במקום להתקדם: בישראל ממשיכים לבנות בלוק אחר בלוק

אחרי אין ספור דיבורים והצהרת כוונות, הממשלה אישרה בימים האחרונים תוכנית כוללת לתיעוש הבנייה בארץ. התוכנית מבוססת על עבודה מקיפה שנעשתה במשרד השיכון ובמשרד הכלכלה, והיא נועדה לעודד קבלנים לבנות בשיטות בנייה מתועשות יותר ועל ידי כך להגדיל את פריון העבודה, לשפר את איכות הבנייה וגם למסור בסופו של דבר מוצר טוב יותר. מטרה נוספת במעבר לתיעוש היא לקצר את משך הבנייה. על פי נתוני הלמ"ס, ב-2014 נדרשו 21.1 חודשים לבניית בניין מגורים (לא כולל התכנון והזמן לקבלת היתר, שמאריכים את התקופה בשנים), עלייה לעומת 19.9 חודשים ב-2011. בארה"ב, לעומת זאת, עומד משך הבנייה של בניין על 11.7 חודשים בלבד (וגם הזמן לקבלת ההיתר קצר בהרבה). פרופ' יחיאל רוזנפלד מהמכון הלאומי לחקר הבנייה מצא כי לבניית מ"ר בבנייה קונבנציונלית נדרשות 27 שעות עבודה, ואילו בבנייה מתועשת דרושות 20 שעות בלבד.

במשך שנים היו עובדי הבניין בישראל כוח עבודה זול וזמין, שדחק החוצה מחשבות על תיעוש. למה לבנות מפעלים ולייצר קירות מוכנים במפעל, כשאפשר להביא עשרות אלפי פועלים פלסטינים ועשרות אלפי עובדים זרים זולים מעבר לים? אלא שהירידה החדה במספר אישורי הכניסה - הן של הפועלים מעבר לקו הירוק והן של הפועלים מעבר לים (ובמקביל עלייה חדה בשכרם של אלה שנשארו), ובמקביל הירידה במספר הישראלים שמוכנים לעבוד על הפיגומים, מאלצת את ענף הנדל"ן באיחור לא מבוטל לתעש גם את ענף הנדל"ן.

שיטת הגזרים

התוכנית פועלת בשיטת הגזרים, ומציעה מענק הן לקבלנים שיבנו בשיטות מתועשות והן לקבלן שיחליט לרכוש אמצעי בנייה מתועשים. במחקר שנערך על ידי משרד השיכון במארס 2016 נמצא כי "שימוש בציוד בנייה משוכלל למוצרי חרושת המיוצרים מחוץ לאתר הבנייה, יביא לתועלות שונות, בהן ירידה בעלויות הבנייה, העלאת איכות ובטיחות הבנייה, קיצור משך זמן הביצוע ומשך זמן ההכשרה, תוך חיסכון בתשומות הנדרשות והעלאת איכות היציקות והגימורים". אולם המחקר מצא גם, כי העלויות הגבוהות הכרוכות ברכישה ובתחזוקה של ציוד בנייה מתועשת מרתיעות קבלנים רבים מביצוע המעבר לבנייה מתועשת, הכוללת מגוון רחב של שימושים בטכנולוגיות מתקדמות.

המסלולים החדשים שמעמידה הרשות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה מיועדים לקבלני הביצוע להקמת בנייני מגורים בני שלוש עד תשע קומות והם תומכים גם ברכש ציוד, ובכך מסייעים לקבלנים לבנות מבני מגורים בשיטות בנייה מתועשות. "תוכנית זו מצטרפת למגוון פעילויות שעיקרן להגדיל את היצע הדירות בשוק, לקצר את זמני הביצוע ולהוזיל את רכישת הדירות באופן משמעותי, זהו צעד נוסף להתמודדות כלל ממשלתית בנושא הדיור", כך מנהל הרשות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה במשרד הכלכלה והתעשייה נחום איצקוביץ.

