הינך נמצא כאן

השר יואב גלנט מבטיח לקבלנים: השנה ינתנו פי 2 היתרי בניה לעומת 2014

״בשנת 2017 ינתנו פי 2 היתרי בניה לעומת 2014, וב-2018 יהיו פי 2 התחלות בניה מ-15. בשנת 2019 המכונה תעבוד בתפוקה מלאה, והמשמעות של הכל היא שנייצר יותר דירות״, כך אמר היום שר הבינוי והשיכון יואב גלנט, בפאנל מועצת ענף הבניה שהתקיים ב-5 באפריל בתל אביב, בהשתתפות בכירי הענף.

שר השיכון והבינוי, יואב גלנט. צלם: חורחה נובומינסקי

בפאנל הציג גלנט גם את ההקלות הרגולטוריות עליהן חתם, להסרה נוספת של החסמים בענף. רוני בריק, יו״ר התאחדות בוני הארץ, בירך את גלנט על ההקלות לענף ואמר כי ״זהו יום חג לענף הבנייה, כשהשר העניק את חתימתו לצמצום הרגולציה המיושנת בענף. חיכינו לזה אחרי עבודה משותפת של שנה וחצי שנעשתה בהתאחדות בוני הארץ ומשרד הבינוי והשיכון, והשינוי עבר ברוב מכריע במועצת הקבלנים. צמצום הרגולציה המסורבלת יקל על הקבלנים ותיתן להם את מרחב הפעולה הדרוש לייצר עסקאות נוספות בשוק הנדל״ן הישראלי. צריך לזכור, שבסוף היום, המשמעות של הקלת רגולציה בתחום הבנייה מייצרת אפשרות לעמוד במשימה הלאומית שלנו - יצירת פתרונות דיור במהירות״.

ההקלות התקבלו בשמחה על ידי הקבלנים, אולם בדיון שקדם להכרזה, בכירי הענף העלו בפני השר את הקשייים הקיימים בפעילותם, וחוסר יכולתם לייצר את יחידות הדיור הדרושות למשק.

חיים פייגלין, מנכ״ל צמח המרמן, אמר כי ״מצב חברות הביצוע הולך ומתדרדר. חברות גדולות וותיקות כמו א.דורי ואורתם סהר נשחקות. מצבם של הקטנים אפילו יותר שברירי, מכיוון שהמחלה היא מדד תשומות הבניה. חברות הביצוע מתקשרות בהיקפים אדירים של מעל מיליארד שקל בשנה. התקשרויות ארוכות טווח של 3-4 שנים, ומדד תשומות הבניה שוחק אותם, כי הוא לא מייצג מה שקורה בפועל. כולם דואגים לציבור וליציבות הבנקים והרשויות המקומיות, אבל אף אחד לא דואג לשדרה הניהולית של ענף הבניה״.

עמיר שאלתיאל, יו״ר אלדר שיווק, אמר כי ״ניתחנו פרויקטים של 3,000 יח״ד שהיו צריכים לצאת לשיווק, ובסופו של דבר ראינו התארכות של תהליכי הרישוי. לפני 3 שנים הכריזו על הקמת מכוני הבקרה, עברו 3 שנים ואין מכון אחד כזה. אין שיפור בקצב הרישוי של פרויקטים. יש אי התאמה בין מה שקורה בממשלה, ובין הרשויות המקומיות, שעושות מה שהן רוצות. קבלנים מי שלוחץ יותר מקבל יותר, וזה לא תהליך. בהונגריה לוקח 3 חודשים לקבל היתר בניה, ובישראל שנתיים. צריך להבין שיש בעיה חמורה בבירוקרטיה של הרשויות. צריך להכריז מלחמה כוללת בבירוקרטיה – להגדיר לוחות זמנים ומי שלא תעמוד בהן תקבל קנס, ומי שכן תקבל פרס״.

אלי אביסרור, יו"ר ארגון קבלני באר שבע והדרום ומנכ"ל חברת אביסרור משה ובניו, אמר כי ״הקבלנים שזוכים במרכזי מחיר למשתכן צריכים להמתין שנתיים כדי לקבל את הקרקע, ולממן את הכל. מדברים על רפורמות אבל בסוף חוזרים אחורה. לא רואים שום שינוי, והכל תקוע כמו כל הליך רגיל. המשתכנים יקבלו את הדירות עוד 5-6 שנים ואני לא חושב שזו המטרה שלכם בממשלה״.

שאולי לוטן, מנכ״ל חברת לוינשטיין, אמר לגלנט כי ״יש רצון של הממשלה לעזור, הבעיה שזה לא זז. מבחינת הרשויות יש רצון, אבל אין כוח אדם. הצעתי לשר, אם אפשר לגייס מהנדסים מבוגרים במשרה חלקית שיעזרו לעירייה. המכונים שהוקמו לא עומדים בעומס, צריך למסד את התקינה – לא יעלה על הדעת שהיתר שקיבלתי בעיר אחת, לא אקבל כי כיבוי אש של עיר אחרת מעכב. אין לי דרך לדעת את זה מראש״.

