משרות המחר בענף הבנייה

הנדסה אזרחית

הקידמה והטכנולוגיות המתקדמות אינן פוסחות גם על ענף הבנייה.

הפיתוח המואץ בענף והאתגרים החדשים הניצבים לפתחו, מביאים לעלייה בביקוש למשרות שונות שלא הכרנו קודם לכן וככל הנראה יהפכו להיות חלק בלתי נפרד מעולם הבנייה בשנים הבאות.

מסע אל העתיד

בשנים האחרונות תחום הנדל"ן, והתשתיות בכלל, מספק כותרות ראשיות רבות למערכות העיתונים ואתרי החדשות השונים. תנופת הפיתוח בה נמצאת מדינת ישראל נותנת אותותיה בעיקר בתחום התשתיות ופרויקטים חדשים קורמים עור וגידים בכל רחבי הארץ.

לא מפתיע לשמוע שלצד אלה, מתרחשות גם תנודות בשוק העבודה של הענף – תפקידים חדשים ומשרות שלא היו נדרשות בשנים עברו, הולכים ותופסים מקום של כבוד בפרויקטים גדולים לטובת ייעול והאצה של תהליכי הבנייה.

המציאות מחייבת

על פי התחזיות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אוכלוסיית מדינת ישראל תמנה כ-10 מיליון תושבים בעוד פחות מעשור וכ-15 מיליון בעוד כשלושים שנה.

גידול מאסיבי זה מכתיב בניה מואצת של דירות ותשתיות מתאימות על מנת לטפל בביקושים שייווצרו כתוצאה ממנו. במספרים זה אומר בניה של כ-400,000 יחידות דיור חדשות עד שנת 2023 ו-1,120,000 יחידות דיור עד שנת 2035 (מחצית מכלל יחידות הדיור הקיימות כיום).

לאלה כמובן יש להוסיף תשתיות תחבורה, מבני ציבור ושירותים לטובת התושבים. מספרים אלה מחייבים האצת קצב הבנייה בישראל בכ-50% לפחות תוך פרק זמן קצר.

לצד הפיתוח המהיר, ראוי לציין כי תעשיית הבנייה היא צרכנית המשאבים הגדולה בעולם – מבנים, בין אם בהקמה ובין אם לאחר ההקמה, אחראים על 40% מסך צריכת האנרגיה.

לכן, חדשנות והטמעת טכנולוגיות לייעול הענף חשובות ובכוחן לתרום תרומה משמעותית לא רק לקיצור הזמנים ולתיאום וסנכרון טוב יותר בין כל השחקנים המשתתפים, אלא גם לצמצום משמעותי בליקויי הבנייה, שיפור הבטיחות, ניהול חכם יותר, טיפול ראוי בפסולת בניין ומזעור ההשפעה הסביבתית ההכרחית הנגרמת מפיתוח תשתיות.

משום כך, מתקיים קשר הדוק בין חדשנות בענף הבנייה והתשתיות לבין סביבה נקייה יותר ובנייה איכותית יותר.

משום שבפרויקטים רבים, בעיקר בתחום הדיור, מתגלים ליקויי בנייה לאחר המסירה והיות שהצורך בהטמעת טכנולוגיות חדשות אינו יכול לבוא על חשבון איכות הבנייה, נוצר צורך להכשרת כוח אדם מקצועי ומיומן אשר יביא את הטכנולוגיות והשיטות החדשניות לידי ביטוי בשטח.

כיום, מקצועיות העובדים נפגעת משום שאינם עוברים הכשרות מתאימות בצורה פורמאלית וכן עקב התחלופה הרבה הקיימת בענף.

בנוסף, המציאות הנוכחית מייצרת בעיות בטיחות חמורות – בשנת 2016 הגיע לשיא מספר העובדים אשר מצאו את מותם בתאונות עבודה באתרי בנייה. אם כן, הצורך כבר כאן – וגם הפתרונות.

צופים פני עתיד

במסמך שפרסם משרד הבינוי והשיכון לפני כשנה וחצי הוגדרו מספר יעדים קריטיים להתפתחות ענף הבנייה (הוזלת עלות הבנייה; צמצום משך הבנייה; שיפור איכות הבניה; הגדלת פריון הענף), ועיון בו מעלה כי גם מדינת ישראל מודעת לכך שיצירת תנאי סביבה המעודדים חדשנות הינם הכרחיים להשגת יעדים אלו.