אחד החסמים בפני תיעוש הבנייה הוא המחסור בכח אדם מיומן הן בעבודות השלד, הן במנהלי עבודה והן במפעילי עגורני צריח. כדי להתמודד עם המחסור מתכוונים במשרד השיכון להקים מכון למקצועות הבנייה, שיוסיף 500 מפעילי עגורנים, 3,500 פועלים ו-2,500 מנהלי עבודה. לדברי נתנאל לפידות ממשרד השיכון, "אנחנו מעוניינים להיכנס למעגל הכשרה לאותם אזורים וקהלי יעד שמוכשרים באקדמיה ולא פועלים מכוח הסדרה. נצא לפיילוט עם משרד החינוך מספטמבר הקרוב, 40 תיכונים עם מסלול אדריכלות, בו טכנאי התיעוש יהיה כבר בפנים. באקדמיה רוצים להכניס תכנים בכל המקצועות הקשורים לענף".

על פי העבודה שנעשתה בעבור משרד השיכון וסקר אתרי בנייה שנערך על ידי חברת פז כלכלה והנדסה, נמצא שבעוד הבנייה הגבוה בישראל מתאפיינת בבנייה מתועשת כבר היום, בניינים נמוכים יותר של שלוש עד תשע קומות כמעט ולא עושים שימוש בבנייה מתועשת. על פי הממצאים, בנייני מגורים של 10 קומות ומעלה נבנים בשיטות מתועשות בהיקף של קרוב ל-100%, אולם בבנייה מרקמית של שלוש עד שש קומות רק 35% מהבנייה מתועשת, ובבניינים בני שבע עד תשע קומות רק 56% מהבנייה מתועשת. עוד נמצא במסגרת המחקר שרמת פריון העבודה בענף נמוכה בהשוואה בינלאומית, עד כמה נמוכה? בכ-70% מממוצע הפריון במדינות ה-OECD.

לא רק מענקים

אבל מענקים בלבד אינם מספיקים. העבודה שנעשתה עבור משרד השיכון מתייחסת גם לשלבים המוקדמים של התכנון, כמו הדרישות בתב"ע (תוכנית בניין עיר), רכישת הקרקע, תכנון אדריכלי, רישוי והמכרז הקבלני. בכל אחד מהסעיפים הללו ניתן להשפיע על קידום בנייה מתועשת. בעקבות זאת, אחת ההמלצות דיברה על הגברת המודעות של אנשי התכנון. איך עושים את זה? הרעיון הוא להתחיל מוקדם, ולשלב מערכי לימוד הנוגעים לבנייה מתועשת כבר בתוכנית הלימודים במוסדות האקדמיים. במקביל דובר על הגברת המודעות גם על ידי קיום כנסים והשתלמויות לבעלי מקצוע. מעניין לציין שבשלב גיבוש התוכנית עלתה מחשבה לחייב הכנסת סעיפים הנוגעים לתיעוש לתב"עות, אך מהר מאוד הבינו שהדבר לא יסייע ורק יקפיא את הליכי הבנייה.

מי זכאי ומה התנאים

 

בשל התקציב היחסית נמוך המיועד לתמריצים, 40 מיליון שקל בשנה לעידוד הבנייה ו-12 מיליון שקל בשנה לרכישת ציוד, קבלת המענקים תהיה על בסיס כל הקודם זוכה. אולם במשרד הבינוי והשיכון ביקשו להדגיש כי מדובר בפיילוט ובאם יהיה ביקוש, התקציבים הללו צפויים לעלות. 

