כדאיות כלכלית של מתקנים פוטו-וולטאים על פי תכנית התמריצים 2011

* יולי 2011, פורסם בספטמבר 2011.

* לסקירה קודמת של לאון קרברסקי - כדאיות כלכלית של מתקנים פוטו-וולטאיים על פי תכנית התמריצים 2010 כאן

הצהרה

המידע המוצג כאן מהווה מודל כלכלי ארוך טווח לכדאיות השקעה במיזמים סולארים, בהתאם למחירי רבעון ראשון 2011. למען הסר ספק הסקירה הנ"ל לא מכילה את כל המידע הדרוש והמחויב בחוק בנושא הסדרת מתקנים פוטו-וולטאיים, ולא מהווה מסמך רשמי של אחד הגורמים בתחום הסדרת חשמל סולארי בישראל. המידע בסקירה הנ"ל מוגן על פי חוק זכויות היוצרים. כמו כן, מסמך זה אינו מהווה תחליף לייעוץ, ואין הכותב נושא באחריות לשימוש לא אחראי במידע המובע כאן.

תוכן דברים

1. מבוא

2. החלטות הממשלה והסדרה של הרשות לשירותים ציבוריים - חשמל

א. הסדרת מתקנים סולאריים פוטו-וולטאיים קטנים 2008

ב. הסדרת מתקנים סולאריים בינוניים 2009

ג. הסדרת המשך עבור מתקנים סולאריים פוטו-וולטאיים קטנים 2010

3. כדאיות כלכלית של מערכות סולאריות פוטו-וולטאיות

א. הערכת פוטנציאל כלכלי למערכת PV מסובסדת

ב. תנאי המודל הכלכלי

ג. מחירי התקנת מערכות פוטו-וולטאיות בשוק ישראלי

ד. תעריפים בתכנית תמריצים רלוונטיות

ה. תפוקת מערכת פוטו-וולטאית בישראל

ו. זמינות מערכת

ז. עלויות תחזוקה וניקיון

ח. אחריות ממיר מורחבת

ט. ארנונה

י. תשלומים לחח"י

יא. אבטחה

יב. ביטוח

יג. מיסוי מדינה

4. הסתייגויות נוספות למודל תחשיב כדאיות כלכלית

א. תשלומים נוספים לחברת החשמל

ב. אגרות נוספות ברשויות מקומיות ומקרקעין

ג. עלויות פיתוח ליזם

ד. מענקים למפעלים בפריפריה עבור מערכת סולארית כציוד תעשייתי

ה. תמחור מערכת לאחר תום חוזה עם חברת החשמל

ו. אחריות על רכיבי מערכת

ז. עלות הון

5. מתווה הממשלה לשילוב אנרגיה מתחדשת במשק החשמל

6. סיכום

7. מקורות

8. נספחים

הגדרות

1KW - קילו-וואט, 1000 וואט.

1KWp - תפוקה של 1 קילו-וואט שיא בתנאי מבחן סטנדרטיים, מדד אנרגטי למודולים סולאריים.

1MWp - שווה ערך ל- 1000 קילו-וואט.

1KWh - קילו-וואט-שעה (קוט"ש), שווה ערך ל- 3.6 מגה ג`אול (מגה וואט * שניה). יחידה לתיאור כמויות אנרגיה גדולות, אשר משמשת את חברת החשמל לחישוב חשבון החשמל.

$ - דולר ארה"ב.

AM - מאסה אטמוספרית, מדד להרכב ספקטרלי של אור.

cSi - קריסטלין סיליקון (צורן גבישי), טכנולוגיה פוטו-וולטאית.

EPC - הנדסה, רכש ובנייה; שיטת ניהול פרוייקט.

FIT - תעריף סבסוד.

ROE - תשואה על ההון.

STC - תנאי מבחן סטנדרטיים, בהתייחס למדידות התקנים פוטו-וולטאיים מדובר בתאורה אחידה בעוצמה של 1KW למטר מרובע בספקטרום 1.5AM, בטמפ` של 25ºC.

TF - שכבה דקה, טכנולוגיה פוטו-וולטאית.

Turnkey - בנה ומסור; שיטת ניהול פרויקט.

הרשות לחשמל - הרשות לשירותים ציבוריים-חשמל.

חח"י - חברת החשמל לישראל.

מודול סולארי (פוטו-וולטאי) - אוסף תאים סולאריים מחוברים בטור ובמקביל בתוך מסגרת קשיחה או אלסטית.

מערכת סולארית פוטו-וולטאית - אוסף של מודולים סולאריים מחוברים ביניהם ואל רשת צריכת החשמל.

מערכת סולארית על רשת (on-grid) - מערכת סולארית המחוברת דרך ממיר מתח אל רשת חשמל בזרם חילופין.

