כשלי בנייה בארץ ובעולם וההשלכות הנובעות מכך

כשלי בניה בארץ ובעולם והשלכותיהם

ענף הבניה ידוע כאחד מתחומי התעסוקה בעלי סיכון גבוה ביחס לתחומים אחרים. לאור התמוטטות החניון ברמת החיל שאירעה ב 5 לספטמבר 2016, מצאנו לנכון לחזור אחורה לכשלים הנדסיים אשר גררו אחריהם אסונות כבדים והיוו נקודות מפנה בהתייחסות לנושאי הבטיחות והאיכות בבנייה בישראל, כמו גם להביא דוגמאות למקרים דומים מהעולם.

מאמר זה יעסוק בתאונות שנגרמו בשל כשלים בתכנון או בביצוע, או משילוב של שניהם וכתוצאה מהם התרחש אירוע רב נפגעים. בישראל אפשר להצביע על שני אירועים משמעותיים ומכוננים, שמתאימים לתיאור זה: אסון ורסאי ואסון המכביה

 

אסון המכביה ואסון ורסאי

אסון המכביה התרחש בשנת ביולי 1997 בטקס הפתיחה של המכביה ה-15. גשר ארעי שהוקם מעל נחל הירקון התמוטט בזמן שהמשלחות האוסטרלית והמשלחת האוסטרית עברו עליו. 4 ספורטאים נהרגו ו-69 נפצעו פציעות בדרגות שונות, הן בשל נפילת הגשר והן בשל חשיפה לזיהום בעת שהותם במי הירקון. במקרה זה נמצאו אשמים ע"י בית המשפט המחוזי בת"א: מזמין העבודה, המתכנן, הקבלן הראשי וקבלן המשנה. עיקר האשמה נפלה על מזמין העבודה זאת בשל מספר נימוקים: המזמין לא נעזר בליווי הנדסי ולא מינה מפקח מטעמו לפיקוח וניהול העבודות, נהלי העבודה לא היו תקינים כמו גם לוחות זמנים לא ריאליים לביצוע הפרויקט אשר יצרו לחץ על חשבון איכות העבודה. הקבלן הראשי וקבלן המשנה נמצאו אשמים מאחר וביצעו עבודות בניה שלא היו כשירים לבצע , הפיקוח על קבלן המשנה היה רופף ולא מונה מנהל עבודה מוסמך באתר. אסון גשר המכביה נתן פוקוס רב לזיהום הקיים בנחל הירקון ונעשו מאמצים רבים לניקוי הנחל.

אסון ורסאי, אירוע מכונן נוסף בתחום הבניה, התרחש במאי 2001 בעת חתונה באולם השמחות "ורסאי" בשכונת "תלפיות" בירושלים, כאשר קרסה רחבת הריקודים שמוקמה בקומה השלישית של אולם השמחות. באירוע זה נהרגו 23 מאורחי החתונה ו-356 נפצעו בדרגות קושי שונות. אירוע זה היה מהחמורים שבאירועי ליקוי הבניה שידעה ישראל. בעקבות אסון זה הורשע בהריגה ממציא שיטת הפל קל – אלי רון, זאת משום שהיה מודע לכך שמדובר בשיטה לא בטוחה הנדסית אשר לא אושרה והוסמכה כראוי. עימו הורשע מהנדס נוסף ששימש כיד ימינו ועזר בשיווק שיטת הפל -קל, ושני מהנדסים נוספים אשר תכננו את הבניין. כמו כן הורשעו ארבעת  בעלי האולם והיזם שבנה אותו. שיטת הפל – קל אינה עונה אחר דרישות התקן הישראלי וגם לא אחר תקנים מוכרים אחרים. בשיטה זו לא מוסיפים ברזל לזיון כנדרש בחוק אלא פחים גליים דקים ומכופפים אמורים להחליף את החישוקים במהלך היציקה כדי להתמודד עם כוחות הגזירה הפועלים על הבטון. השיטה מצמצמת את מקדמי הבטיחות ומהווה גורם סיכון בהתמודדות עם עומסים ומאמצי גזירה. ממציא השיטה, אשר היה מודע לסיכון זה המשיך בשיווק השיטה, כמו כן נמצא שהפיקוח העליון על העבודות לקה בחסר. בעלי האולם הורשעו מאחר וידעו על אי אלו ליקויים ושקיעות ברצפת האולם אך העדיפו להסתיר את התקלות במקום לטפל בהם כראוי תוך התייעצות עם מהנדס המוסמך לנושא.

