אחד על אחד עם מהנדס העיר ירושלים - אינג' יואל אבן

ירושלים היא עיר מורכבת וגדולה, מה שהופך כל בעיה קטנה בערים אחרות לאתגר יוצא דופן בעיר הזו. לפני 20 שנה מנתה ירושלים כ-650,000 תושבים. היום היא כבר מונה כמיליון. כדי לסבר את האוזן, חיפה מונה כ-300,000 איש מה שאומר שבמהלך עשרים השנים שחלפו קלטה ירושלים מספר תושבים חדשים שיכול היה למלא עיר בסדר גודל של חיפה. אם עדיין לא התרשמתם אז הצפי הוא שב-2048 ירושלים כבר תמנה כ-1.5 מיליון תושבים, לאחר שיתווספו לה כחצי מיליון תושבים, מספר השווה למספר התושבים של תל אביב.

מול המספרים הגבוהים עומדת מורכבות הטרוגנית - כשליש מהתושבים חרדים, כשליש הם ערבים וכשליש אוכלוסיה כללית, כאשר כל קבוצת אוכלוסייה מחזיקה בצרכים משלה. לזה מתווספת השאיפה של ירושלים לשמירה על צביונה כדי לשמר את מעמדה ברמה הדתית, ההיסטורית, והלאומית כאחד מנכסי התיירות החשובים במדינה בפרט ובעולם בכלל.

גרף גידול האוכלוסייה בעיר (באדיבות עיריית ירושלים)

כדי להכיר מקרוב ולהבין טוב יותר את האתגרים בפניהם עומדת העיר ישבנו לשיחה עם מי שאמון על התיכנון של האופן בו יעבוד העתיד בעיר עמוסת משקל העבר.

אינג' יואל אבן, מהנדס העיר וראש מינהל תכנון ותשתיות של העיר ירושלים, הוא בוגר הטכניון, ועובד בתחום מעל 20 שנה. בתחילת דרכו שימש כמנהל פרויקטים בשוק הפרטי, המשיך כסמנכ"ל הנדסה בחברת דוד אקרשטיין ומאוחר יותר עבר למוריה, החברה לפיתוח ירושלים, שם שימש כמשנה למנכ״ל וראש מנהל ההנדסה של החברה, והתקדם עד לתפקיד מנכ״ל בפועל.

מהם האתגרים העומדים בפני מינהל התכנון והתשתיות של ירושלים, ובפניך כמהנדס עיר, בשנים הקרובות?

"מצד אחד אנחנו צריכים לתת מענה לגידול באוכלוסייה באמצעות הקמה של יחידות תעסוקה, דיור, תנועה ושירותים ציבוריים שיתאימו לגידול הזה. אם לא ניתן מענה יחידות הדיור יתייקרו ורמת החיים של התושבים תרד. מצד שני ירושלים זו ירושלים, עיר היסטורית, שנולדה לפני יותר מ-3000 שנה ויש לה צביון משמעותי של שימור ברמה העולמית. יש פה את העיר העתיקה עם כל חשיבותה לשלוש הדתות, ואת הזהות של כל השכונות שנבנו אחרי 48' שצריך לשמור, וגם שכונות ותיקות שנבנו בשנות ה-50', 60' וה-70' שמחייבות התחדשות עירונית ונמצאות במצב ירוד מאוד."

יואל אבן: המשימה - התחדשות עירונית בהיקפים שלא נראו (צילום: שרון גבאי)

יואל מדגיש שבנוסף על תנופת הפיתוח האופפת את העיר בשנים אלו, הוא רואה חשיבות גדולה גם לשמירה על נקודות מבט חשובות בעיר, כדוגמת קו הרכס המזרחי של העיר, ועוד מקומות ששומרות על נראות העיר, ועל סימני ההיכר שלה. 

"אני יודע לשמור על החזיתות של מוסררה ועל הגגות האדומים של האזורים השימוריים של ירושלים ועל המונמטים שלה כגון, כנסיית אטור, אוגוסטה ויקטוריה ועוד, שאנו לא רוצים לבנות מגדל לידן, אבל בכניסה לעיר ובמקומות נוספים ניתן לבנות גם 30 ו-40 קומות ואף יותר, ככל שהדבר יחזק את העיר ולא יפגע בשימורה."

קו הרכס המזרחי של העיר נחשב היסטורי (צילום: יואל אבן)

אתה נתקל בהתנגדות להתחדשות עירונית בעיר?

"רבים טוענים שפינוי בינוי זה דבר קשה. אם מחר בבוקר אצלי בבניין הייתה התחדשות עירונית זה אומר שאם אני לא אוהב את זה אני פוגע בילדים שלנו. ישראל הולכת להכפלת אוכלוסייה. אם לא נייצר כלים משמעותיים להתמודדות עם גידול האוכלוסין לילדים שלנו יהיה קשה לקנות דירה ועבור הנכדים שלנו זו כבר תהיה משימה בלתי אפשרית." 

יואל אבן יכול להתגאות בכך שבשנת 2021 היקף התחלות הבנייה בירושלים עמד על 5400, קרוב לפי שניים משנים קודמות, ובשנה שעברה מספר התחלות הבנייה זינק ל-7400 ובכך כמעט שילש את המספרים מהשנים הקודמות, מקום ראשון בארץ. 

אז איך מבצעים משימות בהיקף כל כך גדול באופן כמעט כירורגי?

