הינך נמצא כאן

ניהול מערכות אלקטרומכניות בפרויקטים מורכבים

מהן מערכות אלקטרו מכאניות ? מהי היכולות הנדרשות ממנהל מערכות אלקטרומכניות על מנת להביא להצלחתו של הפרויקט ?

במאמר זה אנסה לתת מעט טיפים בעקבות הקמת פרויקט מערכות אלקטרומכניות בבית החולים הציבור החדש באשדוד, בו שימשתי כמנהל פרויקט של המערכות האלקטרומכניות.

יזם: אסותא. חברת ניהול: אחים מרגולין ו CPM. קבלן ראשי: דניה סיבוס.

קרדיט לתמונת נושא: דניה סיבוס.

ראשית, נגדיר מהן בעצם 'מערכות אלקטרומכניות'

מערכות אלקטרומכניות הינן מערכות שמותקנות בתוך הבניין ומסביבו לרבות כל ההתחברויות לתשתיות העירוניות כדוגמת מערכת שפכים, ניקוזים, תקשורת וחיבור לרשת החשמל:

  • מערכות חשמל - מתח גבוה ומתח נמוך.
  • גנרטורים.
  • תקשורת מתח נמוך מאוד - תשתיות מחשוב, חדרי תקשורת ומחשב, טלפוניה, מצלמות בקרת כניסה, טלוויזיה (YES ,HOT), סלולר (פרטנר, סלקום, פלאפון).
  • תקשורת ייעודית מתח נמוך מאוד - קריאת אחות, בקרת מבנה, בקרת מקררים, גילוי אש וכריזת חרום.
  • מעליות - הצד האלקטרומכני בלבד.
  • מיזוג אוויר - אוורור, שחרור עשן, חימום, קירור, מקררים, מערכות סינון אב"כ (אזורים מוגנים).
  • תברואה - מערכות מי שתיה (קרים חמים), שפכים וניקוז, גזים רפואיים (חמצן, CO2, נייטרוס, סילוק גזי הרדמה, וואקום, חנקן), ספרינקלרים, מערכות טיפול במים למיניהם.
  • מערכות פניאומטיות - שוט אשפה (סילוק אשפה מתחום הבניין), דואר פניאומטי (העברת בצורה מהירה של דואר, בדיקות ותוצאות בדיקה ממקום למקום).
  • מערכת שוט כביסה - העברת בגרביטציה של כביסה מלוכלכת לנקודת ריכוז.

לפני 25 שנים מהנדסים אזרחיים שתחום התמחותם הנדסה אזרחית עסקו בפיקוח וניהול של המערכות האלקטרומכניות (בחלק מהפרויקטים הדבר אף עדיין קיים).

ככל שהבניינים הפכו מורכבים יותר וככל שהדרישות הרגולטוריות מצד הרשויות ומזמיני העבודה הפכו מחמירות יותר, נדרשו קבלנים וחברות ניהול פרויקטים להעסיק מנהל מערכות אלקטרומכניות מהנדסים והנדסאים בעלי ידע הנדסי נרחב בתחום החשמל, מכונות ומערכות תקשורת.

ככל שגדלה הדרישה להעסיק מנהל מערכות אלקטרומכניות בפרויקטים, כך נדרש מעבר ליכולת הנדסיות גם יכולת לנהל מספר רב של תחומים וכמות לא מבוטלת של קבלנים בעת ועונה אחת.

מנהל מערכות אלקטרומכניות נדרש לבצע אינטגרציה בין גורמים רבים בפרויקט: מתכננים, קבלנים, בודקים חיצוניים, בקרי איכות, מזמין העבודה ומנהל פרויקט בינוי האחראי על הקמת השלד והגמר. נדרשת מהמנהל היכרות מעמיקה של המערכות בכל שלבי התכנון, לכן השתתפותו ומעורבותו של מנהל מערכות אלקטרומכניות בשלבי התכנון הראשוני הכרחית ביותר.

בתמונה: מערכות מיזוג אוויר ואינסטלציה בגג המבנה בית החולים הציבורי באשדוד

תאום מערכות (סופרפוזיציה)

המילה סופרפוזיציה (תאום מערכות) תבוטל בהינף יד על ידי חלק מעמיתי למקצוע, שכן הם לא רואים בביצוע תאום המערכות חלק שמקדם את הפרויקט ותורם להצלחתו ודעה זאת נובעת בגלל המורכבות בביצוע תאום מערכות לפרויקטים מורכבים. ככל שהפרויקט גדול יותר, נדרשת הכנה מקדימה רבה לפני ביצוע תכניות ותאום מערכות הינו הכרחי על מנת למנוע טעויות בהתקנת המערכות בפרויקט. מעבר לכך, תאום מערכות מהווה אבן יסוד לניהול נכון של סדר העבודות של הקבלנים בפרויקט (מי נכנס ראשון לביצוע ומי אחריו).