בכוחה של הטמעת טכנולוגיות ייעודיות ופיתוח משרות חדשות להשפיע לטובה על בריאותו ושגשוגו של שוק העבודה ולהביא לידי ביטוי מגוון רחב של כיווני פיתוח ויזמות לאורך שרשרת הבנייה כולה: תכנון, ביצוע, פיקוח, תפעול ותחזוקה ארוכת טווח.

תהליכים אלה מובילים לא רק לשינויים פיזיים בענף, אלא גם לשינויים תפיסתיים, למשל ביחס למודלים עסקיים קיימים, ויצירה של ערך מוסף אשר בכוחו להביא לשינוי פני הענף כולו בתוך שני עשורים.

איך עושים זאת? כמה מהתפקידים החדשים כבר נמצאים בשער, את חלקם כבר אפשר לפגוש באתרי בניה שונים, וחלקם נמצאים בבחינה לקראת הטמעה:

מנהלי Document Control - ניהול דיגיטלי של מסמכים ותכניות בנייה – כיום קיימות חברות המפתחות מערכות ניהול תכניות בנייה, משלב המכרז ועד לגמר הביצוע, המשוות בין גרסאות שונות של תכניות בניה. מערכות אלו מסייעות בייעול אחד השלבים הקריטיים ביותר של פרויקט תשתיות – תכנון.

כך, אל המתכננים המסורתיים מתווספים בשלב זה גם אנשי מקצוע שלא היו חלק מענף הבנייה המסורתי לאורך השנים – מהנדסי תוכנה, מהנדסי תעשייה וניהול ותוכניתנים שתפקידם לנהל את התהליך בפועל. בעלי מקצוע אלה עוסקים בעיקר בפיתוח מערכות ושפות מונחות עצמים – כלים בהם לא נעשה שימוש רב, אם בכלל, בענף הבנייה בעבר.

שימוש הולך וגובר בפונקציית ניהול התכניות משנה באופן מהותי את מאזן הכוחות בין היזם לקבלן, ומאפשר ניהול יעיל יותר של העבודה לטווח ארוך ומעקב פשוט יחסית אחר השינויים.

משום שתכניות בנייה משתנות עשרות (ולעתים מאות) פעמים במהלך פרויקט, הפיתוח מאפשר מעקב נוח ומהיר אחר השינויים, מצמצם למינימום את האפשרות לפספס חלק מהם ובכך תורם גם למניעה של עיכובים בלוחות הזמנים, חריגות תקציביות ולבניה בסטנדרט גבוה יותר.

מפעילי חיישנים ומצלמות – חוקרים באוניברסיטת מסצ'וסטס לטכנולוגיה (MIT) פיתחו מצלמה מיוחדת שיכולה לראות את מה שנמצא בתוך הקיר וגם מעבר לו באמצעות חיישן המצלם תמונה בכל טריליונית השנייה (!) ולאחר מכן ניטור וניתוח של המידע על ידי אלגוריתם מיוחד שפותח על ידי החוקרים.

לתפעול מערכת כזו נדרשים אנשי מקצוע מתחום התוכנה, מפעילי מערכת וגם עובדים שהוכשרו לכך במיוחד על ידי החברה שיהוו חלק בלתי נפרד מכוח האדם של הפרויקט. אלו עובדים שלאו דווקא מגיעים מתחום הבנייה ולא מהווים חלק מכוח האדם הדרוש בפרויקטים בהם לא מתבצע שימוש בפונקציה זו.

ניתן באמצעות מכשור כזה להתבונן דרך קירות, ולא פחות חשוב – לראות מה נמצא בתוכם ולהימנע מפגיעה בתשתיות קיימות או חומרים לא רצויים. בנוסף, ניתן לייצר בעזרת מכשיר זה הדמיות ברמת דיוק גבוהה, גם בתוואי שטח בעייתי שקשה לעתים לחזות מה הוא טומן בחובו.

כיום קיים בשוק חיישן בעל המאפיינים הללו, עם סנסור תלת מימדי מבוסס גלי רדיו המאפשרים לו לראות דרך חומרים ולייצר תמונות תלת מימד של המתרחש בתוך או מעבר לחומר.

מפעילי רחפנים במקום מפקחים – הרחפנים הולכים ותופסים מקום של כבוד בפרויקטים שונים ולא פוסחים גם על תחום הבנייה והשתיות. מערכות תעופה עצמאיות מאפשרות לקבלני בניין לבצע פעולות של בדיקות תחזוקה ופיקוח ללא מעורבות אנושית, מלבד מפעילי הרחפנים כמובן.

