רק למשתמשים רשומים גישה מלאה לכל ישומי האתר !
על מנת ליהנות מכל הפיצ'רים והשירותים אותם אנו מציעים בפורטל החדש - מומלץ לבצע הרשמה קצרה ולנהל כרטיס אישי (ניתן גם באמצעות היוזר בפייסבוק).
ההרשמה והשימוש בתכני הפורטל ללא עלות !
על מנת ליהנות מכל הפיצ'רים והשירותים אותם אנו מציעים בפורטל החדש - מומלץ לבצע הרשמה קצרה ולנהל כרטיס אישי (ניתן גם באמצעות היוזר בפייסבוק).
ההרשמה והשימוש בתכני הפורטל ללא עלות !
אדריכל טומי אריה ריגלר חויב לשלם סך של כ-271,000 ₪ לאדריכל משה לונפלד ז"ל.
בפסק דין מיום 26.11.2012 חייב כב' השופט רחמים כהן מבימ"ש השלום בת"א את האדריכל טומי אריה ריגלר לשלם לאדריכל משה לופנפלד ז"ל, אשר היה מיוצג ע"י עו"ד צבי שטיין מרמת-גן סך של כ-271,000 ₪.
להלן קטעים מפסק הדין
בפני תובענה כספית אשר עניינה שיתוף פעולה בין אדריכלים.
התובע, לופנפלד משה ז"ל, היה אדריכל ובונה ערים במקצועו (להלן – התובע). במהלך שמיעת התיק נפטר התובע. בהחלטה מיום 25.01.2011, התקבלה בקשת ב"כ התובע, שהושמעה בעל-פה, כי עזבון התובע באמצעות רעייתו יבוא בנעליו.
הנתבע, אדריכל במקצועו, הוא הבעלים של "ט.ר. ייזום תכנון אסטרטגי בע"מ", העוסקת במתן שירותי תכנון בענף הבנייה (להלן – החברה). בזמנים הרלבנטיים לתובענה פעל הנתבע כעצמאי ולאחר ייסוד החברה, המשיך את פעילותו במסגרתה.
בחודש יולי 2003, נחתם בין התובע לבין הנתבע, הסכם לשיתוף פעולה בתכנון ופיקוח עליון של בניית מתנ"ס בכפר ערערה (להלן – ההסכם). במסגרת ההסכם נקבע, כי התמורה בגין שירותי האדריכלות אשר תתקבל בידי הנתבע מידי המועצה המקומית ערערה (להלן – המועצה) תחולק בין הצדדים באופן שווה. יצוין, כי ההתקשרות עם המועצה נעשתה על ידי הנתבע בלבד.
על פי טענת התובע, שיתוף הפעולה בין הצדדים נמשך בשני פרויקטים נוספים: בניית אשכול גנים בכפר ערערה ובניית בית ספר בכפר ערערה. בכתב התביעה נטען, שעל אף שהנתבע זכאי לקבל לידיו סך של 580,359 ₪, שולם לידי התובע סך של 76,800 ₪ בלבד, כך הנתבע נותר חייב לתובע סך נוסף של 213,380 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית. לטענת התובע, במהלך הדיונים הסתבר, כי הנתבע קיבל לידיו מידי המועצה סך של 639,845 ₪ וכי יש לחשב את חלקו של התובע על פי סכום זה.
על פי טענת הנתבע, ההסכם לא חל על בניית בית הספר והגנים, אך הוא מאשר, כי היה שיתוף פעולה בין הצדדים לעניין בניית חלק מאשכול הגנים. לטענת הנתבע, התובע לא עמד בחלקו בהסכמים ולא ביצע את המוטל עליו, כך שבכל מקרה, אין הוא זכאי למחצית מהתמורה, כפי שהוסכם תחילה בין הצדדים. בנוסף, חולק הנתבע על הסכומים הנטענים על ידי התובע. עוד לטענת הנתבע, בכל מקרה, מהסכומים הנטענים על ידי התובע, יש להפחית את שכר טרחת היועצים אשר לקחו חלק בפרויקט ושכרם שולם על ידי הנתבע.
