האצטדיון הלאומי בבייג`ין, הקדמה

 בייג`ין 2008

 

1) מבוא

 

ייעוד הפרויקט, מיקום עקרוני ורקע להקמתו

 

אירוח האולימפיאדה - מאז ומתמיד ערים רבות חושקות באירוח האולימפיאדה, נשאלת השאלה מדוע? , שהרי אירוח אולימפיאדה דורש מחיר גדול ביותר- הכנה של האזור ע"י בנייה אינטנסיבית וגדולה אשר מלווה בהוצאות גבוהות, הוצאות אלו תלויות גם בצורך בסיום הבניה בתאריך מוגדר שאינו ניתן לשינוי, ולכן בשל הצורך לעמוד בלוח הזמנים העלויות הגבוהות.

בימי האולימפיאדה עצמה למשך יותר מחודש הפעילות הרגילה של העיר נעצרת, והעיר נהפכת למוקד תיירות עמוס וגדוש,עומס גדול של המון המגיע מכל קצוות העולם לעיתים יוצר בלגן שהעיר אינה מצליחה לעמוד בו וכתוצאה מכך העיר עלולה להתלכלך, להישחק ואף להיהרס. בנוסף, לאחר אירוח האולימפיאדה, כשהספורטאים והצופים חוזרים הביתה, העיר המארחת נאלצת להתמודד עם איזור בעל מספר רב של חדרי מלון, חנויות ושטחים משרדיים שחלקן נמצאים בשכונות שהצלחתן לא גדולה כלל. ערים אולימפיות רבות, כמו מונטריאול ב-1976 וסידני ב-2000, חוו מיתון לאחר המשחקים, כאשר התקשו להתמודד עם ההוצאות הכבדות ועדין אירוח אולימפיאדה נחשב כאחד הרצונות הגדולים והמכובדים עבור מדינות רבות.  

אומנם הועד האולימפי פסל את ביג`ין מספר פעמים בעבר כעיר מארחת , אך דבר זה לא מנע ממנה לנסות את מזלה שוב עד להצלחתה.  אם כך, מדוע ערים חושקות כל כך באירוח האולימפיאדה?

ראשית, משום שליוקרה כדוגמת יוקרת האולימפיאדה ערך כלכלי משמעותי, בייחוד לערים גדולות שרוצות להפוך למוקדי תיירות או עסקים.
אם אולימפיאדה זכורה כמוצלחת, כפי שהיה בברצלונה ב-1992, האירוע שנצפה על ידי מיליארדי אנשים ברחבי העולם יכול ליצור תדמית של עיר שכדאי לבקר בה. בנוסף, העיר המארחת זוכה לרוב למימון ממשלתי מוגדל, למימון על ידי ארגונים בינלאומיים (כמו האיחוד האירופי), וכן לתשלומים מהוועד האולימפי הבינלאומי (IOC) ומחברות הטלוויזיה שקיבלו את זכויות השידור. סכומים אלה אומנם משמשים לארגון האירועים, אך חלק נכבד מהם משמש למעשה להקמת תשתיות חיוניות שהעיר זקוקה להן ממילא. (בביג`ין התמקדו בשיפור התחבורה והתשתיות - מה שצפוי לסייע בצמיחה העתידית של העיר).
 
לפני שמונה שנים נבחרה סין לארח את אולימפיאדת 2008, עם בחירתה כעיר המארחת התאספו מיטב הארכיטקטים ביחד ולחוד על מנת ליצור את הרעיון הטוב ביותר למבנה שאמור לייצג את בייג`ין באולימפיאדה.

סין ידועה כמדינה בעלת תדמית אפרפרה ומשעממת, ולכן היה חשוב לה במיוחד להציג פנים חדשות ולהפטר מתדמית זו. המבנה היה חייב להיות רעיון ארכיטקטוני מיוחד שבו זמנית יראה לעולם את עוצמתה הכלכלית והתפתחותה המהירה של סין. בנוסף למבנה האולימפי שצריך להיות מרשים ולייצג בכבוד את סין, העיר עצמה צריכה לעבור מהפך עד לתחילת האולימפיאדה- כלומר העיר בייג`ינג המנומנמת והאפרפרה, צריכה לעבור מהפך ולהפוך לעיר מודרנית גדולה. עם תחילתו של הפרויקט התחילה הממשלה להזרים כספים רבים לפרויקטים תשתיתיים ולמתקנים האולימפיים, תוך עידוד הקמה של שכונות חדשות, בתי מלון ומשרדים.

