פרויקט מתגלגל: חדרי חשמל, תקרת ערוגות, פירוק עמודים זמניים (חלק 11)
הכנסת הציוד לתוך חדר הגנרטור והחשמל, נעשית מפתח ברמפה, הסגור בסבכה אטומה. כל פרטי המסגרות בחדר החשמל, מוגדרים היטב על ידי חברת החשמל ומיוצרים על ידי יצרנים מקומיים (חברת רשפים, פלרז וכו`).
ירוק - פיר אוורור הצמוד לחדר השנאים של חברת החשמל.
כחול - פתח הורדת\הוצאת גנרטור.
צהוב - פתח הורדת ציוד חברת החשמל.
אדום - חדר מדרגות לחברת החשמל (כניסה חיצונית ונפרדת מהבניין).
לבן - תחילת טפסנות לרמפת הכניסה לחניון. רמפה זו "תכסה" את החדרים תחתייה ותהפוך לתקרה שלהם (טרנספורמציה\גנרטור).
חדר השנאים בנוי מ"רצפה צפה" שהיא למעשה תקרה כפולה תחתה עוברים הכבלים של חברת החשמל, המזינים את השנאים. הגובה בין התקרות = 80 ס"מ והעמודונים שנוצקו בינייהן גליליים, על מנת שלא לפגוע בכבלי החשמל. הרצפה התחתונה מוחלקת, מסיבה דומה.
טיפ - יש להזמין מפקח מטעם חברת חשמל, לפני הנחת המסגרות של הפתחים העתידיים - על מנת לאשר את מיקומם. מומלץ לקרוא למפקח עוד טרם הנחת הזיון, שכן במידה ויש להזיז את אחת המסגרות, הדבר ייעשה קל יותר. בשום מקרה, אין לצקת את המסגרות והפתחים, ללא קבלת אישור מפורש מחברת החשמל. בנוסף, כדאי מאוד להזמין את המפקח של חברת החשמל, רגע לפני שממקמים את השרוולים \ קנים בהם עתידים לחדור לחדר החשמל ההזנות של חברת החשמל, מההזנה המקומית ברחוב.
טיפ - יש לבדוק עם ספק הגנרטורים מהי הגיאומטריה של הגנרטור על מנת לוודא כי פתחי הכנסת הציוד יהיו תואמים בגודלם למימדים אלה. לא נעים יהיה לקבל את הגנרטור לשטח ולגלות שהוא לא נכנס לחדר המיועד לו...
תקרת ערוגות בחתך i (תקרת צלעות המתוחה לשני הכוונים / דו קרומית)
מרכזה של רמפת הכניסה, נשען על קירות הבטון הפנימיים של חדרי החשמל ובהיקף על קיר הדיפון שמקיף את החניון ועל הקיר הגרעין הפנימי. המפתח שנוצר בין קיר הדיפון וקיר הגרעין גדול ולכן צריך היה לתת ביטוי/ להתגבר על העומסים המועברים מהרמפה - לרצפת חדרי החשמל. על מנת לשאת בעומסים אלה, הוחלט לתכנן תקרת ערוגות (תקרת צלעות מתוחה לשני כוונים - דו קרומית) ובכך להתגבר על השקיעות הצפויות במפתח זה. הרעיון שבתקרת הערוגות: ככל שהגובה הסטטי של התקרה גדול יותר - הוא יתנגד יותר למאמצי הכפיפה שנוצרים בו (ובכך יקטנו השקיעות).
יש לשים לב כי בחתך מצ"ב לא ציינתי את מיקומם המדוייק של הקירות הפנימיים בחדר החשמל, אולם העומסים היורדים מרמפת הכניסה מועברים לתקרת הערוגות מקירות אלה (מדובר על קירות באזור הפנימי שבתוך המפתח).
מה זו בעצם תקרת ערוגות ?
אחד הפתרונות המקובלים בתכנון, המאפשרים להתגבר על דפורמציות עקב מאמצי כפיפה גבוהים הוא השימוש בפתרון של תקרת ערוגות. התקרה בנוייה משתי פלטות מקשיות (תחתונה ועליונה) המחוברות בינייהן על ידי צלעות (לשני הצדדים) ובינייהם חללים. מה הועילו חכמים בתקנתם ? מחד הפתרון מאפשר הגדלת גובה התקרה ומכאן את יכולת התסבולת שלה ומאידך, החללים מקטינים את משקלה העצמי (ביחס לתקרה מקשית).