דיון
הצדדים חלוקים ביחס לשאלת היקף העבודות שביצע המנוח ומכאן באשר לזכותו לקבל שכר מהנתבע, כנגזרת מהתשלומים שהנתבע קיבל מהמועצה.
מהנדס המועצה, מר ראשד יונס, זומן על ידי התובע לעדות. בעדותו של מר יונס, אשר אינו צד מעוניין בתיק, יש כדי לשפוך אור ולסייע להכריע בין טענות התובע לטענות הנתבע. ביחס למתנ"ס העיד מהנדס המועצה, כדלהלן:
"ש: עכשיו שאלתי אותך ושים לב שהעבודה הסתיימה לקראת סוף 2009 כמה פעמים ואם בכלל זכור לך שנפגשת עם המנוח לא רק ב-2009, אני לוקח אותך עוד אחורה, אני לוקח אותך 2007, 2008, 2009, אני אומר לך שהמנוח לא נפגש איתך בתקופה הזאת. אלא רק אדון ריגלר. אתה יכול לאשר לי את זה?
ת: זה גם, גם המנוח ביקר בשטח ואני ראיתי אותו. אבל בוא נגיד,
ש: אנחנו לא טוענים שהוא לא היה, אנחנו רק טוענים שהוא,
ת: אז מה השאלה? שהיה בהתחלה ובסוף לא היה?
...
ש: אנחנו אומרים שהמנוח היה בשטח בתקופה הראשונה שזה אומר 2003, 2004 אולי תחילת 2005 מעבר לזה לא היה.
ת: מבחינת פיקוח עליון הוא גם, הוא ליווה את הפרויקטים עד שלבי הסיום אבל לא בביקורים שהם אני מניח כל שבוע. גם אין צורך בזה שהוא יבוא כל, אולי כל כמה חודשים היה מגיע פעם אחת. טומי ריגלר,
ש: אוקי וכמה פעמים,
ת: או ביחד, אני לא זוכר את הדברים האלו, אני זוכר שהוא המשיך ועשה את הפיקוח העליון ביחד עם האדריכל טומי ריגלר.
ש: ואתה יודע להגיד לי כמה פעמים מר ריגלר היה? היה יותר, היה פחות?
ת: אולי קצת יותר" (עמ' 32 - 33 לפרוטוקול).
ביחס לפרויקט גן הילדים טען התובע בתצהירו, כדלהלן: "הכנתי את כל התכניות הנדרשות וביצעתי את כל המוטל עלי על פי ההסכם. בגלל השיפוע הטבעי של המקום, שהוא כ-30% שורטטו על ידי מספר גרסאות למקום הגנים והגישה לכניסת הגן, שכן היא חייבת להיות ללא מדרגות, אלא על ידי רמפה שמתאימה לנכים. רצ"ב חלק מהתוכניות ומשני היתרי בניה שניתנו על ידי הוועדה המקומית לתכנון ולבניה עירון-ואדי ערה לגבי מבנה למתנ"ס בשתי קומות ולגן ילדים בקומת קרקע + הקמת גדר עליהם אני חתום כעורך הבקשה..." (סעיף 12 לתצהיר).
הנתבע לעומתו טוען בתצהירו, כי התובע לא מילא אחר התחייבויותיו, לא ליווה את היועצים, לא השתתף בישיבות הפיקוח העליון ולא נכח בישיבות עבודה (סעיף ה.1. לתצהירו).
התובע, למרבה הצער, נפטר לאחר הגשת התצהיר ולא ניתן היה לחקור אותו על היקף העבודה אותה ביצע בפרויקט הגנים.
מהנדס המועצה, מר ראשד יונס, העיד, כי התובע יחד עם הנתבע "תכנן לנו גני ילדים, שזה נקרא אשכול של גנים" (עמ' 7 לפרוטוקול). מר יונס הבהיר כדלקמן:
"שלושת הגנים הם שלושת גנים זהים, זאת אומרת זה שלוש זוגות של גנים שלפי הקו החיצוני נראה שזה זהה, אבל בביצוע אנחנו ביצענו רק שניים ואחר כך, ביצענו שני שלבים, שלב אחד שזה גני ילדים המרכזיים, שניים ואחר כך ביצענו לפני שנה וחצי או שנתיים התחלנו לבצע את הזוג השני, אבל הרישוי למשל זה היה על שני הגנים הראשונים, זאת אומרת היתר בנייה עבור רק השניים, אחר כך הוצאנו עוד פעם היתר בנייה על השניים, זאת אומרת אין תכנון מושלם של כל הגנים לביצוע. זה תוכנן בשלבים, אומנם הם זהים".