הרחפן יכול לגלות ליקויי בנייה הנמצאים בגובה רב, לפקח על פעולות העובדים בזמן אמת ולוודא כי הכל מתבצע על פי הסטנדרטים והנוהלים. כך, משרת המפקח יכולה להשתנות ולכלול הפעלת רחפן, או לחלופין להתווסף למשרת מפעיל רחפן אשר יעביר את הנתונים למהנדסים לצורך בדיקתם.

הפעלת רחפן דורשת הכשרה שונה לחלוטין מזו של מפקח ושימוש ברחפן מקצר משמעותית את זמן העבודה. כמו כן, רחפנים גדולים ומתקדמים יותר יכולים לשמש גם לשינוע חומרים בין חלקים שונים של אתר הבנייה.

העגורנים לא יחלפו מחר מן העולם, אבל בהיקפים קטנים רחפנים בהחלט יכולים להיות יעילים ומהירים יותר.

ממדלים (אנשי BIM) - שיטת BIM שפירושה Building information modeling, היא שיטת ניהול מידע שבאמצעותה מייעלים תכנון וביצוע של פרויקטים.

בקרב אנשי מקצוע רבים ישנה סברה כי שימוש ב-BIM הוא נחלתם של מתכננים בלבד, שמפיקים באמצעותו מודלים תלת מימדיים במקום השרטוטים הישנים והמוכרים, אולם האמת היא שלשיטה זו יש עוד מספר שימושים היכולים להחליף דווקא בעלי תפקידים אחרים. הראשון והמתבקש שבהם הוא כמאי (חשב כמויות) – כתב הכמויות שיכול ליצור הממדל באמצעות התוכנה הוא מבוסס אלמנטים ומחולק לאזורים, דבר שחוסך זמן וכסף רב שמתבזבזים בהכנה ותיקון של כתב הכמויות המסורתי המבוסס על אומדנים.

כך, ניתן יהיה בעתיד להכין תכניות שלמות באופן דיגיטלי ולהציג אותן בשטח באמצעות טאבלט, מה שיגרור אולי את סופם של מכוני ההעתקות.

שיטת ה-BIM יכולה לסייע גם בחישוב משך זמן הפרויקט, וכפועל יוצא מכך ניהול טוב יותר של לוח הזמנים וביצוע אופטימיזציה שלו, וכמו כן בחיזוי של תזרים מזומנים ושל ניצול משאבים.

שימוש ברובוטים – אמנם עדיין רחוק היום בו לא נזדקק כלל לעובדים, אם בכלל יגיע, אבל שימוש ברובוטים ומכניקה מתקדמת יכול להביא בהדרגה להחלפת חלק מהפועלים המסורתיים בבעלי תפקידים חדשים, שעיקר תפקידם יהיה טכני ולא פיזי. רובוטים משמשים כבר היום לביצוע פעולות חזרתיות, שעבורן נדרש כוח אדם לא מקצועי המוחלף באיש טכני שאמון על פעולת הרובוטים, פיקוח עליה והפסקתה בסיום יום העבודה.

חוקרים מאוניברסיטת הרווארד אף פיתחו רובוטים שיכולים להפוך לצוות בנייה בשיטה של חיקוי טרמיטים. כן כן – זיהוי פעולה של חרקים וחיקוי המודל של עבודה משותפת כקבוצה ללא הנחיה רציפה. רובוטים אלה נקראים TERMES והם נמצאים עוד בשלב פיתוח.

כך או כך, נראה שזמנם של העובדים הבלתי מקצועיים בענף הוא שאול, ובעתיד יתפסו את מקומם בעלי מקצוע, לאו דווקא מתחום הבנייה.

פתרונות טכנולוגיים נוספים הם סנסורים וחיישני מיקום ותזוזות שמוצמדים למבנים ואפילו לעובדים עצמם, זאת על מנת למנוע כניסה שלהם לאזורים מסוכנים או לזהות תזוזה של מבנים במהלך חפירות בקרקע. שימוש בסנסורים כאלה נעשה כבר היום בפרויקט הרכבת הקלה בגוש דן והוא מחייב העסקת צוות טכני במשרה מלאה. למעשה, בעיר כמו תל-אביב, בה נחפרת מנהרה מתחת למבנים בני למעלה ממאה שנה, עבודה כזו היא בלתי אפשרית בלעדיהם.

העתיד הרחוק ממש כבר משלב חזיונות של הדפסה תלת מימדית של מבנים. המהנדס האיטלקי אנריקו דיני, ופרופסור ברוך חושנביץ' מאוניברסיטת דרום קליפורניה פיתחו טכנולוגיה ל"הדפסת" מבנים שלמים בתלת מימד, ללא שלד סטנדרטי ואפילו ללא פועלים. כל מה שנדרש הוא מערך מיכון עצמאי המונע מאנרגיה חשמלית, חומרי בנייה, תכנית העיצוב על גבי מחשב ואדם שילחץ על ה-ENTER.

