תקרא בחדשות על מה שקרה עכשיו בהר הרצל. ואז תתחיל להבין למה

אין הרבה מהנדסים ששורדים בתחום.

האחריות קשה. הדברים נבנים זמנית. ואין שום דרך לוודא. שלא

יהיו במקום אירוע בעל אופי אחר ממה שחישבת.

בכל מקרה. יש כאלו שכן לוקחים אחריות. אבל התחום בהחלט עדיין

מהווה סיכון.

למיטב זכרוני. אף שאינני מהנדס. לוקחים בבמות עומס פעיל של

1000 ק"ג למ"ר.

בכל מקרה. היו שם רוחות מטורפות. ולכן עמודי התאורה שהוקמו

נפלו. וכתוצאה מכך התמוטט שם הבמה.

בכל מקרה. הנושא ייחקר ובקרוב נדע מה בדיוק היה הכשל.

רק חבל שחיילת נהרגה מזה. ויש 12 פצועים.

חשוב לזכור דבר אחד

בכל אופן המהנדס אשם

למרות שהוא תכנן תכנון נכון יש כאילו שיכולים להעמיס עוד ועוד תאורה

בטוח שנלקחו רוחות בחשבון אי אפשר להגיד שלא

צריך לראות מה לגבי התקנת הקונס'

אני מניח שבעוד כמה ימים יהיה תחקיר מעמיק

תקשיב יש הרוגים תהיה חקירה ויהיו גם כתבי אישום

אתה תראה

עכשיו לגבי הנדסה במות וכל הנושא

לוקחים את כל המקדמים האפשריים, רוחות,סופות גשמים,

אם אתה שואל אותי בתור בנאדם מתחיל בעבודה או בתור הנדסאי צעיר שלי כמובן אין אישור לתכנן במות אך להיות מפקח כן יכול ההייתי מציע לכל מהנדס להתחשב בכל דבר אפשרי

ואם על הבמה יש יעוד לציוד של 20 טון אז ההייתי מציע לתכנן את הבמה ל 350 טון נכון שזה לא שיגרתי ולא לויילי ולא מקצועי ומקדם הוא לא ניראה אבל זה על מנת למנוע תאונות וכדי למנוע תאונות משלמים גם יקר וגם מביאים אנשים יקרים שיודעים את המלאכה

דבר שני אני יכול להגיד לך מלב אל לב שהגשר של התאורה היה צריך לקחת בחשבון גם רוחות גם ציוד תאורה רב וגם משקלים שונים שלא התחשבו בהם ויכולים להופיע ולצוץ ביום בהיר

מהנדס אף פעם לא מתנער מהאחריות שלו אתה מבין אותי גם אם הוא תכנן לטוב ולרע אין קשר קודם כל אחריות הינה שלו 10 אחוז 90 אחוז 50 אחוז יש לו גם אחריות

החוק אומר את זה שאי ידיעת החוק אינה פותרת אתה מהנדס! עשית תכנון ? כן או לא כן נכון לאחר התכנון שביצעת היית צריך לפקח גם על הנהלים ולראות שהכל בסדר השקבלן לא טעה את שיטת הפלקל הכרת נכון אתה יודע כמה בתים כאלה בנו איתה תחשב בראש כמה מליונים של מטר מרובע מתוך כל שטח המדינה נבנו איתה סופו של דבר גם השיטה הזו  נמצאה שלא הכי כשרה לאחר שבנו איתה ידעו עליה ולאחר שעוד ועוד אנשים השתמשו איתה

פנחס

הרשה לי לתקן אותך.

תקרות פלקל רבות קרסו אבל אתה שמעת רק על  מקרה אחד.

אני אישית נכחתי בקריסה של תקרת פלקל בפתח תקוה ואף הכנתי חוות דעת מקצועית.

במקרה זה נהרג פועל. אלי רון טען שהאשם הוא הקבלן והקריסה היא בגלל טפסות לא תקניות. אני הוכחתי שהאשם הוא ברצפת הפלקל וחוות הדעת שלי זיכתה את הקבלן

נכון שהשיטה היתה תלויה באיכות הביצוע ובמשך הזמן שבין יציקת שכבה תחתונה לבין משך הנחת הפחים.

שיטת פלקל לא היתה תקנית ומשום כך אסור היה לבצע אותה.

שיטה שיותר מידי תלויה באיכות הביצוע אינה שיטה טובה ואסור שתהיה תקנית

arie wrote:

פנחס

הרשה לי לתקן אותך.

תקרות פלקל רבות קרסו אבל אתה שמעת רק על  מקרה אחד.

אני אישית נכחתי בקריסה של תקרת פלקל בפתח תקוה ואף הכנתי חוות דעת מקצועית.

