ראיון עם מוטי ניישלוס, מהנדס אזרחי (קונסטרוקטור / מתכנן)

חלק א` - הצגת המרואיין
חלק ב` - גוף הראיון
חלק ג` - יצחק ניישלוס תכנון ויעוץ הנדסי בע"מ

ספר לי על עצמך (הכשרה, ניסיון, תפקיד וכו`)

סיימתי לימודים במרכז האוניברסיטאי אריאל, בפקולטה להנדסה אזרחית במגמת קונסטרוקציות, בשנת 2008. לקראת סוף לימודי התחלתי לעבוד במשרד לתכנון ויעוץ הנדסי שבבעלותו של אבי, יצחק ניישלוס. בתור מהנדס צעיר, עיקר עבודתי היא בתכנון וביצוע אנליזות סטטיות ודינאמיות בעזרת תוכנות מחשב ייעודיות, תחת חניכה והשגחה של מהנדסים ותיקים במשרד. מכיוון שהמשרד מספק שירותי הנדסה בעיקר לתחומי התעשייה השונים, העבודה מגוונת ומאתגרת מאוד.

אני מבין שאתה עובד במשרד המשפחתי, איך זה לעבוד עם אבא ? האם אתה מרגיש כי נכנסת לענף הבנייה מכורח הרקע המשפחתי, או שתמיד הרגשת שיש לך משיכה לענף הבנייה ?

הרבה אנשים מציגים בפניי את השאלה הזו. חלקם סתם מתוך סקרנות לגבי יחסי עבודה בין אב ובנו ואחרים, אלה שמכירים את אבא שלי, בטח תוהים איך אני מסתדר עם האופי והדרישות הפדנטיות והפרפקציוניסטיות שלו. אני מניח שהעובדה שאני מכיר את האופי הזה של אבי, ההערכה הגבוהה שיש לי כלפיו בתור אבא ובתור איש מקצוע, הרצון להוכיח את עצמי והנקודה הרגישה שיש לו כלפי בנו, מונעים חיכוכים מיותרים.

מעולם לא הייתה לי משיכה לתחום הבנייה. בכל תקופתו של אבי בתור קונסטרוקטור שכיר, לא זכור לי שדיברנו יותר מדי על העבודה שלו. בתקופה בה אבי החליט להיות עצמאי והמשרד נכנס לתנופה, הייתי לקראת סיום שירותי הצבאי והתלבטתי איזה תחום לימודים לבחור. רק אז תחום הבנייה הפך להיות אופציה עבורי בנוסף לאפשרויות הניהול הגלומות בו.

מדוע בחרת להתמחות בתחום הקונסטרוקציה ולהתחיל בקריירה המקצועית כקונסטרוקטור ולא בביצוע\ניהול? האם אתה מתכוון להמשיך בתכנון מעבר ל-3 שנים (תקופת הסטאג`) ?

קיימות מספר סיבות לבחירה שלי בתחום הקונסטרוקציה. הסיבה העיקרית היא דרישות התפקיד במשרדנו - תחום העיסוק העיקרי של המשרד הוא בתכנון מפורט של קונסטרוקציות בטון ופלדה, בעיקר בתחומי התעשייה השונים, כאשר עריכת אנליזות ממוחשבות הינה חלק בלתי נפרד ממנו.

סיבה אחרת היא פרקטית יותר ולכן מכוונת לסטודנטים שעדיין מתלבטים לגבי תחום התמחות – עם התמחות בתחום הקונסטרוקציה תמיד אוכל לעבוד גם בביצוע/פיקוח, בעוד שללא התמחות כזו, לא אוכל לעבוד בתכנון ולקבל אישור חתימה מרשם המהנדסים, אלא אם אשלים קורסים במגמה זו. אני עדיין מהנדס צעיר ואין לי ניסיון רב בשטח, אבל אני מאמין שידע/ניסיון בתכנון יתרום רבות למהנדס שיבחר בתחום הפיקוח/ביצוע.

