישירות.

אחד החריגים לכך הוא האחראי לביקורת הביצוע של עבודות הבנייה. סעיף 16.02 לתוספת השנייה של תקנות הבנייה קובע מפורשות: "לא יוחל בבניה אלא לאחר שנתמנה אחראי לביקורת הביצוע".

חלק משאר הפונקציות אינן מוסדרות כלל, ועל מעורבותן של אחרות בתהליך הבנייה אנו למדים בעיקר בדרך פרשנית עקיפה של אזכורן ואזכור מעורבותן בדיני התכנון והבניה, תוך קביעה נפרדת בחוקים אחרים שהן יכולות להתבצע רק על-ידי מי שנקבע ככשיר לכך לפי אותם חוקים (לדוגמה, ייחוד פעולות הקשורות לתכנון שלד שנקבע לגבי מהנדסים בתקנות המהנדסים והאדריכלים (רישוי וייחוד פעולות), התשכ"ז-1967, או ייחוד פעולות שנקבע לגבי העיסוק בעבודות חשמל בחוק החשמל, התשי"ד-1954).

במאמרים הבאים אנסה לתאר ולרכז בקצרה את "השחקנים" שנוטלים חלק בתהליך הבנייה.

א. היזם - "המוציא לפועל"

היזם עומד בראש פירמידת השליטה. הוא זה שמכוחו פועלים, ישירות או בעקיפין, כל בעלי התפקידים בתהליך הייצור של "מוצר הבנייה" שמדובר בו. פעמים רבות השליטה היא שליטה עסקית-מינהלית, להבדיל משליטה מקצועית. כך למשל לא יוכל יזם לתת למתכנן שלד הוראות בעניין השלד שיש בהן התערבות בשיקול דעתו המקצועי.

היזם הוא יוזם פרויקט הבנייה, בעל היכולת הכלכלית לבצעה, ובעל זכות או בעל שליטה במקרקעין שבהם ייבנה המבנה. בכינוי כזה או אחר, דמות זו קיימת בכל סוג של בנייה כזו או אחרת, בפעם אחת הוא מכונה היזם, ובפעמים אחרות האחרים הוא יכול להיות הקבלן, או הבעלים הבונה לעצמו, או בעל שם ואיצטלה אחרים.

קשה לתאר מצבים שבהם לא יהיה בעל יכולת וזכות כזו. אנו נכנה דמות זו בשם "היזם". היזם הוא מטבע הדברים בעל האינטרס העליון בהצלחת פרויקט הבנייה, הן מבחינת האיכות, הן (כפועל יוצא מכך) מבחינת הבטיחות, הן מבחינה כלכלית כספית, והן מבחינות רבות אחרות. אינטרס זה מניע את היזם לנקוט בצעדים שיבטיחו את השגת מטרותיו. צעדים אלו כוללים את שכירת שירותיהן של פונקציות שונות המעורבות בתהליך הבנייה, הכל כמפורט בהמשך.

בהיותו של היזם מקור הסמכות של כל בעלי התפקידים, הוא (או הבאים מכוחו) נמצא פעמים רבות במוקד ההכרעה של מחלוקות ביניהם. יש והוא מצוי במה שנראה לו כניגוד אינטרסים בינו לבין ממלא פונקציה מקצועית זו או אחרת. אלה יכולים לעמוד על קיום תכנון מקצועי ראוי או על ביצוע תקין של בנייה, שיהיו בניגוד לאינטרס שלו לשמור על עלות נמוכה. כל ניגודי האינטרסים והמחלוקות הללו יכולים להשליך על איכות הבנייה, לרבות על בטיחותה. לכל הנושאים הללו ניתן את דעתנו בהמשך.

ב. מנהל הפרוייקט מטעם המזמין - "מפקח"

עד לפני עשרות מעטות של שנים לא הייתה נהוגה פונקציה נפרדת שביצעה משימה זו. שירותי האדריכל כללו אז לא רק את התכנון האדריכלי, אלא גם את התיאום של תכנוני המערכות השונות (חשמל, אינסטלציה, מיזוג אוויר וכיוצא בזה). היה זה האדריכל שריכז ותיאם עבור היזם את כל שירותי התכנון, והוא היה זה שהפכם למקשה אחת.