מערכת סולארית עצמאית (off-grid) - מערכת סולארית המחוברת דרך בקר אל רשת חשמל מקומית. בד"כ מדובר ברשת הפועלת בזרם ישיר ומכילה מצבר.

מערכת PV - מערכת פוטו-וולטאית.

פאנל סולארי (מודול סולארי) - יחידת קולט אנרגית שמש בגודל של כ-1 מ"ר, מורכב מכמה עשרות תאי שמש.

תא סולארי פוטו-וולטאי - ואפר מחווט עשוי מוליכים למחצה, הממיר את אנרגית האור לאנרגית חשמל.

1. מבוא

ההתקנות הסולאריות בטכנולוגיה פוטו-וולטאית מתנהלות בארץ מאז קיץ 2008, אז אושרה ההחלטה לסבסד את החשמל הסולארי, כחלק מהתכנית של משרד התשתיות לשילוב אנרגיות מתחדשות במשק החשמל. מאז חלה התפתחות עסקית משמעותית כתוצאה מהמהלך ולא מעט חברות פנו אל התחום. כעת כמאה חברות עוסקות בהתקנת מערכות בפתרונות Turnkey, פתרונות EPC ולאחרונה גם הקמת פרויקטים בשיטת השכרת גגות. יש גם לציין כי כתוצאה מהופעת דרישה מקומית נוצר דחף נוסף למחקר ופיתוח מקומי בתחום.

כמות התקנות מחוברות רשת מתחילת התכנית ועד קיץ 2011 התקרבה לכ- 100MWp, כאשר כ- 200MWp נוספים היו בשלבי אישור והקמה מתקדמים (מערכות קטנות ובינוניות). על אף עצירה בהוצאת היתרים למערכות מסחריות ותום המכסה למערכות ביתיות, נראה ככל הנראה מכסות נוספות לסקטורים אלה לקראת סוף השנה. בסקטור המערכות הבינוניות לעומת זאת, מכסה נוספת לא נראית כרגע באופק, על אף הסיום הצפוי שלה כבר עם מאגר הבקשות הקיים. אין במודל התייחסות למערכות הגדולות.

איור 1. מתקן גג פוטו-וולטאי מסחרי במשק חקלאי באזור המרכז.

המחקר המובא כאן בוחן את האספקטים של ביצועי מערכות סולאריות פוטו-וולטאיות באקלים ישראלי אל מול התועלת הכלכלית, בהתאם לתכנית סובסידיות לחשמל סולארי במדינת ישראל.

החישובים מתבססים על ביצועי שדה של מערכות פוטו-וולטאיות מסוג צורן גבישי עם ממירי מתח מרכזיים, ומהווים הערכה של 20 שנה קדימה לביצועי מערכת על פי נתוני ממוצעי קרינה סולארית במדינת ישראל. לא מתחייבת התאמה מדויקת בין מערכת סולארית מסוימת לבין המודל הנ"ל עקב סטיית התקן הגבוהה יחסית, לאור וריאביליות בקרינת השמש בזמן ובמקום, ביצועים שונים בטכנולוגיות פוטו-וולטאיות שונות ותצורת התקנה של כל מערכת ומערכת. כמו כן, שימוש בפאנלים סולאריים מסוג שכבה דקה ו/או מערכות קצירת אנרגיה מתוצרתSolarEdge, Tigo או דומיהם יכולים לשנות במידה מהותית את המודל.

2. החלטות הממשלה והסדרה של הרשות לשירותים ציבוריים - חשמל

2.א. הסדרת מתקנים סולאריים פוטו-וולטאיים קטנים 2008

החל מיולי 2008 נכנס לתוקף החוק לעידוד האנרגיה הסולארית במתקנים פרטיים ומסחריים קטנים, המכונים מתקנים לצריכה עצמית והזרמת עודפים לרשת, בגודל של עד 15KWp ועד 50KWp בהתאמה. התעריף שנקבע 1.97 ₪ לקוט"ש של חשמל המוזרם לרשת נכון לשנת 2008 (צמוד למדד ומט"ח) למתקנים שיוסדרו עד סוף 2010 או עד גמר המכסה של 15MWp למתקנים פרטיים ו- 35MWp למתקנים מסחריים.[1] המכסה למתקנים מסחריים קטנים מוצתה בדצמבר 2009 ובנוסף הוחרגו 11MWp מתקנים שהוגשו לאישור בעד מועד ההודעה על סיום מכסה, כך שסך ההסדרה כללה למעשה 46MWp מתקנים. לעומת זאת, המכסה למתקנים פרטיים מוצתה רק ביולי 2011.

2.ב. הסדרת מתקנים סולאריים בינוניים 2009

החלטה בדבר הקמת מתקנים סולאריים בינוניים של הרשות לחשמל מתאריך 28 לדצמבר 2009 קובעת תעריף של 1.49 ₪ לקוט"ש ממתקנים מסחריים בגודל 51KWp עד 5MWp (בפועל מדובר במתקנים עד 12MWp). מדובר במתקנים המתחברים לרשת החלוקה של חברת החשמל.

