סוגיות בשימור ירושלים
לארץ ישראל מורשת היסטוריית רבת שנים וקורות ההתיישבות בארץ נמשכות על פני חמשת אלפים שנה, תרבות הבנייה של העת העתיקה בארץ ישראל מעוגנת ב"חוק העתיקות", הדן ומבטיח את קיומם של מבנים ואתרים שנבנו עד 1700. במאות האחרונות התרחשו תהליכים חשובים בתולדות הארץ והישוב. תהליכים אלו יצרו מסגרות חברתיות שהשפיעו על דפוסי היישובים שקמו בארץ ישראל.
המבנים והאתרים שהם תולדה של התהליכים האלה נותרו ללא הגנה חוקית. ההתעוררות הציבורית לשימורם של מבנים אלה החלה בעקבות הרס אתרים היסטוריים במשך עשרות שנים, בראשם הגימנסיה הרצלייה, והובילה להקמת המועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות. על ידי ועדת החינוך של הכנסת שימור מוגדר כפעולה להבטחת המשך קיומם של מבנים הנושאים ערכיים תרבותיים היסטוריים וארכיטקטוניים, בתוך תרבות עכשווית ובעלת צרכים מידיים ועתידיים.
בעשור האחרון התקבל המושג העיר ההיסטורית והטמעתו בתכנית המתאר לעיר. פתיחות רבה יותר של חברי הועדה לשימור בעיר וגישה מעשית יותר להגשמת השימור, הקמת מחלקה מקצועית לשימור וקיום יש למעלה מ- 8.000 מבנים לשימור.
בהרצאה יועלו הסוגיות והבעיות בשימור ירושלים בנושאים הבאים:
- רחוב הנביאים
- רחביה כולל בית שוקן
- שכונת הבוכרים
- שנלר
- בית פרומין
- ליפתא
- עמק רפאים / המושבה הגרמנית / מעון ניב.
בסיום ההרצאה יוקרן סרטון שצולם לפני 4 שנים על פעילות המועצה לשימור בירושלים, זמן הסרטון כ- 8 דקות.