ליקויי בנייה- תביעות ע"ס כ- 2 מליון ₪ הסת

ליקויי בנייה- תביעות ע"ס כ- 2 מליון ₪ הסתיימו בסך של כ-259,000 ₪

     6 משפחות דיירים מבת חפר הגישו ביום 26.11.2002 תביעות ע"ס 1,633,995 ₪ , ולאחר מכן תביעות   מתוקנות בגין ליקויי בנייה ע"ס של 1,947,693 ₪ כנגד חברת בוני התיכון אשר הייתה מיוצגת על ידי עו"ד צבי שטיין מרמת-גן

     כבוד השופט מרדכי בן חיים חייב בפסק דינו מיום 9.12.2010 חייב את חברת בוני התיכון לשלם לתובעים סך של 169,200 ₪ בגין ליקויי הבנייה וסכום נוסף של של 90,000 ₪ ובסך הכל 259,200 ₪ . אחוז התביעה שהתקבל הנו בסך של 13.3% בלבד!!

     

להלן קטעים נבחרים מתוך פסק הדין:

1.     הרקע לתובענה

1.1     בפני תביעה כספית (מתוקנת) על סך 1,633,995 ₪ שעילתה ליקויי בניה שאותרו בשישה בתים צמודי קרקע שנבנו על ידי הנתבעת ונמכרו לתובעים בישוב בת חפר (להלן וביחד: "הבתים").

1.2     התובענה העיקרית ת.א. 216677/02 (להלן: "התיק העיקרי") הוגשה על ידי התובעים 1-10, וזו אוחדה לאחר מכן עם ת.א. 38464/03 (להלן: "התיק המשני") שהוגשה על ידי התובעים 11-12.

1.3     התובעים קיבלו את החזקה בבתים במהלך השנים 1997 – 1998, ולגרסתם, בסמוך לקבלת החזקה בהם הבחינו בתופעות של התרוממות ריצוף בקומת הקרקע, סדקים ורטיבות. בעקבות פניות התובעים לנתבעת, ביצעה האחרונה סדרה של עבודות תיקון בבתי התובעים, לרבות חפירות תחת הבתים, החלפת ריצוף שהתרומם ותיקון סדקים.

2.     טענות הצדדים בקליפת אגוז

2.1     טענות התובעים והמומחים מטעמם

2.1.1     לאחר ביצוע התיקונים האמורים, פנו התובעים למהנדס מטעמם, אינג' חיים בומבלט (להלן: "אינג' בומבלט"), אשר ביקר בבתים במהלך מאי 99' ואיתר בהם שני ליקויים עיקריים: סדקים בריצוף וסדקים בקירות הבתים. בחוות דעת מטעמו מיום 15.6.99, העריך המומחה כי על הנתבעת להמשיך בפעילות החפירות לצורך שחרור לחץ ___ שהפעילה הקרקע, תוך סגירת חללים שנחפרו מתחת לבתים באמצעות מסדים תומכים בנויים.

2.1.2     הנתבעת לא שעתה לפניות התובעים לביצוע תיקונים הולמים, ולפיכך פנו התובעים למהנדס יוליאן שטנגל (להלן: "אינג' שטנגל"), אשר ביקר בבתים במהלך שנת 2000 ואיתר בהם בעיקר ליקויי סדיקה ברצפות בטון, בקירות ובתקרות וכן סימני רטיבות. בחוות דעתו מיום 13.1.01, העריך אינג' שטנגל את עלות תיקון הליקויים בכל אחד מהבתים בסכומים הנעים סביב 200,000 ₪ לבית.

2.1.3     התובעים 11-12, אשר בהמשך אוחדה תביעתם עם התובענה דנן, פנו אף הם למהנדס מטעמם, אינג' מרדכי אדלר (להלן: "אינג' אדלר"), אשר חוות דעתו מצביעה על ליקויים ונזקים הזהים בעיקרם לאלו שפורטו במסגרת חוות דעתו של אינג' שטנגל.

2.1.4     בנוסף ולפי החלטת בית המשפט מיום 6.4.08, צרפו התובעים את חוות דעתו של קבלן האיטום מר איזנשטדט יוסף (להלן: "איזנשטדט"), מיום 20.9.07, בעקבותיה אף הגישו כתב תביעה מתוקן, ולפיה נדרשים תיקוני איטום שאת עלותם העריך איזנשטדט בסך של 210,000 ₪ בצירוף מע"מ לכל בית.

