ראיון עם מוטי ברנוביץ (ממציא ומפתח שיטת ברנוביץ)

א. הקדמה
ב. גוף הראיון

א. הקדמה

הרעיון לערוך שיחה וראיון עם מר מוטי ברנוביץ`, עלה בקרבי לאחר ש"שיטת ברנוביץ`" אותה המציא ופיתח
(ועל כן שמה - שיטת ברנוביץ`) מיושמת כיום, כמעט בכל מגדלי המגורים הנבנים בארץ. בנוסף, סקרן אותי לשמוע כיצד יוזמה פרטית, מתגלגלת ומתפתחת לכדי שיטת בנייה הרווחת כמעט בכל הפרוייקטים למגורים שסובבים אותנו (בנייה רוויה).

חיפוי קירות חוץ מקובל שיעשה באחת משלוש שיטות הביצוע: קיבוע יבש, קיבוע רטוב וקיבוע בשיטת ברנוביץ`. שיטת ברנוביץ` היא אחת השיטות המתועשות\מתועשות למחצה המקובלות בבנייה רוויה, המאפשרת יציקת קירות חוץ בעלי ציפוי קשיח (שיש\ אבן) בפעימה אחת. בנייה רוויה תוגדר כבניינים שאינם בתים בודדים, וילות, קוטג`ים, בתים דו משפחתיים או ארבע משפחתיים, צמודי קרקע וכיו"ב.


 

בתמונה: שלושה מגדלי מגורים הנבנים בשיטת ברנוביץ` (רמת פולג, נתניה)

בשני העשורים האחרונים, הפכה נפוצה ומקובלת מאוד, שיטת החיפוי החיצוני הקשיח - בבניינים בכלל ובבנייני מגורים בפרט. במקרים בהם נדרש לבצע חיפוי חוץ ובעיקר בבניינים בעלי קומות רבות "טיפוסיות\מודולריות" (החוזרות על עצמן) מתעצם יתרונה של שיטת ברנוביץ` - קיצור משך הביצוע. בשיטה זו ובניגוד לשיטת הקיבוע היבש או הרטוב, יציקת קירות החוץ מתבצעת בפעימה אחת (בפעם אחת) כלומר יציקת קיר החוץ תכלול יישום סופי של החיפוי החיצוני הקשיח - אבן, שיש וכו`...

ניתן למצוא הרחבה בנושא שיטת ברנוביץ` במסגרת פרויקט מתגלגל

מראיין: מהנדס לירן לוין

ב. גוף הראיון

ספר על עצמך
את הקריירה המקצועית שלי התחלתי בשנת 1962 - לאחר שסיימתי את לימודי כהנדסאי בניין. מיד עם תום הלימודים, התחלתי את עבודתי הראשונה, בניהול וביצוע פרוייקט מגורים בן 68 יחידות דיור בשכונת ג`סי כהן (בעיר חולון). איתרא מזלי והתקבלתי בידיים פתוחות לחברה ומיד זכיתי לשיתוף פעולה עם מנהלי העבודה הוותיקים והמנוסים. עובדה זו, היא שסייעה לי להתקדם מקצועית ולעבור בהמשך לניהול וביצוע פרויקטים בקנה מידה גדול עוד יותר. כמה שנים אח"כ כבר הייתי אחראי על הקמתם של אלפי יחידות דיור בכל הארץ וניהלתי 16 אתרי בניה למגורים בו זמנית. בנוסף הקמתי מבנים לתעשייה, משרדים למשרד הביטחון בבסיסי צה"ל, מבנים לעיריית תל אביב ולמוסדות נוספים אחרים.

 
ספר על חברת ברנוביץ`
אבי אברהם צבי ברנוביץ, התחיל לבנות בעיר תל-אביב כבר בשנת 1922 - לימים בחברת ברנוביץ` בע"מ. חברת ברנוביץ` היתה חברת בניה משפחתית ומאוחדת (פרט לתקופת מלחמת השחרור) ופעלה עד שנת 2004 ובסה"כ במשך 82 שנים דרך ארבע משפחות, בשלושה דורות (!) 
 