סיבות נוספות ולדעתי הכי חשובות לבחירת תחום התמחות הן אופי המהנדס והמשיכה לתחום. אני חושב שלכל אחד מהתחומים הנ"ל צריך אופי מסוים וכישורים מסוימים. זה גם עונה על החלק האחרון של השאלה – נכון לעכשיו אני מתכוון להמשיך בתכנון מעבר לתקופת הסטאז` כי זה התחום שהכי מושך אותי.

לפי התקנות החדשות, על מנת לעסוק בתכנון, יש להירשם אצל רשם המהנדסים ולאחר 3 שנים אף לעבור בחינה מקצועית. מה דעתך על נוהל חדש זה והאם לדעתך הדבר יסייע להעלות את רמת המהנדסים העוסקים בתכנון ?

כפי שציינת בשאלה, התקנות הן חדשות ונכון לכתיבת שורות אלה עוד לא התקיימה בחינה כזו. אינני יודע בדיוק מה כוללת הבחינה וקשה לי לדמיין איך בחינה כזו יכולה לקבוע איזה מהנדס רשאי לקבל רישיון חתימה ואיזה לא. לדעתי, יש להנהיג תקופת סטאז` אמיתית כחלק מתוכנית הלימודים וכתנאי לקבלת התואר.

בדיוק אתמול דיברתי עם סטודנט שלומד באוניברסיטת בן-גוריון. הוא סיפר לי שקיים איזשהו שת"פ בין האוני` לבין משרדי תכנון כך שהסטודנטים מופנים למשרדים אלה כדי לבצע בהם את פרויקט הגמר שלהם – פרויקטים אמיתיים של המשרד. מיותר לציין כי באותה תקופה הסטודנט מקבל מושג על העבודה במשרד תכנון, מקבל חניכה מאנשי מקצוע העוסקים בתחום ואולי אף פותח לעצמו דלת למשרה באותו משרד עם סיום התואר.

מניסיון אישי, לימודי התואר אינם מכינים את המהנדס הצעיר במידה מספקת לעבודה הפרקטית במשרד.

תחום התכנון נחשב לעיתים כתחום פחות יצירתי ואף אפרורי (לדעתי שלא בצדק). אשמח אם תספר כיצד אתה רואה את העיסוק בתכנון. בנוסף, העוסקים בתכנון לומדים 4 שנים אינטנסיביות מאוד, אולם נראה כי התגמול לבוגרים נמוך ביחס לעוסקים בביצוע/ ניהול. מדוע לדעתך קיים פער זה ומה ניתן לעשות על מנת לצמצמו ?

אני בכלל לא מבין איך אפשר לחשוב שתחום התכנון פחות יצירתי. הרי בתחום זה נמצאת כל כך הרבה יצירתיות: מה יותר יצירתי מלתכנן מבנה שיעמוד בכל רעיונות האדריכל? בכל דרישות היועצים השונים? ויחד עם זה, בכל דרישות התקנים? בכל מגבלות האתר הקיימות? תכנון שיהיה כמה שיותר ישים, פשוט ומהיר לביצוע? וכן, בהתאם לדרישה החשובה ביותר של הלקוח – שהתכנון יהיה חסכוני?

אני חושב שמחשבה כזו נובעת מהעובדה שאת היצירתיות שלנו רואים אנשי מקצוע בלבד ורק על הנייר (בשרטוט), בעוד שבשטח רואים את התוצר הסופי של התכנון, שהוא מוחשי ומרשים הרבה יותר וכולו משויך לאנשי ביצוע/פיקוח בלבד, שלא בצדק. מעניין שבכל פרויקט בינוי מעורבים גורמים רבים - יזם, מנהל פרויקט, אדריכל, קונסטרוקטור, מפקח, מהנדס ביצוע ועוד, שכל אחד מהם לוקח בצדק קרדיט
על הפרויקט, אבל משום מה תמיד מצניעים את הקונסטרוקטור שאחריותו עצומה ובלעדית.

