מסקנות מהבניינים בחדרה

מבוא

בדיקת הגורמים לקריסת המרפסות בחדרה ברחוב פרת נחל 3, מופקדת בידי כמה גורמים הפועלים במקביל:
א. נציגות הדיירים ברח' נחל פרת 3 א' - הבניין התאום לבניין אשר בו התמוטטו המרפסות.
ב. עיריית חדרה - משרד מהנדס העיר.
ג. משטרת ישראל.
ד. היזם - גינדי.
ה. הקבלן - מליבו.

המומחים

ההסתמכות על בדיקות מי שגרם לנזק או היה אחראי לו, אינה ראויה ובדיקתם לא יכולה להוות תחליף לבדיקת גורם חיצוני אובייקטיבי שלא הייתה לו יד בכשל.
ידוע כבר עתה כי בכל האלמנטים שנשרו [גושי בטון אשר היוו קורות ותקרות במרפסות] - כמות הבטון [עובי הפלטה] קטנה בשליש מהכמות הדרושה על פי התוכניות, וכמות הזיון קטנה עוד יותר מהרשום בתוכניות. ממצא זה מפורט ומחושב בחוות דעתו של מומחה הדיירים - המהנדס יואל בן עזרא ממשרד "בן עזרא מתכננים ויועצים בע"מ".
עוד ידוע כי המהנדס אשר מונה על ידי מליבו, שמואל אנגל, אינו הדמות הכי המתאימה לבדוק אירוע מסוג זה - לאור דברי בית המשפט המחוזי כדלהלן: 

בת"א 399/94 אררט חב' לביטוח נ' טינג' שמעיה בן אברהם ואח', בית המשפט המחוזי בנצרת, שופט: אהרון אמינוף, פורסם בנבו, נאמר:

"לא למותר לציין, כי הסכם הפשרה נערך עם המבוטחים בטרם הוגשו חוות דעת של מומחים לגבי גובה הנזק ורק לאחר שהתובעת והמבוטחים הגיעו לפשרה נערכה חוות הדעת השניה של אנגל (ת/17) כשסכומי הנזק קפצו לאין שעור - לעומת ההערכה הראשונית של הנזק (נ/6) שנערכה גם היא ע"י אנגל - תוך כדי עריכה מחדש של סכומי הערכות הנזק, וזאת ככל הנראה לשם הצדקת התשלום עפ"י הסכם הפשרה, כפי שעוד נראה להלן." 
באותו פסק דין בהמשך הובעה ביקורת על המומחה ש' אנגל הנ"ל:

"סיכומו של דבר, המהנדס אנגל הותיר עלי רושם של "מומחה מטעם" במובן השלילי וזאת אם לנקוט לשון המעטה. חלקים לא מעטים מחוות דעתו עמדו כאמור לעיל בנגוד גמור לחוות דעתם של כל המומחים שהובאו מטעם ההגנה, ד”ר עמי גלזמן, ד"ר ברדיצבסקי, פרופ' אלישע טצה וגם של מומחה בית המשפט -  פרופ' עדין - כלם בעלי מקצוע ידועים ואנשי אקדמיה בתחום עסוקם. לפיכך, חוות הדעת של המהנדס אנגל (ת/17) חסרת ערך, איננה אמינה בעיני ואין בידי לקבלה."

צריך להבין כי מינוי מומחה אינו תחליף למינוי מהנדס האחראי לביצוע השלד, שכן המומחה הוא בגדר יועץ ואינו בגדר אחראי כל עוד הוא לא חותם על הצהרה כדין ומגיש לתיק הבניה חישוב סטטי.

בבניין שברחוב נחל פרת 3 א' [כמו גם בבניין שברחוב נחל פרת 3] בחדרה, החישוב הסטטי המצוי בתיק הבניה כבר אינו רלוונטי כי הוא לא תואם את המציאות באתר, והמהנדס האחראי לביצוע השלד כבר לא מתאים לאור הכשל בשלד כך שכיום הבניינים הם ללא חישוב סטטי תואם מציאות וללא מהנדס שהציבור [והוועדה המקומית לתכנון ולבניה] יכולים לסמוך עליהם באחראים על יציבות הבניינים.

נדרש כי מהנדס העיר [שככל שידוע הוא אדריכל] - ידרוש מינוי מהנדס האחראי על השלד של הבניין ככל שהבניינים הללו ישוקמו, ובמסגרת אחריותו יגיש חישובים סטטיים שיוכיחו את יעילות השיקום שיינקט, באחריותו כמתכנן השלד. דבר זה לא קורה.