האצטדיון הלאומי בייג`ינג נבנה בפארק האולימפי של בייג`ינג, אצטדיון אולימפי זה שימש לטקס הפתיחה, תחרויות האתלטיקה הקלה וטקס הסיום.
האצטדיון מכיל 91,000 מקומות ישיבה, ומכונה "הקן לציפור" בשל הארכיטקטורה המיוחדת שלו.
 

יזם וחברת הקמה

 

יזמית המבנה - ממשלת הרפובליקה העממית של סין.
חשוב להוסיף שאין זה מובן מאליו שסין תהיה היזמית של פרויקט בהיקף כזה יש להסתכל על התמונה הכוללת של הפרויקט ,מכיוון שסין היא בין המדינות הקומוניסטיות הראשונות אשר נפתחה בצורה כזו למערב, החברה בסין אינה מורגלת לפתיחות שקיימת במדינות המערב, והרצון להתקרב יותר דבר בא לידי באולימפיאדה, ע"י "חינוך" של כל נותני השירותים הסינים באולימפיאדה עצמה , עצם חשיפתה של סין למערב בא כדי לתת ביטוי לרצון של סין "להתחבב" על המערב ולהראות כמדינה שוויונית והוגנת אשר נותנת לאזרחיה שיווין וזכויות , אך לא תמיד היה כך מכיוון שלא פעם קמו ארגונים חברתיים אחרים אשר התרעמו על ניצול עובדים וילדים במהלך תכנון האולימפיאדה.
 
תקציב (מתוכנן ובפועל)

 

עלות סופית - 4 מיליארד יואן = 500 מיליון דולר.
 
סטאטוס (תכנון, ביצוע, גמר) ותאריכים (התחלה וסיום)

 

2002 - זכייתם של משרד האדריכלים הרצוג ודה מורון במכרז.
דצמבר 2003 - הנחת אבן היסוד: תחילת עבודות הבניה
אוגוסט 2004 - הפסקת הבניה לצורכי בדיקת עלויות גבוהות.
האצטדיון הושק כחודשיים לפני טקס הפתיחה של האולימפיאדה.
בנוסף לאצטדיון ב-2007 הוקמו שכונות שלמות מחדש, ארבעה מרכזי קניות חדשים ונוספו לעיר 110 אלף מ"ר של שטח קמעוני, 1.3 מיליון מ"ר של שטח משרדי ו - 2500 חדרי מלון חדשים
ב - 2008 הוקמו 11 מרכזי קניות נוספים על שטח של יותר ממיליון מ"ר.

 

המתכננים - אדריכלים ומהנדסים

 

בשנת 2002 פרסמה סין תחרות בינלאומית לתכנון האצטדיון והזוכים היו צמד שווצרים זוכי פרס פיצקר  ז`ק הרצוג ופייר דה מורון (Herzog & de Meuron Architekten) שהם האדריכלים הבכירים במשרדם. האמן הסיני אי ויווי שימש כיועץ אומנותי למשרד הזוכה.
 
לאחר תכנון הפרויקט ע"י האדריכלים המהנדסים אשר קיבלו את האתגר להוצאתו לפועל של המבנה הם מהנדסי החברה ARUP SPORT  שהיא החברה הבולטת במגזר זה שבין עבודותיה ניתן למצוא את הקומפלקס האקווטי שנבנה למשחקים האולימפיים בלונדון, האצטדיון המדהים בוולנסיה ואצטדיונים חדשים ברמה בינלאומית באוקראינה ובמזרח התיכון. בראש החברה עמדה המהנדסת הבכירה קייט מקדוגאל ומנהל הפרויקט מייקל קווק .