מר יונס הצהיר, כי התובע היה מעורב גם בשלב הביצוע של זוג הגנים הראשון:
"ש: ... איזה פעולות נוספות עשה מר לופנפלד בנושא של הגנים מתנ"ס, היו ישיבות, היו פגישות, היה פיקוח, לא היה פיקוח? בוא תספר לנו בבקשה מה הפעולות שהוא עשה.
ת: טוב, הקשר הישיר שלנו היה עם האדריכל טומי ריגלר, ובישיבות שלנו במועצה וגם באתר, אבל עם הביצוע גם אדריכל משה לופנפלד זיכרונו לברכה גם ביקר אצלנו יחד עם טומי ריגלר לפעמים, לפעמים לבד בפיקוח עליון מה שנקרא, שהוא בא לראות איך הגנים מתבצעים מבחינת הביצוע
ש: כלומר הוא ביצע פיקוח עליון על הגנים?
ת: כן.
ש: אוקי. עכשיו תאמר לי בבקשה לגבי המתנ"ס,
ת: רק הזוג,
ש: הראשון.
ת: השני לא.
ש: בסדר
ת: לשני לא, הוא לא,
ש: אוקי, אני מבין שלגבי המתנ"ס הוא גם ביצע את התוכניות של המתנ"ס ויש גם ההיתר מופיע שם השם שלו?
ת: כן.
ש: של לופנפלד, כן?
ת: כן. יחד עם כמו שאני אומר עם אדריכל טומי ריגלר.
ש: וזה נכון שנבנו 1500 מטר של המתנ"ס מתוך 1900 או שבינתיים כבר כל ה-1900 בנוי?
ת: לא, לא נבנה בחלקי.
ש: נבנה 1500 מתוך ה-1900?
ת: כן. לא יודע בדיוק את המספר אם אתה מדייק,
...
כאילו שלב א' ו-ב' נבנו," (עמ' 9-10 לפרוטוקול).
עוד הסביר מר יונס, כי פרויקט הגנים בוצע בשלבים אך, למעשה היה מדובר בגנים זהים:
"ש: עכשיו, התכנון של שלושת הגנים כבר היה בתכנון הראשוני?
ת: שלושת הגנים הם שלושת גנים זהים, זאת אומרת זה שלוש זוגות של גנים שלפי הקו החיצוני נראה שזה זהה, אבל בביצוע אנחנו ביצענו רק שניים ואחר כך, ביצענו שני שלבים, שלב אחד שזה גני ילדים המרכזיים, שניים ואחר כך ביצענו לפני שנה וחצי או שנתיים התחלנו ביצוע את הזוג השני, אבל הרישוי למשל זה היה על שני הגנים הראשונים, זאת אומרת היתר בנייה עבור רק השניים, אחר כל הגנים לביצוע. זה תוכנן בשלבים, אומנם הם זהים,
ש: אבל התוכנית הראשונה שהוגשה הייתה לגבי כל הגנים?
ת: אין תוכנית שכוללת את כל, כל זוג בנפרד.
ש: כן אבל זה הוגש באיזה שלב? כבר בשלב הראשוני?
ת: במסגרת, במסגרת המיקום אנחנו מיקמנו שלוש זוגות של גנים, זאת אומרת זו ועוד זוג ועוד זוג. אבל הם בתכנון המקורי הם זהים. כן.
ש: אוקי. רק שיהיה ברור זה לא שפעם אחת עבור שני גנים ראשונים הוא הגיש ב-2003 אחרי זה על עוד שני גנים ב-2005 ואחר כך עוד שני גנים?
ת: לא.
ש: כל הגנים האלה זה אותם תוכניות שהוגשו כבר בשנת 2003?
...
כב' הש' כהן: בתוכניות שהגישו בפעם הראשונה היו שני גנים או שישה גנים?
