ליקויי בניה- פיצוי בגין פיקוח הנדסי בתביע

ליקויי בניה- פיצוי בגין פיקוח הנדסי בתביעות בגין ליקויי בניה.

מאת: עו"ד צבי שטיין, נוטריון ומגשר*

מאמר זה דן בצורה מקיפה, יסודית ומפורטת בנושא פיצוי בגין פיקוח הנדסי בתביעות בגין ליקויי בנייה. בפתח המאמר מוצגת הבעיה. המאמר סוקר את הפסיקה הישנה והעדכנית ,ששללה וצידדה בפסיקת הפיצוי בראש נזק זה מסביר כי אין לפסוק פיצוי בגין פיקוח הנדסי בראש נזק של ירידת ערך. המאמר מבהיר כי פסיקת הפיצוי בגין פיקוח הנדסי אינה מותנית בביצוע התיקונים בפועל. בהמשך מובאת עמדתו האישית של כותב המאמר ופרק סיכום.

א.     הצגת הבעיה

1.     בתביעה בגין ליקויי בנייה, תבעו רוכשי הדירה את הקבלן אשר בנה את דירתם לתשלום פיצויים בגין הליקויים שנתגלו בדירה.

2.     לאחר שהתובעים והקבלן הגישו לתיק ביהמ"ש חוות דעת על ידי מומחים מטעמם, התברר כי המרחק בין חוות הדעת של המומחים הוא בערך כמו המרחק מת"א לשתי אצבעות מצידון.

3.     בית המשפט אשר דן בתיק מינה מומחה מטעמו.

4.     המומחה מטעם ביהמ"ש קבע כי עלות תיקון הליקויים הנה 80,000 ₪ בצירוף 10% פיקוח הנדסי ובצירוף מע"מ.

5.     התובעים טענו כי יש לפצותם בגין כל הסכומים שנקבעו על ידי המומחה מטעם ביהמ"ש בחוות דעתו, לרבות הפיקוח ההנדסי והמע"מ.

6.     לעומתם, טען הקבלן, כי אין לפצותם בגין הרכיב של פיקוח הנדסי, שכן, ממילא, התובעים לא ישכרו את שירותיו של מהנדס או בעל מקצוע ראוי אחר, על מנת שיפקח על ביצוע העבודות ולכן לא מגיע להם כל פיצוי בגין רכיב הנזק של הפיקוח ההנדסי.

7.     מאמרי זה ינסה להבהיר מהו המצב המשפטי הנוהג בנושא זה ומי מבין הצדדים הנ"ל צודק בטענותיו.

ב.     עמדת הפסיקה ששללה פיצוי בגין פיקוח הנדסי

1.      עמדת בתי המשפט בסוגיה איננה חד משמעית ואחידה .קיימת פסיקה לא מעטה בה שללו בתי המשפט פסיקת פיצוי בגין פיקוח הנדסי והדברים נכונים בעיקר לגבי פסיקה ישנה יותר של בתי המשפט.

2.      בפרשת דנינו ואח' נגד מליבו ישראל בע"מ (לא פורסם) נפסק ע"י כבוד השופטת ד"ר דנון:" אינני סבורה כי יש צורך בפיקוח הנדסי לבצוע התיקונים. הדברים אינם מסובכים ויכולים בהחלט להעשות על ידי קבלן ראשי שיבצע בעצמו את כל התיקונים.