גם בנושא פיתוח התשתיות המלוות את פרויקטי המגורים, היו טענות רבות למשתתפים. אשר גרין, סגן נשיא ההתאחדות ויו״ר אגף בנייה חוזית, ״ממשלת ישראל קיבלה החלטה לפתור את המשבר, אבל שכחה את הדרך – את הכבישים והתשתיות המובילות לדירה. ב-2001 החליטה המדינה על צמצום הזרים בענף בפרויקטים ממשלתיים. הממשלה הנוכחית קיבלו החלטה שזרים יועסקו רק בבניה למגורים. אותה החלטה גם היא לגבי הפלסטינאים, המקבלים אפשרות לבנות למגורים. עם מי יעבדו קבלני הבניה הציבורית? הקבלן שסולל מנהרות לכביש 1 לירושלים עם מי יעבוד כדי לשחרר הפקקים?״.

צביקה חודרלנד יו״ר אף התשתיות, ״המדינה היא זו שמובילה את הקבלנים לפשיטת רגל. זה מתחיל בתכנון לא מושלם. מתכננים חודשיים ועובדים שנתיים במקום ההיפך. לוקחים את הקבלן הזול ביותר, בלי פרמטרים של איכות״.

ניר ינושבסקי, מחברת ינושבסקי הנדסה ובניין, ״אף אחד פה לא לובש הכי זול, והטלפון הכי זול, אבל כשזה מגיע לדירות וגנים אז לוקחים את הכי זול. הקמנו פס יצור לפרויקטים זולים באיכות נמוכה, ועל זה ישלמו הדורות הבאים״.

הקבלנים הביעו בפני השר את חששם מבחירות וחוסר יציבות פוליטית. אבי זיתוני, מנכ״ל חברת הבניה א.זיתוני, ״בחירות לא טובות לענף. צריכים יציבות. בממשלה הקודמת יאיר לפיד הביא את מע״מ אפס ורוכשי הדירות חיכו לתכנית, ושכשלא יצאה לפועל רכשו דירות והמחירים עלו. תכנית למשתכן מתחילה לתפוס תאוצה, אבל אם יהיו בחירות אנשים יחששו שהתכנית לא תמשיך, וימתינו עם הרכישה, ושוב יעלו המחירים אח״כ וצריך לחשוב על זה״.

פרופ׳ רחל אלתרמן, חוקרת במוסד שמואל נאמן בטכניון, ״בשנת 2002 פנה אלי הבנק העולמי מתוך מסקנה שישראל הטובה בעולם בנושא הדיור למהגרים. העניין הוא שאנחנו כבר לא שם. מה התקלקל הוא שמה שהיה טוב כמערכות לישראל כמדינה מתפתחת כולל גל העלייה של שנות ה-90, מאז אנחנו כבר לא שם. מערכת התכנון והבניה, לא יתכן לעבוד עם משכי זמן כאלה. רגולציה של תכנון לא הומצאה בישראל, וצריך שינוי מאד יסודי. לא ניתן לעבוד במדינה מפותחת עם מערכת כזו״.

בנושא ההתחדשות העירונית, אחד מהתחומים החשובים לפיתוח הערים בישראל והגדלת היצע הדיור, אומרים הקבלנים שהפעולות המבוצעות אינן מספיקות. יוסי לוינסקי, סגן נשיא התאחדות בוני הארץ, אמר כי ״בנושא ההתחדשות העירונית נורא נחמד לתקוף ראשי ערים. אני לא חושב ששם הבעיה. יש להם יריעה בגודל מסוים, צריכים לתת פתרונות לציבור ולתושבים. בדרך לשם הכל נשכח. נשכחים אנשים מבוגרים שעולים במדרגות לקומה 4. הכל קשה ברשויות, ויש לכל אחת מדיניות. לא יעלה על הדעת שבין חולון ובת ים יש אינטרסים מנוגדים״.

עו״ד ענת בירן, בעלת משרד עורכי הדין ענת בירן, ״מי שקובע בסופו של דבר זו הרשות והוועדות המחוזיות. אני עובדת מול הרשויות ובאים אלי כאלה שנתקעים בצרות רישוי ותכנון. יש בעיית תשתיות, ויש בעיית תקציבים, והרשויות לא מעוניינות לקדם, בוודאי לא תמ״א 38. יש עיוות תקציבי, והמון אינטרסים של הרשויות לקבל מימון, וצריך לפתור את זה. אני לא רואה התקדמות גדולה בהתחדשות עירונית, אנחנו רצים אבל על ההליכון בחדר כושר, כי לא מגיעים לשום מקום״.

בני ממק״א, מנכ״ל איגוד מהנדסי הערים, ״מהנדסי רשויות הם נגד התחדשות עירונית. לא רוצים שינחיתו עליהם תכניות. התחדשות צריכה להיות חידוש שכונות ישנות בפינוי בינוי ומתיחת פנים לשכונות הקיימות״.  

הוסף תגובה

Plain text

  • No HTML tags allowed.
  • כתובות דפי אינטרנט וכתובות דוא"ל הופכות אוטומטית לקישורים.
  • מעבר שורות ופסקאות מתבצע אוטומטית.