דוגמא לכשל וקורוזיה במבנה

9 פוסטים / 0 חדשים
פרסום אחרון
nemer
התמונה של nemer
        CivilEng2011-7-22 15

 


 


 


 





 


 


 


 

CivilEng2011-7-22 15:7:2
nemer
התמונה של nemer
המשך.....

המשך.....




מערכת האתר
התמונה של מערכת האתר
תודה nemer. תוכל לספר קצת רקע

תודה nemer. תוכל לספר קצת רקע על המבנה ? ידוע לך בן כמה הוא לערך ?


זו בדיוק הסיבה שבגינה מתחילים לטפל במבנים במסגרת תמ"א 38, רק חבל שהקצב שזה קורה (מסיבות שונות) - איטי מדי לטעמי.


 

CivilEng2010-5-19 23:45:3
התמונות שרואים הן מאפינות את

התמונות שרואים הן מאפינות את הקורוזיה שמתרחשת בעמודי בטון המזוין בבתים משותפים רבים. התופעה ידועה וגם הסיבות. כפי שהמצב הזיון ניתן לראות שיותר מהזיון הפלדה חזר לטבע מאשר נשאר להחזיק את הבניין. אין לי מושג כמה עמודים בסה"כ יש, אבל אם זה המצב של כולם,ממליץ דחוף לדיירי הבניין לשקם ולחזק את העמודים.במידה והבניין נבנה משנות ה-90 ודרומה,ממליץ בדיקה של ימידה בתקן לרעידת אדמה. סבירות גבוהה שהבניין משנות ה-70 המאוחרות ולא נבנה לפי התקנים של רעידת האדמה. בכל מקרה יש כמה שיטות של חיזוק העמודים,כגון: טיפול בזיון הקיים,ניקוי עד למצב של שטח הפנים יציב ללא קליפות או קסקסי חלדה בלתי יציבים. למרוח על המוטות חומר מעקב קורוזיה , להוסיף מוטות זיון בהתאם להמלצת מהנדס קונסטרוקטור, לעבות בכמות הזיון ולצקת עם גראוט בלתי מתכווץ(או מתכווץ מנימום),בהיקף העמוד לכל גובהו. ישנה שיטה חדשה שחודרת לשוק הישראלי הינה שיקום העמוד עם מערכת חומרים צמנטיים יעודיים לשיקום ולבסוף לחזק את העמוד עם יריעות FRP זכוכית או פחמן בהתאם להמלצת הקונסטרוקטור. יתרון של חיזוק עם יריעות FRP בכך שניתן לקבל את אותו אפקט קונסטרוקטיבי ללא איבוד שטח בין העמודים. עובי ציפוי של יריעת FRP מ"מ 1.3 יריעה אחת עם דבק האפוקסי ומקסימום כפול עם שתי יריעת. אני עצמי תכננתי ופיקחתי על ביצוע של כמה בתים משותפים עם בעיה דומה. הצרה של הבניין הנדן שלא רק הבעיה בעמודים,אם אני לא טועה ימצאו את אותה בעית קורוזיה של זיון הבטון במרפסות ובעוד מקומות של הבניין שיכול להוות סכנה לדיירי הבניין או המבקרים בו(סכנת נפילת חתיכות בטון).


ממליץ לדיירי הבניין להתארגן לשיפוץ ושיקום בהקדם, היוץ שככל שמחכים ודוחים קצב קורוזיה בשלבים אלו גבוה מאד ובהתאם עלויות יעלו ככל שידחה השיפוץ. זו גם הזדמנות הדיירים לבחון את תכנית תמ"א  38.המלצה לא להכנס לכיס של היזם ,אלא להשיג במשא ומתן מקסימום האפשרי לטובת דיירי הבניין, כגון: שיקום חיזוק ועמידות ברעידת אדמה,מעליתבמידה ואין,הרחבת הלובי, בניית מחסנים,שיפור מקומות חניה, חידוש חיפוי , תוספת בניה של מרפסת או חדר לכל הדיירים וכו'

מערכת האתר
התמונה של מערכת האתר
ישקה, תודה על תגובתך המפורטת.

ישקה, תודה על תגובתך המפורטת. נשמח לקבל עוד מידע על חומרים מרוכבים בשימוש ההנדסה האזרחית.


--


לדעתי הצנועה - ניקוי שאריות פלדה רופפות וקורוזביות באמצעות התזת חול, התזת חומר הידרופילי (דוחה מים) וטיפול בקונסטרוקציה (עיבוי עמודים וביצוע תיקונים כנדרש וכו').


מה דעתכם ?

