כלל חברה לביטוח בע"מ, חויבה לפצות בגין נזקי רטיבות

אריה שלום

נראה לי כי לאחרונה, מצאת לעצמך עיסוק חדש. בשני המקרים האחרונים בהם פרסמתי מאמר ופסק דין, החלטת לתקוף להתעמת ולהתנגח אתי ,באופן אישי, בצורה תמוהה ובלתי ברורה.

נראה לי כי אם בפעם הבאה אספר כי ביקרתי בכותל המערבי ולא צילמתי אותו, תבוא מיד התנגחות ותגובה שלך כי עשיתי טעות מאחר ועלול להיות שבפעם הבאה שאבקר בכותל יחול בו שינוי כלשהו ואז לא ניתן יהיה להשוות את מצב הכותל בשני הביקורים.

איני יודע מהו גילך ומהו מקצועך, אך הרשה לי לתת לך עצה בחינם. בתחומים שאינך בקיא בהם, ובמיוחד כאשר אין לך שמץ של ידיעה בדבר העובדות של מקרה מסוים כלשהו, השתדל להימנע מלהביע דעה מקצועית באותו תחום ובוודאי לא דעה נחרצת.

אני, בהבדל ממך, לא מתערב בפורום אחר . אם ארצה לשאול שאלה אשאל, אך אינני מתיימר להיות מהנדס, חרף ניסיוני רב השנים בתחום ליקויי הבניה.

היות וחשתי מדבריך כי אתה מגלה דאגה כנה, אמיתית ואכפתית למצבה של הגב' פבזנר, הרשה נא לי להרגיע אותך ולבשר לך כי הגברת פבזנר כבר פתרה את בעיית הרטיבות לפני זמן רב ולא המתינה לתוצאות המשפט.

לשאלתך המקצועית :" האם עכשיו היא יכולה להפעיל מומחים שאולי יפתרו לה את הבעיה אבל הם לא מוכרים על ידי חברת הביטוח ? להלן תשובתי" הריני להשיבך בתקווה כי אצליח להרגיע אותך גם בנדון זה.

המומחים "הופעלו" לפני זמן רב. התביעה הוגשה על בסיס חוות דעת של מומחה. חברת הביטוח בדקה את הדירה באמצעות מומחים מטעמה אשר הגישו אף הם חוות דעת. ביהמ"ש מינה מומחה מטעם ביהמ"ש אשר בדק את חוות דעת כל המומחים, ביקר בדירה וקבע את הסיבה לנזילה (אביק) ואת העלויות לתיקון נזקי הרטיבות.

במצב זה, כפי שנוצר בכל תביעה המוגשת לבימ"ש! לאחר שישנה חוות דעת של מומחה מטעם ביהמ"ש, כל צד יודע להעריך מהם הסיכונים/הסיכויים שלו בתיק, וספקטרום ה"הפתעות" מצומצם ביותר, בד"כ.

לא הצלחתי להבין את דבריך באשר למומחים "מוכרים על ידי חברת הביטוח" ? למיטב ידיעתי, מי שמכשיר מהנדסים במדינת ישראל הוא מוסד הטכניון בחיפה והפקולטות להנדסה באוניברסיטאות בהן קיימות פקולטות כאלה. לאחר שהם מסיימים את לימודיהם ועומדים בדרישות האקדמיות, הם מקבלים את התואר ולאחר מכן הם מצטרפים לאגודת המהנדסים/האדריכלים ומקבלים מספר רישיון.

מהנדס הרשום כחוק, אינו חייב להיות "מוכר" על ידי חברת הביטוח. לא ה"הכרה" של חברת הביטוח היא זו אשר נותנת לו את הלגיטימציה לעבוד.

גם כאשר ביהמ"ש מינה את המהנדס בתיק זה, הדבר האחרון שעניין אותו היה אם הוא "מוכר" על ידי חברת הביטוח.

באשר לשאלתך הנוספת:" האם היא מחויבת להמשיך ולשלם את תשלומי הביטוח"?"-הענין הוא וולנטרי.תרצה-תמשיך. לא תרצה-לא תמשיך.

אתה יכול לשאול את אותה שאלה גם לגבי רכב. מבוטח היה מעורב בתאונה. נגרם נזק לרכבו. הוא תבע את חברת הביטוח.קיבל פיצוי ואז תשאל את אותה שאלה.

או מדרה אחר בו דירתו של מבוטח נפרצה, נגרם לו נזק, הוא תבע את חברת הביטוח וגם אז תשאל את אותה שאלה.

אדם מבטח את עצמו בגלל שהוא רוצה להיות בטוח כי במידה ויקרה לו נזק כלשהו בעתיד הוא יקבל פיצוי מחברת הביטוח.

העובדה כי במהלך הביטוח נגרם נזק כלשהו למבוטח אינה ערובה כי עד תום שנת הביטוח לא יקרה אירוע ביטוחי נוסף למבוטח. אפילו חברת ביטוח אינה יכולה להבטיח זאת!!

לכן, בד"כ, מבוטח, אחרי אירוע ביטוחי, מעוניין להמשיך להיות מבוטח למקרים נוספים, חלילה, ועל כן, הוא ממשיך לשלם את הפרמיה עד תום תקופת הביטוח וחוזר חלילה.

