ראיון עם מהנדס אדי קורן, מנכ"ל חברת אפשטיין ניהול פרויקטים

בעשור האחרון, חברת אפשטיין ניהול פרויקטים - הגדילה באופן מאוד משמעותי את היקף הפעילות שלה.

מהנדס אדי קורן, מנכ"ל ושותף בחברה, לא מייחס את ההצלחה של החברה לסיבה אחת בלבד, אך כן משתף אותנו ב"אני מאמין" שלו, שהוביל להצלחה הרבה.

ספר על עצמך

אני בן 58 מהנדס אזרחי בוגר הטכניון, ומוסמך במנהל עסקים מאוניברסיטת תל אביב.

התחלתי את הקריירה המקצועית שלי בתחום התכנון. אני חושב שעבור כל מהנדס אזרחי ההתחלה הנכונה ביותר היא בתחום התכנון, זאת מהטעם הפשוט כי דרך התכנון לומדים בצורה הנכונה ביותר על ההחלטות שנקבעו בתכנון הבניין, מה עומד מאחורי מוטות הזיון והחישוקים ובעיקר על הראיה הרחבה של הבנת הפרויקט.

אני חושב שאם הייתי צריך להחליט על התהליך הנכון של 'האבולוציה של המהנדס' הייתי מנחה את המהנדסים להתחיל את הקריירה בתחום התכנון. כולם רצים להיות 'מנהלים', ובשל הלחץ בענף הבנייה והמחסור בכוח אדם, גם מאפשרים להם זאת – יחד עם זאת, אין תחליף לניסיון. אמנם אנשים צעירים בהחלט יכולים לנהל, אבל בתחום שלנו ניסיון לא יסולא מפז, ומסלול תעסוקתי נכון הוא יתרון לטווח ארוך.

האם בוגר שמשקיע 3 שנים בסטאז' לא מעיד על העובדה כי הוא רואה את עתידו בתכנון?

לא בהכרח. נכון, יש כאלה שמוצאים בתכנון את הייעוד שלהם, וממשיכים בו עשרות שנים. אבל יש גם הרבה תחלופה. אני רואה הרבה תנועה מתכנון לניהול, מניהול לביצוע וכך הלאה.

בפועל יש פחות תנועה מביצוע לתכנון, האם לא כן?

כמעט ולא.

זה פחות מסתדר לי מבחינת השכר והתנאים

נכון. אבל יש כאלה שהתעייפו מעבודת השטח, ורוצים לעבור לעבודה משרדית.

איך אתה מסביר את העובדה שהקונסטרוקטורים, שלמדו הכי קשה, שעברו את המסלול הכי ארוך, האחריות שלהם היא כל כך מקיפה... והם משתכרים כל כך מעט, יחסית לשאר הענף?

זה מתחיל מהיזמים, הם לא מודעים לעובדה שהם אמנם יכולים לחסוך 1000 ₪ על שכר המתכנן אבל מיד אח"כ לבזבז מיליון שקל על כך שהתכנון לא יצא מספיק מדויק או מספיק מושקע. כל התהליך הוא לא בריא ולא נכון. זה חלק מהתרבות הישראלית - "סמוך", "יהיה בסדר"...

המגדל השלישי בגובהו בישראל - מגדל השחר בגבעתיים, יזמים: סופרין ותדהר. ניהול ופיקוח: אפשטיין ניהול פרויקטים. 

איך מתחילים את השינוי?

שתי אפשרויות, או 'מלמטה', מהפכה של ממש של הכוח העובד שמחליט שנמאס לו. אבל זה כנראה לא יקרה כי העם שלנו לא בנוי למהפכות. סביר יותר להניח שזה יקרה 'מלמעלה' - להבין שזה חשוב, ולהוביל שינוי דרך הממשל והרגולציה. זה לא יכול לבוא מהחברות כי חברות בד"כ יעשו את מה שמתאים להן מהפן הכלכלי. אני, כמנכ"ל חברה, יכול להוביל שינוי אצלי בחברה, לדרוש את התנאים המתאימים מהאנשים שלי, אבל אני לא יכול לדרוש זאת גם מחברות אחרות.

אני תמיד מדגיש לאנשיי כמה חשוב להיות מהנדס טוב, אבל מעבר לכך - כמה חשוב להיות בן אדם הגון. אני קובע תרבות ארגונית שמתאימה לנו בתוך החברה. אבל אני לא יכול להשפיע על התרבות הארגונית בחברות אחרות.

מה עשית אחרי שעבדת בתכנון?

עבדתי 5 שנים בתכנון בחברת מילר שנבל צחר, במהלכן תכננתי כמה פרויקטים משמעותיים בארץ, הייתי בצוות התכנון של המגדל בדיזינגוף סנטר (התחלתי את העבודה על הפרויקט בתור סטודנט).