המכסה, שנקבעה לתעריף זה היא סה"כ 300MWp ליזמים פרטיים ו- 50MWp נוספים בצורת מכרזי קרקע. הוחלט כי תינתן העדפה ברורה למתקנים בטכנולוגיה פוטו-וולטאית עם הקצאה של לפחות 90% מנפח ההתקנות לטכנולוגיה זו,[2] אם כי בפועל לא הוגשו בקשות בטכנולוגיה סולארית אחרת. המכסה למעשה עברה להליכי אישורים רק עם אישורה בדצמבר 2010 של תכנית מתאר ארצית למתקנים פוטו-וולטאיים (תמ”א 10/ד/10 בכינוייה במקצועי).[3] כעת יותר מ- 200MWp כבר אושרו במתן תעריף מותנה. למעשה המכסה צפויה להיגמר עד סוף 2011, כאשר עד אז התעריף המעודכן עומד על 1.44 ₪ לקוט"ש. יש להדגיש כי בעניין סיום מכסה זוהי רק הערכה, והרשות לחשמל תמשיך לאשר היתרים מותנים גם מעבר ל- 300MWp. זאת מכיוון שמדובר כעת במתן היתרים מותנים בלבד ולא אישורי תעריף קבוע (לגביו רלוונטית המכסה). על היזמים לבצע סגירה פיננסית ולקבל היתר תעריף מותנה תרם לכך - מה שלא כל בעלי היתרים מותנים כנראה יצליחו לבצע.

2.ג. הסדרת המשך עבור מתקנים סולאריים פוטו-וולטאיים קטנים 2010

בפברואר 2010 גיבש שר התשתיות עוזי לנדאו במשרדו מתווה להקצאה של מכסה נוספת עבור מתקנים סולאריים קטנים מסחריים בגודל מתקן 15-50KWp. בהמשך למתווה משרד התשתיות, ביוני 2010, הרשות לחשמל פרסמה מכסות נוספות למתקנים סולאריים מסחריים קטנים בכמות כוללת של120MWp בתעריף חדש של 1.51 ₪ לקוט"ש.[4] בנוסף, כבר קודם לכן נקבעה מפת דרכים להסדרה נוספת למתקנים קטנים ביתיים בתעריף של 1.67 ₪ לקוט"ש.[5] ההקצאה השנייה למתקנים מסחריים עד 50KWp מוצתה ביוני 2011, ואילו ההקצאה השנייה ו"בלתי מוגבלת" עבור מתקנים ביתיים קטנים (בפועל מדובר במכסה של 100MWp) נכנסה לתוקף ביולי 2011 וצפויה להסתיים ב- 31 בדצמבר השנה.[4]

3. כדאיות כלכלית של מערכות סולאריות פוטו-וולטאיות

3.א. הערכת פוטנציאל כלכלי למערכת PV מסובסדת

המודל החישובי במחקר זה מתאר את ניתוח הפוטנציאל הכלכלי למתקנים פוטו-וולטאיים קטנים ובינוניים נכון לרבעון ראשון 2011. מחיר המערכת הסולארית נלקח בתוספת מע"מ, אך יש לציין כי המע"מ אינו כלול בשכלול תשואה והחזר השקעה של מערכות מסחריות ובינוניות. הוצאות ההקמה מתייחסות להוצאות חיצוניות בהקמת המערכת, שאינן כלולות בתשלום לחברת ההתקנות (אישורים, סקרים, אגרות). תשואה על הון (תשואה ROE) מתייחסת לתשואה שנתית ממוצעת על ההון ההתחלתי שהושקע (מחיר מערכת בתוספת הוצאות הקמה). תקופת החזר השקעה מתייחסת לפרק זמן, הדרוש להחזר השקעת הון.

ניתן לראות כי באופן כללי תקופת החזר השקעה קטנה ככל שגודל המתקן גדל, אך הדבר פחות ניכר בחישוב התשואה הממוצעת השנתית על ההון המושקע. כמו שצוין, המודל אינו לוקח בחשבון הוצאות מימון והוצאות פיתוח נוספות שרלוונטיות בעיקר לפרויקטים הגדולים - יחד עם אלה התשואה האמיתית תהיה נמוכה יותר מהמספרים המוערכים בטבלה, בייחוד במקרה של מערכות בינוניות.

