הלינק שצרפת זה מטעם המגלוונים. ממה שקראתי בדף הזה , צפוי האבץ על המוט יכול ליצור ריאקציה עם הבטון הטרי שתשחרר בועות של גאז מימן שעלולות להחליש את ההידבקות
על מנת למנוע זאת צריך המגלוון להוסיף חמרים מסוימים בתהליך הגלוון או חברת הבטון צריכה לוודא הוספת חומרים מסוימים לצמנט
גם תוצאות המופיעות בגרף לא כל כך ברורות לי. על פי מה שנראה מרבית הדגימות המגולוונות מציגות מידת החלקה גדולה יותר לעומת ברזל רגיל במאמץ הידבקות זהה, דבר שמצביע לדעתי דוקא על תוצאה הפוכה .
מטרת הגילוון היא "להקריב" את הגילוון, שרגישותו לחלודה גבוהה יותר (ברוב התנאים הסביבתיים) מאשר פלדת הפחמן הרגילה.
כאשר שכבת הגילוון מחלידה, היא הופכת לתחמוצת אבץ בעלת תכונות מכניות נמוכות מאוד. בכך היא מחלישה את ההדבקה בטון-זיון בטווח הבינוני-ארוך.
כמו כן, כאשר שכבת הגילוון "נגמרת", ממשיכה החלודה ותוקפת את פלדת הזיון.
בסביבה עם סיכון קורוזיבי, הדרך היעילה (Cost Effectiveness and Durability Effectiveness) להארכת משך השרות של המבנה היא תוספת של מעכבי קורוזיה לתערובת הבטון הטרי. תוספת זו מתבצעת לרוב על ידי יצרני הבטון המובא (רדימיקס, שפיר, סולל בונה, הנסון, ועוד).
בתמונות להלן רואים ברזל מגולוון ( !!! ) ששימש לעיגון אריחי חיפוי במבנה בירושלים. המבנה בן כ- 8 שנים בלבד. הגילוון הוקרב, הפלדה מתחתיו החלידה, החיפוי התבקע עקב התנפחות הפלדה החלודה מתחתיו.
הלינק שצרפת זה מטעם המגלוונים. ממה שקראתי בדף הזה , צפוי האבץ על המוט יכול ליצור ריאקציה עם הבטון הטרי שתשחרר בועות של גאז מימן שעלולות להחליש את ההידבקות
על מנת למנוע זאת צריך המגלוון להוסיף חמרים מסוימים בתהליך הגלוון או חברת הבטון צריכה לוודא הוספת חומרים מסוימים לצמנט
גם תוצאות המופיעות בגרף לא כל כך ברורות לי. על פי מה שנראה מרבית הדגימות המגולוונות מציגות מידת החלקה גדולה יותר לעומת ברזל רגיל במאמץ הידבקות זהה, דבר שמצביע לדעתי דוקא על תוצאה הפוכה .
כדאי למצוא מקורות נוספים בלתי תלויים לקבל החלטה
תודה על התגובה !!!
רק בגילוון קר צריך לשחרר מימן בגילוון חם אין צורך.
אני מדבר על גילוון מאוד טוב . גילוון חם דיפוזיוני לפחות 85 מיקרון עובי וכיסוי סיליקון
חגי שושני wrote:
איליה שלום
גילוון הוא ציפוי פלדה במתכת הקרבה - אבץ.
מטרת הגילוון היא "להקריב" את הגילוון, שרגישותו לחלודה גבוהה יותר (ברוב התנאים הסביבתיים) מאשר פלדת הפחמן הרגילה.
כאשר שכבת הגילוון מחלידה, היא הופכת לתחמוצת אבץ בעלת תכונות מכניות נמוכות מאוד. בכך היא מחלישה את ההדבקה בטון-זיון בטווח הבינוני-ארוך.
כמו כן, כאשר שכבת הגילוון "נגמרת", ממשיכה החלודה ותוקפת את פלדת הזיון.
בסביבה עם סיכון קורוזיבי, הדרך היעילה (Cost Effectiveness and Durability Effectiveness) להארכת משך השרות של המבנה היא תוספת של מעכבי קורוזיה לתערובת הבטון הטרי. תוספת זו מתבצעת לרוב על ידי יצרני הבטון המובא (רדימיקס, שפיר, סולל בונה, הנסון, ועוד).
בתמונות להלן רואים ברזל מגולוון ( !!! ) ששימש לעיגון אריחי חיפוי במבנה בירושלים. המבנה בן כ- 8 שנים בלבד. הגילוון הוקרב, הפלדה מתחתיו החלידה, החיפוי התבקע עקב התנפחות הפלדה החלודה מתחתיו.
מכיוון שהשאלה הזאת סבירה מאוד לעלות כמעט בכל מקום האינטרנט מלא בפרסומים רלבנטים. קריאה קצרה בתוצאות בגוגל (galvanized reinforcing steel bonding) מראה עקביות בהצגת מאמץ הידבקות משופר. מקור נוסף
התקן אולי קיבע אותנו למחשבה שמאמץ ההדבקות אחיד אבל צריך לזכור שלאורך קצוות המוט מדובר בפירוס כלשהו.
