פרויקט מתגלגל - מגדל מגורים (חלק 11)

10 פוסטים / 0 חדשים
התחבר או הירשם בכדי להגיב
פרסום אחרון
א, 08/08/2010 - 01:10
מערכת האתר
התמונה של מערכת האתר
פרויקט מתגלגל - מגדל מגורים 

פרויקט מתגלגל - מגדל מגורים (חלק 11)

קומת קרקע \ תקרת מעבר Transfer Slab/floor (תקרת \ קומת \ טבלת טרנספורמציה)


מקווה שתהנו...


http://www.civileng.co.il/Default.aspx?cp=337&artPage=1& amp; amp;art=305&da=False&dt=False


 

CivilEng2010-8-17 16:0:9
למעלה
א, 08/08/2010 - 01:31
yakir717
התמונה של yakir717
ממש מעולה , תודה רבה על

ממש מעולה , תודה רבה על ההשקעה

למעלה
א, 08/08/2010 - 09:55
מערכת האתר
התמונה של מערכת האתר
בכיף

בכיף

למעלה
א, 08/08/2010 - 10:14
שלומיר
התמונה של שלומיר
ואווו....איזה יופי של מאמר +

ואווו....


איזה יופי של מאמר + השקעה !!!


שאלה לגבי יציקת האלמנטים האנכיים :


1. ע"פ מפרט הבינוי יש לצקת אלמנטים אנכיים בשכבות של יעלו על 60 ס"מ , השאלה היא האם מדובר על טפסות מעץ או כל טספה באשר היא ? לדעתי העניין עם ה- 60 ס"מ זה בגלל הלחץ ההידרוסטטי שמופעל על הטפסה , האם זה נוגע גם לטפסות מתועשות ?


2.ציינת שהיציקה נעשתה בשלושה שלבים , איך קבעתם מה יהיה הגובה  של כל יציקה?


תודה

שלומיר2010-8-8 10:16:29
למעלה
א, 08/08/2010 - 10:37
tal83
התמונה של tal83
מעניין כתמיד , תודה   גם לי

מעניין כתמיד , תודה   גם לי יש מספר שאלות ..


אם הלובי היה בגובה סטנדרטי , גם אז היה צורך בקונסטרוקטור שיקבע אילו תפסות ובאיזה מיקום יש לסדר אותן ? מי בפועל קובע איזה תפסות נחוצות ?כמות סידור ? ומי מזמין אותן ?


 

למעלה
ב, 08/09/2010 - 18:40
מערכת האתר
התמונה של מערכת האתר
[QUOTE=שלומיר]ואווו....איזה

שלומיר wrote:

ואווו....


איזה יופי של מאמר + השקעה !!!


שאלה לגבי יציקת האלמנטים האנכיים :


1. ע"פ מפרט הבינוי יש לצקת אלמנטים אנכיים בשכבות של יעלו על 60 ס"מ , השאלה היא האם מדובר על טפסות מעץ או כל טספה באשר היא ? לדעתי העניין עם ה- 60 ס"מ זה בגלל הלחץ ההידרוסטטי שמופעל על הטפסה , האם זה נוגע גם לטפסות מתועשות ? אני לא מכיר דרישה שכזו (נשמעת לי מוזרה בהחלט...) כנראה מדובר על קצת היציקה בשל העומס הנוצר מעומד הבטון. בכל אופן, הטפסות המתועשות מחושבות ליציקה בגובה של 2.8 מטרים (גובה קומה).


2.ציינת שהיציקה נעשתה בשלושה שלבים , איך קבעתם מה יהיה הגובה של כל יציקה? גובה היציקה נקבע משיקולי ביצוע כשמטרה היא להגיע לגובה הסופי = תחתית תקרת הטרנספורמציה 5.44+.


תודה

למעלה
ב, 08/09/2010 - 18:42
מערכת האתר
התמונה של מערכת האתר
[QUOTE=tal83]מעניין כתמיד ,

tal83 wrote:

מעניין כתמיד , תודה   גם לי יש מספר שאלות ..


אם הלובי היה בגובה סטנדרטי , גם אז היה צורך בקונסטרוקטור שיקבע אילו תפסות ובאיזה מיקום יש לסדר אותן ? בדרך כלל לא, את סידור הטפסות המתועשות קובע יצרן הטפסות (שמעסיק קונסטרוקטורים שמתכננים את הטפסות) מי בפועל קובע איזה תפסות נחוצות ? אנשי הביצוע בסיוע מתכנן בעת הצורך כמות סידור ? יצרן הטפסות ומי מזמין אותן ? הקבלן המבצע. אני מכין פרק מיוחד שיעסוק בנושא הטפסות, ההזמנה וכו'. 