3.ב. תנאי המודל הכלכלי

התחשיב הכלכלי הרב שנתי מבוצע ללא עלות הון (הלוואה בריבית), ומתבסס על מחירים ותעריפים במטבע שקל חדש לפי שוויו לרבעון ראשון 2011. ההנחה במודל היא מדד נמוך (סדר גודל של 2-3%) ויציב לאורך כל תקופת ההסכם עם חברת החשמל, ובהתאם לכך ניתן להתייחס לתשואה על הון כתשואה עודפת על המדד. אין הדבר מתחייב במציאות כי מרכיבי העלות השוטפת עלולים להתייקר במידה שונה, כך שמדובר בהערכה. בנוסף, יש לציין כי המודל אינו מתחשב בתשואת השקעה אלטרנטיבית של ההון העצמי מעבר לעליית המדד, ולא בהיוון הערבות הכספית עבור מתקנים בינוניים.[6] לבסוף, אין במודל התחשבות בעלות שטח מבחינת רכישה והשכרה.

3.ג. מחירי התקנת מערכות פוטו-וולטאיות בשוק ישראלי

המחיר המערכת המובע בחישובים הנו המחיר החציוני של מערכות פוטו-וולטאיות בטכנולוגית צורן גבישי מסקר מחירים בשוק הישראלי נכון לרבעון ראשון 2011. מחירי ההתקנה כוללים את עלות הרכיבים לרבות פאנלים, ממירים, חיווט וקונסטרוקציה; את עלויות העבודה; עלות חיבור לרבות המונה, ומע"מ. בתוצאות לא מובעות סטיות התקן של המחירים, אם כי לעיתים הן משמעותיות. מסיבה זו הוחלט להשתמש בחציון ולא ממוצע מחירים, ששימש לנוסחאות החישוב במודל החישוב הקודם לכדאיות כלכלית של מתקנים פוטו-וולטאיים, שפורסמה במאי 2010.

3.ד. תעריפים בתכניות תמריצים רלוונטיות

התעריף המסובסד לחיבור המערכת לרבעון ראשון 2011 נקבע על 1.93 ₪ לקוט"ש עבור מערכות קטנות פרטיות,[4] תעריף של 1.51 ₪ לקוט"ש עבור מכסה נוספת של מתקנים סולאריים קטנים מסחריים,[4][7] ותעריף מעודכן 1.44 ₪ לקוט"ש עבור מתקנים סולאריים בינוניים.[5]

3.ה. תפוקת מערכת פוטו-וולטאית בישראל

נתוני תפוקת מערכת פוטו-וולטאית מתבססים על ניתוח ביצועי שדה של 22 מערכות סולאריות מחוברות רשת בגדלים ומיקומים שונים בישראל במהלך 2010-2011 ומנורמלים לאזור המרכז, נתוני קרינה בארץ במהלך 2010-2011 של תחנה מטאורולוגית בן גוריון,[8] וממוצעי קרינה רב שנתיים לפי אומדן השירות המטאורולוגי.[9] אדגיש כי המודל החישובי מיועד להערכת ביצועים של פאנלים מסוג צורן גבישי במערכות ממירים מרכזיים. נקודת ההנחה היא להתקנה תקנית של המערכות - אוריינטציה לכיוון דרום, עם זווית הטיה 22-30º, ללא הצללה ורכיבי מערכת שעומדים בתקנים.

3.ו. זמינות מערכת

מערכות סולאריות צפויות לתקלות והפסקות פעילות יזומות במהלך חייהן. כמו המערכת עצמה תלויה בזרם רשת על מנת לפעול, ולכן תקלות חשמל מכוח עליון או קריסה ברשת הנן נקודות תורפה. תקלות פנימיות במערכת יכולות לגרום להשבתה חלקית או מלאה לפרק זמן משתנה. מערכות בקרה ממוחשבות יכולות לעזור להתמודד עם מצבים אלה, אך הן עדיין לא נפוצות במידה גורפת ולכן המודל מתחשב במצב של רמת בקרה נמוכה. הזמינות המוגדרת במודל היא 98% בממוצע לאורך חיי מערכת. זאת ללא לקיחה בחשבון של סיכונים ביטחוניים ואסונות טבע, כגון רעידת אדמה שצפויה באזורינו בעשור הקרוב.

3.ז. עלויות תחזוקה וניקיון

שמירה על ניקיון הפאנלים חיונית לתפקודם המיטבי, בייחוד באזור דרום הארץ, ואין מנוס מהשקעה כספית נוספת למטרה זו - בין אם מדובר בשטיפת מים פשוטה או השכרת צוות ניקיון מיומן במתקנים פוטו-וולטאיים בעלי שטח פריסה גדול. כמו כן, דרושה ביקורת מקצועית לבדיקת תפקוד המערכת באופן תדיר. עלויות תחזוקת המערכת וניקיונה צפויות להיות נמוכות ביחס לשאר הרכיבים והמודל מעריך שווי זה ב- 1-3% ממחיר מערכת לשנה, תלוי בגודל המערכת.

