רק למשתמשים רשומים גישה מלאה לכל ישומי האתר !
על מנת ליהנות מכל הפיצ'רים והשירותים אותם אנו מציעים בפורטל החדש - מומלץ לבצע הרשמה קצרה ולנהל כרטיס אישי (ניתן גם באמצעות היוזר בפייסבוק).
ההרשמה והשימוש בתכני הפורטל ללא עלות !
על מנת ליהנות מכל הפיצ'רים והשירותים אותם אנו מציעים בפורטל החדש - מומלץ לבצע הרשמה קצרה ולנהל כרטיס אישי (ניתן גם באמצעות היוזר בפייסבוק).
ההרשמה והשימוש בתכני הפורטל ללא עלות !
אודה על תשובה לשאלתי.
אני גר בבניין בשכונה צפונית ב ת"א, הבניין נבנה בשנת 78 ויש לי חוות דעת מקצועית שיש צורך לחזקו, הבניין בן 6 קומות מגורים מעל קומת כניסה ויש לנו מעלית אחת.האם במסגרת חוק תמ"א 38 ניתן להוסיף קומה אחת מעל לבניין,מבלי שיהיה צורך להוסיף מעלית נוספת.
אודה על התיחסותכם.
ויקטור
ויקטור
שאלה כזאת כדאי להפנות בראש וראשונה לזה שהכין עבורך את חוות הדעת המקצועית
בהנחה שמדובר במהנדס/ת מומחה שמכיר את הבניין, יש להניח שתקבל תשובה טובה יותר מכל הגולשים שאינם מכירים את המבנה.
כדאי גם לברר במחלקת ההנדסה של עירית ת"א אם כי לא בטוח שתקבל תשובה חד משמעית.
ובכל זאת להלן התיחסות שלי
אם אכן המבנה אינו עומד בדרישות התקן לרעידות אדמה אזי אין כל סיבה מדוע שלא לאשר קומה נוספת במסגרת תמ"א 38
באשר לצורך במעלית נוספת, המעלית היא אמצעי לשיפור הנוחות ב"שינוע" האנכי לדירות . המעלית אינה חיונית בזמן שריפה ו/או רעידת אדמה ומומלץ שלא להשתמש בה. הדרישה למעליות גדולות במבנים גבוהים יסודה (למיטב הבנתי) בצורך להוריד חולה באלונקה .
אם הייתה בסמכותי ההחלטה לאשר את התכנית שתגיש יכול להיות שהייתי דורש לשפר את חדר המדרגות הקיים ואולי אף להוסיף מהלך מדרגות חיצוני שניתן לתכננו כך שיתרום לחיזוק המבנה לרעידת אדמה
רמת הפיקוח של הרשויות על התכנון
קיימות מספר רשויות אשר מעבירות את התכנון של תמ"א 38 למשרד ישראל דוד אשר אמור לבדוק האם התכנון עונה על הדרישות,. למיטב ידיעתי מדובר בבדיקה יסודית ואשר כ 90% מהתכניות שהוגשו נפסלו
ואולם, כאשר מגישים תכנון של מבנה חדש לרשות המקומית אף אחד לא בודק את התכנון. אפילו את החישוב הסטטי לא בודקים ובוודאי שלא את החישובים לעמידות ברעידות אדמה
בזמנו (בתקופת פרופ' גליק המנוח) דובר על מנוי של בודקי תכנון לרעידות אדמה ואולם שום דבר לא קרה מאז
אז מדוע בודקים את תמ"א 38 ולא בודקים מבנים אחרים?
אריה היקר,
האם אתה מבין את התנגדות ועדת מכון התקנים לבדיקת עמידות מבנים, בתמיכת ישראל דוד, להוספת 2.5 קומות מסגרת התמ"א 38 ?
הרי את הקומות החדשות לא בונים על המבנה הקיים אלא על פירי ממ"דים, פיר מעלית ועמודים חדשים כך שאין עומס נוסף על המבנה הישן.
כיצד ישראל דוד שבודק ומאשר תכניות חיזוק לתמ"א 38 עבור רוב הפרויקטים עד כה טוען שאישוריו גורמים להגדלת סיכון ?