2.1.5     התובעים עותרים לפיצויים הכוללים את עלות ביצוע התיקונים, בצירוף מע"מ 15.5%, דיור חלופי בסך 7,000 ₪ לכל משפחה, שכ"ט מומחים בסך 1,231 ₪ לכל משפחה ופיצוי בגין עוגמת נפש בסך 20,000 ₪ לכל משפחה, וכדלקמן:

א.     התובעים 1-2:     319,869 ₪;

ב.     התובעים 3-4:     319,869 ₪;

ג.     התובעים 5-6:     337,194 ₪;

ה.     התובעים 7-8:     337,194 ₪;

ו.     התובעים 9-10:     319,869 ₪;

ז.     התובעים 11-12:     313,698 ₪;

2.2     טענות הנתבעת והמומחים מטעמה

2.2.1     התובעים הגישו תביעתם מבלי לאפשר לנתבעת לבדוק את תלונותיהם, לעמוד על טיבם של הליקויים ולתקנם, וזאת בניגוד להוראות חוק המכר (דירות) התשל"ג-1973. לבקשת הנתבעת, הועברו לה חוות הדעת של התובעים ואלו קצבו לה פרק זמן של כשלושה שבועות בלבד לשם ביצוע הבדיקות הדרושות, אולם בטרם חלף פרק זמן זה הוגשה התביעה דנן. אף בתחילת ההליכים הסכימה הנתבעת לבצע את מלוא התיקונים בכל דירות התובעים, אך התובעים הם אלו שמנעו ממנה זאת.

2.2.2     הנתבעת ביצעה תיקונים רבים לדרישת אלו מן התובעים שפנו אליה, ואף החליפה את הריצוף בכל הדירות, ולטענתה בעיית התרוממות האריחים באה על פתרונה.

2.2.3     הנתבעת הסתייעה במומחה מטעמה, אינג' רפי גיל (להלן: "אינג' גיל"), אשר ביקר בבתי התובעים והוציא תחת ידו חוות דעת במסגרתן התייחס לליקויים שהובאו בחוות דעת התובעים. אינג' גיל אמד את עלות התיקונים בסכום כולל של 67,350 ₪.

2.2.4     אינג' גיל אף התייחס לחוות דעתו של איזנשטדט, וזאת בחוות דעת מטעמו מיום 26.5.08, בגדרה נקבעו עלויות איטום בסכומים נמוכים בהרבה- סך 2,000 ₪ עד 2,500 ₪ לבית, למעט דירת התובעים 5-6 שם כלל לא אותרו ליקויי איטום, בהתאם לקביעות המומחה מטעם בית המשפט (ראה לעיל).

2.2.5     הנתבעת עותרת לפסוק לתובעים את הפיצוי כפי שנקבע בחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, בסך 127,500 ₪, אך לחייבם בהוצאות ושכ"ט הנתבעת, לאור התביעה המנופחת וההוצאות הכבדות שנכפו עליה.

4.     דיון וממצאים

4.1     אחריות הנתבעת לליקויים וחוות דעת המומחה קלר

4.1.1     הנתבעת איננה חולקת על אחריותה העקרונית לקיומם של ליקויים בבתים, ואף מאמצת את חוות דעת המומחה בן ארי; הנתבעת ביקשה בסיכומיה כי בית המשפט יפסוק לתובעים את סך עלות תיקון הליקויים במחירים לנתבעת כפי שהוערכו בחוות דעתו (שם, עמ' 12, סע' 2).

4.1.2     התובעים לעומת זאת, מאמצים בסיכומיהם את הממצאים בחוות הדעת של המומחים מטעמם, בעיקר בסוגיית האיטום, ודוחים את חוות דעת המומחה מטעם הנתבעת, אינג' גיל, בטענה כי היא שטחית ומתייחסת לנזקים תוצאתיים בלבד ולא לליקויי הבניה עצמם. כמו כן, מסתייגים התובעים ממצאיה של חוות דעת המומחה קלר, ולשיטתם, יש להעניק לחוות הדעת של המומחים מטעמם משקל יתר. כך בין השאר נטען כי המומחה קלר ביצע בדיקות שטחיות גרידא בעין בלתי מזוינת, בדרך של צפייה בלבד וללא מכשור כלשהו, וכי הודה במסגרת חקירתו כי לא היה לאל ידו לבדוק את יסודות הבתים, את רצפות הבטון ואת הסדקים שנוצרו בהם.

4.1.3     עיון בחוות דעת המומחה קלר מיום 1.9.04 (להלן: "חוות הדעת") מעלה כי הוא התייחס לסוגיית ביסוס הבתים ולבעיית הסדקים תוך הפניה לתקנים המחייבים, ונימק מסקנתו לאחר שביקר באתר והתרשם באופן בלתי אמצעי מהסדקים והפרשי המפלסים אליהם התייחס. בנוסף, נחקר המומחה קלר על חוות דעתו בפרוטוקול יום 29.6.09. במסגרת חקירתו זו חזר והשיב על שאלות ב"כ התובעים בעניין הביסוס והסדקים. בין השאר, נשאל המומחה קלר (שם, עמ' 9, שו' 25 והלאה, עמ' 10, שו' 1-2):

"ש. איך בדקת את המבנה מבחינת מבנה, איך בדקת בפועל את היסודות?

ת. לא בדקתי

ש. אז איך אתה מחוה את דעתך שמבחינת הביסוס המבנה תקין?

ת. אני מחווה דעתי על סמך יועץ הקרקע המקורי ועל סמך דוח פיקוח עליון שערך עובד מטעמו בשטח ודיווח מה הוא ראה ומה ההנחיות שהוא נותן... הסדקים שראיתי הם לא אופייניים לתזוזות של היסודות להבדיל מתזוזות שנבעו מהרצפה שהתרוממה."