ש: הזמנתם שישה גנים,
ת: עיקר העבודה זה לתכנן.
אני רוצה להסביר לכם מה זה לתכנן שישה גנים. ני פשוט,
ש: זה לשישה גנים שלמעשה דומים אחד לשני או זהים כן?
ת: זה נכון" (עמ' 7-8 לפרוטוקול)
בנוסף, על פי עדותו, אמנם לצורך ביצוע זוג הגנים השני, הוגשה תכנית נוספת אשר לא בוצעה על ידי התובע, אך אין מדובר בשוני גדול כל כך:
"אז זהו זה לא כל כך שונה הטופוגרפיה כי זה אותו הר ואותם גנים כך שאם אתה מחלק את זה לעבודות זה נכון, אבל מבחינת ההשקעה בעבודה היא לא גדולה במיוחד שאתה עושה עוד זוג גנים אתה מגיש אותו לוועדה, כי אתה לוקח אותם תוכניות פחות או יותר, משנה בהם קצת, לא, אתה לא משקיע עוד פעם עבודה מאפס" (עמ' 35 לפרוטוקול).
כמו כן אישר העד, כי התכנית הראשונה היא העבודה העיקרית (עמ' 35 לפרוטוקול) וכי עבורה זכאי המתכנן ל-20% מסך התמורה הכוללת של הפרויקט (עמ' 36 לפרוטוקול).
מעדותו של מר יונס מתקבלת התמונה הבאה: התובע תכנן את כל הנדרש במתנ"ס ואף לקח חלק בפיקוח העליון, כאשר השלב השלישי של בניית המתנ"ס טרם הושלמה. ביחס לגנים, התקבלו בידי המועצה תכניות המתייחסות לשלושת זוגות הגנים. שני הזוגות הראשונים נבנו, כאשר ביחס לזוג הראשון, לקח התובע חלק גם בפיקוח העליון. התובע הוא שתכנן את הזוג הראשון, בעוד שהתכניות של הזוג השני, הושלמו על ידי הנתבע. הזוג השלישי לא נבנה.
באשר לשיפוץ בית הספר, התובע הצליח לשכנע, כי נטל חלק בתכנון בית הספר. התובע הגיש כנספח 11 תכניות המתייחסות לבית הספר, חתומות על ידו ועל ידי הנתבע. על כן יש לדחות את טענות הנתבע לפיהן התובע לא לקח חלק בתכנון בית הספר, כפי שהן מופיעות בסעיף 22 לתצהיר הנתבע. עם זאת, התובע לא השלים את מלוא המלאכה ביחס לבית הספר.
גם בעניין זה יש בעדות מהנדס המועצה כדי לשפוך אור על אשר אירע בפועל. מר יונס העיד, כי התובע לקח חלק בתכנון הרחבת בית הספר וכי בידי הנתבע התקבל תשלום עבור תכנון ראשוני זה:
"ש: בסדר, עכשיו זה נכון שמר לופנפלד גם תכנן לפחות תכנון ראשוני את ההרחבה של בית הספר?
ת: כן יש תוכנית שהיא הראשונית שהוגשה אז לפני שמשרד החינוך, הסדר הוא ככה, קודם כל משרד החינוך מאשר פרוגרמה לבניית בית ספר או גן ילדים, לפי הפרוגרמה המתכנן מתחיל לתכנן. מה שנעשה פה שהוגשה תוכנית מה שנקרא "בלשון עממית "דרמושקה" שזה תכנון ראשוני של 6 כיתות לפני שאושרה הפרוגרמה. זה תוכנית שלא רצה לאף מקום.
ש: וזה ביצע לופנפלד ביחד עם ריגלר?
ת: יחד עם ריגלר כן.
ש: עכשיו תאמר לי אתה מתכוון לתוכנית הזו או שיש לך תוכנית נוספות לגבי בית הספר? יש שמה "גרמושקה" גדולה שהוצגה שמה, אני מציג לעד.
ת: ... כן זה התוכנית הזאתי, זה תוכנית של 6 כיתות תוספת לבית ספר טחסין.
ש: שמופיע שמו של לופנפלד כמתכנן?
ת: יחד ע