עוד יותר קשה לי להבין איך יתכן שהקונסטרוקטור, עליו מוטלת האחריות הגדולה ביותר ליציבות המבנה ושהינו הכתובת לאנשי ביצוע ופיקוח לשאלות, הבהרות, ייעוץ וכדומה, הוא זה שמתוגמל הכי פחות.
הרי בסופו של דבר, אם משהו קורה למבנה בשל טעות המבצע או/ו המפקח וקיים סיכון ליציבותו,
תמיד באים אל הקונסטרוקטור כמושיע ומסתתרים מאחורי גבו.

בתור מהנדס קונסטרוקציות צעיר, קשה לי להבין מדוע תחום התכנון כל כך לא מוערך וזה מאוד מתסכל אותי. אני חושש שרק כאשר נגיע למצב (בעוד שנים אחדות) בו יהיה מחסור חמור במתכננים ברמה נאותה, יבינו את ערכו של הקונסטרוקטור.

גוף הראיון

נראה כי היזמים עושים כל מאמץ למצוא משרדי תכנון וייעוץ על בסיס כלכלי צרוף. האם לדעתך גישה זו נכונה ? ואם לא – מדוע ?

הגישה הזאת מובנת אך עם זאת, יש להכיר בכך כי היזמים אינם מחייבים עמידה ברמת פירוט מינימאלית, עמידה באיכויות ובנורמות נאותות וכן בסטנדרטים בינלאומיים נדרשים. קונסטרוקטורים הרעבים לעבודה, מנצלים זאת ומתפתים לחפף, מורידים את רמת הפירוט ונחשפים במודע לסיכונים מקצועיים, ובכך מתאפשרת הורדת מחירים. אך בסופו של דבר הפרויקט הוא זה שיוצא ניזוק.

ספר על ה"ריקוד" המתקיים בין הקונס` לאדריכל וכיצד לבסוף מצליחים להתכנס לכדי החלטות.

בתחום בו עוסק המשרד, העבודה מול אדריכל מצומצמת מאוד. אני יכול לשתף אותך בניסיון האישי הקצר שהיה לי בעבודה מול אדריכל בתכנון בית פרטי. למדתי כי עקב התגמול הכספי המאוד נמוך שנהוג בענף התכנון, לא ניתן לספק מענה מקצועי הולם לדרישותיו ה"יצירתיות" של האדריכל ועוד לצאת "בשלום" מבחינה כלכלית. "יצירתיות" האדריכל מחייבת את הקונסטרוקטור להשקיע זמן רב יותר במציאת פתרונות תכנון מוצלחים ובהכנת תכניות נוספות של פרטי ביצוע. אני מאמין כי עקב התגמול הכספי הנמוך, קונסטרוקטורים רבים מחפשים דרכים לשמור על רווח כלשהו מעבודתם וזאת באמצעות כאמור, תכנון חפיף ותכניות עבודה באיכות נמוכה תוך השמטה ביודעין של פרטים שונים, שני דברים המשפיעים על איכות הבנייה.

כיצד נכנסים למשוואת התכנון והחלופות שיקולים כלכליים ?

שיקולים כלכליים תמיד נכנסים למשוואת התכנון, גם אם הלקוח/יזם הוא מולטי-מיליונר שרוצה לבנות את בית חלומותיו. אחד האתגרים שלנו הוא תמיד למצוא תכנון כזה שיענה על דרישות האדריכל, יעמוד בתקציב אותו הגדיר הלקוח/יזם וכמובן, יעמוד בתקנים הנדרשים.

האם בבואכם לבצע פיקוח עליון, ניכר כי קבלני הביצוע נצמדים לתוכניות או עוסקים ב"אלתורים"? האם נאלצתם לעצור עבודתו של קבלן בשל אי עמידה בסטנדרטים להם ציפיתם?

היות ומשרדנו משרת לקוחות יחסית משמעותיים שמרבים לשכור משרדים לפיקוח צמוד,

תופעות של אלתורים "במצח נחושה" יחסית מעטים. למרות זאת, ישנם מקרים חריגים.

