הינך נמצא כאן

אבן לבנייה

אבן ממקור טבעי (מחצב\מינרל) המשמש כחומר גלם לעבודות בנייה. האבן תשמש בדרך כלל לביצוע חיפויים וריצופים למינייהן, משטחי מטבח ואמבטיות ולעיתים אף במחיצות פנים וקירות חוץ (בעיקר בעת העתיקה או בפרוייקטי שימור ושחזור מבנים).

אגן היקוות (תחום התנקזות)

השטח ממנו מגיעים המים בזרימה חופשית אל תעלת הניקוז או המובל. אגן ההיקוות הטבעי נקבע בהתאם לטופוגרפיה - על פי קווי הרכס וקווי האפיק שבשטח. בשטח עירוני "אגן ההיקוות" נקבע ע"י מערכת התיעול העירונית, שאינה תמיד תואמת לטופוגרפיה הטבעית.

  • הערך נכתב על ידי ד"ר דן רוזנצביג
אגרגט

אגרגט הוא חומר חלקיקי, בגודל של עשיריות מ"מ עד עשרות מילימטרים. תפקודו בעולם הבנייה הא הענקת נפח לתערובות בטון. ככול שהאגרגטים גדולים יותר בתערובות הבטון, כמות הצמנט הנדרש נמוכה יותר, והבטון עולה פחות כסף. בנוסף האגרגט מעכב תהליכים בבטון כגון: הצטמקות עצמית, זחילה ויבוש. האגרגט משפיע באופן ישיר על חוזקו, משקלו המרחבי וקיימותו של הבטון.

אדריכל

אדריכל, או ארכיטקט, הוא זה האמון על תכנון המבנה בפן הצורני, החיצוני והפנימי. האדריכל הוא התחנה הראשונה והעיקרית בתכנון המבנה והוא האחראי לקשר בין רצונות היזמים של המבנה, לבין הסביבה והאקלים תוך התחשבות בתקנות ובתקנים הרלוונטיים. האדריכל מגבש את כל הגורמים הנ"ל לידי תכנון אחיד, אסתטי ופונקציונאלי כאחד. המקצוע מוסדר בחוק המהנדסים והאדריכלים, שקובע כי מי שסיים לימודיו בהצלחה יוכל להירשם בפנקס האדריכלים ולתכנן מבנה פשוט (בדומה להנדסאי) ולאחר תקופת התמחות ומבחן יקבל רישיון שיאפשר לו לעסוק במקצוע ללא הגבלות. מקצוע האדריכלות נלמד במספר מצומצם של פקולטות ברחבי הארץ הנקראות בתי ספר לארכיטקטורה. משך הלימודים הינם 5 שנים.

איטום

פעולת האיטום וחומרי האיטום נועדו למנוע מעבר נוזלים (או גזים) בין תווך אחד למשנהו (לדוגמא בין החוץ-לפנים). איטום המבנה או האלמנט, ייעשה על מנת למנוע חדירת מים בין החוץ לפנים או בין איזור מסויים לאזור אחר (לדוגמא: בין חדר המקלחת לחדרים האחרים).

אינפילטרציה (כושר חידור)

תכונת קצב החדירות של פני הקרקע אל תוכה, המבוטאת במ"מ לשעה. הקצב נקבע על פי סוג הקרקע, צורת פני הקרקע וחיפוי פני הקרקע. בקרקע יבשה הקצב התחילי גבוה, ההולך וקטן אקספוננציאלית עד לערך סופי קבוע. ככל שהקרקע כבדה יותר (חרסיתית) ערכי החידור נמוכים יותר (בסדר גודל של פחות ממ"מ לשעה). שטחים אלו מועדים להצפה וחייבים ביישור שטח וניקוז על קרקעי. ככל שהקרקע קלה יותר (חולית) ערכי החידור גבוהים יותר (עשויים להגיע כדי 200 מ"מ לשעה) פני שטח בעלי חיספוס גבוה ו/או בעלי כיסוי אבן, צמחיה או גזם שומרים על ערכים תחיליים בהתאם לסוג הקרקע

* מבחינת כמות המים החודרת - מ"מ 1 על פני שטח של 1 דונם ( 1000 מ"ר ) = 1 מ"ק.