 

מי שיכול להגיש בקשה לקבלת המענק הם קבלנים רשומים בלבד, בסיווג ג'1 עד ג'5, בתנאי שהם המבצעים בפועל של עבודות בניית השלד למגורים בשיטות תיעוש הבנייה ורכיבי התיעוש. עוד תנאי קובע שמדובר בבנייה רוויה של בניינים בני שלוש עד תשע קומות בלבד, לא כולל קומת החניון (בניינים גבוהים יותר ממילא בונים בשיטות מתועשות). מי שעומד בתנאים הללו יוכל להגיש בקשה למשרד הכלכלה, החל מעכשיו ועד 28 לספטמבר 2017, או עד גמר התקציב המוקצה למטרה זו. המענק מתייחס לסכום של עד 20 אלף שקל ליחידת דיור שתיבנה בשיטה מתועשת, עם מגבלה של עד 150 דירות בפרויקט אחד - 3 מיליון שקל לפרויקט (ראו מסגרת).

תוכנית התמרוץ מתייחסת גם לקבלת מענק לרכישת ציוד לבנייה מתועשת, עד גובה של 500 אלף שקל לקבלן. המענק יינתן לקבלנים מבצעים בלבד שיעשו שימוש בציוד והוא כולל גם את הרכישה וגם את ההדרכה עבור הפעלתו. ומה צריך קבלן לעשות כדי לקבל את המענק? ראשית, המסלול מיועד לקבלנים בסיווג ג'1 עד ג'4, המבצעים בפועל את עבודות הבנייה, כולן או חלקן, ומעוניינים לרכוש עבור אותה עבודת בנייה ציוד בנייה מתועשת חדש. גם כאן מדובר רק בפרויקטים לבנייה רוויה של בין שלוש לתשע קומות. מבקש הסיוע מתחייב לרכוש את ציוד הבנייה המתועשת החדש העומד בבסיס בקשתו ולסיים את עבודות הבנייה עבורן נרכש הציוד בתקופת הביצוע.

גם במקרה הזה מדובר בתקציב מוגבל ולכן כל הקודם זוכה. את הבקשות להגשת הסיוע ברכישת הציוד יוכלו קבלנים להתחיל ולהגיש בשבועות הקרובים ועד סוף ספטמבר 2017, או עד שהתקציב המוקצה למטרה זו, 12 מיליון שקל, יאזל.

הסטיגמה של הבנייה הטרומית: הקבלנים יצטרכו להתגבר

בנייה מתועשת בישראל מתחברת בתודעת הצרכנים באופן אינסטינקטיבי לבנייה טרומית, ולא בהקשרים חיוביים. הישראלים זוכרים לרעה את הבנייה הטרומית שבה נעשה שימוש נרחב בשכונים שנבנו בישראל לפני כמה עשורים, בנייה שאיננה אהודה בלשון המעטה. אנשים שמחפשים היום דירות בשוק היד שנייה ונתקלים בבנייה טרומית בורחים ממנה בדרך כלל כמו מאש, וניתן לא פעם לראות את הדבר מתבטא גם במחיר.

למרות שהשיטות היום אינן השיטות של פעם, לא מן הנמנע שזוג צעיר שיגיע למשרד המכירות של פרויקט חדש שנבנה בצורה מתועשת, וישמע את המילה טרומי, יירתע. קבלני הביצוע והיזמים שיבחרו לעשות שימוש בשיטה יצטרכו לנסות ולהפיג את החששות של הקונים.

גם איצקוביץ ממשרד הכלכלה מודע לסטיגמה השלילית של הבנייה הטרומית, ולכן הוא מדגיש שלא מדובר באותן שיטות: "כל השיטות שנכללות בתוכנית הן שיטות קיימות ומוכחות, הן מוכרות מעט בארץ אבל נעשה בהן שימוש נרחב מאוד בעולם. אני יודע בוודאות שיש הבדל גדול בין השיטות החדשות לשיטות הבנייה הטרומית הישנות. זו בנייה מתועשת, ולא בניה טרומית שהיתה בעבר. אולי תהיה בעיה של סטיגמה, אבל ימים יגידו. אנשים צריכים להבין שהיום הבנייה במגדלים, גם במגדלי היוקרה, היא כבר מתועשת. זה רחוק ממה שהיה פעם".

