לא רק בגלל דרישה חוזית: מדוע צריך ביטוח אחריות מקצועית?

מירי לבהר

אחת התופעות השכיחות לגבי ביטוח אחריות מקצועית עבור העוסקים במקצועות התכנון וההנדסה, היא שרוכשים אותו רק לפי דרישה חוזית. ההחלטה או הבדיקה ביחס לרכישת פוליסת אחריות מקצועית מתרחשת רק כשנמצאים בשלב מתקדם של המכרז, לעתים אף לאחר סיכומים עקרוניים כאלה ואחרים. המהנדס, האדריכל או ההנדסאי מגיע עם דרישה חוזית הנראית לו גבוהה או מופרזת, כאשר כבר קיים חשש לגבי היכולת הכספית (או הרצון) למלא אחר אותה דרישה.

 

אלא שביטוח ואחריות מקצועית הם רשת הגנה שהינה הרבה מעבר לדרישה חוזית. מדוע?

 

 

היד הקלה על הדק התביעה

נתחיל מהבסיס. פוליסה מסוג זה נועדה לספק למהנדסים ולאדריכלים מענה כשתוגש נגדם תביעה בטענה לליקויים שנחשפו בפרויקטים כאלה ואחרים, בשל הפרת חובה מקצועית, מחדל,ברשלנות, טעות או השמטה שנעשו (או שנטען שנעשו) ע"י המהנדס/האדריכל/ההנדסאי במסגרת העסקתו.

 

כיום, המגמה בענף הבנייה, בעיקר לאור המודעות ההולכת וגוברת לגבי כשלים וליקויים, הביאה לכך שהאצבע על ההדק המשפטי קלה. ברגע שמתגלה או מתברר כשל כלשהו, הסבירות שתוגש תביעה נגד כל המעורבים בשרשרת היא כמעט עניין של מה בכך. בין אם הכשל הוא ביצועי ובין אם הוא תכנוני, בין אם הוא נובע מפיקוח ו/או תכנון לקוי וכדומה, ובין אם נולד במעשה או מחדל של הקבלן המבצע. כולם כולל כולם נתבעים ביחד ולחוד.

 

הוצאות משפט? תחשבו שוב

גם אם האיש המקצוע אינו אשם ומדובר בקפדן בן קפדן שלא נפל דופי במלאכתו, כל מי שנמנה על קבוצת הנתבעים צריך באופן אוטומטי לפנות לסיוע משפטי צמוד. וההוצאות הכספיות מטפסות במהירות לסכומי עתק.

 

מקרה לדוגמה: ניסיתי לסייע באופן אישי לאדם המשמש כמפקח שנים רבות, שבמודע בחר שלא לרכוש פוליסת אחריות מקצועית. הנ"ל נתבע על אירוע שבו נהרג פועל, ביחד עם כל השרשרת, כשנכון להיום עדיין אין תוצאה למשפט וזו גם לא נראית באופק. ההוצאות המשפטיות שלו נאמדות בכ-120 אלף שקל. זאת, למרות שמהיכרות עם העובדות אני יכולה להעריך (בהסתייגות כמובן) כי ישנו סיכוי סביר שבית המשפט לא ימצא אותו אחראי. בהמשך להסתייגות, הוא עשה הכל נכון למעט העובדה שלא רכש ביטוח אחריות מקצועית ולכן נושא בעול כלכלי כבד.

 

המוניטין – יותר חשוב מכסף

לצד העניין הפיננסי ישנם היבטים עסקיים שחשובים הרבה יותר מכסף וביטוח אחריות מקצועית מגן גם עליהן - למשל, המוניטין המקצועי.  כשאדריכל/מהנדס/הנדסאי מתמודד עם תביעה שבדרך, או שהוא בעיצומה, תפקידה של חברת הביטוח הינו לעשות הכל כדי שלא לשלם. כן, קראתם נכון. התרחיש הטוב ביותר מבחינת המבוטח הוא שהחברה תנצח בהליך ותהדוף את התביעה. בין אם מדובר בתביעה קנטרנית גרידא, שאין לה כל אחיזה במציאות והיא הוגשה "בשיטת מצליח", ובין אם יש להציג טענות הגנה מבוססות ומורכבות.

 

על ידי בחירה נכונה של הצוות המשפטי בהתאם לנסיבות המקרה, החברה מספקת הגנה על המוניטין של האדריכל/המהנדס/ההנדסאי. היא מוודאת שלא ידבק בו רבב של מחדל או רשלנות. בנוסף לכך, היא מקטינה משמעותית את החשיפה הכלכלית שלה עצמה. קרי, זהו תרחיש "מוזר" של Win-Win עבור שני הצדדים, לפחות בכל הקשור למערכת היחסים המורכבת בין המבוטח למבטחת.

 

לחברת הביטוח יש את הכלים להדוף את התביעות הללו בכל אחד משלביהן. 

 

אחריות לטווח ארוך

זהו מאפיין בעל משמעות רבה שכן מהנדסים, הנדסאים ואדריכלים, מעצם עבודתם, מדלגים תכופות בין פרויקטים ועל כן חשופים לתביעות גם בחלוף תקופות זמן משמעותיות, אפילו שנים רבות לאחר שעבודתם בוצעה ואושרה. המונה מתחיל לדפוק ממועד גילוי הליקוי, לאו דווקא ממועד הביצוע ו/או מועד התכנון. יש גם סיטואציות חריגות שבהן תביעות ליקויים וכשלים תכנוניים הוגשו שנים לאחר שהעסק של המתכנן נסגר, לרבות תיקים שבהם המתכנן כבר הלך לעולמו, כך שהתביעה הוגשה כנגד עיזבונו, ובמילים אחרות, כנגד בני משפחתו.

 

בעריכת פוליסת אחריות מקצועית חשוב לשים דגש על רצף ביטוחי, תחולה רטרואקטיבית ואופציה לכיסוי Run-Off לתקופה משמעותית, שיחול גם לאחר הפסקת פעילות, וכמובן לקבוע גבול אחריות מקסימלי שנעשה תוך איזון מדויק בין דרישותיו של המזמין, אופי פעילות המתכנן, היקף עסקיו - ויכולותיו הכלכליות.

 

הערה: מומלץ לבחון היטב את נוסח הפוליסה על הרחבותיה וסייגיה. יש לזכור כי על חבילת הכיסוי להיות מותאמת לכל משרד בהלימה לאופי עיסוקיו, ובדרך כלל מורכבת גם מביטוחים משלימים נוספים ( הכול כאמור על פי הצרכים האינדיבידואלים של המבוטח).

תגיות
הוספת תגובה
תגובות

אין תגובות