בתכנון האצטדיון השתמשה החברה בתוכנת CATIA של דאסו סיסטמס שהיא טכנולוגיה אשר מחוללת מודלים תלת ממידיים ומבטיחה תוצאות טובות יותר למידול תלת מימדי מתקדם, לאחר הרצת המבנה בתוכנה הועברו לקבלני המשנה הנתונים ליצור הרכיבים למבנה, הנתונים שהתקבלו ממערכת  CATIA שימשו גם לבדיקת מהימנותו של המבנה .

 

כמו כן בתכנון המבנה נעזרו המהנדסים ב- Gehry Technologies, חברת ייעוץ ופיתוח המספקת פתרונות מותאמים לתעשיית האדריכלות, ההנדסה והבנייה ושותפת זהב מוסמכת (CAA) של דאסו המשלבת את טכנולוגיית CATIA בפלטפורמת התוכנה שלה .
Digital Project היא פלטפורמת תוכנה מהפכנית וחדשה לצוותי בנייההמתכננים פרויקטים שאפתניים עםטכנולוגיות דיגיטאליות.
Digital Project של Gehry technologies היא מערכת מידול של מידע הבנייה המבוססת על CATIA ומשלבת תכנון וניהול נתונים תלת ממדיים עם הניסיון שנרכש בשימוש בפתרונות התלת ממדיים של דאסו במשך השנים ובתוכנה ייעודית שפיתחה Gehry Technologies.

 

2) סביבה וקונטקסט

 

הצגת מיקום הפרויקט במפה הסביבה הרחבה ( עיר, מרחב מחוץ לעיר וכו), ובקטע מפה של הסביבה הקרובה

 

מאפייני הסביבה: קו רקיע, אופי בניה, חתכי רחוב, מוקדים חשובים

 

מוקדים חשובים באזור המבנה הם מבנה הבריכה האולימפית אשר נמצא בסמוך לאצטדיון המכונה "קוביית המים" המבנה בעל המעטפת השקופה שתוכננה ע"י החברה האוסטרלית PTW. בנוסף מסביב למבנה הוקמו 15 מרכזי קניות חדשים בשטח של יותר ממליון מ"ר , ונוספו 110 אלף מ"ר של שטח קמעונאי. 1.3 מליון מ"ר של שטחי משרדים, ו-2500 חדרי מלון חדשים וכל זאת בכדי לספק את הצרכים של האירוע האולימפי.
מדרום לאצטדיון ניתן לראות גם את העיר האבודה וכיכר טיאננמן שהם מוקדים חשובים מאוד בהיסטוריה הסינית.
 
משמעות מיקום המבנה ביחס למערכת העירונית- הסיבות לבחירת האתר

 

האצטדיון הלאומי או מה שמכונה קן הציפור הוא אחד הסמליים העיקריים המעיד על מעמדה העולה של סין , המבנה הוא בעל מודעות עצמית, שכאילו בודק את גבולות האפשר בעולם האדריכלי וההנדסי.סביב המבנה מתפתחים קונפליקטים אשר משקפים את המתח בין פתיחות להסתגרות בסין המתחדשת .

האצטדיון האולימפי (ומרכז השחייה) משתרעים על פני 16 קמ"ר מצפון למרכז העיר בייג`ין ,לאורך הציר הטקסי שלה. ובכך הם זוכים לחשיבות לאומית דומה לזו של העיר האסורה והמואזיליאום של מאו דבר שהסינים יותר מרמזו לכך.האצטדיון שוכן במרכז פארק רחב ידיים , המוקף טורים מסודרים של מגדלי דירות. השאיפה של האדריכלים הייתה שהמבנה ייהפך לפורום ציבורי ענק , שישמש עוגן חזותי לקהילה, אך הממשלה מעדיפה לבנות סביבו גדר בסיום האולימפיאדה.

 

 

3) תכנון אדריכלי

 

3.1) אודות האדריכל

 

הרצוג ודה מרון הם חברי ילדות, שנולדו בהפרש של חודש אחדמהשני בשנת 1950 וגדלו בבאזל אשר בשוויץ, בה הם עדיין חייםועובדים. שני האדריכלים למדו יחד במכון הטכנולוגי של ציריך, ומיד לאחר לימודיהם ב-1978 הקימו את המשרד המשותף. תקופה זו הייתה נקודת שפל לאדריכלות, אך תקופה טובה לאמנות בשווייץ. הכהן הגדול של האמנות הקונצפטואלית, יוזף בויס, היווה מקורלהשראה מתמדת לשניים, בנוסף לכך הם עבדו בצמוד ובשיתוף פעולה עם אמנים רבים במהלך השנים והזיקה לאמנות שירתה אותם נאמנה בעבודתם.

