הינך נמצא כאן

ראיון עם נחום יחזקאל - מהנדס ראשי במשרד דורון שלו הנדסה

שמי נחום יחזקאל, נשוי לתמר, מעצבת של ממשק משתמש באוטודסק, אבא לשתי בנות, נוגה בת ארבע וחצי וליהי בת חודש. אני מהנדס אזרחי בוגר תואר ראשון בהנדסת מבנים בטכניון ותואר שני ניהול הבנייה התמחות בייזום וניהול עסקי בטכניון. אני עובד כמהנדס ראשי במשרד דורון שלו הנדסה מזה כ-10 שנים. 

למה בחרת ללמוד הנדסה אזרחית ?

תמיד משך אותי כל העניין של הנדסה אזרחית - שדות תעופה, גשרים ומבנים אחרים. במקור, במסגרת חל"ת מהצבא בזמן הטיול, נרשמתי ללימודי הנדסת מכונות. במהלך הטיול אחרי שהחלטתי שלא אחזור לשירות קבע בצבא, פגשתי מטייל נוסף שמתעסק בהנדסה אזרחית בלונדון, מהשיחות עמו החלטתי לעשות שינוי חד והלכתי ללמוד הנדסה אזרחית - התשוקה המקורית שלי.

היכן למדת ?

למדתי בטכניון, תואר ראשון .B.Sc בהנדסת מבניםם ולאחר מכן למדתי תואר שני M.E בניהול הבנייה עם התמחות בייזום וניהול עסקי. במקור היו לי תכניות אחרות; חשבתי שאני אעבוד בתכנון שנתיים-שלוש, לאחר מכן אצא לביצוע, קצת ניהול ופיקוח, ובסוף ראיתי את עצמי 10 שנים מסיום הלימודים כמנהל פרויקט או איזשהו יועץ מטעם יזם.

אז מה קרה ?

מה שקרה זה שמשך אותי התכנון. אני מאוד נהנה ממה שאני עושה, אני אוהב ליצור דברים, אני אוהב לתת פתרונות יצירתיים מחוץ לקופסא, אוהב את הממשק מול הגורמים השונים יזמים, המהנדסים, מנהלי הפרויקטים חברות הקבלניות. אני אפילו נהנה מהממשק עם הפועלים.

יש כאן מגוון רחב של אנשים והאינטראקציה איתם היא ברמות שונות; החל מרמת הפועל שמעוניין במינימום עבודה וחושב כיצד הוא מצליח להכניס את המוט ברזל, דרך מהנדס הביצוע שמזמין את הברזל, מנהל הפרויקט שמוטרד מלוחות הזמנים, התקציב וכו', וכלה ביזמים שמעוניינים שהפרויקט יהיה כלכלי יותר.

מצד אחד אתה עובד עם אנשים מבריקים ואנליטיים ומצד שני אתה מתעסק עם אחרון הפועלים שלעיתים אינו דובר עברית. כל הנ"ל דורש מהמהנדס בנוסף לכישורים ההנדסיים כישורים ביחסי אנוש.

איך מתבצעת העבודה בשטח ?

אני יכול להעיד רק על עצמי... אני משתדל לבצע תיאום ציפיות מול הקבלן בשטח. לבקר באתר בפתיחתו ולתאם לוחות זמנים, להוציא את כל התכניות לפי לוחות הזמנים המוסכמים, להיות קשוב לדרישות לשינויים בכדי לייעל את העבודה של הקבלן תוך שמירה על ביצוע תקין. הדבר החשוב ביותר הוא לעולם לא לעכב אתר בנייה.

אתה יוצא הרבה לפיקוח עליון ?

יחסית כן. המשרד שלנו מתמחה באלמנטים דרוכים. אתם ודאי זוכרים את הסיור שערכנו באתר של י. שטרן (הרצליה הילס – CE). תקרות וקורות דרוכות הן אלמנטים שאתה מכניס להן כוחות, ולכן הם יותר רגישים. להבדיל מתקרה או קורה קונבנציונאלית עם ברזל, אם שמים יותר מידי ברזל – זה לא מזיק (בהנחה שיש הקפדה על מרחק ועטיפת בטון של הברזל). בתקרה דרוכה אם אתה שם יותר מידי כבלים - זה יכול לגרום לנזק ממשי לבטון. אז כל תכנית שאנחנו מוציאים באלמנטים אופקיים דרוכים, שזה תקרות וקורות, אנחנו יוצאים לפיקוח עליון.