דוגמא למקרה כזה היא קבלן שהחליט על דעת עצמו להשתמש בקורות פלדה מפרופיל שונה מזה המופיע בתכנית העבודה לביצוע. אולי כי היה לו מלאי פרופילים מסוג מסוים והוא חשב ש"יהיה בסדר" ובכלל, מה זה משנה פרופיל I או פרופיל U... משמעות הדבר, שתכניות עבודה מאושרות לביצוע שנעשו על ידנו לא שימשו כלל לצרכי ייצור הקונסטרוקציה. כמובן שהדבר לא מקובל ומיד הורינו לעצור את עבודתו ולבצע אותה לפי תכנית העבודה.

מתוך הפורום: כמי שיסיים בעתיד לימודים במחלקת תכנון מבנים מה הסיכוי באמת לעבוד כמתכנן או שרוב הסיכויים שאאלץ לחפש עבודה בתחום הניהול (לא שזה רע) ?
וכמובן מה המשכורות...

אני חושב שמי שרוצה לעבוד כמתכנן ימצא עבודה כזו. השאלה המדויקת יותר היא האם תוכל למצוא עבודה בתור מתכנן ולהרוויח בה משכורת כזאת שלא תגרום לך "לברוח" לתחומים אחרים.

מתוך הפורום: מתי באמת הזמן הריאלי להתחיל לחתום על תוכניות ? לפי מיטב ידיעתי החוק מחייב שלוש שנים מינימום אבל מה קורה בפועל במשרדים ? אם אפשר לשמוע קצת על הפרוצדורה של הכשרת קונסטרוקטור חדש..

לשם הבהרה: ברוב המקרים, חתימה על תכניות כאחראי על השלד תתבצע על ידך כאשר אתה מהנדס עצמאי או מהנדס בעל משרד (יש יוצאים מן הכלל ולא נכנס אליהם כרגע).

לגבי זמן ריאלי – קשה לקבוע זאת, אך אני מניח שזה קשור למורכבות התכנון בתחום העיסוק הרלוונטי (בנייה פרטית, ציבורית, תעשייה וכו`), לניסיון שצברת בתחום בו אתה עוסק ולפעמים גם לביטחון ביכולתך האישית. הלוואי והייתה קיימת פרוצדורה מסודרת להכשרת קונסטרוקטורים צעירים, כמו סטאז` או תקופת התמחות כחלק ממסגרת הלימודים. עוד דבר שהייתי מוסיף למסגרת הלימודים הוא ביקורים באתרי בנייה.

לדעתי כדאי מאוד לנסות ולצבור ניסיון וידע בסיסיים בתוכנות שרטוט ואנליזה הנדסית במהלך תקופת הלימודים, אם ע"י קורסים שמוצעים במוסד הלימודים ואם ע"י לימוד עצמי. השני, להרחיב את הידע ע"י ביקורים באתרי בנייה וחיפוש חומר מקצועי באינטרנט.

יצחק ניישלוס תכנון ויעוץ הנדסי בע"מ

ספר על משרד יצחק ניישלוס. מהם תחומי ההתמחות של משרדך ? אילו בעלי תפקידים עובדים משרד ? על אילו פרויקטים אתם\ה עובדים כרגע ?

החברה נוסדה בשנת 2000 ומשרדיה נמצאים בחיפה, בצומת הצ`ק פוסט. החברה מונה כיום 14 מהנדסים והנדסאים בעלי ניסיון רב בתחומי הנדסה שונים - בעיקר בתחום קונסטרוקציות והנדסה אזרחית, אך גם בתחומי הנדסת מכונות, צנרת ותהליך.