3.     בפרשת תמר אביטן ואח' נגד בזלת להשקעות ובנין בע"מ ואח',נמנע כבוד השופט ישעיה מלפסוק פיצוי לתובעים בגין פיקוח הנדסי, על יסוד הצפי הסובייקטיבי האישי שלו שהתובעים לא ייעזרו בשירותו של מהנדס לצורך הפיקוח על ביצוע התיקונים בפוסקו:"על פי קביעותיו של המומחה יש להוסיף לסכומים שנקבעו בחוות דעתו 25% בגין העובדה שתיקון הליקויים יבוצע על ידי כל בעל דירה (תובע) בנפרד ולא במקובץ בכל הדירות. אין מקום למנוע תוספת זו מהתובעים, שכן, משנכנסו לדירותיהם וקיבלו הם את החזקה עליהם, רשאי ואף זכאי כל אחד מהם לבצע התיקונים ע"י קבלן או בעל מקצועו מטעמו ולפי ראות עיניו. אין לחייבם לבצע את התיקונים ע"י אותו קבלן או בעל מקצוע בכל דירות. מאידך גיסא, אין להוסיף לעלות התיקונים את התוספת בשיעור 10% בגין פיקוח הנדסי (כפי שקבע המומחה) שכן יש להניח כי משיבצעו התובעים את תיקוני הליקויים באופן פרטני, כל אחד בדירתו הוא, יימנעו הם מפיקוח הנדסי, שכן היקף התיקונים בכל דירה ודירה, יהיה קטן יחסית ולא יצדיק פיקוח כזה. מכל מקום, אין מקום לחייב את הנתבעים לממן לתובעים פיקוח הנדסי בנסיבות אלה".

4.     על עמדתו זו, חזר כבוד השופט ישעיה, גם בדונו בענין אולפן ראובן ועוד 35 אח' נגד כ.מ.ב.ק. לפיתוח וייזום בע"מ שם פסק: "לעומת זאת, אין בידי לקבל הוספת מחיר נוספת בשיעור 10% עבור פיקוח הנדסי שכן יש להניח כי התובעים שיתקנו באופן פרטני את הליקויים בדירותיהם לא יזקקו לפיקוח הנדסי או ימנעו ממנו שכן מדובר בהיקף קטן יחסית של תיקונים בכל דירה, אשר אינו מצדיק פיקוח הנדסי".

5.     במקרה אחר, נמנע כבוד השופט אברהם טל לפסוק פיצוי בגין פיקוח הנדסי, אך היה זה בשל העובדה כי המומחה מטעם ביהמ"ש לא קבע פיצוי בגין ראש נזק. המקרה נדון בענין נאוה אליהו ואח' נגד אשדר חברה לבניה בע"מ בו נפסק כבוד השופט אברהם טל"אינני מוצא למוצדק להוסיף לסכומים שנקבעו על-ידי המהנדס פריידלין סכום נוסף בגין פיקוח הנדסי, שכּן כדבריו בעדותו, העבודות שיש לבצע אינן טעונות פיקוח הנדסי". ראוי להדגיש לגבי פסק דין זה, כי ההחלטה הינה ספציפית לעובדות המקרה, במקרה זה, סבר כבוד השופט ישעיה כי העבודות שיש לבצע אינן טעונות פיקוח הנדסי, ולא כי ברמה העקרונית אין לפצות בגין פיקוח הנדסי בכל מקרה.

7.     ביהמ"ש העליון מפי הרכב כבוד השופט רובישנטיין בפרשת אולפן ראובן ועוד 35 אח' נגד כ.מ.ב.ק. לפיתוח וייזום בע"מ אימץ את עמדתו של כבוד השופט ישעיה וקבע:"פיצוי נוסף של 10%: בית המשפט קמא לא פסק למערערים פיצוי נוסף של 10% בעבור פיקוח הנדסי על התיקונים, בנוסף ל- 25% שזיכה אותם בהם בעבור ביצוע עצמי של התיקונים. המערערים משיגים על כך. דעת בית המשפט נראית לי. רוב רובם של הליקויים אינם מחייבים פיקוח הנדסי כזה".ניישיייש להדגיש

8.     בת.א. (חי) 782/93 פרץ שלמה ואח' נגד יפרח בנין ופיתוח יפרח אברהם בע"מ נפסק ע"י כבוד השופט ד"ר דן ביין:" אינני סבור שיש לחייב את הנתבעים בהוצאות פיקוח הנדסי, כאשר העבודות אינן מבוצעות על ידי חברת יפרח, אלא על ידי גורם אחר שהתובעים יבחרו בו לפי שיקול דעתם.

