הינך נמצא כאן

ראיון עם פרופ''ח רפאל זקס, הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, הטכניון

ספר על עצמך
עיקר העניינים בהם אני עוסק בחיי המקצועיים כוללים מחקר אקדמי והוראת סטודנטים בטכניון (בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית). המחקר והנחיית משתלמים לדוקטורט ולמגיסטר הם האתגר האינטלקטואלי העיקרי, והמחקר מזין ומעשיר את העיסוק בהוראה.

אני מהנדס אזרחי במקצועי. את התואר הראשון בהנדסה אזרחית עשיתי בדרום אפריקה. בתואר השני, באוניברסיטת M.I.T - Massachusetts Institute of Technology התמחיתי  בהנדסת מבנים (קונסטרוקציה). את התואר השלישי למדתי בפקולטה להנדסה אזרחית בטכניון בתחום ניהול הבנייה.

את השירות בצה"ל עשיתי במרכז בינוי בקריה ולאחר מכן מילואים בגדוד חי"ר. בעבר, בטרם לימודי הדוקטורט, עבדתי כקונסטרוקטור במשך שלוש שנים ולאחר מכן בהכנת תוכנות ייעודיות לענף הבנייה במשך חמש שנים. במשך שלוש שנים לאחר לימודי הדוקטורט עסקתי בניהול פרוייקטים, ומשנת 2000 אני חבר סגל בפקולטה. במסגרת החיים האקדמיים חייתי שנתיים בארצות הברית במהלך הפוסט דוקטורט באוניברסיטת

Georgia Tech ולאחרונה שנת שבתון באוניברסיטת Reading באנגליה. בשני המקומות עסקתי וניהלתי מחקר מקומי - אלה היו הזדמנויות נפלאות לעסוק בחזית המחקר העולמית.

 
אילו קורסים אתה מלמד ?
במשך השנים לימדתי את כל קשת המקצועות בשרשרת ניהול הבנייה, למעט הקורס ניהול משאבי אנוש. הקורסים שאני מעביר לסטודנטים בלימודי הסמכה בדרך כלל הם תכנון ובקרה של פרוייקטי בנייה, ואת הקורס מידע גרפי הנדסי (מידול מידע בניין). קורסים אלה מושפעים מנושאים שאני חוקר ומנושאים קרובים הנחקרים בפקולטה.

אני מלמד גם קורסים לסטודנטים בלימודי מוסמכים כמו הקורס Lean Construction אותו יזמתי, וקורס נוסף שנקרא שיתוף פעולה בין - לאומי בניהול הבנייה, בו שותפות כמה אוניברסיטאות מובילות ברחבי העולם. בנוסף, אני מלמד גם בבית הספר הבין לאומי להנדסה בטכניון.

קורס נוסף אותו אני מכין ואשר קורם עור וגידים בימים אלה, הוא הקורס "מידול מידע בניין מתקדם", שנבנה בשיתוף עם הפקולטה לארכיטקטורה, אשר יחל להנתן בסמסטר אביב הקרוב.


 
 
ספר קצת על העולם האישי שלך (שמחוץ לעבודה)
נהנה מהמשפחה שלי, מאשתי היקרה ושלושת הילדים, כלב ושני חתולים... אני אוהב מאוד לרכוב על אופני הרים, בעיקר עם חברים, במסגרת קבוצתית וגם במסגרת תחרותית. לאחרונה אף התחלתי לרוץ, בעיקר נוכח השפעתה של בתי האתלטית.

 
 
כיצד נראה יום טיפוסי שלך ?
אני מלמד בין 2-3 מקצועות בסמסטר. בנוסף לשעות לימוד פרונטליות, אני עוסק בין יומיים לשלושה בהכנת החומר הלימודי, ישיבות עם הצוות המקצועי, מתרגלים ומנחי פרוייקטים, עבודות מנהלה, וועדות הוראה, פגישות עם סטודנטים, בדיקת בחנים ומבחנים וכו`. במהלך היום, אני נמצא במעבדות כ 2-3 שעות במסגרת המחקר והניסויים שעורכים הסטודנטים, כך שהיום שלי מאוד מגוון ומעניין.