כדאי לשקול עלות מול תועלת של השיטות השונות. כמו כן, שתי השיטות אינן סותרות זו את זו וניתן ליישם את שתיהן. למען הסר ספק, ניתן גם להשתמש בפלדת זיון עשויה פלב"מ 316 או בזיון שאינו עשוי פלדה (החל בפוליפרופילן משוך וכלה בסיבי פחמן) - גם כאן כדאי לשקול עלות מול תועלת מול שינויים הנדסיים שיש להכניס במבנה עקב השינויים בתכונות הזיון.
צר קשר ישיר וננסה לסייע.
הוסף תגובה חדשה
רק למשתמשים רשומים גישה מלאה לכל ישומי האתר !
על מנת ליהנות מכל הפיצ'רים והשירותים אותם אנו מציעים בפורטל החדש - מומלץ לבצע הרשמה קצרה ולנהל כרטיס אישי (ניתן גם באמצעות היוזר בפייסבוק).
מישהו יודע - איך משפיעה גילוון להדבקות של הבטון לפלדה???
משפר הידבקות
עמית
הלינק שצרפת זה מטעם המגלוונים. ממה שקראתי בדף הזה , צפוי האבץ על המוט יכול ליצור ריאקציה עם הבטון הטרי שתשחרר בועות של גאז מימן שעלולות להחליש את ההידבקות
על מנת למנוע זאת צריך המגלוון להוסיף חמרים מסוימים בתהליך הגלוון או חברת הבטון צריכה לוודא הוספת חומרים מסוימים לצמנט
גם תוצאות המופיעות בגרף לא כל כך ברורות לי. על פי מה שנראה מרבית הדגימות המגולוונות מציגות מידת החלקה גדולה יותר לעומת ברזל רגיל במאמץ הידבקות זהה, דבר שמצביע לדעתי דוקא על תוצאה הפוכה .
כדאי למצוא מקורות נוספים בלתי תלויים לקבל החלטה
איליה שלום
גילוון הוא ציפוי פלדה במתכת הקרבה - אבץ.
מטרת הגילוון היא "להקריב" את הגילוון, שרגישותו לחלודה גבוהה יותר (ברוב התנאים הסביבתיים) מאשר פלדת הפחמן הרגילה.
כאשר שכבת הגילוון מחלידה, היא הופכת לתחמוצת אבץ בעלת תכונות מכניות נמוכות מאוד. בכך היא מחלישה את ההדבקה בטון-זיון בטווח הבינוני-ארוך.
כמו כן, כאשר שכבת הגילוון "נגמרת", ממשיכה החלודה ותוקפת את פלדת הזיון.
בסביבה עם סיכון קורוזיבי, הדרך היעילה (Cost Effectiveness and Durability Effectiveness) להארכת משך השרות של המבנה היא תוספת של מעכבי קורוזיה לתערובת הבטון הטרי.
תוספת זו מתבצעת לרוב על ידי יצרני הבטון המובא (רדימיקס, שפיר, סולל בונה, הנסון, ועוד).
בתמונות להלן רואים ברזל מגולוון ( !!! ) ששימש לעיגון אריחי חיפוי במבנה בירושלים. המבנה בן כ- 8 שנים בלבד. הגילוון הוקרב, הפלדה מתחתיו החלידה, החיפוי התבקע עקב התנפחות הפלדה החלודה מתחתיו.
בהצלחה
תודה על התגובה !!!
רק בגילוון קר צריך לשחרר מימן בגילוון חם אין צורך.
אני מדבר על גילוון מאוד טוב . גילוון חם דיפוזיוני לפחות 85 מיקרון עובי וכיסוי סיליקון
מכיוון שהשאלה הזאת סבירה מאוד לעלות כמעט בכל מקום האינטרנט מלא בפרסומים רלבנטים.
קריאה קצרה בתוצאות בגוגל (galvanized reinforcing steel bonding) מראה עקביות בהצגת מאמץ הידבקות משופר.
מקור נוסף
התקן אולי קיבע אותנו למחשבה שמאמץ ההדבקות אחיד אבל צריך לזכור שלאורך קצוות המוט מדובר בפירוס כלשהו.
איליה
כדאי לשקול עלות מול תועלת של השיטות השונות.
כמו כן, שתי השיטות אינן סותרות זו את זו וניתן ליישם את שתיהן.
למען הסר ספק, ניתן גם להשתמש בפלדת זיון עשויה פלב"מ 316 או בזיון שאינו עשוי פלדה (החל בפוליפרופילן משוך וכלה בסיבי פחמן) - גם כאן כדאי לשקול עלות מול תועלת מול שינויים הנדסיים שיש להכניס במבנה עקב השינויים בתכונות הזיון.
צר קשר ישיר וננסה לסייע.
הוסף תגובה חדשה