ראיון עם פרופ''ח רפאל זקס, הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, הטכניון

את השירות בצה"ל עשיתי במרכז בינוי בקריה ולאחר מכן מילואים בגדוד חי"ר. בעבר, בטרם לימודי הדוקטורט, עבדתי כקונסטרוקטור במשך שלוש שנים ולאחר מכן בהכנת תוכנות ייעודיות לענף הבנייה במשך חמש שנים. במשך שלוש שנים לאחר לימודי הדוקטורט עסקתי בניהול פרוייקטים, ומשנת 2000 אני חבר סגל בפקולטה. במסגרת החיים האקדמיים חייתי שנתיים בארצות הברית במהלך הפוסט דוקטורט באוניברסיטת

אני מלמד גם קורסים לסטודנטים בלימודי מוסמכים כמו הקורס Lean Construction אותו יזמתי, וקורס נוסף שנקרא שיתוף פעולה בין - לאומי בניהול הבנייה, בו שותפות כמה אוניברסיטאות מובילות ברחבי העולם. בנוסף, אני מלמד גם בבית הספר הבין לאומי להנדסה בטכניון.

קורס נוסף אותו אני מכין ואשר קורם עור וגידים בימים אלה, הוא הקורס "מידול מידע בניין מתקדם", שנבנה בשיתוף עם הפקולטה לארכיטקטורה, אשר יחל להנתן בסמסטר אביב הקרוב.

בנוסף להוראה, אני חבר בוועדת מעקב ביצוע פרוייקטים (וועדה טכניונית) במסגרתה אנחנו מבוקרים פרוייקטים הנדסיים בקמפוס (הקמת מבנים, פיתוח וכו`).

כחלק מתפקידי, אני מתארח אצל קולגות באוניברסיטאות בחו"ל, מתארח בכנסים, מעביר ושומע הרצאות של אנשי אקדמיה אחרים, הזדמנות נהדרת להרחיב את מעגל שיתוף הפעולה עם חוקרים נוספים ברחבי הגלובוס.

הפרוייקט של משרד התמ"ת, העוסק בבטיחות בבנייה, הוא פרוייקט יוצא דופן שבמסגרתו הקמנו מתקן הנקרא CAVE (מערה) ובו ניתן לחוש באופן ממשי ותלת מימדי את המציאות היומיומית באתרי בנייה וממנה ניתן ללמוד ולזהות סיכוני בטיחות. המתקן מאפשר לאנשי המקצוע (מנהלי עבודה, מהנדסים וכו`) לשוטט באתר בנייה "אמיתי" ולהתנסות בתרחישים שונים בסכנות הקשורות בבטיחות באתר ובעבודה (את התרחישים והסימולציות ניתן לתזמן ולהגדיר על ידי תוכנה ייעודית שנכתבה לפרוייקט ה CAVE). המתקן מאפשר ליצור מציאות מדומה, הכוללת קולות, מראות ותרחישים המדמים פעילות יומיומית באתר בנייה.

צוות המחקר העוסק בבטיחות בעבודה, מונה כ 5 מהנדסים וסטודנטים ובודק כיצד יש לעסוק בהדרכה ובחינוך טוב יותר - לבטיחות ולגיהות בבנייה. בני האדם עומדים במהלך היום בפני עשרות החלטות שעיקרן בחינת הסיכון/סיכוי בביצוע פעילות זו או אחרת, פריון מול בטיחות. דוגמא מצויינת לכך היא העובד שמעוניין לטפס לקומה העליונה באמצעות סולם שאינו קשור או מאובטח. רגע לפני העלייה בסולם הוא שואל את עצמו - מה הסיכוי שהסולם יתהפך ומהו הסיכון שאני לוקח על עצמי. בדרך כלל מערכת השיקולים שעומדת בפני מקבל ההחלטות, מונעת מהחשק האינסטנקטיבי לסיים את המטלה/פעילות במינימום זמן ומאמץ, כך שברוב המקרים שיקול הבטיחות אינו מקבל את מלוא תשומת הלב והחשיבות.