בנוסף להוראה, אני חבר בוועדת מעקב ביצוע פרוייקטים (וועדה טכניונית) במסגרתה אנחנו מבוקרים פרוייקטים הנדסיים בקמפוס (הקמת מבנים, פיתוח וכו`).

כחלק מתפקידי, אני מתארח אצל קולגות באוניברסיטאות בחו"ל, מתארח בכנסים, מעביר ושומע הרצאות של אנשי אקדמיה אחרים, הזדמנות נהדרת להרחיב את מעגל שיתוף הפעולה עם חוקרים נוספים ברחבי הגלובוס.


 
 
באילו מחקרים אתה מעורב כרגע ?
את מירב המחקר אני עורך עם סטודנטים במסגרת לימודי מוסמכים, 4 דוקטורנטים ו-3 מאסטרנטים, העוסקים בשני נושאים עיקריים:
BIM - מידול מידע בניין.
LEAN - תורת ניהול התכן והייצור בבנייה ומחקרים נוספים מוזמנים וממומנים על ידי משרד הבינוי והשיכון גם בתחום ה BIM וה LEAN כמו גם מחקר נוסף שהוזמן על ידי משרד התמ"ת העוסק בבטיחות בבנייה.

הפרוייקט של משרד התמ"ת, העוסק בבטיחות בבנייה, הוא פרוייקט יוצא דופן שבמסגרתו הקמנו מתקן הנקרא CAVE (מערה) ובו ניתן לחוש באופן ממשי ותלת מימדי את המציאות היומיומית באתרי בנייה וממנה ניתן ללמוד ולזהות סיכוני בטיחות. המתקן מאפשר לאנשי המקצוע (מנהלי עבודה, מהנדסים וכו`) לשוטט באתר בנייה "אמיתי" ולהתנסות בתרחישים שונים בסכנות הקשורות בבטיחות באתר ובעבודה (את התרחישים והסימולציות ניתן לתזמן ולהגדיר על ידי תוכנה ייעודית שנכתבה לפרוייקט ה CAVE). המתקן מאפשר ליצור מציאות מדומה, הכוללת קולות, מראות ותרחישים המדמים פעילות יומיומית באתר בנייה.


 
מחקר מעניין נוסף עוסק בבחינה אוטומטית של תכן ממ"דים - על בסיס ממוחשב. עוד מחקר עוסק בסריקת בניינים לאחר רעידת אדמה ובדיקת התמורות שחלו בשלד, כדי לאפשר ניתוח אנליטי ובדיקת יציבות המבנה על מנת לאפשר החלטה מושכלת לגבי המשך אכלוס המבנה או לאו.
 
 
ספר מדוע בחרת להמשיך את הקריירה באקדמיה ?
בגיל 32, לאחר שכבר הספקתי לתכנן לא מעט מבנים (מבני מגורים, פרוייקטים ציבוריים וכו`) החלטתי כי אני מעוניין לחזור לאקדמיה, מחשבה שתמיד ליוותה אותי כשעבדתי כשכיר. האמת שתחילה שקלתי להמשיך ולהעמיק את הידע בקונסטרוקציה, אולם נמשכתי מאוד לתחום הניהול והמחשוב בבנייה. בזמנו עסק בפקולטה בנושא המחשוב - פרופ` אברהם ורשסבקי, אשר לימים היה המנחה שלי במהלך שנות הדוקטורט. לאחר השלמת הדוקטורט, חזרתי לנהל פרוייקטים, אולם תמיד חלמתי והתעניינתי בהעמקת הידע בתחום ניהול הבנייה.

הטכניון נחשב בעיניי רבים בעולם, לאחת האוניברסיטאות המוערכות ביותר, עובדה שחיזקה את נכונותי לחזור ללמוד ולעבוד בו.