3.ח. אחריות ממיר מורחבת

אורך חיי ממיר מרכזי מוערך כיום ב- 10-15 שנה, כך שלא יהיה מנוס אלא להחליפו לפחות פעם אחת במהלך תקופת החוזה עם חח"י. לצורך המודל נלקחת בחשבון פרמיית הארכת אחריות הממיר עד 20 שנה כתעריף שווה ערך להחלפתו בתום 10-15 שנות שימוש.

3.ט. ארנונה

החלטת משרד הפנים על ארנונה אחידה למתקנים פוטו-וולטאיים במדינה אושרה, ועומדת על 0.24 ₪ למ"ר של מתקן סולארי בין אם מדובר בגגות ובין אם מדובר במתקן קרקע.[10]

3.י. תשלומים לחח"י

כלל המתקנים הסולאריים מחויבים בבדיקה תקופתית של חשמלאי מוסמך ובדמי עריכת חשבון החזרים חודשי.

3.יא. אבטחה

נושא האבטחה והשמירה בא לידי ביטוי בהתקנת מערכת אזעקה בעלות נמוכה יחסית למתקנים קטנים, אך צורך בשרותי שמירה ומערכות אבטחה מורכבות למתקנים בינוניים פרוסי קרקע.
3.יב. ביטוח

תעריף הביטוח שנלקח לצורך החישוב תלוי גודל מערכת, אך בכל מקרה הפרמיה השנתית נמוכה מ- 1% ממחיר מערכת. ההנחה היא כי פגיעת כוח עליון מכוסה בביטוח, ולכן סיכוני פגיעה אלה ישפיעו על זמינות אך לא על עלות המערכת עצמה.

3.יג. מיסוי מדינה

נקבע כי יהיה פתור מלא ממס הכנסה למערכת פרטית עד גודל של 4KWp (מוגבל ב- 18000 ש"ח). בנוסף, מערכות פרטיות גדולות יותר יחויבו במס הכנסה מקובל לפרטיים.[1] מערכות סולאריות עסקיות ובינוניות יחויבו במס מקובל לחברות, אך גם ייהנו מפחת מואץ של 25% לשנה.[11] כמו כן חברות הרוכשות מערכות עסקיות ובינוניות יזכו בהחזר מע"מ והכרה בהוצאות רכישה והוצאות שוטפות לצורך מס.

4. הסתייגויות נוספות למודל תחשיב כדאיות כלכלית

4.א. תשלומים נוספים לחברת החשמל

המודל לוקח בחשבון קיום חיבור תלת פאזי בצרכנים שמחברים מערכות פוטו-וולטאיות מסחריות קטנות. היעדר של חיבור תלת פאזי דורש את התקנתו לצורך חיבור המתקן וזו הוצאה כספית נוספת. מתקן פרטי קטן דורש חיבור חד פאזי 25 אמפר. ייתכנו גם דרישות נוספות של חברת החשמל עבור מתקנים בינוניים המחוברים לרשת החלוקה.

4.ב. אגרות נוספות ברשויות מקומיות ומקרקעין

אגרות נוספות עלולות להתווסף ברשויות המקומיות וקשורות במנהל מקרקעי ישראל, לרבות אגרות שינוי יעוד קרקע. הדבר רלוונטי בעיקר למתקנים בינוניים פרוסי קרקע בעיקר, המתחברים לרשת החלוקה.

4.ג. עלויות שטח המתקן ופיתוחו ליזם

אין התייחסות במודל הכלכלי לרכישת/השכרת שטח הקרקע/הגג ועלויות פיתוח קרקע נוספות או עלויות שדרוג וחיזוק גגות. עלויות אלה יכולות להיות משמעותיות עבור כל גודל מערכת ובפרט למערכות סולאריות בינוניות.

4.ד. מענקים למפעלים בפריפריה עבור מערכת סולארית כציוד תעשייתי

הטבה נוספת של המדינה לפרוייקטים בפריפריה הנה ההכרה במערכת סולארית כציוד תעשייתי לצורך מענק. הטבה זו הנה מקומית (פחות רלוונטית באזור המרכז) בסכום משתנה ולכן לא נלקחת בחשבון במודל.

4.ה. תמחור מערכת לאחר תום חוזה עם חברת החשמל

ירידת ערך המערכת הסולארית הנו נושא מורכב ואפשר להסתכל על המצב משלוש זוויות שונות:

האפשרות הראשונה היא המשך תכניות סבסוד עם התייצבות במחירי הפאנלים הסולאריים החדשים במקביל לחוסר התקדמות טכנולוגית. מצב זה יאקטב יצירת שוק מודולים סולאריים יד שנייה, ויאפשר ליזמים לקבל החזר חלקי במכירת הציוד לאחר תום החוזה בעוד 20 שנה.
האפשרות השנייה היא הורדת סבסוד במקביל עם קיפאון מחירים וחוסר התקדמות טכנולוגית, מה שידרוש מהיזם להוצאה כספית נוספת בכדי להוריד את הפאנלים ולשלחם למחזור.
אפשרות שלישית והסבירה ביותר היא הורדת סבסוד במקביל עם התקדמות טכנולוגית מהותית בתחום הפוטו-וולטאי וירידה במחירי פאנלים חדשים.[12] במצב זה היזמים פשוט יחליפו את הפאנלים הישנים בחדשים בתום 20 שנה, או אף לפני כן. סביר להניח כי חברות ההתקנה ישיקו חבילות החלפה ושדרוג להורדת פאנלים ישנים.