בנוסף להפעלת 25 עגורנים מסוגים שונים, בנתה חברת ברנוביץ` בשיטה הקונבנציונאלית המקובלת באותם הימים, כמו גם בבנייה בתיעוש מקומי קל. בשנת 1980 החליטה עיריית תל אביב, לחפות את חזיתות הבניינים בעיר, בחומרים עמידים. נבחנו חלופות מספר, אולם נראה היה כי שיש/אבן נשורה בלטו בתכונותיהם ונבחרו כחומר חיפוי מתאים ויוקרתי מספיק לשמש את הבניינים בשכונות הצפוניות (רמת אביב ג` וכו`).
 
מדוע עלה בך הצורך בפיתוח וחשיבה על שיטת בנייה חדשה ?
פיתוח שיטת חיפוי אבן/שיש בשיטה המתועשת, החלה בפרוייקט מגורים יוקרתי בשכונת רמת אביב ג` ובה 136 יחידות דיור.

מבחינת הנתונים הטכניים, מדובר על כ- 85 מ"ר לדירה ממוצעת בפרוייקט, כלומר בסה"כ כ-11560 מ"ר עבור קומות המגורים ובנוסף, קומות קרקע בשטח של 440 מ"ר.

שתי שיטות חיפוי ובנייה מקובלות ונפוצות היו באותה תקופה:
1. השיטה הידנית "השיטה הרטובה" - או כפי שנקראת היום, "תלייה רטובה", בוצעה על גבי פיגומים קונבנציונליים חיצוניים, סביב כל שטח חזיתות הבניין.
2. שיטת ה"קרומים/פריקסטים" - אלמנטים טרומיים שהורכבו באתר.
3. שיטה יבשה - היתה יקרה ללא פרופורציה ולכן ירדה מהפרק (פי שתיים עלות).

 
אמנם השיטה הרטובה ושיטת ה"פריקסטים" קיימות היו בתקן, לא הייתי מוכן להיות אחראי לביצוע 12000 מ"ר בשיטות אלה, שלטעמי ולמיטב הבנתי ונסיוני - לא היו אמינות ובטוחות.
 
בשלב זה, החלטתי לייצר קרום אנכי (בתבנית מתכת/פח מתוכננת ומותאמת מראש - לגיאומטריית החזיתות) כאשר התבנית ללא הקרום (האבן) תורכב בבניין (בקומת העבודה) ותקיף כל קומה וקומה.

בתמונה: 1982 - הקיר הראשון שנוצק בשיטה החדשה


 
 
פרוייקט 136 יחידות הדיור ברמת אביב ג` - התקדם כמתוכנן. 

תהליך העבודה התנהל כדלקמן:
בשלב הראשון, בצענו את עבודות הביסוס, הקמת היסודות והמבנה התחתון, כשבמקביל התבצעו ההכנות ליציקת קיר לדוגמא (על הקרקע), עליו מיושמת אבן אותה בחר האדריכל (ראה תמונה מצ"ב).

מיד לאחר פירוק התבנית החיצונית, הרגשתי באופן מקצועי וחד משמעי - הפרויקט יבנה בשיטה זו.

מתכנן הקונסטרוקציה של הפרוייקט דאז, אינג` יוסי ורסנו ז"ל קיבל הסברים מדוייקים אודות תהליך ההרכבה והיציקה, ראה את הקיר לדוגמא שהתקבל - ואישר לי להמשיך בשיטה - לכלל הפרוייקט.

בשלב זה התחלנו להיערך להמשך העבודה בשיטה, כך שתאפשר את המשך העבודה בכללותה:
א. התאמת סט תבניות לקומה טיפוסית.  
ב. תכנון ויצור סט תבניות.