 

"יותר מכל ענף משק אחר, ענף הבנייה מספק את מירב תאונות העבודה הקשות והקטלניות. על פי נתוני הסטטיסטיקה של אגף הפיקוח על העבודה לאורך השנים, תורם ענף הבנייה כ-50% מסך תאונות המוות [בעבודה] בישראל. נתון זה מהווה תמרור אזהרה חמור אף יותר היות ובענף זה מועסקים פחות מ-10% מכוח העבודה במשק" (מתוך אתר משרד התעשייה המסחר והתעסוקה).
 
 
האם תוכל לספר על המחקר שנערך בנושא שיטה `רזה` דינאמית וכמותית לתכנון פעולות להגברת הבטיחות בבנייה ?
אנחנו עוסקים בנושא הבטיחות משני טעמים. הראשון הוא נושא המחוייבות האישית, לבטיחות ולשלום העובדים בענף והשני הוא בשל העובדה כי ישנם גופים ציבוריים המבינים את חשיבות העיסוק והלימוד בבטיחות ומוכנים לתקצב ולממן מחקרים.

צוות המחקר העוסק בבטיחות בעבודה, מונה כ 5 מהנדסים וסטודנטים ובודק כיצד יש לעסוק בהדרכה ובחינוך טוב יותר - לבטיחות ולגיהות בבנייה. בני האדם עומדים במהלך היום בפני עשרות החלטות שעיקרן בחינת הסיכון/סיכוי בביצוע פעילות זו או אחרת, פריון מול בטיחות. דוגמא מצויינת לכך היא העובד שמעוניין לטפס לקומה העליונה באמצעות סולם שאינו קשור או מאובטח. רגע לפני העלייה בסולם הוא שואל את עצמו - מה הסיכוי שהסולם יתהפך ומהו הסיכון שאני לוקח על עצמי. בדרך כלל מערכת השיקולים שעומדת בפני מקבל ההחלטות, מונעת מהחשק האינסטנקטיבי לסיים את המטלה/פעילות במינימום זמן ומאמץ, כך שברוב המקרים שיקול הבטיחות אינו מקבל את מלוא תשומת הלב והחשיבות.

אם אספר לך שלבצע פעולה זו או אחרת הינה פעולה מסוכנת, ומנגד אני אעביר לך חוויה מעשית/פיסית של אדם שנפגע - ברור כי מה שתספוג משתי הגישות - יהיה שונה. מה שאנחנו מבצעים במחקר, הוא לנסות ולהעביר לאנשי המקצוע, באמצעות המציאות המדומה שיצרנו במעבדה, את התחושה האמיתית של ביצוע מעשה זה או אחר ואת ההשלכה והתוצאה מכך.

אחד הדברים המפתיעים שגילינו במהלך המחקר, הוא כי לעיתים הנסיון הממושך באתרי הבנייה (לדוגמא: נסיונם הרב של מנהלי עבודה באתר) אינו בהכרח משפיע על יכולת האדם לזהות ולנתר סיכוני בטיחות. קבוצת הסטודנטים שהוותה עבורנו קבוצת ביקורת, לעיתים הצליחה לזהות סיכוני בטיחות באתר, באופן מהיר ורחב יותר - ממנהלי העבודה.

לעומת זאת, גילינו כי מנהלי בטיחות, שהוכשרו לנושא הבטיחות באופן מקצועי, מזהים סיכוני בטיחות בוודאות גדולה יותר ב"סדר גודל" - ממנהלי העבודה.

המחקר בנושא הבטיחות, נעשה בשיתוף המוסד לבטיחות ולגיהות, שבמסגרתו אנחנו בונים שלוש מערכות של הוראה ובהן המודולים של הדרכה בנושא בטיחות, שיכלול את התנסות במציאות המדומה, וההדרכה הפרונטלית בכיתה. המטרה היא לבחון עד כמה יעילה ההדרכה המוחשית (על ידי שימוש במציאות המדומה בCave) מול ההדרכה המקובלת היום - ההוראה בכיתה.