לאחר מכן, הגעתי לחברת איטונג לתפקיד 'מהנדס החברה', הייתי אחראי על תחום פיתוח מוצרים חדשים והדרכה טכנית. לאט לאט גיליתי אצלי יכולות שיווקיות, ולאחר מספר שנים מצאתי את עצמי כסמנכ"ל שיווק בחברה. בתקופתי המצאנו את הסלוגן "לא איטונג - לא קונה!". עבדתי באיטונג 17 שנה סך הכל, 7 בשנים מתוכן כמנכ"ל החברה. העבודה באיטונג בהחלט הייתה עבורי בית ספר ניהולי מהדרגה הראשונה. עברתי שם מגוון רחב של תפקידים ניהוליים, ועד היום החברה נשארה אצלי בלב, כמשפחה לכל דבר.

לאחר העבודה באיטונג, פנה אליי ד"ר יואב סרנה, שותפי באפשטיין, ולפני כ-10 שנים הצטרפתי לחברת אפשטיין כשותף ומנכ"ל. מאז הצטרפותי לאפשטיין, החברה התפתחה באופן משמעותי הגדילה את הפעילות. היום אנחנו חברה של מעל 200 עובדים, שעוסקת במגוון גדול מאוד של פעילויות, כולן בתחום של ניהול פרויקטים. אנחנו מנהלים פרויקטים בתחום התשתיות - כבישים, גשרים, רכבות; בתחום הבינוי - שכונות מגורים, קניונים, משרדים. אנחנו עובדים עבור חברת נתיבי הגז בכל הנושא של פיתוח תשתיות הגז בארץ (ביניהם הקו המזרחי). אנחנו עוסקים בכל מיני פרויקטים סטטוטוריים ותב"עות. אנחנו כותבים פרוגרמות לחברות כחלק משירותי הניהול.

ראינו שיש פה פוטנציאל למתוח את המותג 'אפשטיין', ולכן נכנסנו גם לתחום של 'ניהול נכסים' עבור יזמים רבים.

החברה עוסקת במספר רחב של תחומים בענף הבנייה - מהו היתרון בכך?

קודם כל, אנחנו מתמחים בכל תחום שאנחנו נמצאים בו. שנית, הבחירה בכך מפזרת את הסיכונים. יש תקופות בארץ בהן תחום אחד דומיננטי על פני האחרים, כך שאם תהיה תקופה חלשה במגורים, עדיין יהיו פרויקטים בתחום התשתיות או בתחום המסחרי.

כל תחום נבחן ונבדק ומתנהל כתחום פעילות נפרד, כיחידת רווח והפסד, על מנת שנוכל להעריך את העבודה בכל תחום בצורה עצמאית.

יש הבדל בהתנהגות של התחומים השונים הללו?

יש שוני עצום. אמנם, הנדסה זו הנדסה, אבל אנחנו משתדלים להתאים את עצמנו לכל תחום ותחום. אני תמיד אומר שאין מנהל פרויקטים 'טוב' או 'לא טוב' - יש מנהל פרוייקט 'מתאים' או 'לא מתאים'. אנחנו משתדלים להתאים את מנהל הפרויקטים לתחום בו הוא יוכל להצליח. ראינו הרבה מנהלי פרויקטים שהצליחו בפרויקטים מסוימים ולא הצליחו בפרויקטים מסוג אחר. יש אנשים שבאופי שלהם מתאים להם לעבוד בתחום המשרדים - שם אתה עובד מול יזם אחד, עם כל הדרישות שלו, אבל עדיין רק גורם אחד שאם מצאת חן בעיניו ויש תיאום ציפיות נכון, אז אפשר להתקדם כמעט ללא תקלות. בתחום המגורים, מהיום הראשון אתה מכין את עצמך למסירות של הדירות לדיירים. כל דייר מתפקד כיזם לכל דבר, לכן תיאום הציפיות מולו חשוב להצלחת הפרויקט. בתחום התשתיות, הפרויקטים בדרך כלל עבור לקוחות ממשלתיים ומוסדיים, שם הכללים והנהלים ברורים. חשוב ללמוד ולהבין את הכללים ולפעול על פיהם במדויק. לכן חשוב להתאים את אופי מנהל הפרויקטים לתחום בו עוסק הפרויקט.

קניון באר שבע

כיצד הדבר מתבטא בעבודה שלך כמנכ"ל?

חשיבות עליונה בעבודה שלי היא למצוא אנשים מתאימים לתחומים הרלוונטיים. ראשית, אני בוחר את המנהלים, ולאחר מכן אני עוזר לכל מנהל לבחור את הצוות שלו לפרויקט.

