מדד המחירים לצרכן, אינפלציה, ריבית, המשק ואנחנו ...

לשם כך נתחיל דווקא מהמושג אינפלציה

אינפלציה הינה מצב של עליית מחירים מתמשכת במשק אשר שוחקת את ערך הכסף כלומר ככל שהאינפלציה גודלת כך כח הקניה שלנו קטן. לדוגמא נאמר שבתחילת השנה רכשנו לחם תמורת 3 שקלים ובסוף השנה הלחם כבר עולה 4 שקלים ואף בהמשך מחיר הלחם ימשיך לעלות ולעלות כלומר על אותו מוצר שכלל לא השתנה אנו נאלצים לשלם כעת יותר כסף.אחוז האינפלציה השנתי נקבע על סמך שילוב 12 מדדי המחירים לצרכן.

 
מדד המחירים לצרכן (נבדק כל 15 לחודש)
 
מדד זה מודד כל חודש (12 פעמים בשנה) מחיר סל מוצרים אשר כולנו נוהגים לצרוך.
הסל כולל מוצרים כגון דיור,ריהוט,הלבשה והנעלה,פירות וירקות,בשר וחלב,לחם,תחבורה ועוד.
המדד משקלל את כל מחירי המוצרים ומשווה אותו לחודש הקודם.במידה והמדד יעלה באחוז מסוים אז ניתן יהיה להבין שאותו סל המוצרים הפך להיות יקר יותר לעומת החודש הקודם.
 
חוץ מגילוי עליית המחירים מדד המחירים מספר לנו על מצב המשק
 
ככל שהמדד יהיה נמוך יהיה ניתן להניח שאנו נכנסים למיתון. הסיבה להנחה זו היא מאוד פשוטה: בואו נגיד שבדיוק עכשיו נפתח פרויקט איכלוס דירות. במדינה עם מיתון הביקוש יהיה מועט ולכן הקבלן יאלץ להוריד מחירים על מנת שירכשו ממנו דירות וזה כמובן יתבטא במדד המחירים בצורת ירידה(כשישראל היתה במיתון הנדלן היה חלש)
 
ככל שהמדד יהיה גבוה יהיה ניתן להניח שאנו נכנסים לצמיחה. הסיבה להנחה זו היא מאוד פשוטה: בואו נגיד שבדיוק עכשיו נפתח פרויקט איכלוס דירות. במדינה עם צמיחה הביקוש יהיה גבוה ולכן הקבלן יעלה מחירים על מנת להרוויח יותר מהדירות וזה כמובן יתבטא במדד המחירים בצורת עליה(כיום ישראל צומחת וזה מתבטא בשיפור מצבו של הנדלן).
 
*חשוב לציין: ההנחות הנ"ל חלקיות וישנם עוד גורמים כגון עליה/ירידה בדולר שמשפיעה על הדיור ועל הנפט שמשפיע על התחבורה היבשתית הימית והאוירית ועוד גורמים שלא צויינו אשר אינן בהכרח מרמזים על מיתון.
 
 
הנגיד ונשק הריבית
 
דמיינו לעצמכם מצב שבו הריבית על ההלוואות שווה לאפס כלומר תוכלו לגשת לבנק ולא לשלם כלל ריבית. מה שהציבור יעשה זה מיד לקחת הלוואות על הלוואות וקדימה לעשות קניות כי הרי ממילא אין ריבית ואם יהיה צורך לפרוע את ההלוואה אז ניקח הלוואה חדשה בלי ריבית וחזרה לקניות. הציבור יקנה ויקנה וכמובן שהסוחרים יראו שהביקושים גבוהים ולכן אפשר להתחיל להעלות מחירים. האם לצרכן יפריע שהסוחרים יעלו מחירים ? ממש לא כי הוא תמיד יוכל לקחת עוד הלוואה ועוד הלוואה כדי להמשיך לקנות וכך הסוחרים ימשיכו בהתאם להעלות מחירים (נוצרת אינפלציה) וחוזר חלילה עד שהכסף (במקרה שלנו השקל) כבר לא יהיה שווה כלום.
 
 
תפקידו העיקרי של הנגיד למנוע אינפלציה חריפה מדי ולמנוע דיפלציה (דיפלציה-ירידת מחירים מתמשכת). הנגיד מקבל הוראה מהממשלה לשמור על טווח אינפלציה מסוים כשבישראל ההוראה שניתנה לנגיד עומדת על 1%-3% ובכך נשמר ערך הכסף וזאת בניגוד לדוגמא שבה אין ריבית ולכן ערך הכסף נשחק! במידה והנגיד מרגיש שטווח המחירים נשמר בצורה יציבה אז הוא לא ישנה את הריבית כלומר לא תהיה התערבות של הבנק המרכזי (בנק ישראל) בכוחות השוק.
 