יש לזה יתרונות וחסרונות; מצד אחד יוצא לנו להיות מעורבים בהמון המון פרויקטים, פרויקטים של קונסטרוקטורים אחרים, ומצד שני זה מחייב אותנו להגיע לבדיקה של כל אלמנט.

בנוסף לכך ישנם את הפרויקטים הקונבנציונליים המלאים בתכנון המשרד, שאני מבצע בהם פיקוח עליון כנדרש.

האם הקבלנים מסתגלים מהר לעבודה עם אלמנטים דרוכים? האם הם מציגים הסתייגויות ? 

תקרות הדרוכות זה נושא שאינו מוכר לכל הקבלנים, לכן אם זו פעם ראשונה שעובדים עם דריכה, חשוב מאוד לעשות תיאום ציפיות. אני מתאם עם הקבלן פגישה במשרד של חצי שעה. הפגישה כוללת הסבר לפני שמתחילים לעבוד ואף להזמין ברזל.  הסבר על הדריכה, התכניות ושלבי הביצוע וזאת במטרה ליצור שפה משותפת במהלך העבודה ולמנוע או לצמצם טעויות. גורמים שלוקחים חלק בפרויקטים עם הדריכה, מגלים את היתרונות מהר.

ההסתייגויות נובעות לעניות דעתי מהחשש מה-"לא מוכר". השאיפה שלנו היא לבוא ולהציג את היתרונות בשלב מאוד מוקדם מול האדריכלים בשביל לנצל את היתרונות במלואם.

דריכת קורות טרנספורמציה באתר בנייה הרצליה הילס

מהם היתרונות של הדריכה ?

אנחנו מתכננים את רוב הבטון הדרוך בארץ, תוך התמחות בדריכת אחר, שזו דריכה שמבצעים אותה באתר לאחר היציקה. לדריכה יש יתרונות רבים, בין היתר, הקטנת עובי אלמנטים יחסית לבטון מזוין בכ-30%, נתון שמשפיע רבות על ביסוס המבנה ומוביל להקטנת ממדי עמודים וקירות לגובה המבנה, ומקטין את העומסים האופקיים המתפתחים ברעידת אדמה שהינם ביחס ישר למשקל המבנה. יתרונות נוספים הם: הקטנת שקיעות תוך שליטה מוחלטת באמצעות הדריכה, חסכון גדול בזיון הרך, תקרות שטוחות ללא קורות (משמעותי בעיקר עבור מערכות), הגדלת מפתחים באופן משמעותי (פחות עמודים מאפשר הגדלת כמות מקומות חנייה וגמישות בשינויים), עומק חפירה קטן יותר בחניונים (התקרות הדרוכות דקות יותר, מה שמקצר את אורך הכלונסאות של הדיפון, ומאפשר לנו לחסוך בגובה), ניתן להרוויח קומות בהשוואה ללוח"ד (סדר גודל של קומה אחת על כל 4 קומות), זמני ביצוע מהירים עקב פירוק טפסנות מיד לאחר הדריכה, ועוד.

הרחבה בנושא דריכה ניתן למצוא כאן

מגדל עזריאלי שרונה - המבנה ה"מסתובב" שתוכנן ע"י משרד ישראל דוד בניצוחו של שי מילר – כל התקרות שם הן תקרות דרוכות. כל האלמנטים האופקיים מקומה 13 עד קומה 64, תכננו במשרדינו כמתכנן משנה. במקרה זה, היתרון של התקרות הדרוכות היה שהצלחנו להקטין את עובי התקרה, זה הקטין את המשקל העצמי של הבטון, את העומס על העמודים ועל הקירות, מה שמאפשר לנו להקטין את הביסוס ואת החתך של העמודים, ככה שיש יותר שטח בבניין. בנוסף העבודה עם הדריכה אפשרה להגיע לקצב של 5 קומות בחודש.

שרונה מרקט - כל החניון בנוי שם עם תקרות דרוכות; מגדל מנורה מבטחים - זה פרויקט של ישראל דוד בניצוחו של ארקדי, כל התקרות בו הן תקרות דרוכות. במקרה זה, מי שיזם את השינוי לתקרות דרוכות היה הקבלן, בסט.