במקרה זה נהרג פועל. אלי רון טען שהאשם הוא הקבלן והקריסה היא בגלל טפסות לא תקניות. אני הוכחתי שהאשם הוא ברצפת הפלקל וחוות הדעת שלי זיכתה את הקבלן

נכון שהשיטה היתה תלויה באיכות הביצוע ובמשך הזמן שבין יציקת שכבה תחתונה לבין משך הנחת הפחים.

שיטת פלקל לא היתה תקנית ומשום כך אסור היה לבצע אותה.

אריה שלום

אעריך הרחבה של הפיסקה שכתבת "השיטה.....ובמשך הזמן בין יציקת שכבה תחתונה לבין משך הנחת הפחים"

אפשר גם במסר או למייל:
haggai@glimmer,co.il

תודה

פה באתר קישור

http://www.civileng.co.il/Default.aspx?
cp=335&artPage=1&art=193&da=False&dt=False CivilEng2012-4-19 20:2:12

overdesign זה משהו שקורה רק באגדות,

הרבה עבודה לא יהיה למהנדס שטוען שצריך ביסוס של קוביית קוב

בטון לעמוד תמרור בעיר כי יכול להיות שיפגע בו הוריקן

(בהסתברות של אחד למפץ הגדול)

בסופו של דבר, אין עדיין הסרטה של גשר התאורה שקרס בהר

הרצל,

רק עדויות.

ממה שאני מכיר קצת את מערכות התאורה, הכל מודולרי מתחבר עם

ברגים ולקוח מקטלוגים, שמישהו אשכרה חישב.

הזכירו פה עומס רוח מחזורי, לדעתי המבנה של גשר התאורה,

שהוא עצום, מפתחים של 30-40 מ' בגובה של 15 מ',

זה מבנה בעל תדירות עצמית גבוהה וקשיחות נמוכה, הוא מבנה

רגיש מאד ומצוי בסכנת רזוננס בקונפיגורציה כזאת.

מבחינה סטטית, החיבור בראש העמוד לקורות (גשרי התאורה) הוא

רחוק מלהיות ריתום אמיתי,

כן, אפשר לפתח שם איזשהו צמד כוחות, אבל גם אם נניח שהיה שם

ריתום מלא,

והתקיימה מסגרת מרחבית (מסגרות מישוריות ניצבות) משמע

יספיקו תנאי סמך של סמך קבוע בבסיס העמוד.

אבל, ופה קבור הכלב לדעתי, לא באמת היה ריתום בראש העמוד,

נדרש ביסוס מסיבי יותר על מנת שאותה מסגרת מרחבית תחזיק

מעמד.

באחד הראיונות לתקשורת, אמר אחד העדים שהם (חברת הבמות)

השעינה את העמודים כנגד איזשהן קוביות שאפילו לא נראות

מסיביות.

בסיכומו של דבר, כמו כל הכשלים, לדעתי מדובר בשילוב של

גורמים,

עומס רוח על מבנה דק וגבוה בשילוב עם ביסוס לקוי גרמו לכשל

של המבנה,

או בגלל התרוממות של אחד הצדדים או בגלל רעידות בעמודים עקב

מצב של רזוננס וכשל בראשי העמודים

בצילומים של מה שנשאר מגשר התאורה לא נשאר דבר עומד,

אז כנראה שהביסוס הלקוי תרם חלק גדול יותר בכישלון המבנה.

עכשיו, אני מבין למה מספרים לנו שרשם המהנדסים תמיד שואל

בוגרים טריים, "לאן עוברים העומסים?"

*אם יש למישהו מידע אחר אשמח לשמוע eugenen2012-4-19 21:56:12

ל- eugenen
על פי התקשורת, הכשל החל כשנקרע כבל.

כלומר - המסבכים היו מעוגנים באמצעות כבלים ולא עמדו כמבנה עצמאי.
הכשל לכאורה לא היה בביסוס אלא כנראה באחת משתי הנקודות:
- חישוב העומס על הכבלים (כולל רזוננס ורוח פרצים ופנסים ועוד)
- איכות/תחזוקת הכבל שהתנתק (נקרע בעומס נמוך מזה שהיה מתוכנן לו)

"הכבל נקרע בעומס נמוך מזה שהיה מתוכנן"

אז עכשיו יש עוד כמה אשמים : יצרן הכבל , משווק הכבל, ...

מזמן כבר לא שמעתי שטות כזאת. איך אפשר לדעת איזה עומס פעל על הכבל כאשר הוא נקרע?