חזונם של היזמים השאפתניים הוא להגיע לבניית מבנה ללא התערבות אנושית כלל תוך 24 שעות, אם כי יש להניח שעוד צפויה להם דרך ארוכה עד שיגיעו לשם.

נשמע נפלא. אז למה כל זה לא נמצא בשימוש תדיר?

ובכן, חלק מהפיתוחים כבר נמצאים כאמור כבר בשלבים שונים של שימוש והטמעה באתרי בניה ובפרויקטים חדשים בישראל ובעקבותיהם ניתן לראות גם בעלי תפקידים חדשים שלא היו בעבר חלק מהנוף האנושי של פרויקטים בתחום התשתיות.

כמו כל שינוי של הסדר הקיים והישן, גם החדרה של מקצועות חדשים וטכנולוגיות מתקדמות מלווה בקשיים וחסמים שונים, אותם ניתן לחלק בצורה גסה לשלושה חלקים:

חסמים בפיתוח טכנולוגיות חדשות: כאן אפשר למנות קשיי מימון ומיעוט השקעות הון לפיתוח טכנולוגיות חדישות; היתכנות כלכלית נמוכה עקב היעדר ביקוש הולם; מיעוט במחקר ובשיתוף ידע; פערי זמן בין מחזור חייהן של חברות הסטארט-אפ המפתחות את הטכנולוגיות לבין הזמן הדרוש להטמעתן בעף הבנייה.
חסמים בהטמעת החדשנות בענף: שמרנות ותרבות ארגונית מסורתית וסגורה; בעיות מימון ותקציב; חסך במוטיבציה למצוינות והצטיינות; תחלופה גבוהה של כוח אדם ומחסור בתקנים.
חסמי מדיניות: נגישות לא מספיקה לתכניות ממשלתיות לקידום טכנולוגיות חדשות בענף; תקנים מיושנים שאינם מעודדים ביקוש לטכנולוגיות חדשות; מכרזים שאינם מוטי טכנולוגיה ואינם מתייחסים ליעדים בתחום זה; היעדר תמיכה ממשלתית לחברות המטמיעות חדשנות בפרויקטים (בדומה לתחום התחבורה, שם כבר יש פתיחות מסוימת); מדיניות בניה מואצת ומוטת מחירים זולים לטובת אכלוס מהיר.

ולמרות הכל, משרות האתמול עוד כאן

למרות החדשנות ההולכת ותופסת לעצמה מקום של כבוד, וחלחול הנושא למודעות של בעלי העניין וגורמי המקצוע, אין הדבר אומר שמהשנים הבאות נראה רק רובוטים במקום פועלים ומכונות במקום מהנדסים.

תפקיד ממונה הבטיחות המסורתי למשל צפוי דווקא להתפתח ולתפוס נפח גדול יותר, משום העלייה במודעות לנושא הבטיחות בשנים האחרונות. הסטטיסטיקה יודעת לספר כי בכל מקום בו מועסק ממונה בטיחות כגורם מקצועי, כמות וחומרת התאונות קטנה משמעותית. זהו תפקיד הדורש ידע בתחומים רבים, מקצועיות ושיפור מתמיד יחד עם כל טכנולוגיה חדשה המוטמעת בענף ותפקיד חדש הדורש את הרחבת היריעה של הממונה על הבטיחות.

גם מקצועות כמו אדריכלים, מתכננים, הנדסאים ומהנדסים יהיו לעולם חלק בלתי נפרד מהענף, אפילו אם יהיה בעתיד מושתת ברובו על טכנולוגיה. פרויקט תשתית מורכב ומושפע מגורמים רבים מאוד שיד אדם חייבת להיות מעורבת בהם: חישובי רוח ומזג אוויר, הרכב הקרקע ותחזית סיסמולוגית, פתרון בעיות הנדסיות שעולות במהלך הבנייה, תיאומים, רכש, בקרה, תכנון ושרטוט, פתרון בעיות בירוקרטיות ועוד.

יחד עם זאת, לא מן הנמנע שככל שיחלוף הזמן נוכל לראות יותר מגוון רחב יותר של בעלי מקצוע באתרי בנייה, המגיעים מתחומים שונים ומסונכרנים יחד על מנת לבנות את העתיד התשתיתי של מדינת ישראל.

הישארו מעודכנים