האם יש שימוש בדריכה גם באלמנטים אנכיים ?

אכן כן, מבצעים דריכה בקירות באמצעות מוטות של דיבידג, בד"כ על מנת להתמודד עם כוחות מתיחה בקירות כתוצאה מגיאומטריה מורכבת כפי שמבוצע בפרויקט טבע בניצוחו של טומי קרגולה וצוותו.

"מהנדס שמתעסק בתכנון חייב שיהיה לו ידע וניסיון כי מדובר פה בחיי אדם"

מה אתה חושב על לימודי הנדסת מבנים בישראל ? מדובר בתהליך שכולל גם סטאז' וגם מבחן

אני חלק מהמחזור השני שעבר את הבחינה, כך שהייתי יחסית בתפר בין השיטה הישנה לשיטה החדשה. במחזור הראשון, אם אני לא טועה, כולם נכשלו, במחזור השני מתוך 27 נבחנים עברו בודדים.

באופן כללי, אני חושב שהתהליך הוא נכון וטוב. אבל – הוא עדיין לא מסודר, אינו מנוהל טוב ולא מגובש. מהנדס שמתעסק בתכנון חייב שיהיה לו ידע וניסיון כי מדובר פה בחיי אדם. נראה לי שהתהליך של 4 שנות לימוד, 3 שנים סטאז' ובחינה הוא תהליך נכון. היום אני מבין שמה שהיה חסר לי במהלך הלימודים היא היציאה לשוק העבודה. במצב אוטופי, הייתי לומד שנה-שנתיים, יוצא לעבודה שנה-שנתיים ולאחר מכן חוזר ללימודים כדי שתהיה האפשרות לשאול את כל השאלות שהתעוררו במהלך העבודה. זה יכול היה להיות מאוד יעיל, בעיקר בתכנון.

מה דעתך על דור הבוגרים הצעירים ?

להבדיל מענף ההיי טק, בהנדסה אזרחית, מחפשים אנשים עם ניסיון. אם בהיי טק אחרי 15 שנה אתה הופך להיות לא רלוונטי, אז בהנדסה אזרחית דרוש ניסיון של 15 שנה לפחות. אתה יוצא מהלימודים עם ארגז כלים טוב מאוד, אבל צריך לעבוד קשה. קשה מאוד.

אני נתקל במהנדסים צעירים מאוד פיקחים, מאוד מודעים לזכויות הסוציאליות שלהם ולשעות הפנאי, לעיתים על חשבון הצורך בעבודה קשה, חלקם לא מבינים את כובד האחריות שמוטל על הכתפיים שלהם, לפעמים מתוקף האינרציה וריצה קדימה. לעניות דעתי לא משקיעים מספיק בחונכות. דור המילניום, דור שגדל עם טכנולוגיה שהפכה את העולם למאוד זמין ומהיר, מושפע מכך. הדבר משפיע על שיקול הדעת וקבלת ההחלטות, לעיתים לרעה. רגילים לקבל הכל במידי ובקלות, אך מקצועיות כרוכה בעבודה קשה והתמדה. אין קיצורי דרך.

"מבנה זה מבנה, באוויר, בים או ביבשה"

ספר לנו קצת על המשרד 

ד"ר דורון שלו הוא המנכ"ל והבעלים של המשרד. יש לו תואר P.H.D במכניקה שימושית מאוניברסיטת וירג'יניה, M.Sc. בהנדסת מבנים ו-B.Sc. בהנדסה אזרחית מהטכניון. החל משנת 1977, הוא עבד במשרד תכנון ולאחר מכן עבד בתעשייה האווירית, בתחום של הנדסת חוזק ותכנון כלי טיס. ב-1992, הוא הקים את המשרד. במשרד 3 מהנדסים בכירים, 5 מהנדסים/ות ותיקים/ות 4 מהנדסים צעירים ומנהלת משרד.