היזם יכול להיות איש מקצוע בענף הבנייה (דגם הקבלן), ואולם לעתים, ובוודאי כשמדובר במבנים המשמשים את הציבור, היזם איננו איש מקצוע כזה. תהליך הבנייה הוא סבוך מאוד, הן מבחינת הנורמות החלות, הן בתכנון, והן בביצוע. מי שאיננו איש מקצוע איננו יכול לרכז את הטיפול בתהליך הבנייה, ויהיה זה הכרחי וטבעי שהוא ישכור את שירותיו של מי שמסוגל להנהיג ולהוביל את התכנונים השונים, לעשות ביניהם את התיאום הדרוש, ולפקוח עין על הניהול ועל האיכות של הביצוע.

הטלת תפקיד כזה על האדריכל פעלה יפה בתקופה שבה היבטי התכנון שליוו את הבנייה היו פשוטים ובהיקף קטן יחסית ורובם נערכו על-ידי האדריכל עצמו. משרבו המערכות (וכיום ישנם בארץ מבנים שבהם מספר היועצים ומתכנני המערכות עולה על שלושים) ומשגדלו המבנים/בניינים מבחינת היקפם, מורכבותם וגובהם (ובכלל זה גורדי-שחקים שיש בהם בעיות תכנון מיוחדות), ומשנוסף ידע, ובעקבותיו נתווספו התמחויות ותת-התמחויות בשטחים רבים, התעורר צורך בבעל תפקיד מיוחד שינהיג ויתאם את מלאכת התכנון. בעל תפקיד זה, שיש לו, כפי שנראה בהמשך, תפקידים גם במהלך ביצוע הבנייה, קרוי "מנהל פרויקט/מפקח ".

מנהל פרויקט/ מפקח , כאישיות נפרדת שעליה מוטלים התפקידים האמורים, אינו קיים אפוא בכל המקרים ובכל המצבים. אולם במבנים הנבנים על-ידי גופים ציבוריים ובפרויקטים גדולים הוא כמעט עניין שבשגרה. בהיעדרו של מנהל פרויקט/מפקח ממלא את תפקיד תיאום התכנון, גם בימינו, מתכנן אחר, ובדרך-כלל יהיה זה האדריכל. זוהי דוגמה טובה למה שאמרנו לעיל, שיש להבחין בין קיומה של משימה, לבין האישיות המקצועית הממלאת אותה.

האמור לעיל מתייחס ליזם שאיננו איש מקצוע בענף הבנייה. אך כפי שראינו, ייתכן שהיזם יהיה גם הקבלן שהוא איש מקצוע. במצב כזה יש והוא מבצע גם את הפונקציה של מנהל פרויקט/מפקח על כל היבטיה, או את מקצתה, למשל כשהוא מתחלק בה עם האדריכל המתאם את התכניות ומרכז את ההנהגה של התכנון. אנו רואים פעם נוספת מצב שבו המשימה איננה נעלמת גם כשאין אדם המופקד עליה לפי תוארו. במקרה זה היא מתבצעת על-ידי "שחקן" אחר, או שהיא מתפצלת בין שני "שחקנים".

למנהל הפרויקט /מפקח יש גם תפקידים במהלך הביצוע, במיוחד כשמדובר ביזם שהוא הדיוט. כל כולו של התכנון לא נעשה, אלא כדי להקים לפיו בניין. מנהל הפרויקט/מפקח מעניק את שירותיו, וביתר שאת, גם בשלב ההקמה. תפקידיו העיקריים בשלב זה הם לדאוג לכך שהתכנונים יקרמו עור וגידים של בניין העומד על תילו. לצורך כך הוא דואג להשלמת המפרטים, לבחירת המבצעים ולקביעת תנאי עבודתם. הוא גם מעורב בתהליך הביצוע, ועל פיו יישק דבר באתר הבנייה. הוא בודק, או משליט בקרה, או מבקר את הבקרה ואת הפיקוח בתהליך הבנייה, הוא זה שמתאם את הביצועים למיניהם, הוא מאשר לקבלנים את תחילתם והשלמתם של שלבי העבודה השונים, כמו גם את העבודות בשלמותן, הוא עומד בקשר עם המתכננים בשאלות הבהרה, הוא גם מקפיד על ביצוע פיקוח עליון (שיידון להלן) על-ידי המתכננים, והוא המכריע במחלוקות מקצועיות בנושאי תכנון או ביצוע. בקצרה, מנהל הפרויקט מופקד על-כך שהבניין ייבנה על פי התכניות ולפי הדין, באיכות הנדרשת ובדרך ראויה.

