פסולת בניין

7 פוסטים / 0 חדשים
פרסום אחרון
יובל
התמונה של יובל
שלום,

שלום,

למיטב הבנתי, ישנו קושי בשיווק פסולת בניין שעברה טיפול ומיחזור לצורכי שימוש שוטפים בבנייה ותשתיות.
רציתי לשאול מה מידת השימוש בפסולת בניין ממוחזרת בבנייה חדשה בארץ? האם מדובר על חומר גלם אמין או שיש חששות מצד הקבלנים והמתכננים להשתמש בחומר ממוחזר? האם יש סטנדרטים או תקנים ברורים לחומרים ממוחזרים בבנייה חדשה?
ובכלל - איפה ניתן לקרוא על הנושא בארץ ו/או לקבל נתונים נוספים?

תודה מראש,
יובל
מערכת האתר
התמונה של מערכת האתר
היי, משמש בעיקר למצעים

היי, משמש בעיקר למצעים ולמילוי מתחת לריצוף (כתחליף לחול או סומסום).

יובל
התמונה של יובל
תודה על התשובה, אבל אשמח אם

תודה על התשובה, אבל אשמח אם תוכל לענות על השאלות שבהודעה:

מהי מידת השימוש בפסולת בניין (50%? 10%?)?
קבלנים לא משתמשים בחומר ממוחזר מחשש לאיכותו ולכן הוא מנוצל לשימושים בודדים?
יש סטנדרטים לחומרים מהסוג הזה? תקן או כללי איכות?
איפה ניתן לקבל נתונים נוספים על הנושא?

תודה
פנחס
התמונה של פנחס
שלום.

שלום.


השימוש בחומר ממוחזר הוא די מורכב. וחייבים לתת לזה פוש.

הקבלנים מאוד היו שמחים להשתמש בזה. כי ככה הם פותרים 2 בעיות.
1. מה לעשות עם עודפים של פסולת.
2. אספקה זולה של חומר (זול יותר מחומר מהמחצבה )

הבעיה מתחילה עם התקן והמתכננים.
ישנם הגדרות מה נחשב כמצע א'. כמצע ב' וחומר נברר.
המתכננים מאוד חוששים מפלסטיות החומר.
ולכן הם ממעטים לאשר חומר ממוחזר.

משרדי הממשלה דורשים למחזר כמה שיותר. וזה אפשרי.

אקח דוגמא פשוטה.

קבלן תשתיות מחליף צנרת ניקוז (מבטון ). מחליף מדרכות ואבני שפה.

הדבר הכי נכון. לשנע את זה למגרסה (שפועלת לא באיזור מגורים )
לגרוס את זה ולהשתמש עם זה כחומר מילוי 
אם זה סביב הצנרת. מעל הצנרת. מילוי שכבה מסוימת מתחת למדרכה.

הבעיה שהמתכנן יצטרך לשלוח בדיקות מכל ערימה. מכיוון שזה לא חומר הומגני.
המעבדה צריכה לבדוק הרבה פרמטרים ורק אז לאשר את זה לצרכים מסוימים.

בפרויקטים גדולים מביאים היום מגרסות. וגורסים את הכל. אבל פסולת בניין עצמו זה טיפה בעייתי.

(בכביש 6 השתמשו בחומר ממוחזר מסביב למחלפים במילוי שלא צריך לעמוד בלחץ. בפיתוח נופי וכדומה.  )

חיים
התמונה של חיים
שלום.

שלום.

אני מסכים עם פנחס שאחת הבעיות היא חוסר ההומוגניות בחומרים ממוחזרים. 
בחברה שלנו אנחנו מפתחים טכנולוגיות מיחזור רבות (בעיקר אבני אספלט ממוחזרות) ומצליחים להתגבר על הבעיה הזאת בעיקר בגלל ההומוגניות היחסית של אספלט בישראל.
יש לנו גם הצלחה רבה בשילוב פסולת ביניין ביחד עם אבנים ממוחזרות (אפילו 50 פסולת ביניין עם 50 אחוז אספלט ממוחזר) לשימוש תיקון בורות בכביש. יתרון נוסף שלא צויין פה הוא האפשרות למיחזור במקום (in situ) ללא צורך שינוע הפסולת ממקום העבודה למפעל. 
עוד דוגמא למשל היא כשעושים חתכים בכביש לצורך הנחת צינור או כבל אינטרנט. את האספלט שהורד כדי להניח את הכבל ניתן למחזר במקום ולהשתמש בו כדי לסתום מחדש את החתך. 
בקשר התקנים ששאלת אני יכול להגיע שבדר"כ בעולם ועד כמה שידוע לי גם בארץ אין תקן מיוחד לתיקון בורות בכביש וניתן להשתמש בכמה חומר ממוחזר שתרצה כל עוד התיקון עומד (יש חומרים רבים שמחזיקים חודש-חודשיים בבור ונשברים) 
פנחס
התמונה של פנחס
להציע שדווקא בתיקון בורות,

להציע שדווקא בתיקון בורות, ששם אנחנו רוצים חומר עמיד יותר. שם להשתמש בחומר ממוחזר כי אין תקן ?

לדעתי צריך למצוא תגמול ותמרוץ חזק לקבלנים למי שמצליח להשתמש בחומר ממוחזר. הקבלנים כבר ישקיעו מספיק כסף בשביל למצוא פתרונות יצירתיים. (אולי תוספת 5% לסכום הפרויקט עבור מיחזור X% חומר. או עבור שימוש בX% חומר ממוחזר )

מקווה מאוד שאין כאן פקידי אוצר. שהשיטה שלהם זה לקנוס למי שלא ממחזר. ואז זה רק גורם לפשיעה עבריינית של איכות הסביבה.