תחומי העיסוק של המשרד: הנדסה אזרחית, הנדסה אווירונאוטית ואנליזות ייחודיות העוסקים בכל תחומי ההנדסה העוסקים במבנה. אנו משתמשים בתוכנות אנליזה ייחודיות. לטענת דורון מבנה הינו מבנה, באוויר בים וביבשה, עובדים עליו כוחות שונים. אנו מתכננים מבני בטון למיניהם; בטון דרוך, מבני פלדה, מבנים גבוהים, שימוש בחומרים מרוכבים, אנליזות תגובה דינאמית, אנליזות פיצוץ ליד מבנים, אנליזות זרימת רוח, אנליזות דינאמיות לתכנון משככים, אנליזות לציוד תעשייתי ועוד. דורון הוא חבר בוועדות התקינה ובוועדות ממלכתיות. 

ספר לנו על כמה פרויקטים שעשית לאחרונה

פרויקט שער העיר בית שמש - זה פרויקט מאוד גדול, שטח המגרש הוא כ-16,700 מ"ר, כפול חמישה מפלסי חנייה ומסחר ובנוסף חמישה מגדלי מגורים. זה פרויקט שבגלל השילוב של מסחר ובנייני מגורים, היה צריך ליצור קצת גמישות בחניונים ובמסחר, אז יש שם מפתחים יחסית גדולים של 12.80 על 10.70. המבנה עצמו הוא מאוד ארוך ולכן תכננו במבנה תפרים. בפרויקט זה מזמין העבודה (צמח המרמן) הוא גם הקבלן של הפרויקט. הם לא לקחו את חברת הבת הקבלנית שלהם, סיוון ביצוע, אלא הביאו מנהל פרויקט, גיבשו קבלני משנה, הקימו צוותי עבודה וניהלו את הפרויקט מהתחלה ועד הסוף. זה בא לידי ביטוי בזה שהם שלטו בכל, מכיוון שהיו גם מזמיני עבודה (היזמים) וגם הקבלן. היה להם אינטרס יותר גדול לקדם את הפרויקט אז הם דאגו לקבל את ההחלטות בזמן קצר וליישם בפועל. הכל רץ הרבה יותר חלק למרות שאופי שטחי המסחר (הקניון), שונה מקניון סגור לקניון פתוח, מה שהוביל לשינויים רבים.

האם אתם עובדים על פרויקטים של תמ"א 38-1 ?

בשנים האחרונות, עשינו כמה פרויקטים של תמ"א, ועדיין יש כמה פרויקטים שאנחנו עובדים עליהם במשרד. אנו מנסים לא להיכנס לפרויקטים נוספים של תמ"א מכיוון שהפרויקטים האלה גוזלים המון זמן. אנחנו רואים את זה כפרויקטים קטנים יחסית ולעיתים רבות פרויקטים ממושכים יתר על המידה. פרויקטים של תמ"א שיוצאים היום לפועל חלקם פרויקטים שהתחלנו לעבוד עליהם בשנת 2009.

אילו פתרונות קונסטרוקציה אתם מספקים לתמ"א ?

בתמ"א יש כמה בעיות: ביסוס - לרוב המבנה הקיים מבוסס ע"ג פלטות ולכן קשה לבצע ביסוס נוסף עבור אלמנטים חדשים. יש בעיה של חניות, אז מנסים פתרונות של מתקני חנייה, לעיתים תת קרקעיים, מעליות ממוחשבות וכו'.

רח' הרוא"ה 8, רמת גן - בעבר בבניין היו מרפאות של קופ"ח והיום הוא שייך לאגודה למען החייל. הצענו לצקת רצפת טרנספר דרוכה תחת העמודים הקיימים ולחפור קומת מרתף מתחת לכל המגרש. הוסיפו למבנה 2.5 קומות למעלה, ומרתף חנייה תת קרקעית בכל גבול המגרש. היו שם 65 עמודים, ו-65 פלטות ביסוס בהתאם. תכננו יציקת כלונסאות דיפון בכל היקף המגרש – כלומר, לקדוח ולצקת כלונסאות דיפון, לצקת רצפת בטון על גבי הקרקע שתתפקד כתקרת מעבר, מה שמבטל לחלוטין את הביסוס הקיים, כיוון שכל העומסים עוברים לכלונסאות בהיקף. נוסף על כך, חיברנו כל עמוד לרצפה במחבר מעביר גזירה, ביצענו דריכה של התקרה – רצפת קומת קרקע, לאחר מכן בוצעה חפירה מתחת לרצפה. נוצר מצב שכל פלטות הביסוס ריחפו באוויר. ניסרו את הפלטות ואת הכלונסאות הזמניים והתקבל חלל מרתף. במקביל, 160 פועלים עבדו בבניין למעלה  על הקומות העליונות והגמרים ללא הפרעה.

