הסטארט־אפים שמחברים את הדחפורים לענן

בעוד הטכנולוגיה שינתה תעשיות כמו תקשורת, מדיה ותיירות, לעולם הנדל"ן והבנייה היא לא חדרה. תהליך הבנייה כמעט לא התחדש במשך עשורים רבים - התוכניות מבוצעות על ניירות, הציוד לא מתוחכם והתיאום בין הגורמים השונים באתרי הבנייה מתנהל ברובו בדיבור ובצעקות.

דו''ח של חברת הייעוץ מקינזי שפורסם ביוני מצא כי חריגות מהתקציב ומהמועד שנקבע לסיום העבודה הן נורמות בענף הבנייה. הפרויקטים הנדל"ניים הגדולים חורגים ב-20% מלוחות הזמנים לסיום הפרויקט, ויקרים ב-80% מהתכנון המקורי. בהסתכלות ארוכת טווח, פריון העבודה בענף הבנייה לא עמד בקצב הצמיחה הכללי של המשק, ובשווקים מסוימים אף ירד מאז 1990.

התשואה הכלכלית של קבלנים היא לעתים קרובות נמוכה יחסית ותנודתית. לצד זאת, האבטלה בענף הבנייה ירדה לשפל היסטורי בארה"ב, מה שצפוי להצביע על מחסור קרב בידיים עובדות. הדבר ממחיש את הצורך בכלים שיהפכו את כוח העבודה הקיים ליעיל יותר. בשנים האחרונות מתחיל שינוי איטי של אימוץ טכנולוגיות בענף הבנייה.

שני קראוונים של ניירת באתר הבנייה

התחום המכונה Construction Tech (טכנולוגיות בנייה) הוא נוגע להיבטים השונים בתהליך הבנייה; חומרים, ציוד ושירותים. לפי חברת המחקר CB insights התחום עדיין בראשיתו, אך מתחיל לעורר עניין בקרב המשקיעים, עם גיוסי הון של 800 מיליון דולר מאז 2012 ב-165 עסקות. עיקר ההשקעות (75%) מתרכזות בסבבי המימון המוקדמים (סיד ו–A), מה שמצביע על גידול במספר החברות החדשות שקמות בענף. אולם קיימת גם שכבה צומחת של חברות בוגרות שגייסו הון בסבב שלישי (5%), רביעי (4%) וחמישי (3%). כל האקזיטים בענף, תשעה במספר, התרחשו בשנה החולפת.

ניתוח לפי סוג המשקיעים מגלה כי בהשוואה למגזרים אחרים, תאגידים אינם פעילים במיוחד בתחום הקונסטרקשיין־טק. שיעור העסקות שבהן השתתפו חברות מסחריות הוא כ-16%, בהשוואה ל-20% בממוצע במגזרים אחרים. האנליסט ניקהיל קרישנאן מ-CB insights כתב כי "כשבדקנו במה חברות קבלניות, וחברות ציוד ותוכנה לענף הבנייה והאדריכלות משקיעות, גילינו לרוב מיזוגים ורכישות של מתחרים, להבדיל מהשקעה בחדשנות". לפי חברת הייעוץ מקינזי, הוצאות המו"פ (מחקר ופיתוח) של חברות הבנייה נמוכות מאוד - פחות מ-1% מההכנסות, בהשוואה ל-3.5% בתעשיית הרכב ו-4.5% בתעשיית התעופה והחלל.

"בשונה מענקיות תוכנה כמו אוטודסק וענקיות ציוד כמו קטרפילר, הקבלניות הגדולות עוד לא ממש משקיעות בחברות טכנולוגיה", אומר יוגב קציר, מנהל החדשנות של קבוצת התשתיות והנדל"ן שיכון ובינוי. "אבל הן כן מעוניינות בשיתופי פעולה וכן פתוחות לרכישת שירותים מהן". 