ג. הזמנת אריחי אבן/שיש (כל 136 יחידות הדיור נבנו מאריח מודולארי בגודל 60/30 ס"מ).
 
לאחר 60 יום מרגע יציקת והקמת הקיר הדוגמא לדוגמא (נוצק על קרקע) הגיע סט תבניות ראשון - לאתר.

במהלך הרכבת הסט הראשון התגברנו כמעט על כל התקלות שהתגלו, כמו גם טיפול והכנת האביזרים הדרושים לביצוע קל ויעיל לקראת "הרכבה במקום" On the spot.  

בתמונה: שיטת ברנוביץ` - הרכבת חיפוי לעמוד חיצוני (קומת קרקע)

 
        

בתחילה הדרך, עיגון האבן לבטון הקשוי, נעשתה באמצעות הדבקת שתי קוביות אבן בגב האריח וחיזוק נוסף נעשה באמצעות ברגים שנקדחו בפינות הבניין וסביב החלונות (חיזוק פינות). אולם, עם התקדמות העבודה, הוחלפו הקובית מודבקות בארבעה עוגני מתכת אל חלד, שעוגנו בפינות האריחים (בשפת האריח).
 
האם עלו בך אלטרנטיבות לביצוע הפרוייקט ?
האפשרות החילופית הייתה קרומים/פריקסטים - אלה היו אלמנטים ידועים ומקובלים. ההתלבטות האם לאמץ את שיטת הפריקסטים - הייתה גדולה ומורכבת. הרכבת פריקסטים הצריכה היערכות של מפעל חיצוני ליצור האלמנטים, הובלה ושינוע לאתר (על גבי טריילרים) שימוש בעגורנים כבדים להנפה והרכבה (עד פי שתיים מעגורנים המספיקים ליישום שיטת ברנוביץ`).

מספרם הרב של התפרים האנכיים והאופקיים (בין האלמנטים) הכביד על אורך חיי האטמים ותמיד היתה קיימת אפשרות מעשית ומוחשית - לחדירת מים ורטיבות לתוך המבנה.


 
אפשר לומר וודאית כי הקרומים היוו עבורי את הניצוץ והמניע לפתח שיטת תיעוש לחיפוי חוץ On the spot - On the spot (פעם אחת באתר ופעם שניה - בקומת העבודה) ובכך לחסוך את ההכנות והלוגיסטיקה המורכבת שקיימת בהרכבות שבשיטת הקרומים.
 

בטיחות ובקרה

הבקרה הינה מרכיב משמעותי וקריטי להצלחת השיטה. חשיבות עליונה יש לתת לווי העיגון - יש לוודא כי כל העוגנים נמצאים במקומם, לפני היציקה.

בדירה ממוצעת, בה מורכבים כ-85 מ"ר אבנים במעטפת, מעוגנים בשפת האריחים כ-22 עוגנים למ"ר, כלומר כ-1900 עוגנים לדירה ובקומה של 4 יחידות דיור, כ-7600 עוגנים. מתפקידו של מנהל העבודה באתר, לוודא כי קובעו כל העוגנים, לפני סגירת הטפסות (בתבנית מול השיש) כמובן ובמידה וחסרים עוגנים - יש להשלימם לאלתר.

כיצד נראה חתך קיר אופייני, בתחילת הדרך ?

1. יציקת קיר כנגד טפסה חיצונית ופנימית (סידור השיש על טפסת החוץ).
2. פירוק טפסות.
3. יציקת "סוקל" עליו יורכב קיר מעטפת המשמש לבידוד (כדוגמת בלוקי איטונג).
4. בניית קיר מעטפת, כולל נקזים סמויים (במקרה של חדירת מים - הם מיד מנוקזים החוצה).