פרויקט תמ"א נוסף ברח' רות 8-10, ברמת גן - בניין מגורים מעל קומה מפולשת. עלתה דרישה ל"ניקוי" כל העמודים עבור חניות. ביצוע נטרול והסרת 14 עמודים נעשה על ידי מספר קורות דרוכות בתחתית ובצמוד לתקרת הקומה המפולשת ולאחר מכן חיתוך כל העמודים.

בתמונה: חישוף יסודות רדודים (לאחר ביסוס ותימוך בכלונסאות עמוקים, ולאחר מכן חיתוך היסודות)

אתם עובדים רק בארץ או שיש לכם גם פרויקטים בחו"ל ?

יש לנו גם פרויקטים בחו"ל, הן באנליזות עבור ציוד תעשייתי והן בהנדסה אזרחית. מגדל בבנגקוק - היזם הוא אליעזר פישמן, והוא יועד להיות הבניין הגבוה בעיר. פרויקט של 78 קומות שתוכנן על ידי משרד קונס' בינלאומי (לא ישראלי) עם 19 סניפים ברחבי העולם. הם הציעו פתרון של תקרות קונזוליות זיזיות, עם קורות מאוד גבוהות. ביקשו מאתנו לבחון את התכנון ולהביע את דעתנו. היו שם עמודים של 2.80X2.80 מטר, וקורות בגובה של מטר בכל תקרה. עשינו בדיקות וחישובים וראינו שאנחנו יכולים לצמצם את עובי התקרה ל-25 ס"מ בלבד תוך שימוש בתקרות דרוכות. הנתון אפשר ליזם להוסיף עוד קומות, ויצא לו מאוד משתלם. ליווינו את הפרויקט בביצוע חישובים למעטפת העומסים.

שנת 2016 הייתה שנה קשה. מה דעתך על המתרחש בענף הבנייה ?

ענף הבנייה בישראל דורש המון שינויים ותיקונים. יש ליקויים ברמה לא בריאה, ואני כל הזמן חושב - כיצד ניתן לעצור את זה?

לדוגמא, אני כמתכנן מחויב להנפיק דוח חישובים סטטיים לרשות המקומית בשטחה מתבצעת הבנייה. אנו במשרד מבצעים חישובים ומנפיקים דו"ח בצורה מאוד רצינית, ואני יודע שברשות המקומית אף אחד לא בודק אותו. חוץ מהדף הראשון והאחרון, אין חשיבות לתוכן וכנראה שהדוח הזה היה עובר בוועדה - זה מאוד מדאיג ולא מאפשר בקרה.

צריכה להיות איזושהי משנה סדורה שמאפשרת לאתר תקלות, הן בתכנון והן בשיטות הביצוע. מבחינתי תקלות זה גם מזמין עבודה שחושב שהפרויקט יעלה לו Xובסוף זה עולה לו 60% יותר. זה קורה בהמון פרויקטים וזה דבר שלא הגיוני ומוכרח להשתנות. צריכה להיות בקרה נוספת של גורמי חוץ שאינם בעלי אינטרסים בפרויקט!

עין נוספת שמסתכלת על הפרויקט, שעושה חשיבה; האם זה נכון? האם זה יעיל? האם יש תכנון אחר שהוא זול יותר? גם בהיבט הכלכלי, גם בהיבט התכנון, גם בהיבט של חריגות...

יש פה הרבה דברים שצריכים להשתנות. אני מקווה שלאור האירועים העצובים האחרונים שהיו, שהדברים יבואו לידי ביטוי ויטופלו. לדעתי זה צריך לבוא מלמעלה מהרשות המחוקקת והמבצעת, וצריך ללוות את זה בנוהל ובמשנה הסדורה על ידי גורמים מהשטח בסיוע איגוד המהנדסים, היזמים והחברות הקבלניות.


לקריאה נוספת:

פורטל CivilEng בסיקור מיוחד: דריכה של קורות טרנספורמציה בפרויקט הרצליה הילס

 

פורום עתודה ניהולית - רשמים מהמפגש של חברי\ות CivilEng

הוסף תגובה