אין צריך להכביר מילים על-כך שניהול הפרויקט בשלב הביצוע הוא לא רק משימה רצויה, הוא גם, כפי שנרחיב להלן, משימה הכרחית. הטעם לכך הוא שיש בתהליך הביצוע, אפילו של מבנים קטנים, תשומות רבות של חומרים רבים ושל דיסציפלינות תכנוניות וביצועיות שונות, ויש לכן הכרח בהשלטת סדר דברים וסדר עבודה שבהם יהיו הרמוניה ותיאום בין כולן, למען לא תיווצר סתירה או אי-התאמה בין תכנונים שונים ובין סדרי ביצוע ומועדי ביצוע של מתכננים או של בעלי מקצוע שונים. מנהל הפרויקט הוא מי שמופקד על-כך. עם זאת, חשוב להדגיש שגם פה, ואולי ביתר שאת, יש מצבים שבהם מלאכה זו נעשית על-ידי "שחקנים" שתפקידם העיקרי הוא אחר (למשל, במבנים קטנים – מנהל עבודה, ובאחרים – מהנדס ביצוע).

למרות חשיבותה של פונקציה זו, אין לה כיום זכר בחקיקה.

ג. האדריכל

חוק המהנדסים והאדריכלים, התשי"ח-1958, קובע חובת רישום ורישוי לאדריכל. זכאי להירשם כאדריכל מי שעומד בקריטריונים של הכשרה לימודית בארץ או בחו"ל כמפורט בסעיף 9 לחוק. זכאי להירשם כאדריכל רשוי מי שהיה רשום שלוש שנים, ועבד בענף שבו היה רשום בתקופה זו (סעיף 11 לחוק).

עיצובו החיצוני והפנימי של המבנה, כולל חלוקת חללים פנימיים לתאים בעלי שימושים שונים (חדרים, אולמות, מסדרונות, חדרי מדרגות, פיר-מעלית, מחסנים ועוד) וכן מבואותיו של המבנה, חלונותיו, פתחי המילוט שלו וכיוצא בזה, הוא מתפקידו של האדריכל.

את כל אלו עושה האדריכל על בסיס "תפישת העולם" הכללית של היזם, המבטאת את השימושים והייעודים הכלליים שלשמם מבקש היזם להקים את המבנה. "תפישת עולם" זו מכונה בעגת המקצוע "פרוגרמה".

אין צריך לומר שהאדריכל איננו בן חורין ליתן דרור מלא למאווייו המקצועיים. לא רק שהפרוגרמה כופה עליו אילוצים, אלא שנוספים עליה כהנה וכהנה, החל מאילוצי התכנון האזורי המגבילים את הצורה, הנפח והמיקום המדויק של המבנה במגרש, עבור דרך אילוצי יציבות (כגון מיקום עמודים תומכים וגודל מפתחים), והוראות דין (גודל מינימלי של חדרים ושל חלונות, מעקות, גובה מדרגות וכל כיוצא בזה), וכלה בדרישות פונקציונליות הכרוכות בשילוב מערכות שונות במבנה (מעליות, חשמל, ביוב, מים, מיזוג אוויר וכדומה) וכן שיקולי עלות.

עם זאת, ברור שהמהלך התכנוני הראשון הוא ארכיטקטוני, והאדריכל הוא לכן הדמות הראשונה, אם לא הראשית, ששירותיה נדרשים בתהליך תכנון המבנה. מתקבל על הדעת שכלל פעילותו של האדריכל כמוסבר לעיל גרמה לכך שבמסורת הבנייה, הוא היה (ובמידה רבה עודנו) המוביל והמנהיג את כלל התכנון של המבנה, והוא גם זה שעושה את התיאום של כלל התכניות המפורטות כדי להביא את כולן למקשת תכנון אחת, כאשר מלאכה זו איננה נעשית על-ידי מנהל הפרויקט.