בעקבות שני מקרים אלו, ובעיקר בעקבות אסון ורסאי, הוקמה ועדת חקירה ממלכתית בראשות ורדי זיילר המנוח. הועדה הצביעה על כשל מערכתי בהבטחת איכות הבנייה ארץ, זאת מאחר וקיימים עשרות חוקים ותקנות אשר מפוזרים בין משרדי ממשלה שונים ( משרד הכלכלה, משרד הפנים ומשרד השיכון) מערך זה כונה בידי הוועדה "המעגל השוטה". כחלופה הוצע "המעגל החכם" – הקמת גוף אחד, המכונה מיניסטריון, שירכז תחתיו את נושא הבנייה בישראל. כולל קוד אחיד וברור לדרישות בעלי התפקידים בתחום. בנוסף קבעה הועדה כי יש להקים מכוני בקרה מקצועיים פרטיים בתחום. כמו כן הועדה מצביעה על היזם כאחראי המרכזי לתקינות המבנה. עד כה לא יושמו עיקרי המלצות הועדה למעט מספר תיקונים בחוק.

 

ריבוי אשמים ו'גלגול' אחריות

בשני המקרים אפשר לראות שהאחריות לאסונות אינה של גורם אחד בלבד אלא של מספר גורמים במקביל אשר הסתמכו זה על זה ללא בדיקה מספקת של הנתונים והתוכניות כשהרווח הכלכלי ולחץ הזמן, ולא בטיחות ויציבות המבנה, עמד לנגד ענייהם. כמו כן, בשום מקרה האחריות לא נפלה על הרשויות המקומיות. ישראל אינה  המדינה היחידה הלוקה בבעיות אלו, מצאנו לנכון להציג מקרים נוספים שהתרחשו במדינות אחרות: קריסת גג אולם מופעים בעיר קטוביץ' בפולין וקריסת מרפסת בשיקגו, ארה"ב

 

ליקוי בניה בעולם: קריסת גג אולם בפולין ונפילת מרפסת בשיקגו

ב 28 לינואר 2006 קרס הגג באולם המופעים בעיר קטוביץ', פולין. זאת בשעה שהאולם היה מלא בכ-700  בני אדם שבאו לצפות במופע . כשעה וחצי לאחר ההתמוטטות הראשונה ולאחר שכבר החלו במאמצי חילוץ הנפגעים, התרחשה התמוטטות נוספת. עבודות החילוץ התבצעו בטמפרטורה של כ- 15 מעלות מתחת לאפס. האירוע גבה את חייהם של 65 בני אדם ו170 פצועים בדרגות שונות. קריסת גג האולם התרחשה בשל עומס כבד של שלג עליו. ועדה שהוקמה בעקבות האירוע מצאה מספר ליקויים בתכנון הגג שתרמו לקריסתו, התכנון המקורי של הגג שונה על מנת לקצץ בעלויות הבניה. כמו כן נמצא שהשלג לא נוקה מהגג מה שגרם להעמסתו מעל ל 100%.  עוד נמצא שכבר ב 2002 הגג נפגע עקב שלג כבד ושופץ ללא חישובי עומסים כראוי וללא קבלת אישור על השיפוץ ובדיקתו מטעם הרשויות. במקרה זה הורשעו מתכנני הגג ושניים מחברי הדירקטוריון שהמבנה נמצא בבעלותה שידעו על הליקויים ולא טיפלו בהם כראוי.

ב 29 ליוני 2003 מרפסת בקומה השלישית של בניין דירות בשיקגו קרסה בעת שנערכה מסיבה במקום. 13 בני אדם נהרגו כתוצאה מהקריסה ו-57 נפצעו. בעת קריסתה המרפסת גררה אחריה גם את המרפסות בקומות השניה והראשונה, כששלושתן נמחצו לאזור המרתף. תחילה המקרה נראה כעומס יתר על המרפסת. נראה שהמרפסת אמורה הייתה לשאת מקסימום 30 בני אדם, אך חקירה נוספת חשפה שהמרפסת לא תוכננה ולא בוצעה כראוי. המרפסות בבניין נבנו ללא אישורים מתאימים, וגודלה היה גדול מהמותר, כאשר לא הייתה לה תמיכה מספקת וחוברה לבניין באמצעים דלים. שירותי הפיקוח של שיקגו ביקרו באתר הבנייה 5 פעמים אך לא שמו לב להפרת תקנות הבנייה. לאחר נפילת המרפסת נבדקו מאות מרפסות בעיר כדי למנוע את הישנות המקרה.

נראה שבעולם, כמו בישראל כאשר אין פיקוח ובדיקות חוזרות מצד מספר גורמים ההסתברות לאסון גדלה. כמו כן תחום הבנייה בישראל עדיין לא מעוגן כראוי מצד הרשויות, דבר המקשה על החברות בתחום לעקוב אחרי תקנים וחוקים. 

הוסף תגובה
צור קשר