4.1.4     מחוות דעתו של המומחה קלר ותשובותיו בחקירתו (שנפרסה על פני 14 עמודים), התרשמתי כי בדיקתו היתה מקיפה ויסודית, גם אם בחלקה נסמכה על נתונים שהועברו אליו. כך לדוגמא בהסתמך על תמונות שהציג לו בא כוח התובעים, העיד קלר כי הוא מזהה את התופעה האופיינית של תפיחת ריצפה כתוצאה מלחץ חרסית בתחתית שלה (שם, עמ' 2 שו' 29-31). קודם לכן העיד קלר כי ראה את הבתים לאחר שבוצעו בהם תיקונים (שם, שם, שורה 18). קלר אף העיד כי במבחן התוצאה במועד שבו ביקר בבתים – הרצפות נראו תקינות דהיינו השתחררו מהלחץ שהיה עליהן (שם, עמ' 6 שו' 5-7). והטעים כי לא הבחין במהלך ביקורו בעליה קפילרית (רטיבות על פני הקירות – מ.ב.ח.) (שם, עמ' 8, שו' 2-3). עדותו של קלר לא נסתרה ומסקנותיו לא הופרכו, והתרשמתי כי הוא התמודד באופן מקצועי עם שאלות המצריכות ידע וניסיון וכי בדיקותיו היו מספקות על מנת לקבוע ממצאים לגבי היקף התיקונים הנדרשים.

4.1.5     הלכה פסוקה היא כי מקום בו נתקבלה חוות דעת ניטרלית של מומחה מטעם בית המשפט, יטה בית המשפט להעדיפה על פני חוות הדעת שמטעם הצדדים. דברים ברורים ברוח זו נאמרו כל ידי כב' הש' שטרסברג כהן בע"א 2934/94 סולל בונה בע"מ נ' ארז איתן ואח', דינים עליון, כרך מב, 964 (להלן: "עניין סולל בונה"), בנסיבות בהן הוגש ערעור על החלטת בית המשפט אשר קיבל את חוות דעת המומחה מטעמו:

"סביר להניח שאף אחד מהצדדים אינו יוצא- במקרים כאלה- כשכל תאוותו בידו. אולם, על כל צד להבין כי משנתקבלה חוות דעת ניטרלית של מומחה, שיש בה משום ניסיון רציני להתמודד עם הבעיות המקצועיות הרבות המובאות בפניו, יש לקבל אותה, גם אם לא כל מה שנקבע בה הוא לטעמם ולרוחם של כל הצדדים וגם אם ניתן להצביע על טעויות או על אפשרויות של קביעות אחרות בנושאים אלה או אחרים. התערבות ערכאת הערעור, תבוא אם נפלה טעות היורדת לשורש הענין או הפוגעת באופן בוטה בזכותו של מאן דהוא וכזו אין כאן."

4.1.6     בנתון לכך, ומשקבע המומחה קלר בחוות דעתו כי בעיית הביסוס נפתרה וכי שאר הליקויים הינם 'קוסמטיים' (שם, סע' 7), אינני מקבל את טענת התובעים בסיכומיהם לפיה יש להעדיף את חוות דעת אינג' שטנגל מטעמם, הוא הדין לעניין חוות דעת אינג' אדלר מטעם התובעים, המתייחסת לבית התובעים 11-12.

4.2     חוות דעת המומחה בן ארי

4.2.1     התובעים השיגו גם על חוות דעתו של המומחה בן ארי. לטענתם, הגם שזו נערכה על סמך סיור בבתים במהלכו אמנם נגלו לעיני המומחה הליקויים הרלוונטים, בן ארי לא ביצע בדיקות כלשהן ולא נחשף למלוא היקף הנזקים בבתים. בנוסף, טוענים התובעים כי בהתאם לכתב המינוי שלו, המומחה בן ארי נתן דעתו רק לנזקי הרטיבות ועלות תיקונם, ולא אמד את עלות תיקון ליקויי האיטום, הגבוהה לאין ערוך מעלות תיקון הנזקים בלבד. לבסוף, טוענים התובעים כי לאחר שצרפו את חוות דעתו של איזנשטדט, הורה בית המשפט למומחה בן ארי, בהתאם לשיקול דעתו, לשוב ולבדוק את בתי התובעים ולהגיש חוות דעת משלימה, אך זה השיב לדברים במכתב מיום 10.2.10 (להלן: "המכתב"), ובחר שלא לבקר בדירות שוב.

4.2.2     עיון בחוות דעתו של המומחה בן ארי מלמד כי המומחה עשה שימוש במכשיר פרוטימטר לצורך קביעת רמת הרטיבות (עמ' 8 לחוות הדעת), תיעד את הליקויים בכל אחד מן הבתים בנפרד ואף התייחס לגורמים לתופעת הרטיבות בבתים. כך, קבע בן ארי בפרק המסכם את