מצ"ב חתך טיפוסי של תקרת ערוגות (סמנתי בו את קורות ה i שנוצרות באופן טבעי).
גופי המילוי בתקרה זו עשויים פוליסטרן מוקצף (קל-קר). אופציה נוספת למילוי החללים בתקרת ערוגות היא באמצעות בלוקי איטונג \ ארגזי קלקר חלולים (הכל בהתאם להוראות המתכנן). הקל-קר מאפשר לשמור על הגיאומטריה של החלל וכמעט שאינו מוסיף למשקלה העצמי של התקרה.
מטעמי ביצוע, אין אפשרות מעשית לצקת את התקרה בשלב אחד. בכדי לצקת תקרת ערוגות בשלב אחד (תיאורטית) יש לסדר ברזל תחתון + ברזל צלעות + הנחת קל-קר + סידור ברזל עליון ורק לאחר מכן לבצע את היציקה. הבעיה בשיטה זו היא בקרת האיכות הנמוכה על פיזור הבטון שאמור לזרום מתחת לגופי המילוי, כמו גם הסכנה ב"ציפת" הקל-קר בשעת היציקה ובכך פגיעה בחתך הצלעות ובגיאומטריית התקרה.
פוליסטרן מוקצף, או בשמו הידידותי "קל-קר" משמש כחומר מילוי בין הצלעות ומפחית משמעותית ממשקלה העצמי של התקרה. הקל-קר כמעל בכל גיאומטריה שתבחרו ונמדד ביחידות של [מ"ק] ובכמה רמות של צפיפות. בתקרה זו נכנסו כ - 80 [מ"ק] קל-קר במשקל ~0. הרווח הישיר במשקל העצמי של התקרה : 80*2450= 196,000 [ק"ג].
אז איך בכל זאת יוצקים את התקרה ? בשתי יציקות...
1. סימון ומדידה - עם גמר הטפסנות של התקרה, המודד מסמן את מיקומם של גופי המילוי. הסימון יאפשר את הנחת שכבת הברזל התחתונה ועדיין לאתר את מיקומם המדוייק של הצלעות. ניתן כמובן לסמן גם על הברזל התחתון, אולם הסימון ייהפך לאיטי ומסורבל יותר. לאחר הסימון, מורחים שמן על התבניות ומכינים להנחת ברזל תחתון (שמן תבניות מאפשר הפרדה קלה יותר של הבטון מהטפסה ובכך מאריך את משך השימוש בטפסה).
2. סידור ברזל תחתון - לאחר שסימון הצלעות הסתיים, מתחילים לסדר את שכבת הזיון התחתונה. השכבה התחתונה מתוחה לשני הכוונים ולכן בנוייה למעשה משתי שכבות זיון, אחת לכל כוון. את השכבה הראשונה מניחים על "שומרי מרחק" המבטיחים עובי כיסוי נאות לבטון ומעכבים את קצב התפתחות הקורוזיה בו (להרחבה נוספת בנושא - ראה פורום קוריזיה)
3. סידור ברזל צלעות - בשלב זה מכניסים את החישוקים לצלעות (אדום). החישוקים מקשרים בין שני חלקי היציקה (תחתונה ועליונה). החץ הכחול מסמן את גובה היציקה הראשונה (תחתית הקל-קר). השלב הזה ארוך וקשה מאוד מבחינת ביצוע, שימו לב לברזל של הצלעות - יש להכניס חישוק אחר חישוק - מתחת לברזל התחתון (בשלב זה סביר שתשמע את הברזלנים מסננים מדי פעם קללות על הקונסטרוקטור). בתקרה זו ששטחה כ 300 מ"ר הוכנסו למעלה מ- 5000 חישוקים...
כך זה נראה בפועל, עם סיום קשירת ברזל תחתון + ברזל הצלעות. בשלב זה נכנסים קבלני החשמל והאינסטלציה ושנייהם ממקמים את הצנרת והאבזרים שלהם. שימו לב לריבוי הברזל האנכי שבצלעות, ברזל זה מקשר בים הקרום התחתון לקרום העליון ויוצר צלע בצורת האות האנגלית i.
