מבוא לשרטוט קונסטרוקציות - מאמר שני בסדרה

בהמשך למאמר הראשון שפורסם בסדרה - במאמר זה נלמד מבוא קל לשרטוט קונסטרוקציה.

אתם מקבלים מאדריכל מבנה קטן שעשוי מבטון שאותו יוצקים בתוך קרקע. הבאתי לדוגמא מבנה כזה שהינו שוחת בטון לשם מעבר צנרת (צינור ברוחב גדול מאוד) והוא לא מבנה בעל קומות אלא ממש קטן אבל מבנה נהדר להתחיל ללמוד שרטוט קונסטרוקציה.

נעיף מבט בתמונות של קבצי האדריכלות להלן:

זה כל המידע שהתקבל מהאדריכל/מתכנן צנרת.

איך מתחיל שרטוט קונסטרוקציה?

בדרך כלל עוברים שלבים לפי סדר :

1. מוחקים את מה שמיותר ולא קשור לקונסטרוקציה (נלמד על זה בהמשך וגם מהתנסות בפרקטיקה).
2. משאירים תבניות בטון כמו: רצפה, קורות, גג, עמודי בטון, חורים בקירות ובתקרות (פתחים, מעברי צנרת וכו'),עמודי בטון, לפעמים גם בטון קל שאינו בטון מזויין לשם יציקת שיפוע ברצפה  ובגג, קרקע, מפלסים, מידות ויש עוד - אך זה בסיס טוב לתחילת העבודה בשרטוט קונסטרוקציה.
3. מקבלים מידע רלוונטי ממהנדס בניין (קונסטרוקטור) שנקבע על ידו לאחר שביצע חישובים סטטיים או לפי ניסיונו המקצועי. המידע שמתקבל בד"כ מהמהנדס הוא: עובי רצפה, עובי גג, מיקום עמודי בטון וגודלם, מערכת קורות, איטום, רישום הערות הנדסיות וכו'.
4. כדי להיות שרטט קונסטרוקציה מקצועי ואיכותי - נסה כמיטב יכולתך לעשות כך שמתבונן חיצוני (אדריכל, מזמין עבודה, קבלן וכו') יבין די בקלות את התוכניות באמצעות מבט-על מבלי להזדקק תכופות להעפת מבט בחתכים עצמם. הדרך להשיג זאת הינה באמצעות רישום מידע מקסימלי: O.K. ו-U.K. וגודל חתכי קורות וסוג הקורות  (עליונה או תחתונה או שניהם), הפניות לחתכים והעשרת מידע מקסימלי בתוכניות מבט-על. במילים אחרות: היה נדיב במיוחד במתן-מידע. (הרבה שרטטים אומרים לעצמם בתחילת דרכם: למה לי לבצע "רישום כפול" אם רואים את המידע ממילא בתוכניות חתכים.)

מדוע משתלם להקפיד על הפירוט האמור?

1. כי בשלב מסויים תקבלו תוכניות מורכבות ואתם עצמכם תהיו אלו שנאלצים להתאמץ במעברים מאוד תכופים בין תכניות מבט-על לבין חתכים. אתם תסבלו אפילו יותר מפועל בניין.
2. גם אם סיימתם עבודת שרטוט ובמועד מאוחר יותר תתבקש ולבצע עידכונים מהותיים - תיאלצו להתחיל מאפס: תנסו לבדוק סוג קורה, אם היא עולה או יורדת כדי להתאים זיון קורות וכו'.
3. בסופו של דבר, הטיפ לא קשה לביצוע בזכות יצירת בלוקים,קבצי XREF, ביצוע שיחזור מפרוייקטים דומים שנעשו בעבר.
4. השימוש בטיפ הזה מעולה בעיקר למי שיש לו בעיה בהתמצאות במרחב או בחלל המבנה בצורה דימיונית. ביצוע הטיפ משמש מעין ניווט GPS ואם תרצו אפשר לקרוא לזה "WAZE" של תוכניות השרטוט.

הערה - למי שלא הבין מושגים כגון: בטון מזויין, התאמת זיון, O.K. ו-U.K. - אני אסביר: בשטח שמים מוטות ברזל מסוגים שונים: מוטות ארוכים עד 12 מ' בדרך כלל, ורשתות במרווחים שונים, ולבסוף יוצקים לתוכם בטון. בסופו של דבר מתקבל חומר אחיד: בטון בשילוב חזק עם מוטות ברזל וזה נקרא "בטון מזויין". מה זה בטון "לא מזויין"? זהו בטון שלא זיינו אותו במוטות ברזל. מה זה "התאמת זיון"? זו פשוט "הלבשת" מוטות ברזל בקוטרים מתאימים לפי קביעת המהנדס (הקונסטרוקטור) לתוך אלמנטי בטון במבנה, כגון: רצפה, גג, עמודים, קורות וכו'. U.K מציין את הגובה תחתון ו-O.K גובה עליון.

זה כמעט כל הסיפור בנושא שרטוט קונסטרוקציה בתחום "בטון מזויין". יש תחומים נוספים והם: מבני פלדה ובטון דרוך אבל זה עניין למתקדמים. כ-90 אחוזים מהשרטוטים נוגעים לתחום "בטון מזויין".

עתה נראה תוצאות של שרטוט קונסטרוקציה שהופק מתוכנית אדריכלית. מההסברים שראינו לעיל נלמד פרקטית דברים חדשים:

מה אנו למדים מתוכנית הרצפה?

1. שרטוט של רצפה שנמצאת במפלס 0.00+ והעובי שלה 30 ס"מ (רשום D=30).
2. שרטוט של קירות "צומחים" מהרצפה ועוביים 30 ס"מ.
3. איך יודעים שאלו קירות צומחים? רואים שיש קווים מקווקוים עם מילוי HATCH.
4. שרטוט של זיון ברזל: רשת ברזל תחתונה שקוטר הברזל שלה הוא 12 מ"מ ובמרווחים של 15 ס"מ. מה זה 15/15? זה מרווח של 15 ס"מ בין מוטות הברזל אשר נמצאים בכיוון אופקי וגם בכיוון אנכי. (בשני הכיוונים).
5. רישום מידע מקסימלי: סימון חתכים 1-1,2-2, סוג בטון שנקבע ע"י המהנדס (בטון ב-40), סוג צינורות (מציינים רק חומר של צינור:פלדה או בטון וקוטרם וזהו), מידות.

מה אנו למדים מתכנית גג? בערך כמו קודם:

1. קירות "מפסיקים" במפלס 4.30+.
2. רישום מידע מקסימלי: מכסה מפלדה בלתי מחלידה, מידות וכו'.
3. איך יודעים שאלו קירות "מפסיקים"? רואים שיש קווים מלאים (לא מקווקוים) עם רישום O.K. שזה ציון של מפלס עליון (מקסימלי) של אלמנטי בטון (במקרה כאן אלמנט הבטון הינו קירות הבטון).
4. רואים כאן שאפשר לא להיזדקק לחתכים וזה טוב אבל תמיד חשוב להזדקק לחתכים בשל המידע שקשה להציגו בתוכניות מבט-על.