  • הערך נכתב על ידי ד"ר דן רוזנצביג
אנרגיה (Energy)

"אנרגיה" הוא מושג פיזיקלי המתייחס לגודל סקלרי מדיד של עבודה הנעשית על ידי כוח לאורך מרחק מסוים. יחידת האנרגיה הבסיסית היא ג'אול, ששווה ליחידת עבודה מכאנית שיש להשקיע בכדי להזיז אובייקט למרחק של מטר אחד עם השקעת כוח של אחד ניוטון. בחיי היום יום ניתן לפגוש גם יחידת אנרגיה בשם קילוקלוריה, המשמשת למדידת תכולת אנרגיה של מזון והיא שוות ערך ל-4184 ג'אול. בנוסף, לצורך התחשבנות עם חברת החשמל משתמשים ביחידת מדידה בשם קילו-וואט שעה (קוט"ש), אשר שוות ערך ל-3600000 ג'אול. את כמות האנרגיה הנצרכת או מופקת ליחידת זמן מגדירים כהספק, והיא לרב נמדדת ביחידות של וואט, כאשר כל וואט שווה ערך לג'אול אחד לשנייה.

באופן כללי יותר, אנרגיה ניתן גם להגדיר כתכונה של אובייקטים או צברי חלקיקים, שניתנת להעברה ביניהם וגם ניתנת להמרה. בהתאם לחוק שימור האנרגיה במערכת סגורה, היא לא ניתנת ליצירה יש מאין או להשמדה. אנרגיה מתקיימת בעולמנו בצורות רבות לרבות אנרגית אור (קרינה אלקטרומגנטית), אנרגיה חשמלית, אנרגיה פוטנציאלית (גובה), אנרגיה קינטית (תנועה), אנרגית חום וצורות נוספות. להגדרה כללית של אנרגיה נוסח תיקון על ידי פרופסור אלברט אינשטיין, אשר הגיע למסקנה שבתנאים מסויימים ניתן להמיר אנרגיה לא רק מצורת אנרגיה אחת לאחרת, אלא גם להמיר מסה לאנרגיה ואנרגיה למסה. יחד עם זאת, גם בהגדרה של אינשטיין חוק שימור האנרגיה במערכת סגורה תקף, אך למעשה מורחב לעקרון שימור האנרגיה והמסה.

מקור המילה אנרגיה הוא ממילה יוונית "אנרגון", שתרגומה הוא - בעבודה; שורש קדום יותר למילה "ארגון" הוא כנעני-פיניקי (שפה אחות של העברית), ומשמעותו ארגון (כמו בעברית) או עבודה.

ארוזיה

תהליך גיאולוגי בו מתרחש סחף של אדמה (בדרך כלל אדמה חולית, או אדמה רכה אחרת) בשל זרימת מים (מי גשם או מי תהום). בחלק מן המקרים תתכן ארוזיה גם בשל ארוזיה מפאת השפעת הכוח הגרביטציוני (לדוגמא - במדרונות משופעים).

אשפרה

תהליך שעוברת תערובת הבטון מרגש נפגשה עם מולקולות המים. התהליך תורם לעלייה בחוזקו של הבטון בשל תהליך ההידרציה המתרחש בעיסה הצמנטית (ראה ערך). באמצעות האשפרה, נשמרת כמות המים הדרושה לעיסה על מנת לעבור תהליך ההידרציה מלא. האשפרה כוללת את שמירת היחס מים\צמנט לכל אורך תהליך ההתקשרות של הבטון (על ידי הרטבה מתמדת, כיסוי אלמנט הבטון וכו') ובכך לא נגרעים או נוספים מים שלא נכנסו בחישוב התערובת הצמנטית.

פורומים

יש לכם שאלות ? תנו לנו לעזור לכם ! כל התשובות וכל היועצים במקום אחד.