 

מדוע לדעתך לא נוסח עד היום תקן רשמי לבנייה בשיטת ברנוביץ` ?
לדעתי הדבר נובע מכך שעד היום (או יותר נכון - עד השנים האחרונות) לא לקחו את השיטה ברצינות. אולם, לאחר שהעיריות החלו להגדיל את אחוזי הבנייה (בשל הצפיפות הרבה) והחלה הבנייה המסיבית לגובה, התרחבה עד מאוד הבנייה בשיטת ברנוביץ` ולכן גם הצורך בתקינה רלוונטית.

בשנים בהם בנו לגובה שלא יעלה על  7-9 קומות, לא התעורר הצורך במציאת אלטרנטיבות לביצוע חיפוי חיצוני קשיח, אולם כשהחלה להתפתח "תרבות המגדלים" - לא ניתן היה עוד להשתמש בפתרונות המקובלים לביצוע החיפוי (פיגומי חוץ \ יציקת פריקסטים וכו`) ולכן השיטה תפסה תאוצה כה רבה.

האם ידוע לך על ביצוע השיטה גם בחו"ל ?
למיטב ידיעתי, לא בונים בשיטת ברנוביץ` בחו"ל. בעבר חשבתי לנסות ולבדוק התכנות ואפשרות לייצא את הידע שנצברתי בנושא השיטה שפתחתי - לחו"ל, אולם לא הרגשתי בשל לכך והנושא נדחה כרגע.

הטיפים של מוטי ברנוביץ`
1. את הרכבת השיש על טפסות, יש לבצע באתר ובקומת העבודה (On the spot - On the spot) ולא בשטח ההתארגנות (למטה). הסיבה לכך נעוצה בשני טעמים: בטיחות - הנפת תבניות מקומת הקרקע לקומת העבודה מגדילה את הסיכון לצניחת אבנים במהלך ההנפה, בעיקר בימים בהם מזג האוויר סוער (רוחות). הסיבה השניה - בקרת האיכות על טיב הנחת האבנים ואי התזוזה שלהן על הטפסה במהלך ההנפה, מצמצמות עד מאוד את הסיכוי לכשל עתידי (תזוזת וסדיקת אבנים, חדירות מים וכו`)
2. סוג הבטון אותו אמליץ לשימוש בשיטה - בטון בעל אגרגט קטן (עדש, ללא פולייה) ובעל שקיעה של "6.
3. ציפוף הבטון ייעשה באמצעות "עלוקות" ולא באמצעות מרטט מחט ("וויברטור"). השימוש בעלוקות שנעשה על הטפסה החיצונית, מרוחק דיי מהחיפוי (אבן\שיש) ואין חשש כי יפגע בו במהלך העבודה (מצב שעלול לגרום לסדיקתו ופגיעה מכנית בו). בשימוש המרטט מחט, אין שליטה על מיקומו המדוייק של המחט ולכן קיים חשש לפגיעה וסדיקה של החיפוי.

בתמונה: הרכבת השיש (מבט מהחוץ-פנימה)


 

בתמונה: מילוי פוגות בחומר איטום. הפסים האופקיים הינם שומרי מרחק ("ספייסרים") ותפקידם להרחיק את השיש מזיון הקיר (מניעת קורוזיה של ברזלי הזיון) כמו גם לרתום את השיש כנגד הטפסה החיצונית.
 

בתמונה: מריחה מקומית של חומר איטום בין המישקים האנכיים
 

בתמונה: פרוייקט ראשון שנבנה בשיטת ברנוביץ`.
 

בתמונה: בשל החשש כי לאתהיה רציפות באספקת השיש, הוזמנה לאתר הכמות הסופית של החיפוי ואוחסנה במקום. המשמעות בעיכוב קבלת שיש הינו קריטי. אין אפשרות להתקדם עם השלד ללא שיש זמין בכל עת.


בתמונה: הרכבת שיש בקומת העבודה. גודל האבנים אחיד 30*60 ס"מ.

 
כל המידע על שיטת ברנוביץ