הכירו את המקצועות בענף הבנייה והתשתיות - ראיון עם יועצת הקרקע מהנדסת רחל אברהם כתריאל ממשרד בלנק לרר

 

יוצאים לדרך עם פרויקט חדש במסגרתו נסקור במהלך החודשים הקרובים את מגוון התפקידים, התחומים והמקצועות הבולטים יותר, והבולטים פחות, בענף הבנייה והתשתיות, ונכיר את האנשים שמאחורי התפקידים, את התשוקה שלהם, את היעדים והמטרות, את סגנון ואופי העבודה ולמה הם בחרו דווקא בתחום העיסוק הזה.

 

אז כמו שמתחילים לבנות בניין - מהיסודות, גם את הפרויקט הזה נתחיל מההתחלה – מהקרקע. או ליתר דיוק נתמקד הפעם בהנדסת קרקע. אז הכירו את רחל אברהם כתריאל, יועצת קרקע במשרד בלנק לרר

 

ספרי על עצמך

אמא לינאי ושקד, נשואה לאלעד, יועצת קרקע במשרד בלנק לרר.

למדתי תואר ראשון בהנדסת מבנים ותואר שני בהנדסת קרקע בטכניון. שם הכרתי גם את אלעד, למדנו ביחד בתואר הראשון.

 

מדוע בחרת דווקא בתחום העיסוק הזה?

בחרתי בהנדסת בניין מכיוון שקסם לי הרעיון להגיע למקום שאין בו שום דבר ולבנות בו משהו שיישאר הרבה אחרי.

לתחום של הנדסת קרקע נחשפתי בקורסים של גיאולוגיה הנדסית וגיאומכניקה ונמשכתי לשילוב שבין תכנון ועבודה בשטח. כדי להיות מהנדס רשוי בתחום קרקע וביסוס צריך תואר ראשון בהנדסת מבנים ותואר שני בהנדסת קרקע, ולכן המשכתי לתואר שני.

 

לאחר סיום הלימודים התחלתי לעבוד במשרד בלנק לרר ואני שם כבר יותר מחמש שנים. במסגרת העבודה שלי במשרד תכננתי ביסוס ודיפון עבור גשרים, מבני ציבור, מפעלים ומגדלים. בין הפרויקטים הבולטים שהייתי שותפה בהם: מגדל הספירלה של עזריאלי (המגדל הגבוה ביותר בישראל), פרויקט ספיר, רכבת קלה בתל אביב (קו אדום, ירוק וסגול), כביש 77, דאטה סנטרים ברחבי הארץ, תחנת הכוח בבאר טוביה ועוד.

 

האם קיבלת מלגות במהלך הלימודים?

בתואר הראשון קיבלתי מלגת עתידים. המלגה כוללת שכר לימוד ודמי מחיה. במסגרת המלגה, כל סטודנט משודך לחברה מהענף שתורמת לתוכנית. הסטודנט עובד בחברה המאמצת יום בשבוע או במשך הקיץ ובסיום הלימודים מתחייב להמשיך בחברה שלוש שנים לפחות. המלגה מיועדת לסטודנטים מהפריפריה ויש לה גם מסלול לעתודאים.

החברה שאימצה אותי היתה דניה סיבוס. עבדתי בשני פרויקטים שלהם, מגדל הולילנד בירושלים ומבנה מגורים ברמת אביב. מגדל הולילנד היה בשלב הגמרים והמבנה ברמת אביב היה בשלב הביסוס ותחילת השלד כך שבזכות המלגה נחשפתי לתחומים שונים בביצוע.

כשהבנתי שאני מעוניינת לפנות לתחום של הנדסת קרקע, פניתי בעזרת דיקן הפקולטה לדניה סיבוס והם שיחררו אותי מהחוזה איתם.

 

בתואר השני קיבלתי מלגה מאגודת ידידי הטכניון בבריטניה לצורך מחקר משותף עם דוקטורנטית מקיימברידג'. היא באה לארץ לשבועיים ואני טסתי לקיימברידג' לשלושה שבועות. עשינו ביחד ניסוי בצנטריפוגה ששילב מדידי לחץ קרקע שפיתח המנחה שלי, פרופסור מרק טלסניק. מטרת הניסוי היתה למדוד את מרחק ההשפעה של כלונס על הקרקע סביבו. היה מעניין מאוד להכיר את שיטות העבודה והמחקר באוניברסיטה שמובילה בתחום הנדסת הקרקע, ולהכיר סטודנטים ממדינות שונות.