המקור לידיעה בדבר התנגדות ועדת המומחים: http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20 110323_1221667&log=true
אהלן אשר
יש הרבה סיבות מדוע יש להתנגד לתוכנית אבל מאידך בתכנון טוב אפשר להוסיף גם 2.5 קומות
אני באופן אישי לא ממליץ על הוספת 2.5 קומות מהטעמים הבאים:
1. הגדלת הצפיפות ויצירת בעיות קשות של חנייה
2. ככל שהעומס על החיזוקים גדול יותר יש סכוי להשפעה הדדית גדולה יותר (ולא רצויה) של היסודות החדשים עם היסודות הקיימים. מה גם שבהיעדר תוכניות הביסוס הקיים קשה להעריך את ההשפעה והנזקים בעקבותיה
3. הוספת 2.5 קומות בדרך כלל תהפוך מבנה רגיל למבנה גבוה. לפי החוק מבנה גבוה מחייב חדר מדרגות מוגן (קירות בטון, דלתות אש, פיר מעלית נפרד, מעלית 6 נוסעים וכיו"ב). למבנה רגיל יהיה קשה מאד ולא מעשי לעמוד בדרישות של מבנה גבוה
אין לי מושג מהם הסיבות להתנגדות ועדת המומחים ויש מקום לדרוש מהם לפרסם את הסיבות אשר הביאו אותם להמלצתם.
לעניות דעתי, הוספת קומה אחת היא סבירה ומאזנת בין הבעיות שנוצרות לבין הצורך הלאומי לחיזוק מבנים. אם כי ליזמים זה גבולי מבחינה כלכלית
1. arie מה זאת אומרת 2 וחצי קומות ?.... יש או 2 או 3
2.ע"מ להאיץ את תמ"א 38 צריך להפוך אותו ליותר כלכלי (2-3
קומות נשמע הרבה יותר רווחי מתוספת של קומה אחת בלבד)
בוקר טוב אריה,
אולי תוכל להסביר כיצד פירים ועמודים חדשים הנושאים עומס של 2.5 קומות ומתוכננים לכך עלולים להשפיע על יסודות ישנים ?
ובאם אין מידע על הביסוס הישן האם אין אמצעים ( אולטרסוני וכו') לבדיקה ?
ארז
חצי קומה היא קומה שאינה מלאה כמו פנטהאוז או חדרים על הגג. הוספת 2-3 קומות יותר כלכלית מ הוספת קומה אחת . הוספת 10 קומות יותר כלכלית מ 2-3 קומות זה רק לא מעשיץ
אשר
יסודות מעבירים את משקל העמודים שמעליהם לקרקע באמצעות מאמצי קרקע שמתפשטים באופן מרחבי לעומק. ככל שגדל העומק המאמצים קטנים יותר. המאמצים גורמים לדחיסת הקרקע ולכן היסוד שוקע. תחילה השקיעות גדולות יחסית והן הולכות ודעכות עם הזמן. אם נחפור או נקדח בסמוך ליסוד קיים, ובתוך "בצל" המאמצים שלו, נגרום להפרת מצב המאמצים הקיים וליצירת מצב מאמצים חדש אשר עלול לגרום לשקיעות חדשות. אם נעמיס יסוד חדש (כמובן בעומס גדול) בצמוד ליסוד קיים ישן יתלכדו בצלי המאמצים של שני היסודות והיסוד הישן "יצטרף" לשקיעות היסוד החדש. מאחר והשקיעות יהיו רק של חלק מהיסודות הישנים תיווצרנה שקיעות דיפרנציאליות שיגרמו לסדיקת המבנה הישן.
אציין שאינני מומחה לגיאומכניקה ויש מקום לקבל תגובות גם מיועצי הקרקע (לירן לטיפולך)
אריה,
תודה שאתה מאיר את עינינו בתחומים שלא היינו חולמים עליהם.
מה נהוג לעשות כאשר קודחים כלונסאות חדשות סמוך למבנה קיים?
האם קידוחים בסלארי עשויים לשפר את המצב?
אשר
למיטב ידיעתי שימוש בקידוח בנטונייט או קידוחי סלארי אמורים להבטיח את יציבות דפנות הקידוח במהלך ביצוע החפירה או הקידוח
לא נראה לי שיש לזה קשר להתנהגות הסופית של היסוד
יחד עם זאת איני מומחה לתחום זה ורצוי לקבל דעה של יועצי קרקע
אריה בוימל
ויקטור
האם המעלית הקיימת היא ל 6 נוסעים ?
אם לא האם תידרשו להחליף למעלית של 6 נוסעים ?