הינך נמצא כאן

סקירה: פרויקט קמפוס משרדים ומעבדות (פתח תקווה)

מזמין העבודה: חברת הייטק בינלאומית

קבלן ראשי: אפקון בניה

אדריכלות: מושלי אלדר אדריכלים

קונסטרוקציה: ירון אופיר מהנדסים


תיאור הפרויקט

קמפוס מחקר ופיתוח ישמש כמרכז הפיתוח האזורי של חברת הייטק בינלאומית בישראל. 

בקמפוס יעבדו כ- 2,500 עובדים. המבנה יתפרס על פני כ- 74,000 מ"ר בנוי, ויכלול:

  • 3 קומות חניונים בשטח של כ- 10,500 מ"ר כל אחת.
  • 10 קומות עיליות בשטח של כ- 4,000 מ"ר כל אחת.
  • קומת גג וקומת גג עליון בשטח כולל של כ- 2,500 מ"ר.
  • המבנה יכלול משרדים, מעבדות, חדרי הדרכה, חדרי אוכל, מטבחים , חדר כושר ועוד.

 

הזרקור נעשה בשיתוף עם מהנדס עודד אטדגי, מנהל ההקמה בפרויקט מטעם חברת אפקון בניה:

עודד, מהנדס אזרחי בהכשרתו, בן 43 מיקנעם. עבד בין היתר, בחברות: צמנטכל, סולל בונה, ומשולם לוינשטיין. כיום עובד בחברת אפקון בניה, בתפקיד מנהל הקמה בפרויקט שבנדון.

אפקון בניה הינה זרוע הקבלנות הראשית של אפקון החזקות (מקבוצת שלמה). בשנים האחרונות, החלה חברת אפקון בבניית פרויקטים גדולים ומשמעותיים, כאשר גולת הכותרת היא הפרויקט אותו נסקור במאמר זה: קמפוס מבנה משרדים ומעבדות חברת הייטק בינלאומית בפתח תקווה. 


תכולת העבודה

הפרויקט מוגדר כפרויקט design-build, והכוונה היא שאפקון, כקבלן ראשי בפרויקט, מספקת 'מוצר שלם' למזמין - החל מהקרקע, דרך התכנון, רישוי, פיקוח, בטיחות, בנייה, עיצוב, אבזור, גמרים ומסירה.

עובדים בפרויקט

במנהלת האתר יושבים דרך קבע נציגים של 2 החברות: מנהלת הפרויקט של אפקון בניה ומנהלת הפרויקט של המזמין 

תרשים מנהלת האתר

 

החוזה בין המזמין לאפקון נחתם בחודש אפריל 2016, סיום הפרויקט מתוכנן בשנת 2019.

הפרויקט נמצא כרגע בשלב סופי של עבודות דיפון וחפירה: 550 כלונסאות, ו-420 מ"א של קירות סלארי בעובי 60 ס"מ ובגובה של כ- 16 מ"א.

בפרויקט מתבצעת  השפלה של מי התהום באמצעות 10 'בורות שאיבה' ו- 3 'בורות החדרה עמוקה'. המים נשאבים מהאקוויפר העליון ומוחדרים מחדש לאקוויפר התחתון.

בשלב זה, מתבצעות בפרויקט עבודות השפלה, עפר, איטום, ברזלנות לרפסודה.

התארגנות אתר

באתר הבניה הוקמו 2 עגורנים, כשהעגורן השלישי מתוכנן להרכבה במהלך חודש מאי 2017. כרגע פעילים באתר עגורן צפוני (אורך זרוע 70 מטר), ועגורן מזרחי (אורך זרוע 40 מטר) והתכנון הוא להקים עגורן נוסף בקצה הדרומי של האתר (ביסוס ב'רגלי שתילה' ברפסודה, אורך זרוע 70 מטר). כיוון שהמבנה הוא נמוך ורחב - למעשה, הוא מתוכנן כמו מגדל ששוכב על צידו - מדובר בשטח כיסוי נרחב שיש לתת לו מענה.

בטיחות באתר

בחברת אפקון קיימת מחלקת בטיחות וממונה בטיחות המלווה את הפרויקט באופן שוטף. ממונה הבטיחות עורך סיור מקיף שבסיומו מוציא דו"ח מסודר, עם תצהיר ליקויים ודגשים לטיפול. המזמין וממונה בטיחות מטעמו, מבקרים בפרויקט על בסיס קבוע ומוציאים גם הם דוחות בטיחות.

מעבר לכך, וועדת הבטיחות של אפקון מתכנסת אחת לחודש ובוחנת את דוחות הליקויים של כל אתרי הבנייה, ומחדדת את הוראות הבטיחות. בפרויקט קיימת תכנית ארגון אתר עם הסדרי הבטיחות והגהות הנדרשים (הפרדה בין אזור תפעולי למנהלת, חדר אוכל ייעודי לעובדים, בקרת כניסה, הדרכות עובדים וכו').