כמו כן מדובר בעבודות ספציפיות ומוגדרות מראש ולא באיזה פרוייקט כולל ומורכב

התובעים יוכלו להבטיח עצמם בחוזה עם אותו גורם לגבי כל ליקוי בביצוע התיקונים למשל ולא על ידי מתן ערבויות מתאימות על ידי הקבלן".

ג.     עמדת הפסיקה המצדדת בפסיקת פיצוי בגין פיקוח הנדסי

1.     סקירת הפסיקה מראה, כי הדעה השלטת כיום בבתי המשפט הנה בעד מתן פיצוי בגין פיקוח הנדסי, כאשר הדבר נקבע על ידי המומחה מטעם ביהמ"ש. עמדה זו הובעה גם בעבר על ידי בתי המשפט, אולם כיום, נראה כי היא זו השלטת.

2.     בת.א. (י-ם) 469/88 זעפרני ואח' נ' רמט בע"מ, נפסק ע"י כב' השופט צבי טל:"פיקוח על ביצוע התיקונים נראה לי כדבר נחוץ בהחלט. זוהי הוצאה לא גדולה יחסית, המצדיקה את עצמה במלואה, שכן היא עשויה למנוע נזקים כבדים הרבה יותר מחמת ביצוע רשלני ולא נאות, והשחתת כל המאמץ הגדול לריק."

3.     דעה דומה הובעה ע"י כבוד השופטת ד"ר דרורה פלפל בענין אביסרור רפאל ואח' נגד שיכון ופיתוח לישראל בע"מ בו פסקה:"בצדק קבע מומחה ביהמ"ש כי יידרש מהנדס אשר ייפקח על ביצוע עבודות התיקון וינחה את מנהל העבודה והעובדים. שכר המהנדס הוא 3,000 ש"ח ואף הוא יתחלק בין הנתבעת וצד ג' באופן יחסי להיקף הליקויים בהם חבה כל אחת מהן.

כאמור, הנתבעת חבה בשיעור של 80% מסך כל הליקויים ועל כן חבה גם ב- 80%

משכר עבודתו של מהנדס הפיקוח. בהתאם, צד ג', תחוב ב- 20% משכרו של

מהנדס, ישירות לתובעים ולצורך הקלת הגבייה.

מכיוון שהנתבעת לא אטמה את החללים עד היום, ולאור מסכת ההידברות הלא מוצלחת בין הצדדים עד היום, אני קובעת שאת האיטום תבצע כל משפחה על חשבונה. נגזרת מהסכומים שנקבעו לצורך תיקוני רטיבות, לאור מהותו של הליקוי ויחסית לשאר הסכומים… אני קובעת שהנתבעת תפצה את התובעים…בסכום של 3,000 ש"ח נכון ליום מתן פסק הדין. סכום זה כולל גם 10% עלות פיקוח+ מע"מ".

4.      בפרשת שובל מזל ואח' נגד החברה לבנין ונכסים מישור החוף בע"מ (לא פורסם) נפסק ביום 5.7.99 ע"י כבוד השופטת וינבאום וולצקי:באשר לחיוב בהוצאות פיקוח הנדסי מאחר והתובעים אינם בעלי מקצוע לא יהיו בידיהם הכלים לפקח על אופן ביצוע העבודות לתיקון הליקויים. מטעם זה סבירה בעיני קביעת המומחה לחייב הנתבעת בהוצאות הפיקוח ההנדסי תוך כדי ביצוע העבודות, על מנת שיושלמו כראוי ולא יהיה צורך לתיקונים נוספים".