 

העובדות 

החקירה טרם תמה, אך כבר בשלב זה ידועים כמה פרטים חשובים:

  1. שתי המרפסות הזיזיות שבבניין ברח' נחל פרת 3 התמוטטו. המרפסות הן בקומה השמינית. בדרכן ארצה - מוטטו אלמנטים נוספים – מרפסות בקומה 7 וכן זרעו הרס נוסף.
  2. בבחינה מקרוב של אזורי הכשל, הוברר כי הזיון ומיקומו בוצעו בניגוד לתוכניות הקונסטרוקציה מבחינת כמות ומבחינת מיקום.
  3. שברי הפלטות מעידים על כך שנעשה "חיסכון" בכמויות הבטון במרפסות שהתמוטטו - במקום עובי פלטה של 18 ס"מ נתגלה כי העובי היה 12.5 ס"מ ו- 14 ס"מ. נתונים אלו נמדדו באתר על ידי המהנדס יואל בן-עזרא.
  4. נתגלה כי במיקום קריטי [במיקום בו נשברה הקורה הזיזית] - קיים פוליסטירן במקום בטון.
  5. באתר [בשני הבניינים שהוכרזו שניהם כמבנים מסוכנים] - בוצעו בדיקות שונות על ידי מעבדה מאושרת - והתוצאות לא פורסמו, דבר המעלה חשד וחשש ברורים.

 

העירייה

העירייה שגתה בהוצאת טופס 4 ואישור אכלוס [טופס 5] - בטרם עת, ללא בדיקה מעמיקה הנדרשת לפני הוצאת אישור אכלוס הבניין, הא ראייה, שלאחר האירוע הטפסים שהוצאו בוטלו, והדיירים שנכנסו לדירות וגרו בהן - פונו מהן לאור הכרזת הבניינים כמסוכנים, ושוכנו בבתי מלון ובמקומות מאולתרים אחרים.

למרבה הצער, משרד מהנדס העיר [ולא רק בעיר חדרה] חסר ידע וכישורים לשם הנפקת טופס 4 - הן במישור ההנדסי והן במישור האדריכלי.

 

בתחום הקונסטרוקציות:

להוכחת הטענה יובאו דוגמאות שטופלו במשרדי.

  • עירייה בצפון הארץ אפשרה מגורים בבניין גבוה שסמוך לו מקלט ציבורי אשר נבנה לפני הקמת בניין המגורים. לאחר שהדיירים נכנסו לדירותיהם ודרו בהן, התדרדר בולדר [סלע] משטח המקלט לכיוון הבניין, פגע בקיר חוץ של דירה בקומת הקרקע ושבר קיר זה. הדיירים מצויים בתביעה שטרם הסתיימה, נגד הקבלן ונגד העירייה, בשל נזקי קונסטרוקציה, ליקויי בניה ועוד. במהלך התביעה - התדרדר סלע נוסף לאותו כיוון. תחת עינו של בית המשפט, נאלצה העירייה לבנות קיר תומך למניעת נזק ואסון בין המקלט לבין מבנה המגורים. הכשל של העירייה הוא כפול: ראשית – אישור המקלט בזמנו מבלי שייבנה הקיר התומך, ושנית - אישור בניין המגורים מבלי שהאישור יכלול דרישה מפורשת וברורה לבצע את הקיר התומך הנחוץ לשם בטיחותם של הדיירים. 
  • בבדיקה קונסטרוקטיבית של בית בישוב בגליל המערבי, נמצא כי חדר המדרגות מהווה מבנה מסוכן, אף שקיבל אישור לרבות כל הטפסים הרלוונטיים. במהלך המשפט [שטרם הסתיים] - אישרו שני מומחים מטעם בית המשפט בזה אחר זה כי ממצאי המומחה של הדיירים נכונים בקשר למבנה המדרגות שדרוש להרוס אותו. יצויין כי הבניין אוכלס וגרים בו התובעים כבר מספר שנים, ורק לאחרונה המדרגות נהרסו לאור מצבן כאמור לעיל.
  • בבדיקת קירות תומכים ביוקנעם, נכללה בחוות דעת מקצועית קביעה כי יש סיכון בקירות הנ"ל. במהלך התביעה, הקירות התמוטטו [דבר שהוכיח כמובן את צדקת הטענות]. יובהר כי מדובר בקירות תומכים שנבנו על ידי חברת בניה בעלת מוניטין ארצי וכמובן עברו את כל המבחנים של רשות הרישוי. הקירות הנם בגובה עד 4 מ', לאורך עשרות מ', בחזית המגרשים לעיני כל. ככל שהוצאו טפסי 4 ואישורי אכלוס [והוצאו כמובן] - הרי ברור שבטעות הוצאו ותוך סיכון התושבים. בדרך נס לא היו נפגעים בעת ההתמוטטות...
  • בת"א 2954/07 מאוחד עם ת"א 1247/08 ד"ר אמנון בלומנטל ואח' נ' אזורים חברה להשקעות בפיתוח ובבניין בע"מ, בית משפט השלום בקריות, שופטת: עפרה אטיאס [פורסם בפדאור ובתקדין], מתואר אירוע של קריסת חומות תוך כדי המהלך המשפטי ומתן פיצויים בסך מאות אלפי ₪ לכל דירה מבין שתי דירות התובעים. מיותר לציין כי החומות שקרסו קיבלו את כל האישורים מרשויות הרישוי כאילו הכול תקין ואין כל בעיה... [בתיק זה מומחה בית המשפט המהנדס ברמן אמד את עלויות התיקון של החומות בסכום כולל שלא הספיק לכסות את הוצאות התכנון, ובית המשפט לא קיבל את קביעותיו ובסופו של הליך הוכחות ארוך ומייגע התקבלו טענות התובעים].