במידה והנגיד מרגיש שמדד המחירים לצרכן עולה בצורה חדה מדי (להזכירכם ההנחה היתה שעליית מחירים נובעת מביקוש גבוה מדי) אז הנגיד מעלה את הריבית ובכך "מדכא" את הביקושים המוגזמים  וחוזר לשמור על רמת מחירים יציבה. "הדיכוי" עובד מאחר שברגע שהריבית עולה אנחנו נחשוב פעמיים אם לקחת הלוואות לצורך רכישות שונות לחילופין אם כבר יש לנו כסף (פלוס בעו"ש) אז אולי נעדיף להמתין עם הרכישה ולשים בתכנית חסכון על מנת להנות מהריבית החדשה והגבוהה.
 
במידה והנגיד מרגיש שמדד המחירים לצרכן יורד בצורה חדה מדי (להזכירכם ההנחה היתה שירידת מחירים נובעת מביקוש נמוך מדי) אז הנגיד מוריד את הריבית ובכך "מעודד" את הביקושים הנמוכים  וחוזר לשמור על רמת מחירים יציבה. "העידוד" עובד מאחר שברגע שהריבית יורדת אנחנו כבר פחות נחשוב אם לקחת הלוואות לצורך רכישות שונות לחילופין אם כבר יש לנו כסף (פלוס בעו"ש) אז אולי לא נעדיף להמתין עם הרכישה ולשים בתכנית חסכון כי הריבית החדשה נמוכה יותר ופחות אטרקטיבית.
 
הקשר ההפוך של הריבית לבורסה
 
הריבית היא האויב מספר אחד של הבורסה. הסיבה לכך תקפה בדיוק כפי שרשמתי תחת הכותרת "הנגיד ונשק הריבית". המשקיעים מטבעם הם משקיעים דוחי סיכון כלומר ככל שתעלה את הריבית החסרת סיכון (פק"מ,מק"ם ושלל תכניות החסכון) כך נשקיע פחות בבורסה למשל בואו נאמר שבנק ישראל בראשות הנגיד הודיע על ריבית שנתית של 100%.  האם מישהו ממכם ישאר בבורסה או שישר תרוצו לקבל את תכנית החסכון החסרת סיכון?
 
כמובן שגם להיפך זה עובד.
ככל שתרד הריבית חסרת הסיכון כך היא תאבד מהאטרקטיביות שלה ולכן המשקיע יחפש מקורות תשואה אחרים כגון הבורסה המקומית או הבורסות בחו"ל על מנת לנסות להגדיל את תשואת כספו.
 
הקשר ההפוך של הריבית לדולר => מדוע הדולר עולה כשהריבית יורדת? 
כידוע המטבע הרשמי של מדינת ישראל הינו השקל ולכן כשהמשקיעים הזרים מעוניינים להשקיע בישראל עליהם להמיר את הדולרים ולשקלים וכתוצאה מכך נוצר היצע של דולרים וכשקיים היצע רב המחירים מתחילים לרדת ובמקרה שלנו מחיר הדולר יורד בהתאם.
כשהמשקיעים הזרים באים להשקיע את כספם במדינה אחרת הם מודדים שני דברים- סיכון מטבע ופערי ריבית מול מדינת האם שלהם.
סיכון מטבע בא לידי ביטוי בחוסנה של הכלכלה ובריבית המפצה בהתאם על אותה רמת סיכון.

לצורך המחשת ההסבר נפנה לעולם ההימורים. כשאתם מגיעים לרולטה עומדות בפניכם 2 אפשרויות. אפשרות ראשונה לבחור מספר כלשהו ממספרי הרולטה ואז הסיכון להפסיד את כספכם גבוה ולכן גם הפרס גדל בהתאם שהרי אם תזכו תרוויחו סכום בהחלט גדול ביחס להשקעה.  אפשרות שנייה היא לבחור צבע שחור או אדום ואז הסיכון יורד באופן דרמטי שהרי יש רק שני אפשרויות לבחירה ולכן גם הפרס יקטן בהתאם כי רמת הסיכון פחתה באופן מהותי.
למרות הדוגמא הקיצונית כך למעשה פועלים המשקיעים הזרים כלומר אם הסיכון במדינה גבוה על אותה מדינה להציע ריבית גבוהה יותר על מנת למשוך אליה משקיעים זרים ואילו אם הסיכון באותה מדינה פחת אז אותה מדינה תוכל להרשות לעצמה להפחית את הריבית. במידה והמדינה מעוניינת בהעלאה דרמתית של הדולר היא יכולה להפחית את הריבית באופן ניכר ואז יוצרו ביקושים חזקים לדולר והוא יעבור לעליה גבוהה יותר.
הוסף תגובה
צור קשר