אחד הדברים שהגדרתי כאסטרטגיה לחברה והוביל להצלחתה - להגדיר את אפשטיין כחברה הנדסה ממוקדת לקוח. מתוך התמקדות בלקוח, הצלחנו להתחבר ולבוא לידי ביטוי בצורה בטובה יותר עבור הלקוחות שלנו, כי הבנו טוב יותר את הצרכים והציפיות שלהם.

אם שואלים כל מהנדס מצוי מהם הפרמטרים ל'פרויקט מוצלח', סביר להניח כי נקבל את אותן התשובות: עמידה בלוחות זמנים, איכות, תקציב. בנוסף לכך, מבחינתי, הצלחה בפרויקט הינה לקבל גם את הפרויקט הבא של אותו הלקוח – זה מדד חשוב לפרויקט מוצלח. אחוז הלקוחות החוזרים שלנו הוא גבוה מאוד.

כיצד אתה רואה במהלך השנים האחרונות את השינוי במתודולוגיית ניהול הפרויקטים?

קודם כל, הפרויקטים השתנו. הם גבוהים, גדולים ומורכבים יותר. לאחרונה ניהלנו את ההקמה של מגדל השחר בגבעתיים של היזמים סופרין ותדהר. מגדל בן 54 קומות, בין הגבוהים בישראל. טכנולוגיות הניהול, והאנשים העוסקים בכך, צריכים להתאים עצמם לשינויים האלה.

ניהול של פרויקט מורכב כדוגמת מגדל השחר התנהל באופן מלא ב-BIM -Building Information Modeling - ולכן מנהל הפרויקט צריך לדעת לתפעל צוות תחת המטריה והמשמעות של תכנון ב-BIM.

פעם בנו בניין ובו עשרות בודדות של יח"ד, היום פרויקטים מכילים מאות יח"ד. הלוגיסטיקה והבקרה על פרויקט גדול דורשים התארגנות מיוחדת. לצורך כך, פיתחנו מתודולוגיות שמאפשרות למנהל פרויקט ומפקח להגיע לכל פינה בפרויקט לצרכי מעקב ובקרה.

האם את מתודולוגיית הניהול בפרויקט אתה בונה יחד עם מזמין העבודה?

בתחילת הפרויקט אנו מתאמים עם היזם את הציפיות, והמתודולוגיה והמבנה הארגוני המתאים לניהול פרויקט.

הנושא של מערכות אלקטרומכניות הוא נושא מאוד מורכב. לכן בכל פרויקטים נדרש מפקח מערכות שייתן את דעתו, כבר בשלב התכנון, כמו גם בשלב המכרז, ובהמשך - בשלב הביצוע והפיקוח.

האם לדעתך קיים קשר בין בטיחות באתרי בנייה לבין איכות המוצר?

יש קשר בין תשומת לב של כל המערכת, או מודעות של כל המערכת לנושא של הבטיחות. מי שאחראי על הבטיחות באתר בצורה חד משמעית הוא הקבלן המבצע - מדובר במנהלים, מהנדסי הביצוע, מנהלי העבודה ופועלים מטעמו... מנהל הפרויקט באמצעות המפקחים מוודא שהתהליך מתבצע והכל פועל לפי נהלי הבטיחות. אסור להוריד את האחריות על הבטיחות מקבלן הביצוע. קבלן מעסיק פועלים, מנהלי עבודה, מהנדסים - הוא אחראי על כל מה שקורה באתר בנייה. לרשות הקבלן יש אמצעים וגורמים רבים, חיצוניים בדרך כלל, כמו יועץ וממונה בטיחות בעוזרים לו לשמור על הבטיחות באתר.

במידה והיו שמים בידיך את ה"מושכות", אילו בעיות היית מאתר כבעיות מרכזיות בענף הבנייה, ואילו פתרונות היית מציע?

הקושי הכי גדול שלנו הוא כוח אדם איכותי בתכנון, בניהול ובביצוע. ברגע שהממשלה מחליטה לבנות פי 3 ממה שבנו לפני מספר שנים, היה צריך לבנות תכנית עבודה שתסביר גם מי יתכנן ומי יבנה בפועל את כל מה שמתוכנן.

יש כוונה להביא חברות מחו"ל שיעבדו עבור חברות ישראליות. לנהל הם לא יכולים פה - כי ניהול זו תרבות. יהיה עדיין צורך במנהלים מקומיים שידעו 'לגייר' את כל הידע שיביאו מסין או מכל מקום אחר בעולם. המדינה לא הכינה את עצמה לכמות המהנדסים הנדרשת. איך היא יכולה לעשות את זה? עליה לפרסם, לתמרץ ולגרום לצעירים לבחור בהנדסה כמקצוע מועדף.