הדוגמאות לעיל אינן חריגות אלא הן מתארות את שגרת העבודה של הוועדות לתכנון ולבניה ומשרדי מהנדס העיר במדינה, אשר לא בודקים ולא מסוגלים לתת מענה לנושאי יציבות. 
כך מתקבלים הצהרות אחריות וחישובים סטטיים של מבנים - ומתויקים אוטומטית ללא בדיקה וללא בחינה כלשהי... 

 

בתחום האדריכלות:

בנושא האדריכלות מלאכת ההוכחה הרבה יותר קלה, כי כל אחד יודע שהוועדות המקומיות לתכנון ולבניה ומשרדי מהנדס העיר מנפיקות אישורי אכלוס אחרי טפסי 4 במצב בו הבניינים רוויים אי התאמות לתקנות ולהוראות, לתקנים ולמפרטי מכון התקנים ואין בכך שום חידוש. די לעיין בפסקי דין רבים שישנם בתחום ליקויי הבניה. הקורא מופנה לספרי "סוגיות בליקויי תכנון ובניה" שראה אור בהוצאת "בורסי - ספרי משפט" בשנת תשע"ד הכולל 750 עמ' ובו תיעוד של מאות פסקי דין המוכיחים כי ניתנו כל האישורים המעידים על גמר ועל תקינות לבניינים בהם המדרגות הפנימיות בנויות בניגוד לתקנות, החלונות בדירות לא מספקים את האוורור המינימאלי הנדרש בתקנות, מעקי הבטיחות בנויים בניגוד לתקנים, פרוזדורים צרים כבר בשלב התכנון, אין שטחי גישה למניעת צפיפות בחדרי שירות ועוד.

 

הדיירים

הדיירים הם הנפגעים העיקריים והם מי שבכל מקרה מממנים את אכיפת החוק הפרטית בתכנון ובבניה באמצעות הגשת תביעות וניהולן. הדיירים הם המשלמים העיקריים עבור הרשלנות המקצועית של בתחום התכנון, הרישוי והביצוע.

 

מסקנות והמלצות

1. ראשית דבר, ברכישת דירה אל תסתמך על עורך הדין של הקבלן או על עורך הדין של העסקה, ודאג למינוי עורך דין מטעמך.

2. יש לכלול בחוזה סעיף המבטיח זכות הדיירים לבדוק את המבנה בכל שלב במהלך הביצוע ובטרם אכלוס.

3. יש לכלול בחוזה סעיף לפיו תוכניות הקונסטרוקציה ותוכניות האדריכלות כולל תוכנית היתר הבניה - יימסרו לקונה.

4. בכל מקרה, גם אם יש שביעות רצון מוחלטת מהדירה, מוצע לבדוק אותה על ידי מומחה. בעניין זה אזהיר כי יש למנות מומחה העוסק בתחום בו הוא אמור להיות מומחה, ולהימנע ממינוי "מומחה למומחיות" שכל מומחיותו מסתכמת במתן חוות דעת מקצועיות.
 

הוסף תגובה
צור קשר