בנייה ירוקה וחכמה

הבניין מתוכנן להיות לא רק 'ירוק', אלא גם 'חכם'. המבנה מתוכנן להיות כפוף לתקן העולמי המחמיר ביותר בבנייה ירוקה - LEED PLATINUM - וכפועל יוצא מכך התכנון והביצוע הופכים יקרים יותר. "יועצים ירוקים" מלווים את אפקון בניהול הביצוע, גם בבחירת החומרים והספקים (כל מוצר צריך לבוא מאחד הספקים המורשים, שעובדים תחת התקנים של בנייה ירוקה).

נוסף על כך, הקמפוס מתוכנן להיות מבנה חכם מהייחודיים בעולם; הדבר מתבטא בשילוב של טכנולוגיות חכמות ואינטגרציה בין מערכות שונות. בסופו של יום, הציפייה היא שהבניין יידע להעיר את העובד מדי בוקר, ישלח לעובד את תכנון הדרך והנסיעה למשרד, יזהה אותו באמצעות מערכת ביומטרית (תווי פנים), ישלח הודעה על ארוחת הצהריים ויבחר בשבילו את התפריט המועדף, יזמין לו את החדר לישיבות ויציג לו על הקיר בחדר הדיונים את החומר לאותה הפגישה. בשתי מילים חוויית המשתמש.

אתגרים הנדסיים שאפקון מתמודדת איתם במהלך הבנייה עד כה:

תכנון

התכנון מתקיים במקביל לביצוע תוך כדי תנועה בעקבות התקשרות עם המזמין על בסיס "תכנון-ביצוע" בלוח זמנים צפוף. מצב כזה אפשרי רק כאשר קיים חניון תת קרקעי. תכנון ושחרור ביצוע לעבודות דיפון וחפירה מאפשר בהמשך הזמן לתכנן את שאר הפרויקט בתנאי שהתכנון יחולק לשלבים מושכלים.

בטון יצוק אל מול לוחדי"ם

האופציה נבחנה ונפסלה בגין אילוצים קונסטרוקטיביים בחניונים ואילוצי גובה בקומות העיליות.

השפלת מי תהום

 במקרה הנוכחי, התנאים בשטח הובילו אותנו לבחור בשיטת השפלה של החדרת מי התהום הנשאבים חזרה, לעומת שיטת השפלה ואיבוד המים במסגרת הזרמתם למערכת הניקוז העירונית.

חפירת קרקע טבעית

כמות חפירה כ- 100,000 מ"ק. האתגרים המרכזיים הגיעו משני גורמים מרכזיים: התמודדות עם חפירה חרסית כבדה שהייתה תחת מי תהום, וביצוע החפירה במהלך החורף.

קידוח כלונסאות

מתוך 550 כלונסאות באתר, ישנם כ- 160 כלונסאות ריסון לרפסודה, שנעשו בהם שינוי תכנון לזיון, שהומר לבטון מזויין בסיבי פלדה (30 ק"ג/ מ"ק).

כעיקרון אין לבצע כלונסאות (בשיטת בנטונייט ו/או cfa) תחת השפלת מי תהום, לכן הביצוע חייב להתחיל ממפלס גבוה מהנדרש. במקביל מפעילים מערכת שיקולים ומיומנות באיזו שיטה לקדוח ולצקת הכלונסאות (מלמטה למעלה) עד למפלס הרצוי והכלכלי.

הקושי נוצר עכב כך שהכלונס בקוטר 80 ס"מ, והכלוב יחסית קטן וממוקם נמוך מגובה היציקה (ב'מינוס') ולכן קשה מאוד להחדירו. בשיטת הקידוח ב-C.F.A ראשית יוצקים את הכלונס ורק לאחר מכן מחדירים את הכלוב פנימה. היתרון הגדול של הסיבים הוא בכך שאין צורך לדחוף ולהתעסק עם כלובי זיון כלל! נוסף על כך, ההספק גדל - במקום לבצע בין 5-6 כלונסאות ביום למכונה, ניתן לבצע עד 10 כלונסאות.

איטום

בתכנון המקורי, אפקון תכננו לבצע איטום באמצעות התזה ביטומנית בעובי של 8 מ"מ ע"ג קירות הדיפון. שימו לב - מדובר כאן בקירות סלארי בעובי 60 ס"מ, עליהם התזה ביטומנית של 8 מ"מ נוספים (2 שכבות) כשבהם 'קוצים' כל 60X60 ס"מ, מדובר ב-420 מ"א ובגובה 12-13 מטר. זה המון קוצים לביצוע אשר עלולים לפגוע ברציפות האיטום! לאחר התייעצות עם יועצי האיטום הוחלט לשנות תכנון ולבצע איטום ביריעות סיקה (המשמשת לאיטום בתחתית הרפסודה) על גבי קירות הסלארי עד לקומה השנייה של המבנה (בעקבות הערכת ההידרולוג, על פיה מי התהום יכולים להגיע גם עד לגובה פלוס 10 מטרים), נוסף על עיבוי של הקיר מ-15 ס"מ ל-20 ס"מ.

 

הוסף תגובה
צור קשר