כביש 10

המדינה החליטה לתת תמריצים לחברות קבלניות שיעשו שימוש בבנייה מתועשת. האם מדובר לדעתך בתהליך נכון?

הניסיון לתעש את הבנייה נמשך כבר עשרות שנים. עשו אינספור בדיקות ובחינות טכנולוגיות במכון הלאומי לחקר הבנייה, במכון התקנים, נעשו מחקרים והגיעו למסקנות. התיעוש קיים, אפשר להביא כל מיני טכנולוגיות יותר מהפכניות, יותר זריזות... אבל התיעוש קיים. אין היום מגדל שלא נעשה בו שימוש בשיטות מתועשות כמו ברנוביץ' או מחיצות גבס. היום המגדלים הם מגדלי בטון עם חזיתות אלומיניום וזכוכית, שזה חלק מהתיעוש. אני לא יודע אם תהיה פה מהפכה, כפי שראינו בסין, בניין בן 50 קומות נבנה בחודש ימים.

מדוע?

כי אנחנו עדיין המזרח התיכון, וכפי שלקח 20 שנה לשכנע אנשים שהשימוש בגבס הוא מצוין, שינויים מהותיים לוקחים זמן, לכן יש כאן תהליך וחינוך שוק, והכל צריך להיעשות בזהירות. צריך לעשות את זה בצורה נכונה, לתכנן את זה נכון, לבצע את זה כהלכה.

מה דעתך על קליטה של בוגרים צעירים או אפילו סטודנטים - להתמחות בחברה?

אני חושב שזה נכון, בהחלט. אנחנו קולטים בחברה סטודנטים מהרבה אוניברסיטאות שעושים אצלנו פרויקט גמר, ולאחר מכן הם משתלבים בעבודה השוטפת.

גם הנדסאים?

אני בעצמי למדתי בבית ספר מקצועי לתואר הנדסאי ולכן יש לי הערכה רבה לתחום ההנדסאות. אני חושב שבהנדסאות לומדים דברים מעשיים וחשובים, לכן יש לנו הרבה הנדסאים מוכשרים. אנחנו משתדלים לתגמל על פי התפקיד והתרומה שלו במערכת, הכישורים והניסיון של העובד, ולאו דווקא על פי התואר וההשכלה הפורמאלית.

מה דעתך על התגמול של העובדים בענף?

המחסור בכוח אדם הקפיץ בצורה משמעותי את השכר של מנהלי הפרויקטים, לדעתי בצורה קצת מוגזמת, אבל אלה תנאי השוק. ברגע שיש ביקוש... זה מיד בא לידי ביטוי בשכר.

כיו"ר הכנס ה- 10 לבנייה ולתשתיות, ספר על העשייה מאחורי הקלעים, מה יהיה מיוחד השנה בכנס לעומת השנים הקודמות?

הכנס הפעם מתוכנן להיות מאוד ייחודי, קודם כל כי הוא כנס 'עגול' (העשירי במספר) והוא מציין 20 שנות פעילות של איגוד המהנדסים, כמו גם העובדה שהוא יהיה כנס בינלאומי. צירפנו לכנס הנוכחי את CTBUH האיגוד הבינלאומי לבנייה לגובה, שייקחו חלק פעיל בכנס. מרצים בעלי שם בינלאומי ייקחו חלק בכנס ואנחנו מצפים להרבה אורחים מחו"ל. אני בעצמי ביקרתי לפני כשבועיים בשיקגו, שם נמצא המרכז של CTBUH, וביקרתי במשרדים שלהם, יש היענות רבה מאוד מצידם, והתרגשות לקראת הכנס המתוכנן בארץ הקודש.

מצד אחד מאוד מעניין אותם מה שקורה בארץ - יש פעילות רבה ומרשימה בענף. בונים כאן בניינים גבוהים ומפוארים. מהצד השני, גם ישראל מאוד מעניינת אותם, ומהווה גורם משיכה. הם רוצים לסייר פה וגם להכיר את הגורמים המקצועיים.

היכן אנחנו עומדים בבנייה לגובה יחסית לעולם?

היום מדברים על בנייה של בניין בגובה מייל (1.6 ק"מ). אנחנו רואים מה קורה במזרח, בסין, בדובאי... יש לנו למה לשאוף.

• מעוניינים במשרה התחום ניהול פרויקטים ? יש לנו מגוון רחב של משרות מעניינות להציע לכם\ן לחץ כאן
• להצטרפות לקהילות המקצועיות של CivilEng ב WhatsApp לחץ כאן