 

למעלה
ג, 08/10/2010 - 23:16
Amit Dayan
התמונה של Amit Dayan
היי לירן ותודה על עוד פרק

היי לירן ותודה על עוד פרק מעניין שגם הפעם לימד אותי דברים חדשים. הרעיון של תקרת טרנספורמציה סוטה לאללה..

דברים שעניינו אותי:
האם נשקלה אפשרות לחלק את יציקת התקרה ל2? (לתחום בקראנצ'ים, להוציא קוצים אופקיים, לצקת חלק ראשון ובהמשך לצקת את החלק השני). מכיוון שבחרתם בסיוט של יציקה ארוכה ורציפה אני מניח שהאפשרות לא באה בחשבון - ואם זה המצב הייתי רוצה לשאול למה?

משהו קשור פחות אבל גם מעניין:
האם פיר המעלית צר מדי מכדי להכיל את העגורן? מה היו השיקולים בהצבת העגורן בקצה הבניין?

למעלה
ה, 08/12/2010 - 08:46
מערכת האתר
התמונה של מערכת האתר
[QUOTE=Amit Dayan]היי לירן

Amit Dayan wrote:
היי לירן ותודה על עוד פרק מעניין שגם הפעם לימד אותי דברים חדשים. הרעיון של תקרת טרנספורמציה סוטה לאללה..

דברים שעניינו אותי:
האם נשקלה אפשרות לחלק את יציקת התקרה ל2? (לתחום בקראנצ'ים, להוציא קוצים אופקיים, לצקת חלק ראשון ובהמשך לצקת את החלק השני). מכיוון שבחרתם בסיוט של יציקה ארוכה ורציפה אני מניח שהאפשרות לא באה בחשבון - ואם זה המצב הייתי רוצה לשאול למה?

שקלנו בהחלט ולו רק מהסיבה לחסוך בכמות מגדלי התמיכה שנאלצנו להתקין לכל גובה החניון. אם היינו יוצקים בחלקים, היינו יכולים לדלל את כמות התמיכות ולחסוך כסף. הבעיות שזה יוצר: ברגע שאת היוצק בשכבות, אין לך למעשה ברזל עליון ש"עובד" עד שאתה יוצק את השכבה העליונה וכל הסכמה השטטית של התקרה אחרת. כוחות הדחייה והגזירה בין השכבות (במידה והיינו יוצקים בשכבות) היו מצריכים הוספה ניכרת בכמות ברזל הזיון האנכי=זמן=כסף.הקונסטרוקטור בכלל לא אהב את הרעיון של חלוקה לשכבות והתעקש על יציקה מונוליטית,מתמשכת ואחידה. כמו כן, כדי לצקת בשכבות בכל מקרה צריך לסדר את כל הברזל,כולל ברזל עליון וקוצים לקומה הבאה, מאחר ואלה יורדים עת תחתית התקרה ולכן החסכון בשכבות אינו משמעותי ביחס להשקעה של הזמן והברזל הנוסף שיש לסדר (אנכי).בעיה נוספת...מה עושים עם הפועלים בזמן היציקות ? אנחנו הרי רוצים רציפות בעבודה ועד שאין תקרה - אין לפועלים מה לעשות...


משהו קשור פחות אבל גם מעניין:
האם פיר המעלית צר מדי מכדי להכיל את העגורן? מה היו השיקולים בהצבת העגורן בקצה הבניין?

  שקלנו בהחלט וירד מהפרק מהשיקולים הבאים: העגורן הוא מסוג "שתול" ונמצא מDAY ONE כלומר הוא נתן שירות לרפסודה. אם היינו דוחפים אותו לפיר המעלית משמע כי היינו צריכים לצקת חלק מגרעין הרפסודה וזה לא מסתדר עם סדר ומהלך הביצוע. קל היה יותר לנתק את העגורן ולבסס אותו ברפסודה חיצונית ובכך לאפשר לעגורן לסייע בעבודות על הרפסודה של המגדל. בנוסף, העגורן צפוי להשאר כמה חודשים לאחר סיום השלד ומאחר ואנחנו רוצים להכנס עם קבלן המעליות מוקדם ככל האפשר, עגורן בפיר המעליות היה מפריע לכך.

למעלה