בשכלול האפשרויות, ההנחה הסבירה במודל היא כי העלות של המערכת בתום 20 שנה תהיה קרובה לאפס.

4.ו. אחריות על רכיבי המערכת

האחריות המקובלת בתחום הפאנלים הסולאריים היא בסדר גודל של 7-10 שנים, כמו כן יש אחריות לתפוקת פאנלים של 90% במהלך 10 שנים ראשונות ו- 80% במהלך 20-25 שנה. קיום האחריות הזו מותנית בהמשך קיומו של יצרן הפאנלים, מה שכלל לא מובן מעליו עבור הרבה מן החברות החדשות בתחום הפוטו-וולטאי. תקלות עתידיות עלולות לצרוך עלויות נוספות להחלפת רכיבים פגומים שלא במסגרת הביטוח, במידה וחברה מייצרת תחדל מלהתקיים או לא תכבד את האחריות. הדבר רלוונטי בעיקר לפאנלים במחירים נמוכים מסין.

4.ז. עלות הון

באופן טבעי רב ההשקעה במערכות סולאריות ממונת על ידי זרועות האשראי של הבנקים, ופרט למקרים מסוימים מדובר בחלק גדול מעלות המיזם. הרשויות מחייבות רכיב הון עצמי בהקמת מערכות בינוניות כתנאי לקבלת אישור תעריפי, אך במערכות קטנות החלוקה בין הון עצמי לבין הון ממונן היא אינדיבידואלית, ולכן לא נלקחה בחשבון במודל. ברור מעליו שריבית בנקאית לרב תהיה גבוהה מהמדד, ולכן מדובר בסעיף חשוב שמקזז את התשואה, בהביאה מתחת לתשואה המפורטת במודל זה, מה שמתבטא בהפחתת תשואה במערכות מסחריות קטנות מסדר גודל של 7% לסדר גודל של 4-5% בשנה.

5. מתווה הממשלה לשילוב אנרגיה מתחדשת במשק החשמל

מתווה הממשלה כעת הנו השגת יעד ביניים של 5% מאספקת האנרגיה למשק ממקורות מתחדשים עד 2014 במקביל התייעלות אנרגטית של 7%, ויעד של 10% ממקורות מתחדשים עד 2020 במקביל עם תכנית ההתייעלות האנרגטית של 20%. על פי תכנית זו, עד 2014 יש צורך בהתקנת סך 1400MWp חשמל ממקורות מתחדשים, שבעיקר מהווה חשמל סולארי בטכנולוגיה פוטו-וולטאית. יחד עם התכנית לחסכון באנרגיה והקמת רשת חכמה עד שנת 2020 יהיה צורך ב- 2760MWp ממקורות מתחדשים,[6] כאשר 1750MWp יגיעו ממקורות חשמל סולארי, ברבו בטכנולוגיה פוטו-וולטאית. בהתאם למתווה זה אושרו תעריפים לחשמל סולארי למתקנים קטנים ובינוניים, ולאחרונה גם מתקנים גדולים בטכנולוגיה סולארית תרמית. לעומתם, מתקנים סולאריים גדולים בטכנולוגיה פוטו-וולטאיתממתינים לעדכון תעריף שצפוי להיות נמוך מהתעריף בטכנולוגיה סולארית תרמית.

לגבי מה שצפוי בהמשך השנה, אזי ראשית כל יש לציין שמכסת המערכות הקטנות הביתיות עדיין בתוקף עד סוף דצמבר, ורב המאמץ של חברות ההתקנה מנותב לניצול מכסה זו שלמעשה היחידה בשוק עם אופק עסקי קצר טווח. המכסה השנייה של מערכות קטנות מסחריות עד 50KWp הסתיימה בחודש יוני, וכעת רשות החשמל עובדת על מכסה מדורגת שלישית לסקטור זה בסך 110MWp. יש לקוות שמכסה זו תאושר עד סיום מכסה נוכחית של מערכות ביתיות, כדי שהתעסוקה בחברות ההתקנה הסולאריות לא תפגע. בסקטור מערכות בינוניות אומנם אף מערכת לא חוברה בפועל לרשת עד יולי 2011, אך המכסה למעשה כבר עומדת לקראת ניצול מלא, עם כמות בקשות, העולה פי ארבעה על היקף המכסה. אי לכך הגשת בקשות חדשות לאישור מותנה עבור מכסה זו לא ממש ריאלית. נכון לעכשיו, יש לציין בצער שאין כוונות להרחיב את המכסה של מתקנים בינוניים בטווח הזמן הנראה לעין, אך מכרזי קרקע להקמת 50MWp נוספים עדיין לא נסגרו, וזה כנאה יקרה בהמשך השנה.