החברה מספקת את כל שירותי ההנדסה הדרושים בפרויקטים רב-תחומיים מגוונים, בעיקר בתחומי התעשייה השונים, המבוצעים על ידי מפעלים ומוסדות שונים. בין לקוחותינו ניתן למצוא מפעלים מהתעשייה הכימית והפטרוכימית, תעשיית המזון, רפא"ל, מוסדות צה"ל ועוד. מאחר ורוב לקוחותינו מתנגדים לחשיפת יתר של מתקניהם, בין אם מסיבה ביטחונית או עסקית, אינני יכול לפרט על פרויקטים ספציפיים עליהם אנו עובדים. באתר החברה מופיעה רשימה מצומצמת של פרויקטים שביצע במשרד.

אני לא חוויתי עבודה במשרד תכנון אחר, אך עובדים ותיקים במשרדנו או כאלה שביקרו בו, התרשמו מהדגש המיוחד שניתן למקצוענות ואיכות לצד אווירה שקטה ונעימה, בהשוואה למשרדי תכנון אחרים.

ספר קצת על הרקע של אביך ועל עבודתו במשרד

יצחק ניישלוס הוא בוגר המכון הטכנולוגי לישראל בחיפה - הטכניון, בשנת 1975, בעל ניסיון רב שנים בתכנון קונסטרוקציות והנדסה אזרחית בפרויקטים מגוונים, בעיקר בתחומי התעשייה השונים וכן, במילוי תפקידי ניהול בכירים בחברות הנדסה רב-תחומיות בין הגדולות בארץ .חוץ מעבודות הניהול היומיומיות, יצחק מעורב בכל פרויקט שנכנס ויוצא מהמשרד ובתקופות לחוצות הוא אף מתכנן בעצמו. בנוסף לאלה, הוא גם רואה עצמו כאחראי על החניכה שלי.

האם אתם קולטים מהנדסים צעירים ואם כן – אילו כישורים אתם מחפשים במהנדס ?

נתחיל מכך שלא מדובר על משרד בעל תחלופה גבוהה של מהנדסים, אבל כן קיים הרצון ובקרוב גם הצורך להצעיר את הצוות. הבעיה היא שהרוב המוחלט של המהנדסים הצעירים רוצה לעבוד בביצוע/פיקוח בגלל הסיבות הידועות – חוסר עניין והערכה למקצוע התכנון והתנאים העדיפים בתחומים האחרים.

כישורים אותם היינו מחפשים במהנדסים צעירים הם קודם כל הרצון האמיתי לעסוק בתכנון. למשרד כמו שלנו אין טעם להשקיע במהנדס צעיר אם אחרי שנתיים הוא יחליט כי הוא מעוניין לעבוד בתחום אחר כמו ביצוע. מהנדס כזה יתאים יותר למשרדים אחרים, אשר מספקים שירותי פיקוח/ביצוע בנוסף לשירותי תכנון. מיותר לציין, שכישורים כמו רצינות, אחריות, מקצועיות וירידה לפרטים הם הכרחיים לתחום התכנון.

דבר נוסף שיש לקחת בחשבון הוא שלא כל מהנדס מתאים באופיו וכישוריו האישיים לעסוק בתכנון, בדיוק כמו שלא כל מהנדס מתאים לתחום הפיקוח/ביצוע. אך אלה מסוג הדברים שקשה "לעלות" עליהם בראיון עבודה אלא רק אחרי תקופת ניסיון כלשהי.

כניסה לאתר חברת יצחק ניישלוס תכנון ויעוץ הנדסי בע"מ

פורטל CivilEng להנדסה אזרחית, בנייה וסביבה - שמח להגיש לכם סדרת ראיונות עם אנשי מקצוע ובעלי תפקידים במשק.
מטרת המייזם - חשיפת מגוון התפקידים והאפשרויות בענף, ומתן במה לדעות ומחשבות של הקהילה האקדמית והמקצועית.
תכני הראיונות יעסקו בנושאים אקדמיים, מקצועיים, ענייני סטודנטים, אקטואליה ענפית, קריירה ועוד...
הגולשים מוזמנים להפנות שאלות למרואיינים בפורום הפורטל.

מעוניין\ת להיות המרואיין\ת הבא\ה ?

כתוב\י לנו