שלושה מסלולי מענקים

במשרד הכלכלה ובמשרד השיכון קבעו שלושה מסלולי תיעוש שונים שמתייחסים בין היתר לסיווג הקבלני של מבקש המענק.

המסלול הראשון, מסלול תיעוש בסיסי, מתייחס רק לקבלנים בסיווג ג'1 עד ג'3. במסלול זה מבקש הסיוע חייב לבנות יותר מ-80% משלד הבניין באחת או יותר משיטות תיעוש הבנייה הבאות: בנייה טרומית, שימוש בתבניות מתועשות (מודולריות או אבודות), פלדה דקת דופן ופלדה. במסלול זה, הסיוע שיוענק עומד על עשרת אלפים שקל ליח"ד, אך לא יותר מ-1.5 מיליון שקל סך הכל.

המסלול השני, תיעוש חלקי, מיועד לקבלנים בסיווג ג'1 עד ג'3 וגם לקבלנים בסיווג ג'4. מסלול זה מרחיב את הדרישות וקובע כי מבקש הסיוע חייב לבנות יותר 80% משלד הבניין באחת או יותר משיטות תיעוש הבנייה הבאות: בנייה טרומית, שימוש עיקרי בתבניות מתועשות (מודולריות או אבודות), פלדה דקת דופן ופלדה. בנוסף, על מבקש הסיוע לבחור לצורך הבנייה לפחות שלושה רכיבי תיעוש נוספים מבין אלו: מהלכי מדרגות טרומיים; חדרים רטובים מתועשים במפעל; ביצוע מחיצות פנים מפאנלים שיוצרו במפעל בגודל של יותר מ-2 מ"ר (לרבות קירות גבס); שימוש בעגורן צריח שגילו עד 10 שנים העומד בדרישות תקן ישראלי 5902; שכירת מעליות בנייה העומדות בדרישות תקן ישראלי 12159; שימוש ב-BIM; ריצוף דירתי על מדה (ולא על חול); שלד מבוסס יחידות נפחיות מודולריות (מכולות); חיפוי חזיתות המבנה בחיפוי בתלייה יבשה/ שימוש בקירות מסך/ שימוש בפאנלים מתועשים המיוצרים במפעל; שימוש עיקרי בתקרות טרומיות/ קרומים טרומים (שיוצרו במפעל שעיקר פעילותו ייצור רכיבים טרומיים). במסלול זה, הסיוע לו יהיה זכאי הקבלן שיעמוד בדרישות יעמוד על 15 אלף שקל ליחידת דיור אך לא יותר מ-2.25 מיליון שקל סך הכל.

המסלול השלישי והרחב ביותר, מסלול של תיעוש מלא, מיועד גם לקבלנים בסיווג ג'5 אך גם לשאר הסיווגים, ובמסגרתו יצטרך הקבלן לעמוד בתנאים האמורים במסלולים הקודמים עם כמה שינויים. ראשית, על מבקש הסיוע יהיה לבחור בחמישה רכיבי בנייה מתועשת (במקום שלושה במסלול הקודם) על פי הרשימה המפורטת במסלול התיעוש החלקי. במסלול זה, הסיוע יוכל להגיע למקסימום האפשרי ולעמוד על 20 אלף שקל לכל יחידת דיור, אך לא יותר מ-3 מיליון שקל סה"כ לפרויקט. בניגוד למסלולים הקודמים, מסלול זה גם מתייחס לגמר עבודות הפנים.

לכתבה המלאה, לחץ כאן

הוסף תגובה

Plain text

  • No HTML tags allowed.
  • כתובות דפי אינטרנט וכתובות דוא"ל הופכות אוטומטית לקישורים.
  • מעבר שורות ופסקאות מתבצע אוטומטית.