 

איך נראה יום טיפוסי של מהנדסת קרקע?

בגדול, אין יום טיפוסי. כמהנדסת קרקע אני מייעצת במספר גדול של פרויקטים במקביל, שנמצאים בשלבים שונים, החל משלב התב"ע ועד לשלב הביצוע. במהלך שבוע ממוצע אני מגיעה לשטח ב3-4 אתרים לצורך פיקוח עליון על קידוחי ניסיון או על ביצוע עבודות דיפון, חפירה וביסוס. בשאר הזמן עובדים על דו"חות קרקע לפרויקטים שנמצאים בשלבי תכנון, חישוב קירות דיפון ומערכות ביסוס בפרויקטים מורכבים לצורך הכנת תוכניות למכרז. בנוסף, השתתפות בישיבות התכנון של הפרויקטים השונים ומתן מענה לשאלות של הקונסטרוקטורים והיזמים.

 

פרויקט רוטשילד 10 - תדהר בנייה

 

מה הם שלבי העבודה בפרויקט סטנדרטי?

פרויקט סטנדרטי מתחיל בהבנת הפרויקט – שיחה עם האדריכל/יזם וקבלת תוכניות ראשוניות. לאחר מכן, מתחילים באיסוף מידע מפרויקטים סמוכים וביקור באתר.

לביקור יש שתי מטרות עיקריות: להבין את מגבלות התכנון- האם יש לשכנים מרתפים? מבנים ישנים או חדשים? קרבה לקו הדיפון המתוכנן וכו'. בנוסף, לבדוק את אפשרויות הגישה למכונת קידוחי ניסיון.

לאחר איסוף הנתונים מכינים פרוגרמה לקידוחי ניסיון ויוצאים למכרז קידוחים. במהלך קידוחי הניסיון אני מבצעת פיקוח עליון. בסיום העבודה אני מקבלת את מדגמי הקרקע לצורך מיון, הכנת חתכי קרקע והזמנת בדיקות מעבדה בהתאם לצורך. לפעמים, בעיקר בפרויקטים גדולים של תשתיות, העבודה נעשית בפיקוח של גיאולוג שמכין גם לוגים של הקידוחים הכוללים את מיון הקרקע.

דו"ח הקרקע מסכם את חקירת הקרקע שנעשתה ונותן הנחיות לביצוע חפירה, דיפון וביסוס. בפרויקטים מורכבים, אנחנו שותפים במציאת פתרונות לדיפון והביסוס ובד"כ גם מחשבים אותם.

למשל, בפרויקטים שחודרים למי תהום, חישוב הדיפון מושפע מאוד מלחצי המים. העומס האופקי גדל משמעותית וגם האזור האקטיבי. בפרויקטים אלו יש צורך בחישוב יציבות כללית שלוקח בחשבון את הפרשי לחצי המים ובד"כ מבוצע בתוכנת PLAXIS. אנחנו משתמשים בתוכנה זו גם למידול מערכות ביסוס מורכבות שכוללות דוברה עם כלונסאות או קבוצות של אלמנטים מלבניים (כמו במגדל הספירלה). בזמן הכנת תוכניות הדיפון והביסוס יש לרוב כמה שיחות עם הקונסטרוקטור.

לבסוף, בזמן הביצוע אנחנו מגיעים לפיקוח עליון לקידוח כלונסאות דיפון, ביצוע עוגנים וביצוע יסודות.

 

לאחרונה נת"ע פרסמו הנחיות לתכנון בתחום רצועת המטרו שמשפיעות מאוד על עומק החפירה האפשרי, שיטת הדיפון ושיטת הביסוס. בפרויקטים אלו נדרשת הרבה חשיבה יצירתית על פתרונות שיאפשרו לפרויקט להתקיים למרות המגבלות. בנוסף, נת"ע דורשים חישובי שקיעות כדי להבטיח שחציבת המנהרות לא תפגע במבנים המתוכננים. חישובים אלו נעשים ע"י יועצי הקרקע.