5.     בפרשת בויארסקי יהודית ומשה נגד ישראל אהרוני ובניו חברה לבנין ונכסים בע"מ נפסק ע"י כבוד השופטת סימון ביום 8.11.05:"מהטעמים שפורטו בסע' 6 לפסק דין זה, אני קובעת שהתובעים יהיו זכאים לפיצוי גם בגין ביצוע על ידי קבלנים מזדמנים וגם בגין פיקוח. אין שום סיבה, שהתובעים לא יקבלו פיצוי כספי מלא בגין הסכומים, שיהא עליהם להוציא מכיסם כשיהיו מעוניינים לבצע התיקונים בכוחות עצמם, על ידי קבלנים, שיועסקו על ידם תחת פיקוח מהנדס שישכרו שירותיו".

6.     בפרשת שלמה ודפנה גיגי ואח' נגד פנורמה הצפון - חברה לבניה בע"מ נפסק ע"י כבוד השופטת שושנה שטמר ביום 4.1.09 :"התובעים טענו, כי יש להוסיף לאומדן עלות התיקונים, כפי שהוצע ע"י המומחה מטעם בית המשפט, עלות פיקוח הנדסי, רווח קבלני ומע"מ. עוד התבקש שערוך אומדן העלויות להיום.

הנתבעת טענה לכל אורך סיכומיה, כי התובעים אינם מעוניינים בתיקון הליקויים, ומטרתם היא התעשרות על חשבונה. לפיכך, אין להוסיף לאומדן עלות התיקונים גם רכיב של עלות פיקוח הנדסי, שכן התובעים לא יבצעו את התיקונים בפועל.

המומחה בחוות דעתו הוסיף לפיצוי לכל תובע עלות פיקוח הנדסי בשיעור 10% מאומדן עלות התיקונים וכן מע"מ כחוק. עוד כתב המומחה, שאם ייקבע כי הנתבעת אינה זכאית לתקן, אזי יש להוסיף לעלות התיקונים 20% מסך הפיצוי, עבור רווח קבלני.

אינני מקבלת את עמדת הנתבעת, לפיה סביר להניח כי התובעים לא יתקנו את הליקויים. המומחה מצא ליקויים לא מעטים, המפריעים להפיק הנאה מרכושם של התובעים, אותו רכשו במיטב כספם. לאחר שקבעתי שהנתבעת מיצתה זכותה לתקן, התובעים זכאים להזמין בעלי מקצוע אחרים לביצוע התיקונים, ומגיע להם בשל כך הפיצוי, על תוספותיו, כפי שהציע המומחה.

הוספת 20% כאמור, נעשתה כאשר קיבלתי את האומדן עליו המליץ המומחה. במקרים המעטים בהם לא קיבלתי המלצתו, נקבע סכום הכולל בתוכו את הרווח הקבלני (לפסקי דין בהם נקבע פיצוי נוסף בגין פיקוח הנדסי, ראו בספרו של זמיר, בעמ' 470, ה"ש 593)".

7.     בפרשת קניאל מירי ואח' נגד שלמה לשמן בע"מ נפסק ע"י השופטת רות רונן ביום 5/11/08:" עוד יוער כי המומחה קבע בחוות דעתו תוספת של 10% עבור תיאום/פקוח הנדסי בקשר לביצוע התיקונים ברכוש המשותף (סכום של 5,400 ש"ח). בתשובות ההבהרה לשאלות התובעים (צורף כנספח לסיכומי התובעים) הבהיר המומחה כי הוא ממליץ על תוספת זו עקב ההיקף המוגבל של ליקויי הבניה ותיקונם (ר' תשובת המומחה לשאלה 2 י). לאור קביעתו של המומחה שהינה במסגרת מומחיותו, ומאחר שהנתבעת לא העלתה כל טענה בנוגע לתוספת זו (אלא לענין התוספת של 40%), יש להוסיף תוספת זו לעלות התיקונים ברכוש המשותף".

8.     פסק דין נוסף של ביהמ"ש העליון אשר המשיך א