(בהנחה שאכן היה שם כבל שנקרע)

לא סביר שהיה מחובר לכבל מכשיר מדידה שמדד את הכוח ורשם אותו

אאודי4

מהניסוחים שלך לא הצלחתי להבין אם אתה גוער בי או שאתה נוזף בי או אולי מגנה אותי

לדעתי אין מניעה לקחת חלק מהכבל באיזור בו אין קרע ולבצע בו ניסוי מתיחה.

לסיכום. אני רוצה להעלות דיון.

האם חוקרי משטרה יכולים /יש להם את הכלים לבדוק את כל הדברים

הללו. או שמהנדסים מטעם משרד העבודה ???

לפי ההתנהלות של המשטרה עד כה. נראה שאין להם מושג ירוק בכל

הדברים הללו

(מיצג מרשיע שהם הציגו, תוכנית עם חתימה של המהנדס. אם זה

הרמה של החקירה, למצוא עדויות סותרות. ולא לחקור מה באמת קרה.

אז מי כן יחקור את זה ? )

אתה מכיר מהנדס עיר אחד שיכול להרשות לעצמו לרדת לרוזלוציה של

חישובים סטטים ???

שנית. האם בהקמת במות לאירועים כאלו. העירייה מאשרת את

הקונסטרוקציה ? או מאשרת קיום האירוע על כל תכולתו.

שלישית. האם הקמת הקונסטרוקציה הינו חלק ממסמכי המכרז. או שגם

התכנון הופקד אצל הקבלן שזוכה בעבודה ?

בכל מקרה. אלו שאלות שכואב הלב שהם נשאלים רק אחרי שישנם

נפגעים.

לפנחס, אריה, אודי ושאר הגולשים

למשטרה, למשרד העבודה, לבתי המשפט, ולקבלנים יש את "הכלים לרכוש את הכלים" הדרושים לכל דבר ועניין.

בעברית - לכולם יש את האפשרות להעסיק מומחים.

נקודת המפתח היא הטלת או לקיחת האחריות על כשל (להצלחה אבות רבים, הכישלון הוא יתום):

התפוקה של המשטרה היא כתבי אישום ורצוי גם האשמות.
חוקרי המשטרה אינם צריכים ליהיות מומחים בכל תחום, מספיק שיעלו חשד סביר ויגישו כתב אישום לבית המשפט.
שופט בית המשפט אינו מומחה בכל תחום, לכן הוא ממנה מומחה מטעמו, ומפציר במשטרה ובנאשמים להגיע לעסקת טיעון.
עסקת טיעון מאפשרת לכל המעורבים לצאת בנזק מופחת:
המשטרה הוסיפה סעיף חיובי לסטטיסטיקה השנתית של האשמה והרשעה.
הנאשמים יצאו באשמה קטנה, לרוב ללא קלון או מאסר.
המקרה הבא הוא רק עניין של זמן........

ללא עסקת טיעון, מייד עם מינוי מומחה מטעם בית המשפט, שוכרים כל הנאשמים מומחים בלתי תלויים מטעמם, וגם המשטרה שוכרת מומחה מטעמה.
כל מומחה נותן חוות דעת אמיתית המדגישה את האחריות המוקטנת לאסון של שולחיו, ואת האחריות המוגדלת של הנאשמים האחרים.
הדיון בבית המשפט מתארך על פני שנים ותוצאתו תלוי בעיקר ביכולת הכספית של הנאשמים (לקחת עורכי דין מהשורה הראשונה)

אתמול הייתי בטכס הענקת אותות הצטיינות לחיילים (לא חשוב היכן)
מול הבמה סודרו כ- 1000 כסאות מתחת רשתות צל ענקיות.
רשתות הצל נתמכו עלידי כ- 20 מוטות ברזל בגובה כ- 8 מטר, ונמתחו לצדדים על ידי חבלים שנקשרו לכל הבה ליד (עצים, עמודי גדרות, יתדות מאולתרות, בולדרים, וכדומה).
חבלים שהיו צריכים הארכה לצורך הקשירה ליתד מרוחק הוארכו בצורה מאולתרת בחבלים מסוג ועובי משתנה.
למותר לציין שגם רשתות הצל היו בלויות, בעיקר בקצוות הקשירה ונקודות התמיכה, מתוקנות מספר פעמים לאורך קרעים בהן.
אם חלילה היה נקרע חבל או קטע רשת, היתה מתחילה פעולת שרשרת וכל הרשתות והעמודים היו נופלים.
אם חלילה היה נופל קצה עמוד על ראש של מישהו, המישהו היה מת.
מי אחראי על הקמת רשת צל?
הרס"ר?
עובד הרס"ר?
מהנדס היחידה? (אין כזה)
חיל הנדסה?