6. סיכום

בהסתכלות כוללת על הפוטנציאל הכלכלי של מערכות פוטו-וולטאיות (איור 2), ניתן לקבל הערכה סבירה לגבי כדאיות הזרמת הון לסקטורים של החשמל הסולארי המסובסד, שבאופן עקרוני עומדים בקנה מידה דומה עם הערכת הרשות לחשמל. באופן כללי לא חלו שינויים מהותיים בתשואות מוערכות יחסית לרבעון שלישי 2010 (נספח ב`), כאשר במקביל לירידת תעריפים חלה גם ירידה במחירי התקנת מערכות, בעיקר מתוקף ירידת מחירי הפאנלים הסולאריים בשוק העולמי.[12] יש גם לציין כי הגרדיאנט של הגדלת כדאיות השקעה במקביל לגודל מערכת אומנם מאפיין את תחום האנרגיה הסולארית המסובסדת, אך היות ואין כאן התחשבות בגורמים חשובים כגון עלויות רכישה/השכרת שטח, פיתוחו ועלות ההון בהשקעה, הרי למעשה בהרבה פרויקטים בינוניים התשואה האמיתית תהיה נמוכה יותר, לכיוון התשואות בסקטור המערכות הקטנות. כמו כן, התשואות כמובן עלולות להשתנות כאשר היזמים בתחום המערכות הפוטו-וולטאיות הם החברות המתקינות עצמן, אשר שוכרות שטחים לפריסתן, אך כמובן העלויות להקמת מערכת נמוכות יותר לגביהן - מה שמושך את התשואה בכיוונים מנוגדים.

מתקנים קטנים פרטיים

השקעה במתקנים סולאריים קטנים פרטיים מהווה אפיק השקעה עם תשואה מתקבלת על הדעת בסדר גודל של 5% תשואה על ההון בשנה, אך תקופת החזר השקעה ארוכה יחסית. השיקול העיקרי לרווח הוא בחירת מערכת בחציון התחתון של המחירים, התקנת מערכת בעדיפות לאזור הדרום, שם המצב מועדף יותר מבחינת תפוקה, וזהירות בנושא האחריות לרכיבי מערכת בנוסף לביטוח.

בהתחשב באי ניצול של מכסת החיבורים השנייה עבור מערכות פרטיות, אפשר לשקול עדיין להצטרף לתכנית בתעריף נמוך יותר, אך כדאיות השקעה תישמר רק אם מחירי פתרונות Turnkey בסקטור זה ירדו גם כן לעומת מה שהיה ברבעון ראשון 2011.

מתקנים קטנים מסחריים

מי שהחליט להתקין מערכת גג מסחרית בתחילת השנה וקיבל אישור תעריפי יוכל ליהנות מתשואה נאה בסדר גודל של 7% תשואה שנתית על הון, ואף יותר, באזור המרכז. תשואות בסדר גודל זה מאפשרות כדאיות לא מבוטלת של הקמת מערכות גם באזור הגליל המערבי והעמקים, שם התפוקה תהיה מעט יותר נמוכה. יחד עם זאת עלות ההון תוריד את התשואה באזור המכרז לכיוון 5% שנתי ואף פחות מזה.

המכסה השנייה של המתקנים המסחריים נוצלה עד תום נכון למועד סקירה זו, ונושא המשך ההסדרה אמנם אושר על ידי משרד התשתיות, אך מחכה לרגולציה של הרשות לחשמל.

מתקנים בינוניים

מי שהחליט להשקיע מהונו הפרטי בסקטור מתקנים סולאריים בינוניים במהלך רבעון ראשון 2011, יקבל תשואה שנתית ממוצעת על הון של 6-7% לשנה והחזר השקעה תוך כ- 5 שנים. יחד עם זאת, התחזית נכונה רק בהיעדר עלויות נוספות של השכרת / רכישת שטח עבור המתקן ופיתוחו או לחלופין חיזוקי מבנה, בנוסף לעלות הון, שברבו ממומן בסקטור זה על ידי הבנקים.

כל הגורמים הנ"ל יורידו את התשואות בצורה מהותית לכדי 3-5% בשנה, וזה פרט שיש לקחת בחשבון לפני סגירה פיננסית נבונה. בכל מקרה המכסה למתקנים בינוניים אומנם לא נוצלה מבחינת תעריפים מותנים, ואף קיים סיכוי שחלק ממקבלי תעריף מותנה לא יגיעו לכדי סגירה פיננסית וקבלת תעריף קבוע, אך בהתחשב ביותר מ-1000 בקשות שמחכות לאישור - אין ככל הנראה כעת טעם לפרויקטים חדשים להיכנס לסקטור זה, עד היוודע זמינות מכסות חדשות.

