מתי האירוע
27/07/2017 - 09:00 עד 18:00
היכן האירוע
כתובת:
אוניברסיטת אריאל
אזור:
תל אביב והמרכז

כנס אנרגיה 2017 באונ' אריאל בחסות משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים

הפקת דלק בתהליך מהיר משומן שבשפכי מסעדות שאינו משפיע על גזי החממה והאקלים.

הפקה רציפה של ביודיזל מיועד להוריד את התלות של ישראל ביבוא נפט, לקדם החלפת דלקים מאובנים בביודלקים מתחדשים, לנצל את השפכים השומניים, למנוע עליה בריכוז גזי חממה באטמוספרה, לתרום לתהליכי טיהור שפכים ולפתור בעיות סביבתיות.

מאז המהפכה התעשייתית במאה ה-19 הסתמכה הכלכלה בעולם במידה רבה על דלקי מאובנים כמקור אנרגיה וגם לפני כן שימש פחם מינרלי לחימום ובישול. צמצום הפוטנציאל להפקת דלקי מאובנים (נפט, פחם וגז, שנוצרו במשך שנים משרידי צמחים וממאובני בע"ח) מעלה חששות לגבי ביטחון אנרגיה, בזמן ששרֵפתם גורמת לזיהום סביבתי ותורמת ככל הנראה לשינוי אקלים גלובלי. מסיבות אלו ונוספות החתירה לייצור דלק ביולוגי בר-קיימא, מתחדש, שאינו מזיק לסביבה צוברת תאוצה בשנים האחרונות, וביו-אנרגיה בכלל ודלק ביולוגי מתחדש בפרט (דלק שמקורו בקיבוע פחמן דו חמצני לתרכובת אורגנית ע"י הפוטוסינתזה, דלק שאינו משפיע על מצב גזי החממה או האקלים) מושכים תשומת לב הולכת וגוברת כחלק מהמגמה לפיתוח כלכלה בת-קיימא וידידותית לסביבה.

עניין רב במקורות אנרגיה חלופיים עלה עקב הידלדלות משאבי הנפט, שינויי האקלים הגלובליים והביקוש הגדל לאנרגיה בשנים האחרונות כאשר צריכת האנרגיה העולמית רק הולכת וגדלה. ייצור דלק ביולוגי בעולם גדל פי 7 מאז 2000, אך עדיין עומד רק על 2.3% מדרישות הדלק הנוזלי. צריכת האנרגיה בעולם צפויה לגדול בכ 50% עד שנת 2035. חלופות של ייצור דלק מביומסה כגון של תירס או סויה, נחשבות כלכליות אך גורמות לדילול מקורות מזון כתוצאה משימוש בגידולים חקלאיים.

כיום מיוצרים בעולם 7-5 מיליון טון ביו-דיזל בשנה (דלק המיוצר משמנים צמחיים אאו שומן מהחי). באירופה לבדה נמכרים מדי שנה 1.3 מיליארד ליטרים של ביו-דיזל, מרביתם תוצר של שמן קנולה. ארצות הברית לעומת זאת חובבת מנועי בנזין ומשתמשת ב-36.8 מיליון ליטרים של ביו-דיזל העשוי מרביתו מסויה. מדענים בברזיל מפיקים ביו-דיזל מבוטנים, דקלים, סויה וצמחים נוספים למטרות שיווק ומחקר. ראוי לציין כי חסרונות הביו-דיזל דומים מאוד לאלו של הדיזל הרגיל: ביצועי המנוע נוטים להיות מעט "עצלים" והתפקוד במזג אוויר קר במיוחד יעיל פחות מאשר בטמפרטורות חמות. עם זאת, הכנסה נמוכה לנפש ותמריצים אותם מתכננת ממשלת ברזיל אמורים להעניק לביו-דיזל דחיפה חזקה כתחליף זול וידידותי יחסית לסביבה.

מחקרה של הדוקטורנטית מירית קולט בהנחייתם של פרופ' מרינה ניסנביץ' ראש המחלקה להנדסה כימית ופאינה נקונצ'ני סגל בכיר, מוקדש לפיתוח חדשני של הפקה רציפה של ביודיזל על ידי תגובות כימיות (אסטריפיקציה וטרנסאסטריפיקציה בעזרת זרז הטרוגני מוצק או זרז גזי המומס בפאזה נוזלית עם הפרדתו ביציאה מריאקטור ומיחזורו לשימוש חוזר). בספרות מקצועית ניתן למצוא מחקרים על שימוש בזרזים מסוג זה, אך זמני ביצוע התהליך הם ארוכים מאוד - מדובר על שעות רבות עד עשרות שעות, אשר מקשה על ביצוע תהליך באופן רציף. בחירת זרזים חדשים וצמצום זמן התגובה יאפשר תכנון של תהליך רציף של הפקת ביודיזל. שימוש בזרז גזי תואר רק למטרות ניתוחיים חישוביים (אנליטיים), ולמיטב ידיעת המחקר לא קיים שימוש בזרזים גזיים ליצור ביודיזל. יש לציין כי שימוש בזרז הגזי המומס בנוזל יאפשר לבצע תגובה של הפקת ביודיזל במשך דקות ספורות. בתור מקור של מתוכנן להשתמש בשפכים שומניים העשירים בחומצות שומן חופשיות וטריגליצרידים. תהליך חדשני של הפקה רציפה של ביודיזל המוצע מיועד להוריד את התלות של ישראל ביבוא של נפט, לקדם החלפה של דלקים מאובנים בביודלקים מתחדשים, לנצל את השפכים השומניים, למנוע עליה בריכוז גזי חממה באטמוספרה, לתרום לתהליכי טיהור שפכים ולפתור בעיות סביבתיות. ניתן ליישם את הסכמה החדשנית המוצעת במפעלים אזוריים או מרכזיים עבור הפקה רציפה של ביודיזל.

במסגרת הכנס הבן תחומי בנושא אנרגיה ומים באוניברסיטת אריאל ובחסות משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, יוצגו 13 עבודות מחקר וסקירות חדשות לשנה האחרונה בתחומים שונים: תפיסה חדשה של ניהול האנרגיה במרחב בעירוני, טכנולוגיות התפלה אתגרים ופתרונות עתידיים, צריכת אנרגיה של רכבים אוטונומיים, ממברנות לתאי דלק, ייצור מימן בשיטות ביולוגיות וכימיות, בקרי הספק למיקרו רשתות, קריאוגניה ומוליכי על, קוגנרציה, ניקוי אפר הפחם ועוד.

סיווג
סוג האירוע: