ניתוח ראשוני של גורמים לחריגות כספיות בפרויקטי בנייה

* מתוך התזה שהוגשה במסגרת לימודי מוסמכים (הטכניון)

* כניסה לניתוח ראשוני של גורמים שורשיים לחריגות כספיות בפרויקטי בנייה תקציר כאן

מנחה: פרופ"ח יחיאל רוזנפלד

 

תאור הבעיה

ענף הבנייה, בעולם כולו, סובל באופן כרוני מחריגות תקציב וזמן של פרויקטי הבנייה. הדיווחים בספרות המקצועית הבין-לאומית בשנים האחרונות מעידים על החמרת התופעה. בודדים הפרויקטים המסתיימים ללא חריגות תקציב. הדרגים הניהוליים השונים בענף הבנייה (יזמים, מנהלי פרויקטים, קבלנים) פיתחו דרכים להתמודד עם התופעה, כל אחד לפי ענייניו, החל מתכנון מראש מצד הקבלן של תביעות החריגים שיוגשו על-ידו, וכלה בשריוּן מראש של תקציב נוסף מצד היזם עבור נושא זה. השיטות הללו אינן מתיימרות להקטין את היקף התופעה, אלא רק להתמודד עמה. במצב הקיים סובל כל ענף הבנייה מקונפליקטים מיותרים, מקיבוע של נורמות עבודה פסולות, ומבזבוז "שיטתי" של זמן, משאבים ותקציבים.

מורכבותם של פרויקטי בנייה עולה תמידית כתוצאה מסטנדרטי בנייה מתחדשים וטכנולוגיות מתקדמות. בפרויקטים מעורבים בעלי עניין שונים עם מטרות שונות, ולעיתים מנוגדות. שיתוף הפעולה בין היזם, המתכננים והקבלנים נחשב בעבר כגורם מכריע בהצלחת פרויקטי בנייה, אך כתוצאה מהגישות והאינטרסים השונים של אנשי התכנון מול אנשי הביצוע - בעיות וסכסוכים תמיד יפריעו לשיתוף הפעולה הנ"ל.
מצב דברים דומה בישראל הפך את ענף הבנייה בארץ לסביבה עסקית רווית קונפליקטים בין הצדדים השונים בפרויקט. הגורמים הנפוצים לקונפליקטים הם: לוחות זמנים, סדרי עדיפויות, משאבי כ"א, נושאים טכניים, נושאים אדמיניסטרטיביים, נושאים אישיים ונושאי עלויות (לוינגר 2000). חלק ניכר מהקונפליקטים הנ"ל מתנקזים לכדי תביעות בגין עלויות חריגות, שהפכו להיות חלק שגרתי כמעט בכל פרויקט בנייה. יש הוכחות רבות לעליית היקפן הכספי של העלויות החריגות, ועלייה זו משפיעה על כל דרגות הניהול בפרויקט, היזם, מנהל הפרויקט, הקבלן הראשי וקבלני המשנה.
מורכבותם של מסמכי החוזה, התוכניות, המפרט ותנאי המכרז מעלים את הצפי לסכסוכים, בעיות, פרשנויות סותרות וגישות מנוגדות. ההתשה והעלויות הנגרמות מהליך משפטי ארוך, שאליו נקלעות תביעות בגין עלויות חריגות שאינן מגיעות לכלל הסכמה, הפכו את התביעות בגין עלויות חריגות (להלן: תביעות חריגים) לנטל משמעותי על כל פרויקט בנייה.
תופעה זו של עלויות חריגות כה מושרשת בענף הבנייה הישראלי עד שמנהלי פרויקטים משריינים לעצמם בעת הכנת התקציב לפרויקט סכום כסף עבור סעיפים אלה. שריון זה נקרא בענף הבנייה בנ"מ (בלתי נצפה מראש) או בצ"מ (בלתי צפוי מראש). ערכו משתנה כתלות במורכבות הפרויקט, שיטת ההתקשרות, רמת החרדה של המעורבים בו וברמת הפירוט של התכנון המוקדם. אולם, חלק ממנהלי הפרויקטים שהשתתפו במחקר זה העידו שהם משריינים 7% עד 10% מסך עלויות הפרויקט לטובת עלויות חריגות. מנהלי פרויקטים מטעם היזם נוהגים, לא פעם, להכין מראש רזרבות תקציביות סמויות בעבור חריגות תקציב עתידיות ע"י הגדלה מלאכותית של תקציב הפרויקט בשלב המכרז באמצעות `ניפוח` של סעיפים נבחרים בכתב הכמויות.
 
מטרת המחקר
 
מטרתו הראשית של המחקר היא להצביע על הגורמים השורשיים העיקריים לחריגות בתקציב של פרויקטי בינוי ותשתיות. מטרתו המשנית, כתוצאה מהיעדר מחקרים קודמים בנושא, היא לאמוד את שיעורי החריגה בארץ בצורה מספרית. לפיכך, המחקר עוסק בתופעת חריגות התקציב משני כיוונים, הראשון - הערכת מימדי התופעה וניתוחה, על-ידי חקירת היקפם של החריגות בפרויקטי בנייה וחיפוש קשר בין מאפייני הפרויקט, רמת התכנון, בשלות מסמכי המכרז ומעורבותם של מנהל הפרויקט, המפקח והיזם לבין היקף החריגות הסופי בפרויקט. השני - לחקור לעומק את תופעת חריגות התקציב באמצעות כלים ייעודיים מתחום ניהול האיכות הכולל (TQM) כדי לזהות את גורמיה השורשיים. זיהוי הגורמים השורשיים מצביע על מקור הבעיה, וטיפול בגורמים השורשיים - בניגוד לטיפול בתסמינים - חיוני לפתרון הבעיה.
 
תרומת המחקר
 
בשני העשורים האחרונים בוצעו בעולם מספר מחקרים לבחינת התופעה ותוצאותיה. עד היום טרם נערך מחקר כלשהו בתחום זה בארץ. בספרות המקצועית הבינלאומית לא נמצא אלא מחקר אחד המתייחס לניתוח של "גורמים שורשיים" לחריגות בתקציב של פרויקטי בנייה (באותו מחקר נעשה אומנם שימוש במונח "גורמים שורשיים", אך לא על-פי הגדרתו המוקפדת המובאת בהמשך).

באמצעות המחקר הנוכחי ניתן להסב את תשומת לב היזמים ומנהלי הפרויקטים לגורמים בעלי ההשפעה המשמעותית ביותר על חריגות תקציב. נוכח מיעוט הפרסומים בנושא, יהיו לממצאי המחקר משמעויות גם בהיבט הבינלאומי. פרסום הממצאים יכול לתרום להבנת התופעה ולצמצומה, מתוך שאיפה שהסבת תשומת לבםשל מזמיני בנייה ציבוריים, יזמים, מנהלי פרויקטים, מתכננים וקבלנים לגורמים השורשיים תקטין את היקף חריגות התקציב בבנייה.

 
שיטת המחקר
 
המחקר בוצע במספר שלבים הירארכיים:
  1. ניתוח תולדה - על-ידי דיגום של כ-50 פרויקטים שבנייתם הסתיימה, על-מנת לקבל אומדן ראשוני של היקף התופעה וניתוח ראשוני של מאפייניה. ניתוח זה מתבסס על ראיונות עומק באמצעות שאלון מובנה עם ממלאי תקפידי מפתח בפרויקטי בנייה בישראל.
  2. סדנת מומחים ייעודית בהשתתפות נציגים מובילים של כלל בעלי התפקידים המרכזיים בשלבי התכנון והביצוע של פרויקטי בנייה. בסדנת המומחים נערך סיעור מוחות משולב לשם יצירת רשימה מקיפה של גורמים אפשריים לחריגות תקציב בפרויקטי בנייה.
  3. בניית המאגר המקיף של גורמים אפשריים על-ידי איחוד ממצאי סקר הספרות הבין-לאומי עם ממצאי סיעור המוחות המקומי, זיהוי כפילויות וגורמים מוכללים וכוללים.
  4. זיכוך המאגר המאוחד של הגורמים לכדי מספר מצומצם של 15 גורמים שורשיים.
  5. עריכת סקר רוחב מקיף בקרב מספר רב (כ-200) של מהנדסים העוסקים בניהול פרויקטים מהביטים שונים. סקר זה הציג את 15 הגורמים המזוככים שנמצאו בסעיף 4, והמשיבים נתבקשו לסמן מתוך הרשימה את חמשת הגורמים המשפיעים ביותר על היווצרות חריגות תקציב בפרויקטי בנייה. ניתוח פארטו של ממצאי הסקר איפשר להדגיש את שלושת הגורמים המשפיעים ביותר על חריגות התקציב בענף הבנייה.
 
מסקנות
 
מטרתו הראשית של המחקר הייתה לזהות את הגורמים השורשיים לחריגות התקציב של פרויקטי בינוי ותשתיות. לשם כך נבנתה מתודולוגיית זיהוי המשתמשת בעיקרון ה Expand-Focus באופן שיטתי תוך הקפדה על התכנסות התהליך הכללי. כפי שמתואר באיור 5.1. מטרתו המשנית, כתוצאה מהיעדר מחקרים קודמים בנושא, הייתה לאמוד גם את שיעורי החריגה בצורה מספרית. במקביל, נערך סקר ספרות בין לאומי מקיף וממנו עולה כי תופעת החריגות הכספיות בפרויקטי בנייה על כל השלכותיה היא בעיה עולמית.
מסקנות מסקר הרוחב
 
המטרה הראשית הושגה במלואה, והמסקנה היא שניתן לזהות שלושה גורמים שורשיים אשר התבלטו בשיעור ההצבעה הגבוה בעבורם, והם, לפי סדר יורד:
  1. מסמכי מכרז לא בשלים (86% הצביעו בעבורו)
  2. ריבוי שינויים בדרישות או בהגדרות היזם (71% הצביעו בעבורו)
  3. מחירי מכרז זוכה נמוכים בצורה לא ריאלית (`מתאבד תורן`) (65% הצביעו בעבורו)
שלושת הגורמים האלה בולטים באופן מובהק בחשיבותם מתוך חמישה-עשר הגורמים שהופיעו ברשימת המועמדים הסופיים. אפשר לראות באיור 5.2 שלגורם הרביעי בדירוג (אי בהירות, דו-משמעות וסתירות במסמכי המכרז) הצביעו רק 38% ולגורם האחרון (כוח עליון) הצביעו רק כ-5%. שלושת הגורמים הראשונים יחדיו קיבלו קרוב למחצית ממספר הקולות. 
מעניין לציין שהתוצאה המלומדת הזו של המחקר מתיישבת יפה עם ה- Common Wisdom.המסקנות העולות מן המחקר הן, במילים פשוטות:
  1. בקש הצעות מחיר כנגד מסמכים סופיים, כדי שלא תפתח פתח לדרישות נוספות.
  2. דע מה אתה רוצה והתגבש בעצמך בטרם הביצוע, כדי שלא תצטרך לשלם על שינויים.
  3. "הזול יקר, והיקר זול", בחר את הקבלן הכלכלי ביותר ולא הקבלן הזול ביותר.
 
מסקנות נוספות מסקר הרוחב:
 
   א. כל אחד מחמישה עשר הגורמים אשר הופיעו בסקר הרוחב קיבל אחוז משמעותי מהקולות (לפחות 5%). עובדה זו מעידה על טיבו ואיכותו של תהליך הזיכוך שבוצע לקראת גיבוש הרשימה הסופית של הגורמים השורשיים. 
   ב. העוסקים בתכנון עצמם מכירים בכך שרמת התכנון היוצאת תחת ידיהם אשמה במידה לא-קטנה בחריגות התקציב בפרויקטי בנייה. ברם, הם תולים את הגורם השורשי בשכר הטרחה הנמוך שהם מקבלים, שאינו מאפשר להם להביא את התוכניות לדרגת מוכנות גובהה יותר.
   ג. בדיקת המתאם לפי שיטת Spearman מראה כי נקודת מבטו של היזם, בנושא גורמים לחריגות תקציב, שונה בצורה משמעותית מנוקדת המבט של כל שאר העוסקים בענף הבנייה.
   ד. חיזוק לאמינות כלל התשובות במדגם, מתקבלת מהגורם `הפתעות בתת-הקרקע` שהגיע למקום הרביעי בקבוצת פרויקטי התשתית לעומת המקום ה-12 בפרויקטי הבניינים. ממצא מובהק זה מוכיח את ההתייחסות המקצועית המעמיקה ממלאי השאלון.
   ה. חיזוק נוסף לאמינות התוצאות מתקבל מכך ששניים מהגורמים שהגיעו למקומות הראשונים מופיעים ברשימת הגורמים בסקר רק במקומות ה-5 וה-11. כלומר שלא הייתה השפעה ממשית למיקומו של גורם בשאלון על אחוז המצביעים בעבורו.
 
מסקנות מניתוח התולדה ושיעורי חריגה מוערכים
 
בהתייחס למטרותיו המשניות של המחקר אפשר, גם כן, להפיק מסקנות כלליות:
  1. רמת התכנון המנורמלת, שנבדקה לגבי חמישים הפרויקטים שנותחו על-בסיס אסמכתאות, נמצאה כמשפיעה על שיעור החריגה (ראה איור 4.5). ממצא זה מחוזק על-ידי ממצאי סקר הרוחב בו נמצא `בשלות מסמכי המכרז` כגורם מספר אחד והמשפיע ביותר על חריגות תקציב.
  2. בדומה, בשלב ניתוח התולדה נמצא כי מעורבות היזם בשלבי הפרוגרמה והתכנון משפיעה על שיעור החריגה התקציבית (ראה איור 4.7). ממצא זה עולה, גם כן, בקנה אחד עם ממצאי סקר הרוחב, שבו נמצא הגורם `ריבוי שינויים בדרישות או בהגדרות היזם` במקום השני המשפיע ביותר על חריגות תקציב.
  3. הגורם השורשי העומד במקום השלישי בסקר הרוחב זוכה אף הוא, במידה מסוימת, לתימוכין משלב ניתוח התולדה של המחקר על-פי איור 4.12. האיור מראה שככל שמחיר ההצעה הזוכה נמוך יותר ממוצע ההצעות (הממוצע מבטא, במידה זו או אחרת, את המחיר הריאלי), כך גדל שיעור החריגה הסופי שהיה בו.
  4. ממצאי המחקר הנוכחי (שהוא בחזקת מחקר גישוש) אינם מאפשרים לקבוע ברמת וודאות גבוהה את שיעור החריגה הממוצע בפרויקטי בנייה בארץ בכלל אלא את החריגה במדגם, ברם, הם נותנים אינדיקציה ראשונית של סדרי גודל, והם מסמנים את המצב בפרויקים היותר סטנדרטיים, כאלה שלא הסתבכו בצורה קיצונית. באופן גס ניתן לומר שהחריגה הממוצעת היא בסביבות 15% בפרויקטי הבניינים וגבוהה יותר בפרויקטי התשתיות. על-פי ניתוח התולדה נמצאה חריגה ממוצעת של 13.6%, ללא הבדל מובהק בין בניינים לתשתיות. על-פי סקר הרוחב נתקבלה חריגה ממוצעת של 16.9% בתחום הבניינים ו-22.3% בתחום התשתיות.
 
מסקנות מחלוקה לקטגוריות
 
מניתוח הגורמים לפי החלוקה לקטגוריות בהתאם להצבעת כלל המשיבים, ניתן לראות כי מנהל הפרויקט משפיע רק על 42.5% מהגורמים לחריגות תקציב, ההשפעה על 19.4% נוספים נמצאת בידי הארגון היוזם את הפרויקט, ו-37.1% מן ההשפעה נובעת מהתנהלות ענף הבנייה הישראלי בכללותו. פיזור השליטה אינו משתנה באופן משמעותי בעת בחינה של הגורמים לפי הצבעות התחומים: לפי הצבעת העוסקים בפרויקטי תשתיות, הגורמים הענפיים מסתכמים ל-40.3%, הארגוניים ל-18% והפרויקטאליים ל- 40.7%. לפי פרויקטי הבניינים הגורמים הענפיים מגיעים ל-36.4%, הארגוניים ל-20.7% והפרויקטאליים ל- 41.9%.
לפי תפיסה זו ארגונים גדולים העוסקים בבנייה כגון: מע"צ, רכבת ישראל, יפה נוף, נתיבי איילון, מוריה, קופות החולים השונות, חברות יזמיות פרטיות, חברות עירוניות ואף משרדי ממשלה. משפיעים על 61.9% מהגורמים לחריגות תקציב בפרויקטי בנייה לפי הצבעת כלל המשיבים. ויכולים על-ידי סידרה של שינויים ארגוניים הנוגעים לסטנדרטי תכנון וניהול לשנות את תמונת חריגות התקציב בארגוניהם. ובטווח הארוך יותר, ליצור השפעה מצטברת על כלל הענף.
 
המלצות
 
ההמלצות מחולקות לשני חלקים: הראשון - המלצות יישומיות ותרופות, המופנות לכלל ענף הבנייה לרבדיו השונים, והשני - המלצות מחקריות, ובעיקר המלצות למחקרי המשך.
 
המלצות יישומיות ותרופות
 
המשמעות המעשית של הממצא המרכזי מסקר הרוחב, הוא שאם תינתן תשומת לב ראויה לתיקון וטיפול בשלושת הגורמים השורשיים המובילים לחריגות בתקציב פרוייקטי הבנייה:
   א. מסמכי מכרז לא בשלים
   ב. ריבוי שינויים בדרישות או בהגדרות היזם
   ג. מחירי מכרז זוכה נמוכים בצורה לא ריאלית
אזי סילקנו כ-50% מן הגורמים לחריגות אלו. גם אם לא נצליח לסלק הגורמים לחריגות כליל, די אם נוריד כל אחד מהם לכמחצית מערכו הנוכחי נתרום לשיפור מאד משמעותי. אין ספק שניתן לשפר את המצב בתחום החריגות בתקציב גם על-ידי טיפול בשאר הגורמים, אלא שהטיפול בהם יביא תמורה נמוכה יותר על-פי הקריטריון המקובל של היחס בין התועלת מהשיפור לבין המאמץ המושקע ליישומו.
 
  1. הגורם `מסמכי מכרז לא בשלים` הוא הראשון מ- 15 הגורמים המועמדים בכל אחד מן החתכים שנבחנו. 86% מן המשיבים הצביעו עליו כאחד מחמשת הגורמים השורשיים המשפיעים ביותר. ניתן לשפר את בשלות מסמכי המכרז על ידי הגדרת תפקיד מנהל הפרויקט בצורה ברורה החל משלב ייזום הפרוייקט והכללת משימות ייעודיות בתכולת עבודתו ובאחריותו המלאה. תפקידו חייב לכלול טיפול בתחומים הבאים: ניהול ובקרה של כל תהליך התכנון, טיפול בנושאי סטטוטוריקה, ניהול וליווי של הכנת פרוגראמה, אישור הפרוגרמה, ניהול התכנון המוקדם עד להקפאת תצורה, ניהול התכנון המפורט, בקרת מסמכי המכרז לפני הפצתם, בדיקת כתבי הכמויות ביחס לתוכניות ותיאום מערכות (סופרפוזיציה). באופן מעשי, פירוש הדבר הוא שהמזמין ימנה מנהל פרויקט מטעמו שיהיה אחראי על הפרויקט מתחילתו ועד סופו, החל משלב הפרוגרמה ועד תום הביצוע בפועל (ולא כפי שנהוג היום בגופים ציבוריים שונים, שהתכנון מנוהל ע"י גוף אחד, ואילו הביצוע מנוהל ע"י גוף אחר).
  2. מומלץ לתגבר את צוות התכנון מטעם המזמין בפונקציה מוגדרת היטב של "בקרת מסמכי המכרז". פונקציה זו תמולא ע"י כמאי (מחשב כמויות) ומתאם תוכניות מקצועי אשר יעשו את ההתאמות המתבקשות בין התוכניות (סופרפוזיציה) והמפרטים של המתכננים והיועצים במקצועות השונים, ידאגו לאחידות ולבהירות ההגדרות, ויסגרו היטב את כל ה"פינות" והממשקים בין כלל מסמכי המכרז (לרבות החוזה, התנאים הכלליים, מפרטים כלליים, מפרטים מיוחדים וכיו"ב). צוות הבקרה של מסמכי המכרז יהיה אחראי לכך שהנחיות חוזיות תופענה בחוזה, הנחיות טכניות תופענה במפרטים, הנחיות ניהוליות תופענה בתכולת העבודה (SOW) מבלי לערבב ביניהן. בצורה כללית ניתן לומר שהפניית משאבים ניהוליים ותכנוניים נוספים להכנה מוקפדת של מסמכי המכרז היא אחת ההמלצות המרכזיות ממחקר זה.
  3. הגורם `ריבוי שינויים בדרישות או בהגדרות היזם` הוא הגורם השני או השלישי מכל 15 הגורמים המועמדים בכל החתכים שנבחנו. 71% מן המשיבים הצביעו עליו כאחד מחמשת הגורמים השורשיים המשפיעים ביותר. כדי לטפל בגורם זה ולצמצמו, על המזמין להבטיח הגדרה ברורה של הפרויקט על-ידי היזם, הכנת פרוגראמה מעמיקה ומקיפה ואישורה, קביעת הפונקציות הנדרשות, הקפאת תצורת הפרויקט (עם גמר התכנון המוקדם בקנ"מ 1:100), התאמת מפרטים ופרטים לפרויקט (כל זאת טרם הוצאת המכרז), שמירה יציבה על ההגדרות במהלך התכנון המפורט , ולבסוף - הנפקת "תוכניות לביצוע" ולא "תוכניות למכרז בלבד" יחד עם ווידוא שאומדן העלות של הפרויקט תואם את התקציב. הקפדה על כל אלה תאפשר לטפל במצב של ריבוי שינויים בדרישות או בהגדרות היזם. כדי "לתת שיניים" להמלצה זו, מוצע להקשות על ביצוע שינויים על ידי היזם באמצעות נהלים קשיחים שיגרמו לו "לחשוב פעמיים" בטרם ידרוש לשנות מן התוכניות המאושרות, עד כדי עצירת העבודה לבדיקת ההשפעות הרוחביות של השינויים לפני אישורם.
  4. 65% מן המשיבים הצביעו על הגורם `מחירי מכרז זוכה נמוכים בצורה לא ריאלית`, והוא נמצא במקום השלישי ברשימת הדירוג. לפיכך, יש למצוא דרכים אלטרנטיביות לבחירת קבלן זוכה במכרז, במקום לקבוע באופן אוטומטי שהקבלן הזוכה הוא הקבלן הזול ביותר. דרך אחת לדוגמה היא `חיתוך קצוות`.בשיטה זו מנפים תחילה את המציע הזול ביותר ואת המציע היקר ביותר, ובוחרים בהצעה הנמוכה ביותר מבין המציעים שנשארו. כך שההצעה שנבחרה קרובה יותר לממוצע באחוז מסויים שנקבע מראש (לדוגמה 10%). שיטה זו מבטיחה פסילה של קבלנים "מתאבדים". יש לציין כי טיפול בגורם זה אפשרי גם בפרויקטים ציבוריים הכפופים לחוק חובת המכרזים, ובלבד, שכללי הבחירה של הקבלן הזוכה יופיעו בצורה ברורה ושקופה בתנאי המכרז. בנוסף מומלץ לרשום בפירוש בתנאי המכרז שהקבלן הזוכה יהיה הכלכלי ביותר ולא בהכרח הזול ביותר. עוד ניתן להוסיף שהמזמין רשאי לדרוש מן הקבלן המועמד לזכיה שיבצע איזון מחירים בין סעיפי העבודה השונים (מבלי לשנות את המחיר הכולל של המכרז) אם מחירים פרטניים סוטים בצורה משמעותית ממחירי השוק.
  5. יש להתייחס ברצינות, לבחון ולטפל בטענה ששכר הטרחה של העוסקים בתכנון נמוך מכדי שיהיו מסוגלים להכין את התוכניות ברמת הבשלות הנאותה.
  6. בפרויקטי תשתית, הגורם `הפתעות בתת-הקרקע` נמצא במקום הרביעי. 53% מהעוסקים בתשתיות סימנו אותו כאחד מחמשת הגורמים המשפיעים ביותר על חריגות בתקציב. לפיכך, מומלץ מאד לבחון דרכים לצמצום אי-הוודאות בתת-הקרקע.
 ראוי להטמיע המלצות אלו בכל הגופים הציבוריים (גופים מבוקרים), כגון: משהב"ש, משהב"ט, מע"צ, רכבת ישראל ורשויות מקומיות, וכך לשפר בהדרגה את תיפקוד ענף הבנייה בכללותו. במקביל, ראוי לערוך גם שינויים בחקיקה שיתמכו בהמלצות אלו.
 
המלצות מחקריות
 
המחקר הנוכחי בהיותו חלוצי בתחום, לא יכול היה לעסוק בצורה מעמיקה בכל התחומים. על כן מומלץ להמשיך מחקר באספקטים שונים הראויים להעמקה ו/או להרחבה כמפורט להלן:
  1. ניתוח התולדה הסתמך על מדגם קטן יחסית של 50 פרויקטים, לעומת סקר הרוחב שהקיף כ-200 משיבים. לכן במחקר הנוכחי התקבלו רק אינדיקציות ראשוניות לגבי היקף החריגות בתקציב. מומלץ לערוך מחקר המשך שישתמש במתודולוגיה דומה, ויחקור לעומק את ניתוח התולדה בעוד כ-100 פרויקטים. הניתוח יעשה לפי חתכים כגון: בניינים, תשתיות, גודל הפרויקט, סוג המזמין וכדומה.
  2. מומלץ לערוך מחקר שיאתר ויבחן דרכים אלטרנטיביות לבחירת קבלן זוכה במכרז ציבורי וינתח את השפעתן של דרכים אלו על עלות, איכות, קונפליקטים, משך הפרויקט, היקף תביעות וכדומה. מחקר זה יהווה בסיס להתאמת חוק חובת המכרזים לכוחות השוק.
  3. מומלץ לערוך מחקר יישומי הבודק את השפעת אינטנסיביות הבדיקות המוקדמות של תת-הקרקע ועלותן על היקף הסעיפים החריגים הנוגעים לאי-וודאות שמקורה בתת-הקרקע. ואילו בדיקות דרושות על מנת לצמצם בצורה אפקטיבית את אי-הוודאות.
על המחבר
תגיות
הוספת תגובה
תגובות
1 תגובות
התמונה של אנונימי
רמי
מעניין
על המחבר

רק למשתמשים רשומים גישה מלאה לכל ישומי האתר !

על מנת ליהנות מכל הפיצ'רים והשירותים אותם אנו מציעים בפורטל החדש - מומלץ לבצע הרשמה קצרה ולנהל כרטיס אישי (ניתן גם באמצעות היוזר בפייסבוק).

ההרשמה והשימוש בתכני הפורטל ללא עלות !

הירשםהתחבר

לחצת על "סל המשרות"

רק למשתמשים רשומים גישה לסל המשרות

אנו ממליצים לכם להירשם או להתחבר לאתר כדי ליהנות ולייעל את תהליך חיפוש העבודה.

משתמש שאינו רשום רשאי לשלוח קורות חיים לכל משרה בנפרד.

חזרה ללוח הדרושים | הירשם | התחבר