האילוצים שלהם כפוף האדריכל, בין שפורטו לעיל בין אחרים, כמו גם אילוצים דומים או אחרים המובאים בחשבון על-ידי כל מתכנן אחר, מחייבים את החלת עיקרון "הצוות המקצועי" על תהליך תכנון המבנה. הצורך להשיג בסופו של דבר מקשת תכנון אחת מחייבת את צוות המתכננים לעבוד בצוותא חדא, כשכל אחד מהם ער לצרכים ולתכנון של עמיתיו. כך למשל, האקסיומה שעל מבנה להיות יציב, משליכה את היבט הקונסטרוקציה על התכנון האדריכלי, וההיזקקות למערכות בבניין מחייבת את התכנון האדריכלי להיות קשוב לדרישות מתכנני המערכות והיועצים השונים. אמור מעתה שלצד היותו של האדריכל ראשון המתכננים גם מבחינת סדר הזמנים, ובמקרים רבים גם בהיבטים אחרים, עדיין הדומיננטי גם אצלו, הוא היותו חבר לצוות תכנון מקצועי.

אעיר כי העובדה שמקומו של היזם לא הוזכר בכל העשייה שפורטה לעיל איננה צריכה להטעות כאילו שהשיח התכנוני הוא שיח בין מתכננים, שהיזם נפקד ממנו. לא רק שהפרוגרמה, שהיא המסד ל"טפחות התכנון", היא יציר רצונו של היזם, כפי שרצון זה עוצב בהתייעצות עם האדריכל (ולעתים גם עם ממלאי תפקידים אחרים), אלא שבטרם יתקבלו החלטות תכנוניות בסיסיות, נדרש בדרך-כלל אישור של היזם. כך למשל במקרים שבהם קיימות מספר חלופות שיש להן השלכה על העלות או על נוחות השימוש במבנה, תפקודו או ניצול שטחים בו.

מבחינת דיני התכנון והבניה, האדריכל הוא אחד מן המוסמכים להיות עורך בקשה להיתר. כאשר הוא ממלא תפקיד זה, הוא חותם על הצהרות שלפיהן הוא אחראי לכך שהבקשה ונספחיה נערכו לפי מיטב הידיעה המקצועית ובהתאם לכל חיקוק החל על הבניין, שכל הנתונים שנמסרו נכונים ושהתכנון המוצע תואם את כל התכניות פרט לסטיות שפורטו. על עורך הבקשה לבצע גם פיקוח עליון לפי תקנה 2(א) לתקנות התכנון והבניה (פיקוח עליון על הבניה), התשנ"ב-1992, ועליו להצהיר בבקשה לתעודת גמר שהבנייה בוצעה בהתאם לתכניות ולהיתר, כמפורט בטופס 4 לתוספת הראשונה לתקנות הבנייה.

יצוין שלצד עורך בקשה להיתר שהוא אדריכל, ייתכנו גם עורכי בקשה בעלי כשירויות אחרות.

תקנות המהנדסים והאדריכלים (רישוי וייחוד פעולות), התשכ"ז-1967 (לעיל ולהלן – תקנות רישוי וייחוד פעולות) ייחדו לאדריכל רשום פעולות שונות וביניהן תכנון אדריכלי של מבנים פשוטים (כהגדרתם שם), ביצוע שינויים במבנים קיימים, תכנון אדריכלי של מבנים יבילים בגודל ובשימוש מוגבלים, הגשת תכניות ופיקוח עליון על ביצוען, הכל עבור מבנים פשוטים. פעולות תכנון ופיקוח על ביצועם של מבנים שאינם פשוטים יוחדו בתקנות האמורות לאדריכל רשוי.

נעיר כי בחלק מהפעולות שיוחדו לאדריכל רשום רשאי לעסוק גם הנדסאי אדריכלות והנדסאי תכנון ועיצוב פנים.

מעניין ?! היכנסו לפרקים הבאים:

חלק ב' - מתכנן השלד, יועצים ומתכננים כניסה
חלק ג' - קבלני המשנה, אחראי לביצוע השלד, פיקוח עליון כניסה

אבי גנח

הנדסאי מוסמך משנת 1988, חבר קבוע בועדה המרכזית לתקני הבניה 100 ,חבר ועדה טכנית חיפוי וריצוף 110 חבר ועדה טכנית תכנון כללי 117, חבר ועדת מומחים 11022 חיפוי בקיבוע מכאני של מכון התקנים הישראלי, מומחה בתחום איטום מבנים תת קרקעים ומבנים ,יועץ בטיחות מבנים , לווי ויעוץ פרוייקטים בתחום שיחזור, חיזוק , ושיקום המבנים. משמש כיועץ בכיר לארגונים שונים, וכעד מומחה בבתי המשפט. ממונה בטיחות וגהות .מנכ"ל ברת "אחוזת בית הנדסה ובינוי ".

avi07@017.net.il