התרשמתי מדאגתך הכנה בשאלתך :" מה קורה עם נזקים עתידיים שאולי יתפתחו כתוצאה מהרטיבות (קורוזיה לברזל זיון למשל) או אולי אפילו מחלות ?" אשתדל, גם הפעם, להרגיע אותך במידת האפשר.

ראשית, הבעיה הייתה מפריצת מים מאביק. הבית לא נפל לים, לא שהה תקופה ממושכת במים מלוחים והוא גם לא הוצף כולו עקב צונאמי חס וחלילה. נגרמה לו רטיבות כפי שקורית למיליוני דירות בעולם עקב דליפת מים ו/או התפוצצות צינור זה או אחר.התקלה תוקנה, הרטיבות פסקה הנזק תוקן ונראה לי כל אין כל צורך להיסחף למצבים של "קורוזיה לברזל זיון למשל" או למחלות, מה עוד שזה לא דבר פשוט להוכיח כי מחלה נגרמה בהכרח מקצת רטיבות שתוקנה.

ואפרופו "מחלות" אני מניח כי הזכרת את העניין על בסיס הידע הרפואי שלך בתחום. אשמח אם תאיר את עיני ואת עיני הגולשים באילו מחלות מדובר? תוך כמה זמן חולים בכל אחת מהמחלות הללו, בהתחשב בדרגות השונות של הרטיבות ?(האם קיימת נוסחה כלשהי המקשרת בין שני הדברים?) (שכן הדבר מאד חשוב לתובע לדעת כמה זמן עליו להמתין עם הגשת התביעה), כיצד מוכיחים את הקשר הישיר והסיבתי בין הרטיבות לסוגי המחלה השונים וכו'. תשובות ברורות בנושא יהוו כלי עזר חשוב ופרקטי ביותר עבור ציבור הגולשים במידה ומי מהם ייקלע בעתיד לסיטואציה שכז.

ולסיום, לשאלתך האחרונה :" כנראה שהיא לא תוכל לתבוע בגלל הסכם הפשרה, אם כך למה להתפשר ולא לקבל פסק דין שיאפשר לה גם לתבוע בעתיד בגין החמרה?" שליתר דיוק היא איננה שאלה, אלא קביעה נחרצת!

תמהני על בסיס איזה ידע ומומחיות קבעת את קביעתך הנחרצת??

להשכלתך הכללית, כל תביעה!!!!, ללא יוצא מן הכלל, מסתיימת או בפשרה שמקבלת תוקף של פסק דין, או בפסק דין ללא פשרה (בין אם הוא מקבל את התביעה ובין אם הוא דוחה/מוחק את התביעה).

אריה הנכבד! מדוע אתה חושב, ועל בסיס איזה ידע משפטי אתה קובע כי עדיף היה לקבל פסק דין ולא להתפשר?

גם אם הייתי מנהל את התיק עוד שנתיים, איני יודע אם התוצאה הסופית הייתה יותר גרועה או יותר טובה. דבר אחד בטוח, לא היה פער משמעותי בין התוצאות. דבר אחד בטוח- הלקוחה הייתה רואה את אותו סכום כשנתיים מאוחר יותר. לכן, כאשר מרווח הסיכונים/סיכויים כבר ידוע ותחום בצורה מוגדרת, אין טעם למשוך את העניין עוד כמה שנים מיותרות. זה בוודאי לא לטובת הלקוח.

אולם אם אתה סבור אחרת- אשמח לקבל את הערותיך/הארותיך/השגותיך בענין.

במקרה שלנו, והרשה נא לי לשתף אותך בעובדות המקרה שייתכן כי אינך בקיא בהן) השופט הוא שהציע לסיים את התיק בפשרה. אם לא היינו מקבלים את הפשרה, היינו ממשיכים להתדיין עוד שנה שנתיים ובסופו של יום השופט היה קובע סכום כלשהו בפסק הדין (שבוודאי, היה זהה או דומה לסכום שהוצע על ידו) ובזה היה מסתיים העניין.

האם אתה באמת!! סבור כי אילו התיק היה מסתיים בפסק דין רגיל בעקבות דיון (ולא בפסק דין מכוח פשרה בין הצדדים),היה הבדל כלשהו מבחינת היכולת של התובעת "לתבוע בעתיד בגין החמרה"?

במידה ותשובתך תהיה חיובית- אשמח לשמוע את ההסבר,הסיבות וההנמקות המשפטיות לעניין.

מכל מלמדי השכלתי.

עו"ד צבי שטיין

אריה שלום

אני שמח על המסקנה אליה הגעת.טוב שכך ויפה שעה אחת קודם.מבטיחך כי לא אעלב מהתעלמותך מקיומי בעתיד ואשתדל להחזיק מעמד חרף הקשיים האובייקטיביים הנובעים מכך.

עד כה הסתדרתי מצוין בלעדיך, ואני תקווה כי לא יהיו לי קשיים מיוחדים לעשות כן בעתיד.

בברכה,

עו"ד צבי שטיין