מקורות

[1] הרשות לשירותים ציבוריים - חשמל. "החלטה מספר 1 בישיבה 216". אתר הרשות לשירותים ציבוריים - חשמל. 02 יוני 2008.

[2] הרשות לשירותים ציבוריים - חשמל. "החלטה מספר 2 בישיבה 284". אתר הרשות לשירותים ציבוריים - חשמל. 28 דצמבר 2009.

[3] ברקת, עמירם. "הממשלה: פרטיים יוכלו להקים מתקנים סולאריים על גגות." גלובס און ליין. 26 דצמבר 2010.

[4]הרשות לחשמל. "מליאת הרשות לשירותים ציבוריים - חשמל אישרה היום את המשך ההסדרה למתקנים פוטו ולטאים לצריכה עצמית." יוני 2010.

[5] הרשות לחשמל. "ידוע בדבר עדכון תעריפי רכישה מוכרים למתקני יצור באנרגיה מתחדשת לשנת 2011." 18 ינואר 2011.

[6] אגמון, ע. (הרשות לשירותים ציבוריים - חשמל) "הודעה בכנס אופק ירוק". כנס אופק ירוק. 6 מאי 2010.

[7] הרשות לחשמל. "עדכון ההסדרה בדבר ייצור חשמל מבוזר לצריכה עצמית והעברת עודפים לרשת באמצעות מערכת פוטו-וולטאית - מסמך התייחסות (שימוע)." הרשות לשירותים ציבוריים - חשמל. 26 מאי 2010.

[8] אתר התחנה המטאורולוגית של המעבדה לחישה מרחוק והדמאה פלנטרית. תחנה מטאורולוגית בן-גוריון. מועד גישה 2011.

[9] השירות המטאורולוגי. "קרינה גלובאלית ומשך זהירת השמש, לפי תחנות ניטור". למ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל 2008.

[10] משרד הפנים. "תקנות הסדרים במשק המדינה(ארנונה כללית ברשויות מקומיות) (תיקון) התש"ע - 2010". 19 ספטמבר 2010.

[11] משרד האוצר, רשות המסים בישראל. "רפורמת המיסוי הירוק". 2009.

[12] קרברסקי, ל. "מגמות בתעשייה סולארית פוטו-וולטאית 2009." פורטל הנדסה אזרחית והנדסת סביבה. ינואר 2011.

נספחים

נספח א`

הערכת פוטנציאל כלכלי למערכת PV מסובסדת עבור רבעון ראשון 2010

נספח ב`

הערכת פוטנציאל כלכלי למערכת PV מסובסדת עבור רבעון שלישי 2010

לאון קרברסקי

יועץ טכנולוגי עם התמחות בתחום האנרגיה, בוגר כימיה ומוסמך בננוטכנולוגיה באוניברסיטת תל אביב.

leon@lnrg.technology

המדריך לתפעול ותחזוקה של מערכת סולארית פוטו-וולטאית

להמשך קריאה >>

מקורות אנרגיה: אנרגיה מתחדשת

להמשך קריאה >>

אנרגיית הרוח בדרך ל- 100% חשמל ממקורות נקיים

להמשך קריאה >>

אחד על אחד

ראיון עם אינג` מיטל בודה, ראש המחלקה לטכנולוגיות מים

להמשך קריאה >>

כנס אנרגיית הרוח העולמי

להמשך קריאה >>

סמינר אנרגיה סולארית כמנוף כלכלי

להמשך קריאה >>

1 תגובות

לאון קרברסקי

18/02/2015 - 09:37

יש להבהיר שהחלטת משרד הפנים בנושא ארנונה אחידה למתקנים פוטו-וולטאיים משנת 2010 (סעיף 3'ט) לא נכנסה לרשומות עקב בקשת הבהרה ותיקון מוועדת כנסת, ונכון לפברואר 2015 לא הוגש נוסח מתוקן - קרי ההחלטה עדיין לא מופעלת. הדבר גורם לחוסר וודאות ובמספר מקרים רשויות מקומיות מנסות לגבות ארנונה מבעלי מתקנים פוטו-וולטאיים בהתאם לתעריפים גבוהים יותר של מתקני ייצור חשמל או שטחי תעשייה (בגובה של עד כדי 350 ש"ח למ"ר לשנה), ולא לפי ההחלטה של משרד הפנים, שכאמור לא נכנסה לרשומות (תעריף אחיד למתקן פוטו-וולטאי עד 10 דונם גודל - מינימום 0.24 ומקסימום 2.40 ש"ח למטר מרובע למשך שנה).