 

ספרי לנו על האינטרקציה בין יועצת הקרקע, קונסטרוקטור - יזם

 

יועצת הקרקע נכנסת לפרויקט בשלב מוקדם. בשלב זה התוכניות הקיימות ראשוניות מאוד, אם מזהים אתגרים עתידיים בביצוע, קל יחסית לשנות אותן. גם אם לא ניתן לשנות, לכל בעיה הנדסית יש פתרון, השאלה היא רק כמה כסף וזמן הוא ידרוש. אם היזם מודע מההתחלה לאתגרים הוא יכול לכמת ולתמחר אותם. בעיות שעולות לאחר המכרז, כשיש כבר קבלן, הרבה יותר קשה לפתור.

לכן, חשוב מאוד לקבל חוות דעת של יועץ הקרקע מוקדם. אני אתן דוגמא, יש לנו מספר פרויקטים של פינוי בינוי בתל אביב שקרובים מאוד לירקון . באזור זה קיימת חרסית רכה מאוד. כתוצאה מכך, עוגני הקרקע יכולים לקבל עומסים קטנים מאוד, כחצי מהעומס המקובל ומומלץ להשתמש בפתרונות אחרים.

אם היזם מתמחר את הפרויקט כעוד פינוי בינוי סטנדרטי בתל אביב זאת אומרת, שיטת הביסוס היא על יסודות רדודים והדיפון מכלונסאות קוטר 50-60 ס"מ ושתי שורות עוגנים, התמחור של הפרויקט יהיה נמוך משמעותית מהעלות בפועל וזה יכול להרוג פרויקט.

כשמתקדמים עם התכנון, התיאום הוא יותר מול הקונסטרוקטור. הוא זה שמתכנן בפועל את קירות הדיפון ואת מערכת הביסוס על סמך פרמטרים שיועצי הקרקע נותנים לו.

בפרויקטים פשוטים יחסית, אנחנו נותנים לקונסטרוקטור חישוב לדוגמא של קיר הדיפון ופרמטרי קרקע לתכנון, אבל בפרויקטים מורכבים יותר אנחנו עושים פגישה עם הקונסטרקטור וחושבים ביחד על פתרונות אפשריים, ולאחר מכן עוזרים בחישוב שלהם.

לדוגמא בפרויקטים שבהם לא ניתן לתכנן תמיכה אופקית עם עוגנים בגלל שהשכנים לא מוכנים שיבצעו עוגנים לכיוון שלהם או שיש חפיפה עם רצועה של נת"ע/ תשתיות קיימות או שיש שכנים צמודים על קו המגרש וצריך לדאוג שלא יהיו נזקים או הפרעות למבנים אלו או כשהמרתפים נכנסים למי תהום בעומקים גדולים. יש לנו גם פרויקטים שמשלבים את כל האתגרים הללו יחד.

 

מכל הפרויקטים בהם היית מעורבת, באיזה מהם את הכי גאה?

הייתי מעורבת בהרבה פרויקטים גדולים כולל מגדל הספירלה, כביש 77, רוטשילד 10 ועוד אבל, הפרויקט שאני הכי גאה בו הוא פרויקט ספיר.הפרויקט ממוקם ליד חוף הדולפינריום והוא  בוצע משני צידיו של רחוב הירקון. לצורך החפירה נבנה גשר כביש מעל הפרויקט והתנועה הוסטה אליו. הוא כולל שני מגדלים בני כ- 25 קומות מעל 4 מרתפי חניה. החפירה לחניה כללה כ- 13 מ' חפירה מתחת למים. הפרויקט מבוצע בצמוד למסגד עתיק, פעיל. זה פרויקט מורכב מאוד שאני מובילה במשרד שלנו מתחילתו. היום מתכוננים לקראת יציקת דוברה ראשונה.

 

יציקת יסוד מגדל הספירלה - קבוצת עזריאלי

 

מה גורם לך לסיפוק במסגרת העבודה?