הרצוג ודה מרון נראים בעיני המתבונן כזוג מטיל אימה; הרצוג ראשומגולח למשעי, עצמות לחייו בולטות, מבע עיניו עז, הוא הופך מהר מאוד למרכז ולכן משמש כפנים הפומביות ואילו לעומתו דהמרון שקטיותר, שיערו מאפיר, עיניו עייפות במקצת, דעתו מוסחת בקלות והוא לא מרבה לחייך, למרות שההומור שלו ניכר בחוצפה של המבנים שהוא תכנן.

 

ביוגרפיה מקצועית

 

במהלך השנים משרדם של הצמד לקח חלק בפרויקטים מגוונים (בעיקר מבני ציבור), והביא גישות תיכוניות ועיצוביות חדשות ומעניינות. ניתן לראות זאת בגיאומטריה היוצאת דופן של המבנים שתוכננו, ובשימוש מיוחד, מקורי וחדשני בטכנולוגיה.

הרצוג ודה מרון התפרסמו לראשונה כשבנו את המוזיאון הבריטי לאומנות ב-2001 בלונדון. המבנה זכה בפרס פריצקר, המקביל בארכיטקטורה לפרס נובל. מאז, הצמד משקיע כמות גדולה מזמנו במבני ספורט. על מבנה זה שהפך ממפלצת תעשייתית למוזיאון הכי פופולארי בעולם לאמנות עכשווית, אמר סר נקולאס סרוטה, מנהל המוזיאון בלונדון: "הם באמת מצליחים לעלות על סכום החלקים שלהם. זה נכון שהם טיפוסים שונים, אבל אסור לאף אחד להאמין שז`ק הוא המעצב ופייר הוא המנהל. יש להם יכולת מדהימה להקרין אחד על השני וחשוב מכך, הם טובים מאוד בשילובם של ארכיטקטים צעירים במשרד".

 

הרצוג ודה מרון ייחודיים  ביותר בחדשנות הארכיטקטונית שלהם, הצמד הזה הואהניגוד המוחלט של הדפוס המוכר בעולם האמנות: רדיקל צעיר הזוכה להצלחה ואז מבלהאת שארית זמנו בניסיון לשחזר את הנוסחה, בעבדותם ניתן לראות כי כל אחת מהעבודות שלהם שומרת על קו עקבי שלמקוריות.

 

אני מאמין - תפיסה תכנונית לאדריכלות

 

הרצוג ודה מרון הביאו לדרגה של אמנות את החוש שלהם לזיהוי המרקם והמגע שלהסביבה. ככל שהארכיטקטורה הופכת גלובלית, ואגב כך הופכת מקומות מרוחקים להומוגנייםמדי בשל השפעתם של תאגידים בינלאומיים, כך הקפיד הצמד לשמור על גולמיות ורעננותהמאפשרים לכל בניין להגיב לאתר שלו ולהקשר התרבותי הנרחב שלו.
 
הרעננות הזו מגיעה כנראה כתוצאה מכך שבכל בוקר, בערך בשעה עשר, נפסקת העבודה במשרדהאדריכלים שנחשב כיצירתי ביותר בעולם. הקהל נאסף בקומת הקרקע של הווילה הצנועהמהמאה ה-19 על גדות נהר הריין ולועס לחם טרי שנאפה זה עתה, ריבה ופירות. קולותהפטפוט של האדריכלים הצעירים במשרד, המדברים בנחת על עיצובי היום, יוצר כמעט אווירהשל מסיבה, ואז לפתע זה נגמר, והמשרד חוזר לדממה מתוחה.