 

ישיבת התנעה בתחילת הפרויקט

פעילות חשובה נוספת שיש לקיים עם מתן צו תחילת עבודה לקבלני המערכות ולפני תחילת ביצוע העבודות הינה ישיבת KICKOFF (ישיבת התנעה), בה דנים ומחדדים נושאים חשובים ומהותיים שלא תמיד ברורים במפרטים ובהסכמים, וכן מבצעים תאום ציפיות לגבי הפרויקט והתנהלותו. ישיבה זו יוצרת שקיפות מלאה לציפיותיו של מנהל המערכות מהקבלנים, ובדרך זו הקבלן ומנהל המערכות פועלים להשגת אותן מטרות שהפרויקט הגדיר, כדוגמת הזמנת חומרים, בקרת איכות, כ"א, סדרי עבודה, ניהול בקרה מקדימה, אישור קבלני משנה, מפעלים מייצרים ציוד וחומרים שעתידים להגיע לאתר (בפרויקטים גדולים מדובר באלפי פריטים).

 

אישור ציוד, חומרים וקבלני משנה

עניין חשוב נוסף הינו אישור ציוד חומרים וקבלני משנה לפרויקט. אי אספקת ציוד בזמן נגרמים עקב אי אישור הציוד בזמן. לרוב מדובר בציוד המגיע מחו"ל ולא תמיד קיים "על המדף". ניהול מעקב לציוד וחומרים מבוצע ע"י בקרי האיכות של הפרויקט. על הקבלן להגיש טבלאות המכילות רשימת כל הציוד והחומרים הנדרשים להזמנה בכל שלב בפרויקט. בקרי האיכות בודקים את איכות החומרים, תקני החומרים וכן את התאמתם למפרט, לאחר מכן הם מועברים לאישור המתכננים/מנהל מערכות. טבלאות מעקב מתעדכנות ON LINE בכל שלבי הפרויקט עד לשלב סיום אישור כל החומרים ,כך שמנהל המערכות יודע בכל רגע נתון מה סטטוס הציוד שאושר או שחסר. ניהול לא נכון בתהליך אישורי הציוד וזמני האספקה, עשוי לפגוע בלו"ז הפרויקט תכניס פעילויות הקשורות לביצוע לנתיב הקריטי.

 

בקרת איכות

על מנת להצליח לנהל מגוון רחב מאוד של פעילויות בפרויקט מורכב נדרשים בעלי תפקידים מקצועיים נוספים שיסייעו למנהל המערכות בניהול הפרויקט, כדוגמת בקרי איכות תחומיים. בקרי האיכות הם פונקציה חשובה המפקחת/בודקת את עבודת הקבלנים וביצועיהם בהתאם לכתוב במפרט ובכפוף לתקנים ולחוקים. מערך בקרת האיכות "מרים דגל" למנהל המערכות על כל אי התאמה שמבוצעת ע"י הקבלנים. הבקר מתעד את הליקויים ופותח אי התאמה באמצעות מערכת ממוחשבת שמרכזת את כל אי ההתאמות והליקויים. מערך בקרת איכות מקצועי הוא חלק חשוב בהקמת הפרויקט התורם לקבלת ביצועים טובים ואיכותיים.

 

ישיבות שבועיות שוטפות

ישנם מנהלים שתגובתם הראשונה בנושא ישיבות : "בזבוז זמן ומשאבים". הדבר נכון במידה והישיבות אינן מנוהלת וכאשר אין מטרה ברורה לישיבה. ישיבות הן חיוניות לצורך מעקב שבועי אחרי ביצוע עבודות, טיפול בתיקון ליקויים ואי התאמות. מומלץ לבצע ישיבות לכל תחום בנפרד ובהמשך הפרויקט ככל שמתקדם מומלץ לקיים ישיבות בנוכחות כל הקבלנים ובכל התחומים, כך יתאפשר לסנכרן את המשימות בין כל אחד מהקבלנים ולהכין את הבניין לבדיקות אינטגרציה. הישיבות אף מאפשרות  למנהל המערכות להתעדכן בפרטים שאינן בטיפולו היומיומי ובסטאטוס הביצוע של הפרויקט ומעקב אחר אי התאמות ובעיות שמתעוררות במהלך הביצוע ומחייבות את התערבותו. אי ביצוע ישיבות (במינון הנכון) או ויתור על ישיבות בטענה "חבל על הזמן", משדרות לקבלנים שאין פיקוח ומעקב על הנעשה בפרויקט.