 
 
מהו משחק ה LEAPCON וכיצד הוא מסמל את זרימת הייצור הרזה בבנייה ?
המשחק כולל סימולציה של שיטות ביצוע וניהול הייצור באתר הבנייה - משחק מנהלים. המשחק מציג מצב סטנדרטי/מקובל של פעילויות הגמר באתר, לעומת מצב LEAN. הסטודנט חווה את הדינמיקה שקיימת באתר בנייה למגורים, כולל שינויי דיירים, קבלני משנה, עבודה חוזרת וכו`... לעומת "מצב רזה" שבו אנו משנים את סדר הביצוע (בעיקר את סדר הביצוע של הדירות) ומכאן את שיפור התוצאה הסופית (משך הבנייה ואיכותה).

המשחק נמצא בשימוש ב-50 אוניברסיטאות ו-29 חברות ברחבי העולם, ב-36 מדינות. חברות הבנייה, שתרמו כסף למימון מחקר, משתמשות בשיטת הLEAN ומספרות על הצלחות מרשימות.


 
 
מהו Building Information Modeling - BIM וכיצד הוא בא לידי ביטוי בפרויקט הנדסי ?
מדובר בטכנולוגיה שונה וחדשנית לניהול המידע אודות בניין, הן בתכן והן בביצוע, ובתהליכי העבודה והניהול המתאימות לכך. חברות הבנייה הגדולות בעולם, למשל, משתמשות במידול הרבה לפני העלייה על השטח. החברות הקבלניות משתמשות במידול מתוך הבנה כי "יש למדל את המבנה, לפני שבונים אותו ואח"כ בונים את המודל". בניית המודל מאפשרת לראות באופן מוחשי את הבעיות המקצועיות, בעיות הביצוע, הייצור והניהול הצפויות באתר, הרבה לפני העלייה לשטח. המידול מאפשר לבדוק עד כמה התכנון שנעשה הוא מעשי, לגלות מבעוד מועד בעיות ביצוע ולתכנן את העבודה ביעילות.

חברות שעושות שימוש במידול הממוחשב, מדווחות על חסכון של אחוזים רבים בעלויות הביצוע ולא יוצאות לביצוע פרוייקט ללא מידול מושלם.


 
 
על איזה מסלול לימודים תמליץ למי שרואה את עצמו מנהל פרויקט בעתיד ?
המסלול לניהול ובנייה אצלנו בטכניון מכין את הבוגר בצורה מקיפה לתפקידים של מהנדסי ביצועאו מנהלי פרוייקט בבנייה. למי שמעוניין להרחיב את הידע במינהל, הייתי ממליץ לשקול גם לימוד קורסים בתעו"נ ואולי גם לשקול תואר MBA או ME. הייתי רוצה שיקבל הכשרה רחבה בתואר הראשון והתמקדות בתואר השני. מנהל פרוייקט חייב לדעת המון תכנים מכל העולמות וקשה מאוד להכיל את הכל בתואר הראשון.

צריך להבחין בין כלים לניהול הביצוע לכלים לניהול הפרוייקט. ניהול פרוייקט מתמקד בעיקרו בניהול חוזים מול קבלני המשנה והספקים. ניהול שכזה דורש מנהיגות, הכשרה בכלכלה, משפטים, במשאבי אנוש ואולי גם קצת בפילוסופיה ותרבות, מעבר להכשרה ההנדסית. לצערי ברוב העולם המערבי יש נטייה לנהל פרוייקטים על ידי ניהול חוזים ולא על ידי ניהול הביצוע.

היום כמעט ולא נמצא חברה קבלנית המעסיקה עובדים באופן ישיר. לרוב מדובר על העסקת קבלני משנה וספקי כח אדם וחומרים, מה שנשאר הוא לנהל את הרכש ואת החוזים עם הספקים. אנו מנהלים מוצרים ושירותים ולא ביצוע, ולכן אין למנהל אפשרות מעשית לנהל את הביצוע, מאחר והביצוע המעשי מנוהל על ידי קבלני משנה.