CivilEng2010-5-19 23:44:25
חגי שושני
התמונה של חגי שושני
צרת רבים אינה נחמה כלל.ראו גם

צרת רבים אינה נחמה כלל.
ראו גם CASE STUDY אחר בפורום מלפני חודשים אחדים


ישקה כתב לעייל:
....."הצרה של הבניין הנדן שלא רק הבעיה בעמודים,אם אני לא טועה ימצאו את אותה בעית קורוזיה של זיון הבטון במרפסות ובעוד מקומות של הבניין שיכול להוות סכנה לדיירי הבניין או המבקרים בו".....


ישי קונפורטי כתב במקום אחר בפורטל:
..."האם יש לעובדה שאנו משתמשים בזיון של הבניין כאלקטרודה על פי חוק החשמל בתחום הארקת היסוד אין השפעה שלילית נוספת על הברזל. כי בעצם הפרשי פוטנציאלים ישנם בכל מקום וכעת אנו מאריקים כל דירה בכל קומה והברזל נהפך לסוג של מוליך מכל הכיוונים.
האם אין אפשרות להכניס תוסף לבטון שיתן מעין שכבת מגן לברזל ויגן גם על הבטון מבחוץ...."


ברצוני להרחיב מעט על תהליך החלדת ברזל הזיון בבטון:
חלודה (קורוזיה) היא תופעה כימית-חשמלית בה ברזל מגיב כימית עם חמצן והופך לתחמוצת ברזל.
התגובה הכימית בה הברזל מתחמצן (מחליד) מתרחשת בעצמה בסביבה מימית חומצית (לחות או רטיבות ליד הברזל, כאשר הבסיסיות המקורית של הבטון יורדת, למשל בסדק בבטון המגיע עד הברזל).
בעת התגובה הכימית של ההחלדה, עובר זרם חשמלי קטן בברזל מאזור "תורם אלקטרונים" כלשהו הנקרא אזור קתודי, לאזור בו מתרחשת החלודה הנקרא אזור אנודי.
בגלל הרציפות והמוליכות החשמלית הטובה של הברזל, האזורים האנודי והקתודי יכולים ליהיות רחוקים זה מזה מרחק ניכר, למשל בשני צידי בניין. החלודה מתרחשת בדרך כלל במקומות לחים כי מים רוויים מוליכים חשמל מצויין.
בגלל הרציפות והמוליכות החשמלית הטובה של הברזל, שיקום וטיפול באזורים האנודיים הנוכחיים (אלו המופיעים בתמונות של איליה, למשל בהתאם להנחיות שתאר בקצרה ישקה), יפנה את "פוטנציאל הקורוזיה" הקיים בבניין לאזור הבא ברגישותו, ושם תמשיך קורוזיה מואצת.


טיפול באזורים המופיעים בתמונות בלבד, ללא טיפול מונע באזורים המועדים לחלודה, משמעותו שכנראה בעוד שנים ספורות יהיה צורך לשקם עמודים וקורות אחרים בבניין.
במיוחד בעייתיים בטונים "נסתרים" כמו כלונסאות באזור קו הרטיבות (לרוב 1-5 מטר מתחת לפני האדמה), ואלו רגישים עוד יותר בבניינים בהם ההארקה נעשית דרכם.
כמו כן, בעייתיים כלונסאות/יסודות/מרתפים הנמצאים בקרבת מתקנים המוגנים בהגנה קתודית אקטיבית (תחנות דלק, צינורות דלק/מים/גז תת קרקעיים וכדומה). אלו עלולים לסבול מתופעת "זרם תועה".


בהצלחה


חגי שושני


 


 

ברצוני להוסיף בהקשר של טיפול

ברצוני להוסיף בהקשר של טיפול נכון ביותר של שיקום המבנים הינו  ע"י שילוב של הגנה קתודית עם אנודות הקרבה או זרם מאולץ במקומות השיקום.את אנודות הקרבה קושרים אל מוט פלדה בשני קצוות האנודה,כך שאנודה תתן הגנה ברדיוס ב-70 ס"מ או קטר של 1.5 מ'.זו שיטה שפיתחו בחבת פוסרוק U.K,כיום יש הרבה חברות שמשתמשות עם אנודות הקרבה המיוחדות(תקראו את המאמר שפרסמתי בפורום בנושא). לדעתי בהמשך למה שכתכ חגי שושני על זרם תועה,ללא הגנה על גשרים או בתים לידם תעבור רכבת הקלה,יותקפו מהר מאד ע"י זרם תועה ויכול להגרם נזק קונסטרוקטיבי גדול מאד בעמודי הבטון וקלונסאות של הגשרים ויסודות של בתים.

מערכת האתר
התמונה של מערכת האתר
 תודה על הדיון המעניין

 תודה על הדיון המעניין

הוסף תגובה חדשה

Plain text

  • No HTML tags allowed.
  • כתובות דפי אינטרנט וכתובות דוא"ל הופכות אוטומטית לקישורים.
  • מעבר שורות ופסקאות מתבצע אוטומטית.