אורך חיים של גשר.

הנחיות לתכנון גשרים אני מאמין שאם תמצא מסמך סטנדרטי כלשהו הוא יהיה חלק מהספר הירוק של מע"צ. מעבר לזה אני לא יודע אם יש איפה לחפש, אולי רק במסמכי מכרזים ספציפיים.

לגבי שאלתך השנייה - אין מענה למקרים כאלו בתקנים ישראלים עדיין.

גם ההורים שלי תכננו אותי ל 120 שנה. אבל ככל הנראה, עקב תחזוקה לקויה זה, יסתיים בהרבה פחות

יש שיגידו שלתכנן משהו ל120 שנה זה כמו להעניק אחריות ל900 שנה. ערבון אישי שלי 
ברור שלהתחייבות כזו יש ערך מעבר ל"אחריות" הזו, הוא בא לידי ביטוי בהגשות הוכחה שנדרשות ממתכננים (והרבה פעמים: מקבלנים, שמפעילים את מתכנניהם בהתאם)

הספר הירוק הוא מסמך "פרטי" ולא מחייב מתוקף חוק. במסגרת חוזים ומפרטים קיימות הפניות לספר הירוק ואז הוא הופך מחייב מתוקף עסקי/משפטי (בדומה למפרט הכללי).
מכיוון שמע"צ היא המזמינה של בערך כל פרוייקט תחבורתי בארץ - לא סביר שייצא פרוייקט בלי הגדרת ספר המפרטים שלהם כמחייב.

תודה לירן

תודה אלי

אני לא מכיר את התקנים המתיחסים לגשרים (למרות שבצעירותי תכננתי כמה גשרים ואז השתמשנו בתקן שנקרא א.א.ש.אהו. או משהו כזה). אני גם לא חושב שהנושא נחקר בצורה מספקת ויש מקום להרבה עבודות מסטר ודוקטורטים

נושא אורך חיים תכנוני של מבנים מתחלק לשני חלקים כאשר חלק אחד מתיחס לבחירה של תקופת החיים המבוקשת. לאחר שנבחרת תקופת החיים מגיע החלק של מה נדרש על מנת להשיג תקופת חיים זאת. החלק הראשון קשור יותר בכלכלה ופחות בהנדסה. כאן נכנסים שיקולים של חשיבות המבנה, עלויות הקמה ותחזוקה, מצב פיתוח אזורי וכד'.

החלק השני הוא יותר הנדסי וכולל בחירת חמרי בניה בתלות במזג האויר באזור, קביעת חתכים מינימליים, עובי כסויי בטון , סוג הפלדה וטיפול מקדים בה וכיו"ב. גם בחישוב הקונסטרוקציה יש השפעה על משך החיים. למשל , ככל שמשך החיים ארוך יותר , הסכויי לפגוש רעידת אדמה חזקה או שיטפון ,גדול יותר מה שיצדיק מקדמי תכן גדולים יותר.

אני בטוח שלא עזרתי לך אבל אולי נתתי כוון

אלי שלום

למיטב ידיעתי אין תקן מחייב בישראל ו/או בעולם לגבי תכנון מבני בטון לשרות ארוך.

עם זאת, ישנם כלי עזר לתכנון כגון תכנת LIFE-365 שאפשר להוריד גרסאות חינמיות שלה.

רוב תוכנות העזר לחיזוי משך השרות של מבני בטון מתבססות על מודל שהציע TUUTTI בשנת 1982:
מודל "טוטי" מחלק את משך השרות של מבנה בטון מזויין לשניים:
משך הזמן עד תחילת קורוזיה של פלדת הזיון.
משך הזמן של התפתחות הקורוזיה עד סדיקת הבטון בגלל הלחץ הפנימי של הפלדה המתנפחת.

תרשים כללי של מודל "טוטי:

ניתן להאריך את משך השרות של בטון מזויין בדרכים רבות, אך חשוב להבין כי לכל דרך יש יתרונות וחסרונות:

העלאת צפיפות הבטון מאיטה את קצב חדירת כלורידים, קרבונציה וכדומה, אך מעלה גם את פריכות הבטון ורגישותו לסדיקת התכווצות בזמן האשפרה.

העלאת עובי הכיסוי של הבטון על פלדת הזיון גם היא מאריכה את משך הזמן הדרוש לכלורידים/קרבונציה להגיע את פלדת הזיון, אך גם היא מעלה את רגישות הבטון לסדיקת התכווצות בעת האשפרה.

סדקים ו/או חללים בבטון מהווים "גשרי קורוזיה" דרכם יכולה אווירה קורוזיבית לחדור במהירות אל הפלדה ולהתחיל את ההרס מבפנים, לעיתים מייד עם סיום היציקה.

מבלי להפחית בחשיבות בטון איכותי ביציקות, עובי כיסוי על פי המתוכנן, ציפוף ללא סגרגציות, הימנעות מסדיקת התכווצות, טיפול הולם בחוטי קשירה חלודים ועוד, הדרך היעילה להאריך משך שרות של מבני בטון היא להוסיף מעכבי קורוזיה נודדים בעת היציקה.

פרוייקטים מובילים בעולם ובארץ משתמשים במעכבי קורוזיה הן במבנים/גשרים חדשים והן בשיקום מבנים/גשרים קיימים.

להלן מודל "טוטי" עם מעכבי קורוזיה ובלעדיהם:

ברצוני להדגיש כי הזמן לתחילת הקורוזיה בנקודות העלולות להתפתח לכשל מוקדם (סדקים, סגרגציות, כיסוי אפסי ועוד) עלול ליהיות נמוך משמעותית מהמתוכנן (שבועות מהיציקה בלבד).
נהוג להניח כי ללא מעכבי קורוזיה, משך הזמן בין תחילת קורוזיה לסדיקה נראית לעין על פני השטח הוא 6-10 שנים

בהצלחה