אם אספר לך שלבצע פעולה זו או אחרת הינה פעולה מסוכנת, ומנגד אני אעביר לך חוויה מעשית/פיסית של אדם שנפגע - ברור כי מה שתספוג משתי הגישות - יהיה שונה. מה שאנחנו מבצעים במחקר, הוא לנסות ולהעביר לאנשי המקצוע, באמצעות המציאות המדומה שיצרנו במעבדה, את התחושה האמיתית של ביצוע מעשה זה או אחר ואת ההשלכה והתוצאה מכך.

אחד הדברים המפתיעים שגילינו במהלך המחקר, הוא כי לעיתים הנסיון הממושך באתרי הבנייה (לדוגמא: נסיונם הרב של מנהלי עבודה באתר) אינו בהכרח משפיע על יכולת האדם לזהות ולנתר סיכוני בטיחות. קבוצת הסטודנטים שהוותה עבורנו קבוצת ביקורת, לעיתים הצליחה לזהות סיכוני בטיחות באתר, באופן מהיר ורחב יותר - ממנהלי העבודה.

לעומת זאת, גילינו כי מנהלי בטיחות, שהוכשרו לנושא הבטיחות באופן מקצועי, מזהים סיכוני בטיחות בוודאות גדולה יותר ב"סדר גודל" - ממנהלי העבודה.

המחקר בנושא הבטיחות, נעשה בשיתוף המוסד לבטיחות ולגיהות, שבמסגרתו אנחנו בונים שלוש מערכות של הוראה ובהן המודולים של הדרכה בנושא בטיחות, שיכלול את התנסות במציאות המדומה, וההדרכה הפרונטלית בכיתה. המטרה היא לבחון עד כמה יעילה ההדרכה המוחשית (על ידי שימוש במציאות המדומה בCave) מול ההדרכה המקובלת היום - ההוראה בכיתה.

המשחק נמצא בשימוש ב-50 אוניברסיטאות ו-29 חברות ברחבי העולם, ב-36 מדינות. חברות הבנייה, שתרמו כסף למימון מחקר, משתמשות בשיטת הLEAN ומספרות על הצלחות מרשימות.

חברות שעושות שימוש במידול הממוחשב, מדווחות על חסכון של אחוזים רבים בעלויות הביצוע ולא יוצאות לביצוע פרוייקט ללא מידול מושלם.

צריך להבחין בין כלים לניהול הביצוע לכלים לניהול הפרוייקט. ניהול פרוייקט מתמקד בעיקרו בניהול חוזים מול קבלני המשנה והספקים. ניהול שכזה דורש מנהיגות, הכשרה בכלכלה, משפטים, במשאבי אנוש ואולי גם קצת בפילוסופיה ותרבות, מעבר להכשרה ההנדסית. לצערי ברוב העולם המערבי יש נטייה לנהל פרוייקטים על ידי ניהול חוזים ולא על ידי ניהול הביצוע.

היום כמעט ולא נמצא חברה קבלנית המעסיקה עובדים באופן ישיר. לרוב מדובר על העסקת קבלני משנה וספקי כח אדם וחומרים, מה שנשאר הוא לנהל את הרכש ואת החוזים עם הספקים. אנו מנהלים מוצרים ושירותים ולא ביצוע, ולכן אין למנהל אפשרות מעשית לנהל את הביצוע, מאחר והביצוע המעשי מנוהל על ידי קבלני משנה.

המציאות שהצגתי גורמת לכך שקבלני המשנה מתמקדים בעבודה הקלה יותר, מאחר והם מתוגמלים על בסיס התפוקה, כך שהפעילויות הפחות מהירות והפחות מתגמלות, נשארות מאחור, דווקא כשלעיתים הן על הנתיב הקריטי של הפרוייקט. לכן, כמנהל פרוייקט וכמנהל המערכת אין לך אפשרות מעשית לנהל את העבודה של קבלני המשנה.