איזיבים הנדסה טכנולוגית
| BAS
| Beamware
| C.V.S
| Combe Group
| DCX
| Exyte Israel Projects Ltd
| high-group
| Miss BIM
| New Era
| New-flow
| 148BIM
| א. פפיש ושות' מהנדסים יועצים
| א.ספיבק חברה להנדסה
| א.ר אדיר הקמות
| א.שדה פרויקטים
| אג'יס ישראל
| אדן איכות 2000
| אורבך הלוי אדריכלים
| אי שטרן ניהול פרויקטים
| אלום עשת אומן
| אלפא פרויקטים ירוקים
| אלקטרה דנקו
| אמי מתום מהנדסים ויועצים
| אפריקה ישראל מגורים
| אשטרום הנדסה ובניה
| בוני בניין פיתוח והשקעות
| בי פי אם
| בילדוטס
| בלנק לרר בר מהנדסים
| בראל א.ב. הנדסה ובניה
| גדיש הנדסה וניהול
| גורניצקי ושות עורכי דין
| גינדי סטודיו אדריכלים
| גינדיס צור מהנדסים
| גרנד הנדסת גשרים ומבנים
| דובדבן ביצוע
| דניה סיבוס
| דרכי נועם הנדסה וניהול
| ה.ר.ו.א.ק בים-טק
| הפניקס ליווי בניה
| הקיבוצניקים צפון
| הרצוג פוקס נאמן
| הררי טויסטר
| ועדה לתכנון ובנייה מעלה הגליל
| וקסמן גרופ
| חוליות אגש"ח
| חוצה ישראל
| חיה דויטש
| ינון תכנון יעוץ ומחקר
| יסודות א' ליווי פיננסי
| ליאת זמיר הנדסת תנועה
| לימור גל מלך
| לימור גרייזמן משרד מורשי נגישות
| ליר אדריכלים
| מאפרו מהנדסים
| מסד עוז ניהול והנדסה
| מסד עוז סי.פי.אם ניהול בניה
| מפעלי ים המלח
| מצוק מהנדסים
| מקורות
| מרגולין טק
| משרד הבינוי והשיכון
| משרד עו''ד אגמון עם טולצ'ינסקי
| נת"ע
| סונול
| סיסטם מעבדות מתקדמות
| עדי מג'ר
| עידן ניהול משרדים
| עיריית נתניה
| פורן שרים
| פרופ' ביין ושות'
| פרי הנדסת תבניות
| צליח-רוטשילד
| קבוצת אודור
| קבוצת ברן
| קבוצת כנען יזמות וניהול פיננסי
| קבוצת שפונדר פדלון
| קבוצת תדהר
| קטה התחדשות עירונית
| קיבוץ יטבתה
| קליברייט מכון בקרה לאיכות הבניה
| רוכסר ניהול פרויקטים
| רותי שפרנט עבהאל, תחבורה ותנועה
| רמי שבירו
| ש. אנגל מהנדסים
| ש. גלבוע מהנדסים
| ש. קרני מהנדסים
| שדות גיטלמן יזמות והתחדשות עירונית
| שיכון ובינוי - נדל״ן
| שיכון ובינוי - סולל בונה
| שפיר
| תגל הנדסה אזרחית
| תדהר בנייה
| תומגרו
מה כל הצוונציקים האלה שיוצאים מהקירות ולמה הם משמשים\שמשו?
אני מבין שאתה מתכוון לברזל שיוצא מקירות הבטון...
אז על מנת לקשור את טפסנות העץ בצורה חזקה מספיק להתמודד עם
הלחץ שנוצר כתוצאה משפיכת הבטון עם המשאבה קושרים אותו עם
ברזל קוטר 6, לאחר פירוק הטפסנות נותר השאריות ברזל עד
לחיתוכם.
ממש לא מגניב !!!
חוטי קשירה אלו מהווים "גשר קורוזיה" והם למעשה "ברזל זיון בפני השטח ללא כיסוי בטון".
כאשר בשלים התנאים לכך (רטיבות + פוטנציאל קורוזיבי), קצה החוט מהווה את הנקודה הקתודית שאינה מחלידה, אבל מוליכה את זרם הקרווזיה אל אזור אנודי בברזל הזיון, שבו תתפתח חלודה בתוך הבטון.
האזור האנודי יכול ליהיות מרוחק מטרים רבים מהאזור הקתודי.
נכון, לא כל חוטי הקשירה נוגעים בברזל הזיון, אבל חלק ניכר מהם נוגע.
גם חיתוך של חוטי הקשירה קרוב לבטון אינו מבטל את העובדה שהקצה יהיה לכל היותר מכוסה בקצת טיח בלבד.
בנוסף, במקרים של מרתפים, לפעמים קצות חוטי הקשירה מהווים נקודות כשל של איטום חיצוני, במיוחד במקרים בהם האיטום הוא זפת או חומר ביטומני אחר.
ניתן להתגבר על בעיית הקורוזיה שנוצרת כתוצאה משימוש בברזל הנ"ל באמצעות חירוץ מסביב למוט וביטון נקודתי בעזרת צמנטר מהיר או כל חומר שמאושר ע"י יועץ האיטום. לדעתי זה נחוץ. חגי צודק זה מהווה כשל במקומות רבים עבור איטום ולא מומלץ להשאיר ללא פתרון כלשהו. רק שלפעמים הפתרון יעלה קצת יותר כסף לקבלן.
מעולם לא ראיתי שמישהו נותן על זה את הדעת, בביצוע - דה פקטו
ומעלם לא ראיתי פרט של יועץ - שמתייחס לנושא. כמובן שזה לא פותר אותנו מלהתייחס לנושא. CivilEng 2010-11-8 18:34:49
לצערי, במפרטים רבים (מדי) כתוב "ביצוע לפי הוראות היצרן" ומניחים לקבלן ולמפקח (לא) לקרוא את האותיות הקטנות בהוראות היצרן.
לדוגמא, מסטיגום ספריי מתוצרת "ביטום":
בסעיף אופן השימוש כתוב:
קוצים ייחתכו בעומק 1 ס"מ לפחות בתוך הקיר והשקע ימולא בטיט צמנטי.
עוד כתובים שם פרטים חשובים על הכנת השטח, ייבושו לפני היישום, פריימר, צורת היישום (4-5 שכבות, 20-30 דקות בין שכבה לשכבה), זמן ייבוש אחרי יישום ולפני המשך עבודות (5 ימים), כמות מומלצת ליישום ועוד ועוד.
במחשבה שנייה - האותיות אפילו לא קטנות
במחשבה שלישית - זה יותר לצערו של הלקוח מאשר לצערי
חגי שושני
הכל טוב ויפה...רק שיסבירו איך אפשר "לחתוך קוצים בעומק של 1 ס"מ" מפני הבטון...
גם זאת שיטה למכירות...
לא צריך להפחיד כדי למכור את השיטה למניעת חלודה...
הדבר שעליו מדבר חגי חשוב מאוד!
קבלנים רציניים ומקצועיים של בריכות דווקא כן חורצים בקיר וממלאים את השקע בחומר צמנטי.
יש דברים שניתן לשפר, ואמרנו כבר זה עולה קצת יותר כסף ולכן אנשים משתדלים להתעלם