מסיבה זו, בתי המשפט רואים פעמים רבות סכסוכים בנוגע לליקויי בנייה או נזקים בבניה המובאים אל מפתנם. סכסוכים אלה מחייבים השכלה, שאינה משפטית גרידא, על מנת להגיע לחקר האמת ולפסיקה. במקרים אלה, לעתים מביאים העותרים או התובעים מומחים מטעמם או בית המשפט פונה אל מומחה בלתי אמצעי אשר מצוי לרשותו על מנת לברור בסוגיה ולספק את חוות דעתו המקצועית, עליה יתבסס בית המשפט בפסיקתו. מומחים אלה הינם מהנדסים אזרחיים בעלי ניסיון רב ומומחיות מוכרת בתחומם. על פי רוב מומחים אלה מקובלים הן על הצדדים והן על בית המשפט עצמו כברי סמכא בלתי מוטים.

 

עם זאת, לעתים רואים אנו את הכותרות הבאות:

"המומחה רונן שטרנברג שוב נפסל כמומחה מטעם בית המשפט – בשל חוסר אמון עמוק של ב"כ (באי-כוח, ד.פ.) צד לדיון בו; זו העילה היחידה לביטול המינוי"

 

כותרת זו נטולה מהחלטה של בית משפט השלום בחיפה בת"א, מס` 22024-01-10 יעקב ואסתר כץ נ` ט. א. רימון יזמות ובניה (1997) בע"מ. בהחלטה זו בוטל מינויו של המהנדס רונן שטרנברג כמומחה מטעם בית המשפט, נוכח בקשה מנומקת וארוכה הכוללת מספר רב של אירועים מטעם התובעים, שנערכה ע"י בא כוחם.

 

בדוגמא זו, לכאורה, לא ברור מדוע הבקשה לפסול את המומחה הנדון התקבלה על ידי ביהמ"ש, שכן בית המשפט קשר כתרים לראשו של המומחה כפי שצויין בהחלטה: "אבהיר, למען הסר ספק, כי אין בכך כדי להטיל דופי כלשהו בכישוריו, במקצועיותו או ביושרו של המומחה" [סעיף 7 בהחלטה]. לאמור, בפני בית המשפט ניצב אדם אשר עליו מכריז בית המשפט כמומחה, מהנדס אזרחי, משכמו ומעלה – בעל כישורים, מקצועי וישר.

 

עוד קבע בית המשפט בסעיף 6 להחלטתו – "...ראוי להורות על ביטול מינוי המומחה בתיק זה, ולו רק כדי שהצדק יעשה ולא רק יראה".

 

לאמור, לו היה המומחה ממשיך בתפקידו ומינויו לא היה בטל, אזי הצדק היה נראה, אך לא היה נעשה. לכן, לאור ביטול המינוי – הצדק גם נעשה.

 

בהסברים שנכללו בכל זאת בהחלטת ביטול המינוי נכתב: "ניכר מטענות ב"כ התובעים, אשר ירדו לפסים אישיים, כי קיים חוסר אמון עמוק מצידם במומחה ומשנפגם האמון באופן כה ניכר, ולאור השלב הראשוני של התיק, הרי שראוי להורות על ביטול המומחה".

 

אין כלל צורך לעיין במסמך שהוגש על ידי ב"כ התביעה בתיק זה, אשר כלל השגות רבות ומגוונות על המומחה מכמה וכמה היבטים. בית המשפט כלל לא דן במסמך, אלא רק הבין כי קיים "חוסר אמון עמוק" והדבר הספיק לו.

 

משמעות דברים חשובים אלה היא, שאין כל צורך בעילה גלויה, דהיינו הוכחה שנפל פגם כלשהוא במומחה מבחינה מקצועית או מבחינת יושרו, אלא די בכך שצד לדיון מביע חוסר אמון במומחה, כדי שהמינוי יתבטל.

 

דברים אלה  טעונים התייחסות עניינית.מומחה מטעם בית המשפט חייב וצריך ליהנות מאמון הצדדים בטרם תחילת עבודתו, קל וחומר – מומחה מוסכם. האמון הינו הכרחי לתחילת הדרך, ויכול שיתערער בהמשכה.

 

תנאי הכרחי זה, האמון המוקדם, ראוי כי יוקפד לא רק על ידי בית המשפט, אלא גם על ידי המומחה בעצמו, אשר צריך להימנע מלהידחף לכהן כמומחה כאשר צד לדיון אינו מעוניין בו. מידה זו של צניעות וענווה, צריכה להיות אחד המרכיבים החיוניים באופיו של המומחה ובדרך התנהלותו במילוי תפקידו. אם אינה קיימת בו - יהא זה תפקידו של בית המשפט להתערב במינוי ולבטלו.

 

אין המומחה צריך לאלץ צד לדיון להטיל בו רפש ולפרט בפני בית המשפט מהם הפגמים שנפלו בו, במומחה, ומהן העילות הנראות לב"כ צד לדיון כמצדיקות פסילתו. די בכך שצד לדיון יביע חוסר אמון כדי שהמומחה עצמו יסרב לקבל עליו את המינוי.