שיכון ובינוי מחפשת שיתופי פעולה כאלה באופן אקטיבי. בשנה שעברה הקבוצה פנתה ל-1,000 גופים ובהם תאגידים וחברות, חוקרים באוניברסיטאות וגורמים ממשלתיים במטרה לגבש רשימת יזמויות טכנולוגיות שעשויות להשתלב בתהליכי העבודה שלה. במסגרת תוכנית BuildUp של החברה, שולבו במהלך השנה האחרונה 12 חברות שבדקו את הטכנולוגיות שלהן בשטח בפרויקטים של שיכון ובינוי, ונהנו מדיאלוג עם אנשי המקצוע.

"במחקר של מקינזי מצאו שענף הבנייה הוא בין האחרונים לאמץ אמצעים דיגיטליים — הענף היחיד שנופל ממנו הוא חקלאות", ממשיך קציר. "מי שלא בתחום אולי לא מבין את האתגר, אבל בכל פרויקט יש שני קרוואנים מלאים בתוכניות, המון ניירות שמסתובבים באתר אצל מנהלי העבודה. התוכניות משתנות עשרות פעמים לאורך תהליך הבנייה ומהנדסי הביצוע ומנהלי הפרויקטים משקיעים הרבה זמן בסידור ובהשוואה בין הגרסאות... 

"אתגר נוסף הוא אתגר של מידע. כיום אין דרך פשוטה ונוחה לעקוב אחרי כמויות חומרי הגלם באתר או לעקוב אחר ציוד...

"זה שוק עצום בקנה מידה עולמי", מוסיף קציר. "המרווחים בתעשייה כל כך קטנים שאתה חייב לנסות ולהדביק את המתחרים שלך - אם הם משתמשים בטכנולוגיה שמקצרת או מוזילה להם את העבודה באחוז או שניים - שיפרת את פוטנציאל הרווחיות באופן משמעותי. לכן, דווקא הנטייה לסטנדרטיזציה ולשמרנות בשוק הזה גורמת לכך שאם משהו טוב הוא יאומץ ויצליח, בשם התחרות".

הטאבלט ישווה את המצב בשטח לתוכניות הבנייה, "סטארט־אפים מסתכלים על תעשיות כבדות ומסורתיות שהם מסוגלים לטלטל, או לפחות להכניס בהן שינוי משמעותי, על ידי ייעול תהליכים - וענף הבנייה הוא בדיוק כזה", אומר רו"ח עמית הראל, ראש פרקטיקת הסטארט־אפים בפירמת הייעוץ וראיית החשבון דלויט. "בעולם הבנייה כל יום של הלוואה מהבנק זה כסף, וחריגות זו חשיפה לתביעות מול המדינה, קבלני משנה או קוני דירות. רוב הפיתוחים לענף כיום הם אדפטציה לדברים שכבר פועלים בתעשיות אחרות.

"טכנולוגיית IoT (הוספת חיישנים לחיבוריות אינטרנט למוצרים), למשל, יכולה לסייע לזיהוי, מעקב ואיתור חומרים וציוד בשטח. היא יכולה לומר לנו מה העומס על המנוף ולדווח אם חומרים התייבשו, אבל גם להשתלב בבניינים חכמים - לנטר את התשתיות ולחסוך באנרגיה. טכנולוגיית מציאות רבודה (AR) מאפשרת לעובד לערוך השוואה בזמן אמת לתוכניות העבודה המקוריות, ויכולה לזהות ליקויים ולהפחית את כמות הטעויות. לבסוף, רחפנים יכולים לדגום נתונים מאתרי בנייה ולייצר מודל תלת־ממדי של האתר כדי לסייע בקבלת החלטות לגבי התקדמות הבנייה ובטיחות".

רחפנים, מתברר, לא רק מסייעים לתהליך הבנייה אלא גם לעבודת רואי חשבון בתחום הנדל"ן. "כשעושים ביקורת לחברות קבלן, מכירים בהכנסה ככל שהיא מתקדמת בבנייה", מסביר הראל. "דלויט ביפן עשו ביקורת לחברה שמנהלת 4,000 פרויקטים במקביל, וכדי להתמודד עם זה הם שלחו צבא של רחפנים לצלם את הפרויקטים ולנטר את התקדמות העבודה".

לכתבה המלאה, לחץ כאן