רק למשתמשים רשומים גישה מלאה לכל ישומי האתר !
על מנת ליהנות מכל הפיצ'רים והשירותים אותם אנו מציעים בפורטל החדש - מומלץ לבצע הרשמה קצרה ולנהל כרטיס אישי (ניתן גם באמצעות היוזר בפייסבוק).
ההרשמה והשימוש בתכני הפורטל ללא עלות !
על מנת ליהנות מכל הפיצ'רים והשירותים אותם אנו מציעים בפורטל החדש - מומלץ לבצע הרשמה קצרה ולנהל כרטיס אישי (ניתן גם באמצעות היוזר בפייסבוק).
ההרשמה והשימוש בתכני הפורטל ללא עלות !
שלום ,
כחלק מפרויקט גמר אני מתכנן את הקורות ההיקפיות בתקרת הגג שלי. בכל היקף הבית אין אפשרות להוריד קורות תחתונות ,לכן עשיתי קורות עליונות.
שאלתי היא : האדריכל נתן מפלסים כגון : מפלס התקרה 6.88+ ומעקות בהיקף הגג כמחצית 7.83+ והחצי השני 7.48+ .
בחישוב לכפף ברוב המקרים יוצא שמספיק לי קורה של 30-40 ס"מ . האם להגיע עם הבטון כקורה עליונה למפלס האדריכלי ? האם לקחת את הגובה שיצא לי בחישוב לכפף ? האם לקחת גובה לכפף + x ס"מ ולעשות גובה אחיד את כל הקורות משיקולי ביצוע ולהמשיך עם בלוקים עד למפלס ? או האפשרות הקלה מבחינתי לקחת את גובה הקורה העליונה עד המפלס ואז יצא לי קורות בגובה של 20/130 וכדומה....
תודה על כל תשובה
הכי מעשי זה קורות בגובה הדרוש עם תוספת לקבלת גובה אחיד ולהמשיך עם בנית בלוקים ומעליהם לצקת חגורת בטון
סכ"ה דרוש גובה מעקה של 1.1 מ' אם זכרוני אינו מטעה אותי. הוסף לכך עובי איטום שיפועים ריצוף זה יכול להגיע אפילו ל 1.3 מ' מפני בטון
לא עדיף לסיים עם המעקות במכה אחת ? יוצא מצב אצלי שהקורות עליונות גם ככה כי אי אפשר להוריד כלל ואז נשאר משהו כמו 40-50 ס"מ ,כלומר לעשות 2 שורות בלוקים ואז חגורה. לא יותר פשוט ונכון להמשיך עם הקורה עד למעלה ?
יותר נכון גם מבחינת תכנון (במיוחד בפרוייקט גמר) וגם מבחינה מעשית בפועל לצקת את כל הקורות למפלס האדריכלי, רק תבדוק שמבחינת גובה הקורות אתה לא נתקל בחישוב קורה גבוהה
לדעתי לא יהיה ריצוף על הגג כך שאין צורך להשתמש במילוי (אלא אם כן מדובר בגג הפוך, אז הייתי שוקל לחשב את המשקל העצמי של תוספת המשקל בהתאם לפרט הגג).
לא הבנתי את כוונתך לירן.
בכדי לקבוע עומסים - אני הייתי מנסה להבין מה יהיה על הגג (מילוי/ריצוף/גג הפוך וכו')
על הגג יהיה רק איטום.
את העומסים על הגג יש לי .
סבבה לגמרי
בפרקטיקה הכי נכון לבצע את כל המעקה מבטון (כקורה עליונה), ולא לשלב חלק מן המעקה בלוקים וחלק בטון (אפילו אם זה "נכון יותר" מבחינת החישובים הסטטים), כשעושים שלובים כאלה יתכנו סדקים כמו כן מבחינת זמן עבודה באתר, עדיף לצקת הכול עם תבנית אחת ולא לעשות חלק בטון ואז בלוקים ואז חגורת בטון סוגרת. (זה פשוט לא כלכלי ולא נכון ביצועית
). לפעמים צריך לצאת מהחשיבה האקדמית ולהסתכל על הפן הביצועי.
אני מכיר שקיימות בעיות המיוחסות להתפשטות טרמית של קורות עליונות בתקרות גגות. מכיוון שאני לא בקיא בנושא אין לי מה להוסיף אבל אשמח לשמוע ממישהו בעל נסיון יותר על הבעיות והפתרונות.
מנסיון שלי עם קבלנים הם דוקא העדיפו לבצע את המעקה מעל הקורה העליונה עם בלוקים
כנראה שבהסכמים שלהם עם קבלני השלד זה יצא להם יותר זול
מי שעובד עם מחירונים אז ברור שקיר בטון יקר יותר מקיר בלוקים
לכן לא ברור לי למה רותם חושב שזה לא נכון כלכלית
אם כבר הנסיבות מכתיבות קורות עלינות עדיף בשלב ביצוע אחד לצקת את הכל, ולא לחלק את העבודה לשלושה חלקים (קורה עליונה, בלוקים וחגורה עליונה). כמו כן, בפרוייקטים גדולים לא נהוג לבצע כלל את המעקות מבטון ובלוקים אלא רק מבטון, וזאת מכיוון שמתקבל עם השנים גוון צבע שונה בטיח שעל גבי הבטון ועל גבי הבלוקים (עקב חשיפה לאקלים חיצוני).
לעולם יווצר סדק בין שני חומרים, בעיקר במרפסת קונזולית ש"עובדת" קשה...
הדבר החשוב ביותר הוא בעניין החישוב לעומסי גזירה
הרי , מכיוון שקורה עליונה יוצקים לרוב בשני שלבים , שלב ראשון עד פני התקרה , וההמשך בשלב שני . עובדה זו יוצרת מה שנקרא "תפר קר" אשר גורע מחוזק הבטו לגזירה
לכן , ובעת חישוב הקורה לגזירה אין להתחשב בחוזק הבטון , ולקבל את מלוא עומס הגזירה ע"י חישוקים ו/או מוטות משופעים
היו לי תהיות בנושא בעבר והפתרון שאתה מציע נשמע לי גם סביר בזמנו.
כידוע עומדת להתפרסם רביזיה לת"י 466 ובה כל שיטת החישוב לגזירה שונתה. המושג Vrd1 או אקביבלנט של תסבולת הבטון לגזירה לבדו לא הולך להיות קיים יותר (כנראה בהתאמה לתקנים זרים) ולכן גם הגישה המתוארת להתייחסות לקורות עליונות הופכת לבעייתית.
אם דיברנו על פיזנטי שיגיע לכאן - זה נושא שהייתי שמח לשמוע עליו קצת יותר בהרחבה.