 

מזמין העבודה

רובנו נוטים למזער את מעורבותו של מזמין העבודה בתהליכים, אך לעניות דעתי זהו דבר מוטעה, שכן מעורבותו חשובה להתקדמות הפרויקט. מומלץ להזמינו לישיבות העבודה, כך נמנע בעתיד התנגדויות ,שיתוף מחזיקי עניין הינו חלק חשוב מאוד בתהליך ניהול הפרויקט. אי שיתוף מחזיקי עניין בפרויקט עשויות לעכב את התקדמות הפרויקט.

 

תיעוד

לא מעט מחבריי למקצוע רואים "בניירת" בזבוז זמן. אני סבור כי חשוב מאוד לתעד פעילויות ,ישיבות ,בדיקות לרבות בדיקות למערכות חיוניות, כגון :מערכת גזים רפואיים, חשמל וכדומה שמבוצעים ע"י בודקים חיצוניים באמצעות מעבדות ,בקרי איכות ומנהל מערכות ועוד. זכרו: "לא תועד לא בוצע".

 

פרוגרמת בדיקות

מנהל מערכות אלקטרומכניות ינחה את בקרי האיכות לבנות פרוגרמת בדיקות שתכלול את כל הבדיקות שיש לבצע במסגרת הפרויקט. הפרוגרמה תכלול בדיקות חיצוניות באמצעות מעבדות ובדיקות פנימיות המבוצעות ע"י בקרת איכות או ע"י מנהל מערכות. בדיקות מעבדה חשובות לצורך קבלת אישור אכלוס בשלב הסופי של הפרויקט (טופס 4), כדוגמת תקן 1001,1205,2206,1220. המסמכים מועברים בסיום התהליך לרשויות (רשות מקומית/עירייה, רשות הכבאות, פיקוד העורף וכד').

 

מעקב משימות ובדיקות לצורך קבלת טופס 4

קיימות בדיקות שמבוצעות ע"י הרשויות ומהוות תנאי הכרחי לקבלת אישור אכלוס. יש להתחיל לבצען כבר בשלבים הראשונים של הפרויקט (מומלץ בשליש הראשון) כדוגמת בדיקות 1001, בדיקות מערכות אינסטלציה, כיבוי אש, גילוי אש וכדומה.

הבדיקות שציינתי מצריכות התאמה בין תכנית הבטיחות לכל אחד מהתחומים שציינתי. בדיקת מוכנות הבניין לפי תקן 1001 הינה מורכבת מאוד ויש לשים דגש ותשומת לב לביצוע כל ההתאמות לתקן. כבר בשלב הראשון יש להעביר תכניות לבודק 1001 על מנת שילמד את הבניין לפני הגעתו לסיור.

אזורים מוגנים כגון ממ"קים וקומות ממוגנות כדוגמת פרויקט בית החולים (כ 25% משטחו מוגן אב"כ), יבדקו ע"י פיקוד העורף בבדיקות קפדניות של ניפוח הבניין ואטימותו. כבר בשלבי הבינוי יש לתת הדגשים לקבלן הבינוי ולקבלני המערכות מהן נקודות התורפה בכל הקשור לאטימות המבנה.

לדוגמא: איטום חלונות, איטום דלתות, חריצים בקירות, התקנת גומיות MCT ו-RGB למעבר כבלים וצנרת מאזורים מוגנים לאזורים שאינם מוגנים. ביצוע סיפונים לצנרת אינסטלציה לכל הניקוזים מהמרפסות למניעת חדירת גזים ועוד.

בתמונה: מערכות סינון אב"כ בפרויקט בית החולים הציבורי באשדוד

בתמונה: חדר מכונות מים חמים בפרויקט בית החולים הציבורי החדש באשדוד

בתמונה: חדר משאבות כיבוי אש וספרינקלרים

בתמונה: לוח ראשי אינסטלציה EN1-A-7  שניידר

בתמונה: לוח ראשי מערכת מים

בתמונה: מסך בקרת מבנה טיפוסי למערכת אינסטלציה אפקון בקרה.

הוסף תגובה
צור קשר