המשרד הזה הוא הלב של האימפריה הפרושה בכל העולם, מגורדי שחקים ניו יורקים ועדלעיר הנבנית והולכת באבו דאבי. לכל פרויקט ישנה התייחסות כאל ניסוי חד-פעמי, המצייתלמערכת חדשה של דרישות ותנאים. הרוח האוונגרדית של המשרד הזה מככב בכל מסך טלוויזיהבימים אלה, כאשר האצטדיון הלאומי בבייג`ין, הידוע גם כ"קן הציפור", הופך ליצירתוהמוכרת ביותר. הפרויקט השאפתני של הרצוג ודה מרון, רשת של תומכות מפלדת אל-חלד המעוצבים לתוך קערה, הוא הלוגו האמיתי של המשחקים האולימפיים 2008, והוא, ללא ספק, האצטדיון המרשים ביותר מאז הקולוסאום.

 

3.2) מקורות השראה לפרויקט

 

בדיוק כפי שבימי הביניים ערים רבות שידרגו את עצמן עם קתדראלות, כך היתה מטרתו של אצטדיון החדש- שדרוג בייג`ין. בנוסף לייעוד המבנה, חשוב היה שהאצטדיון יתאים את עצמו לצרכים הסביבתיים: גנים שמקיפים את קן הציפור נבנו אזורים ציבוריים בהם הקהל יוכל לבלות ולהעביר את הזמן.

"הסינים מיוחדים, יש להם נכונות להשתמש במתקנים ציבוריים על מנת לבלות, לרקוד, לעשות טאי-צ`י", אומר הרצוג. "זה הרושם הכי גדול שקיבלנו משם. לא ראיתי באף מקום בעולם אנשים שכמעט מגיעים למצב שהם גרים במקומות הציבוריים. זה מדהים שדבר כזה קרה בדיקטטורה. "אצטדיון, בגלל הגודל שלו, הוא תמיד מבנה מונומנטאלי. אבל בקרבת קן הציפור יש מקומות אינטימיים יותר, כדי לגרום לאנשים להרגיש נוח יותר. המבנה הזה לא אמור להפחיד אנשים - אנחנו רוצים שהסינים יתייחסו אליו כמקום ציבורי לכל דבר לאחר שיסתיימו המשחקים".


כשנשאל הרצוג איזה מבנה הוא המודל לחיקוי שלך בעניין הזה? "מגדל אייפל. הוא נבנה עבור תערוכה עולמית, אבל לאחר שהיא הסתיימה הוא הפך לאייקון של עיר שלמה".

הרצוג אוהב להגיד ש"באצטדיונים, האוהדים נהפכים לאדריכלים". עבורו, האדריכל רק בונה את המבנה, לאחר מכן האנשים המקומיים מחליטים כיצד להשתמש בו. "אנשים מקבלים בניין ומחליטים האם הם אוהבים אותו לא. אם כן, הם נותנים לו שם. אם הם חושבים שהוא נראה כמו חתיכת חרא, הם קוראים לו חתיכת חרא". את השם "קן הציפור" העניקו הסינים לאצטדיון. להפתעתו של הרצוג, שלטונות סין נתנו לחברה שלו חופש פעולה גדול יותר מזה שניתן לה בבניית האצטדיון בבאזל.

הרצוג יודע שהאצטדיון נבנה בעזרת כוח עבודה זול, ושחלק מהתושבים נאלצו לפנות את בתיהם על מנת שהפרויקט יצא לדרך, אבל הוא יודע שסין משתנה. קן הציפור עצמו הוא "נדבך קטן בשינוי שיגיע אל סין, צעד אחר צעד. אני לא חושב שיש משהו חזק יותר מבחינה פוליטית מאשר לתת לאנשים בסין את האפשרות להשתמש במקום כזה לצרכים ציבוריים. זו הסיטואציה הכי מסוכנת עבור פוליטיקאים, וזה מדהים שסין נתנו לנו ללכת על הפרויקט הזה".

המבנה המעניין הצית את דמיונם של הצופים, והם זנחו את שמו הרשמי והחלו לכנותו "קן הציפור". זאת משום שבמבט מרחוק, בשל צורתו האובאלית והקורות שכאילו הונחו זו על גבי זו בצורה מקרית מתוך גחמה של פסל, הפלדה מאבדת ממשקלה ונראית כמו זרדים רכים שסודרו על ידי ציפור ענק.

המשך במאמר הבא...

הוסף תגובה
צור קשר