"הצוות שלנו כולל כ-500 עובדים בשבעה אגפים. אני חולש על כל עולם הבנייה משלב הרעיון ועד טופס 4 וכולל היבטים של איכות סביבה, השבחה, נגישות, מבנים מסוכנים, תנועה, תשתיות ועוד ועוד."

איך מתמודדים עם הצפי לגידול בעולמות האחרים?

"בעולם התשתיות, לפני חודש עשינו כנס גדול לכל חברות התשתית ואפילו לרמת בתי החולים וקופות החולים בעיר. אני והצוות הצגנו את הפיתוח של העיר בתחום התקשורת החשמל והאנרגיה, בתחום החשמל, המים, הביוב, הניקוז – עשינו שולחנות עגולים בשביל למצוא פתרונות לכל הפיתוח ובעצם התחלנו תהליך ארוך של קיום שולחנות עגולים רחבים כדי לטפל בנושא לאורך זמן.

הקמנו מנגנון של פרויקטור שכונתי. מנהל פרויקט שאוצר תחתיו סט יועצים ויודע לייצר תכנית עבודה בטווח זמן של 15-20 שנה קדימה ומייצר קו מקביל של תשתיות ציבוריות שיכולות לתמוך בגידול של יחידות הדיור הצפוי באותה שכונה.

אנחנו מקיימים היום שולחנות עגולים בכל תחומי החיים של התושבים (תנועה ותחבורה, הליכתיות, תשתיות ציבוריות בנויות ועוד), וכל שולחן כזה אמור לתת מענה בתחומו. תחת כל זה אנחנו גם מנהלים ברמה יומיומית ועוברים על האיכות של מה שאנחנו עושים. יש לנו שיתופי פעולה עם מספר רב של עיריות כשהמטרה שלנו לדעת איך מתמודדים עם תחזוקה של מגדלים וחשובה לנו מאוד גם הבנייה הירוקה. ירושלים מוקפת ביערות מאוד משמעותיים, עטופה ברקמה מאוד ירוקה ולכן מדיניות הבנייה היא איך שומרים על הבנייה הירוקה ובגלל זה מייצרים בינוי אינטנסיבי והתחדשות בתוך הרקמה העירונית. גם זה חלק מהזהות והשימור של העיר כמו גם בנייה מרקמית בעיר ההיסטורית אל מול המגדלים באזורים החדשים. ניהול עולם הפרויקטורים השכונתיים זה חלק ממהותו של אגף הפיתוח שהקמתי שמיועד לבחון את הסוגיות בראייה ארוכת טווח."

רובע העסקים בכניסה לעיר (הדמייה באדיבות עיריית ירושלים)

מתחם בנייני האומה (הדמייה באדיבות עיריית ירושלים)

עירוב שימושים בתלפיות (הדמייה באדיבות עיריית ירושלים)

מתחם מידטאון (הדמיה: משרד DBLK אדריכלים)

איך מתמודדים עם גידול האוכלוסייה הצפוי ברמה התעבורתית?

"ירושלים היא העיר הראשונה בישראל שתייצר רשת מסילתית אמיתית של רכבת קלה. הקו האדום כבר פעיל ויוארך עד סוף השנה להדסה ונווה יעקב, הקו הירוק והכחול בביצוע, ויושלמו במספר איטרציות עד שנת 2030, אז המסילות יתפרשו על פני כ-75 ק״מ של רשת מסיליתית. זה יכלול סדרה של מדרגות ומסועים כדי להתאים את הטופוגרפיה של העיר לרשת הסעת ההמונים. כנ"ל לגבי רשת שבילי אופניים. חשוב לנו גם לשמר את הנגישות לפארק הספורט וקניון ירושלים במלחה. זה מכלול שלם של תנועה שמתחבר לכל העולמות – הדיור, התעסוקה, השירותים הציבוריים והתרבות."

75 ק"מ של רשת מסילתית (מפה באדיבות עיריית ירושלים)

תכנית אב לשבילי אופניים (באדיבות עיריית ירושלים)

מערכת מסועים ומעליות להולכי רגל ונוסעי הרכבת הקלה (הדמייה באדיבות עיריית ירושלים)

ירושלים ויואל אבן עומדים בשנים הקרובות בפני אתגרים מורכבים ופרויקטים גדולים. צמיחה מאסיבית מתוכננת במתחם בנייני האומה, פרויקט שכלל הרמה של מבנים היסטוריים באוויר בפרויקט עץ החיים (שזכה כאן לסקירה), מתחם ביקור חולים שיזכה גם הוא לשילוב של התחדשות ושימור, רובע עסקים בכניסה לעיר, עירוב שימושים בתלפיות, ופרויקט מידטאון.  

בנוסף גובשה תכנית אב לנתיבי הליכה הכוללת התאמה של הטופוגרפיה העירונית לנתיבי ותחנות רשת הרכבת הקלה הכוללת מסועים ומעליות, מתוכננת הכשרת פארקים עירוניים נגישים ורב גילאיים, גובשה תכנית טבע עירוני, מתוכנן פארק העברית בסמיכות לאוניברסיטה ועוד.

נותר לקוות שהביצוע יעמוד בציפיות וירושלים תצליח לעמוד בדרישות המצופות מעיר בירה פעילה ותצעד אל העתיד בביטחה.

הרמת מבנים היסטוריים בפרויקט עץ החיים (צילום: בועז לוי)

פרויקט עץ החיים (הדמיות ואדריכלות: PEI COB&PARTNERS ARCHITECTS LLP ו"ברעלי לויצקי כסיף")

מתחם ביה"ח ביקור חולים (הדמייה: ירון קופרשטוק אדריכלים)