המציאות שהצגתי גורמת לכך שקבלני המשנה מתמקדים בעבודה הקלה יותר, מאחר והם מתוגמלים על בסיס התפוקה, כך שהפעילויות הפחות מהירות והפחות מתגמלות, נשארות מאחור, דווקא כשלעיתים הן על הנתיב הקריטי של הפרוייקט. לכן, כמנהל פרוייקט וכמנהל המערכת אין לך אפשרות מעשית לנהל את העבודה של קבלני המשנה.


 
 
במה עוסק ארגון ה IGLC ?
מדובר על ארגון של חוקרים המתמחים בLEAN (ביניהם אנשי אקדמיה ואנשי מקצוע) המקיים כנס בינלאומי שנתי ובו מוצגים בין 80-100 מאמרים ומחקרים שונים המוצגים על ידי אנשי המקצוע המגיעים מ 30-40 מדינות שונות. בקיץ 2010 הכנס התארח והתקיים בטכניון. בכנס מתוודעים החוקרים להרצאות ומחקרים שעורכים עמיתיהם, כמו גם מקבלים פידבק למחקרים אותם הם עורכים בעצמם.

 
 
אילו תכונות היית מצפה לראות בסטודנטים שלך ?
אינטליגנציה, כושר התמדה, מוסר גבוה, וכישרון בהנדסה.
 
 
מדוע לדעתך לא רואים יחס שווה בין נשים לגברים העוסקים בביצוע וניהול הבנייה ?
הנדסה אזרחית בכלל, וניהול הבנייה בפרט, הם חלק מהחברה כולה. החברה שלנו מפלה נשים לרעה, וכמו כן גם, לצערי, בתחום שלנו. יחד עם זאת, כל תפקידי ניהול הבנייה פתוחים בפני נשים, וחלק ניכר מהבוגרות שלנו ממלאות תפקידי מפתח בביצוע, בניהול תכן, ובשאר התפקידים.
 
 
מועמד ללימודים המתעניין בלימודי הנדסה אזרחית, מה היית מייעץ לו וכיצד היית משכנע אותו ללמוד את המקצוע ?
הנדסה אזרחית היא מקצוע המשלב עבודה שכלית ברמה גבוהה ותרומה ממשית לחברה. המקצוע מאוד מגוון, והמהנדס האזרחי מוצא את עצמו או עצמה גם במשרד, גם בשטח, גם בעבודה מול מחשבים וגם בעבודה מול אנשים. מסלולי הקידום הם מהירים והתגמול נאה. המקצוע דורג מאוד גבוה בעתונות הישראלית ברישמת המקצועות המבוקשים ביותר, ובצדק. ולמועמדים טובים, אוסיף גם עצה נוספת: על תסתפקו בפחות מהטוב ביותר - תבואו לטכניון!
 
 
מידע נוסף
* ליצירת קשר עם פרופ"ח חבר רפאל זקס: cvsacks@tx.technion.ac.il
* הרחבה וכניסה לאתר האינטרנט של פרופ"ח רפאל זקס כאן
* כניסה לאתר הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון כאן
* הרחבה ומאמר בנושא מידע גרפי הנדסי כאן

 

תמונות מתוך ה - Cave
 

 

 

CivilEng - הפורטל הישראלי להנדסה אזרחית, בנייה וסביבה, שמח להציג סדרת ראיונות עם אנשי מקצוע ובעלי תפקידים במשק.
מטרת המייזם - חשיפת מגוון התפקידים והאפשרויות בענף, ומתן במה לדעות ומחשבות של הקהילה האקדמית והמקצועית.
תכני הראיונות יעסקו בנושאים אקדמיים, מקצועיים, ענייני סטודנטים, אקטואליה ענפית, קריירה ועוד...