יש כל מיני דברים שגורמים לסיפוק: כשאני מצליחה לייעל פתרון דיפון/ביסוס, כשמתקשרים מהשטח עם בעיה ואני נותת לה פיתרון אבל, הכי מספק זה לראות את הפרויקטים שהסתיימו לדעת שהיה לי בהם חלק :)

 

למדת עם בעלך, הוא קונסטרוקטור, יצא לכם לעבוד ביחד?

היו לנו כמה פרויקטים משותפים עד היום ואין ספק שזה מקצר תהליכים. יצא לנו לעשות פגישות עבודה על הספה בסלון אחרי שהילדים נרדמים. לדבר עשר דקות, להבין אחד את השני ולסגור סיפור. אנחנו כמובן גם תמיד זמינים אחד לשני כך שמקבלים תשובות מהר מאוד וזה מאפשר להתקדם.

באופן כללי זה מאוד נוח לי שיש לי קונסטרוקטור זמין, אם יש לי שאלות כלליות, במיוחד בנושאים של רעידות אדמה שזאת ההתמחות של המשרד שלו. כמובן שזה הדדי, הוא מקבל ממני הרבה עצות והסברים. אנחנו עוזרים אחד לשני הרבה.

 

איך זה להיות אישה בתחום שנחשב גברי?

כשלמדתי חשבתי שבאמת יש בתחום בעיקר גברים. במחזור שלי בטכניון היו כ-10% נשים.

באתרים שבהם עבדתי בזמן הלימודים הייתי האישה היחידה ולעיתים קרובות חשבו שאני המנקה או המזכירה. כל הזמן שאלו אותי מה אני עושה שם ומה יש לבחורה נחמדה כמוני לחפש בתחום כזה, זה היה מאוד מתסכל.

כשהתחלתי לעבוד בבלנק לרר ולהשתתף בישיבות תכנון הבנתי שיש הרבה מאוד נשים, אדריכליות, קונסטרוקטוריות, מתכננות בתחום התחבורה, מנהלות פרויקטים ועוד. אני גם פוגשת יותר ויותר נשים שעוסקות בביצוע.

בסופו של דבר, מה שחשוב הוא טיב העבודה שעושים ולא המגדר. רוב האנשים בתחום רואים את זה ככה. זה תחום שעובר שינוי וכמו כל דבר, זה דורש הסתגלות.

בפעם הראשונה שהגעתי לפיקוח עליון בכביש 77, המפקח בשטח לחץ לי את היד ואמר לי שהוא ממש שמח לראות נשים במקצוע ושזאת פעם ראשונה שהוא פוגש יועצת קרקע. אני עדיין מוצאת את עצמי הרבה פעמים כאישה יחידה בחדר אבל, זה קורה פחות ופחות ויש לי גם פרויקטים שמובלים ע"י צוותים עם רוב נשי: מנהלת פרויקט, נציגת היזם, קונסטרוקטורית, אדריכליות.

מידי פעם אני עדיין נתקלת בסקסיסטיות. זה מעצבן וצריך ללמוד מתי לענות ומתי לשחרר.

 

לסיום, מה היית ממליצה לסטודנט\ית להנדסת בניין שצריך לבחור כיוון בלימודים ומתלבט אם להמשיך ללימודי הנדסת קרקע?

הנדסת קרקע זה מקצוע מעניין מאוד. הוא ממתאים למי שמחפש לשלב הנדסה ושטח ודורש הרבה יכולת בהתמודדות עם פתרון בעיות.

 

 

על המחבר
תגיות
הוספת תגובה
תגובות

אין תגובות

על המחבר

רק למשתמשים רשומים גישה מלאה לכל ישומי האתר !

על מנת ליהנות מכל הפיצ'רים והשירותים אותם אנו מציעים בפורטל החדש - מומלץ לבצע הרשמה קצרה ולנהל כרטיס אישי (ניתן גם באמצעות היוזר בפייסבוק).

ההרשמה והשימוש בתכני הפורטל ללא עלות !

הירשםהתחבר

לחצת על "סל המשרות"

רק למשתמשים רשומים גישה לסל המשרות

אנו ממליצים לכם להירשם או להתחבר לאתר כדי ליהנות ולייעל את תהליך חיפוש העבודה.

משתמש שאינו רשום רשאי לשלוח קורות חיים לכל משרה בנפרד.

חזרה ללוח הדרושים | הירשם | התחבר