הכנות אחרונות וסיום הנחת שכבת ברזל תחתון + ברזל צלעות לפני יציקה ראשונה. ההכנות כוללות חציבת "שקע" בכלונסאות הדיפון בעומק של 7 ס"מ על מנת שהתקרה "תתישב" בהיקפה על קיר הדיפון והוא יהווה עבורה סמך מתמשך. כמו שניתן לראות בצד המרוחק של התמונה למטה, העוגנים שמעל התקרה עדיין לא פורקו (קורות פלדה אופקיות). שורת עוגנים זו - תנותק רק לאחר יציקת התקרה וקבלת חוזק מתאים (ברגע שהתקרה נוצקת, אין משמעות לעוגנים הזמניים וניתן לחתוך אותם).
5. פיזור פוליסטרן מוקצף - הקושי הביצועי היה להכניס את הארגזים לסבך ולצפיפות הרבה שיצרו צלעות הזיון, זאת בנוסף לזיון האופקי שהצר עוד יותר את התנועה.
6. סידור ברזל עליון - מיד עם סיום הנחת הקל-קר, מתחיל צוות ברזלנים לסגור את התקרה (שכבה עליונה) על מנת לאפשר את יציקת ההשלמה, מוקדם ככל האפשר. בנוסף לזיון העליון, יש להעמיד גם את הזיון האנכי שישמש כחיבור העתידי של הקירות ש"עולים" מתקרה זו (סידור "קוצים").
7. יציקה משלימה והחלקת הליקופטר - השלמת התקרה על ידי יציקת הקרות העליון, כולל הצלעות. מאחר ומדובר על רצפה המשמשת את חברת החשמל, בוצעה החלקה של השכבה העליונה של הבטון (החלקת הליקופטר).
עם סיום סיום עבודות הבטון במרתף ולאחר קבלת חוזק סופי של התקרות, התקבל אישור מהמתכנן - לפרק את העמודים הזמניים עליהן נשענו התקרות שנוצקו בשיטת ה Top Down (הרחבה בנושא ניתן לקרוא בפרקים הקודמים במסגרת "פרוייקט מתגלגל"). בסה"כ מדובר על 15 עמודונים סה"כ בשלוש קומות (קומה 4- קומה 3- וקומה 2-).
אילוצים
1. פינוי חומר חומר החציבה\ניסור מחוץ לחניון.
2. גובה החניון (במקום הנמוך) 2.4 מטרים.
3. גובה העמודונים 2.63 מטרים.
4. קוטר העמוד 1.00 מטר.
5. ברזל הזיון בעמוד: 12 מוטות בקוטר 25 מ"מ (זיון הכלונסאות).
בתמונה מצ"ב ניתן להתרשם מהאילוצים הפיסיים ומכאן מהקושי שנוצר בפירוק העמודים.
אלטרנטיבות לפירוק העמודים הזמניים
1. חיתוך וניסור הבטון: הבעיה עם שיטה זו נובעת מהצורך לפנות גושי בטון ענקיים שמשאיר אחריו המסור. מכאן שבכל מקרה - עם סיום עבודת הניסור - יש לפרק את גושי הפסולת עם מיני באגר\קומפרסור על מנת לאפשר פינוי מחוץ למרתף.
2. קומפרסור: סיתות העמודים באמצעות קומפרסור בעייתית כשמדובר על חציבה בין תקרות. אין אפשרות מעשית לחצוב את החלק הגבוה של הכלונס באמצעות קומפרסור, מאחר והוא קרוב לתקרה ובכך לא מתאפשר מרחב עבודה (עבודה עם קומפרסור מתבצעת מלמעלה-למטה).
3. חציבה עדינה באמצעות מיני באגר (מיני מחפרון+פטיש): החלופה המועדפת והנבחרת.
- 14.09.2022פרויקט מתגלגל (הצגת המיזם והרעיון)
- 25.08.2017בנטונייט Bentonite כימיה ושימושים
- 09.04.2024תחבורת המחר בישראל: AI ON TRACK
- 06.04.2024חוגגים 15 שנה עם ערוץ WhatsApp חדש!
