בתמונה שצרפת רואים "ברזל בניין" שכופף באופן מכני ללא שיחרור מאמצים, כלומר, באזורי הכיפוף ישנם מאמצי כיפוף/לחיצה (בחלק הפנימי של הכיפוף) ומאמצי מתיחה (בחלקו החיצוני של הכיפוף).
פלדה תחת מאמץ רגישה יותר לקורוזיה מפלדה שעברה שיחרור מאמצים (הליך של חימום וקרור מבוקרים לאחר עיצוב הצורה הסופית).
צרפתי מראה מקום ממאמר (בעברית) המופיע באתר של נחום נווה. נחום כתב מספר תגובות בפורטל זה, ולאחרונה התמנה ליו"ר NACE ישראל (הסניף הישראלי של ארגון הקורוזיה הבינלאומי)
שאלה למומוחי הפורום בנושא קורוזיה
למה במקומות שהברזל מכופף ובפינות מתגלה הקורוזיה לפני ...
כתוצאה מתהליכי היצור הברזל נולד עם ציפוי אוקסיד שחור בעל אדהזיה יחסית טובה לברזל. ציפוי זה שאינו גמיש כמו הברזל נקרע בכיפופים.
בקצוות שנחתכו לאחר הייצור ציפוי זה לא קיים.
לכן במקומות אלו מתחילה הקורוזיה שאנו רואים.
תודה אש ... אתה מכיר קצת את תהליך היצור של הברזל ?
לכל מי ששכח
אדהזיה
אוקסיד
אני אוסיף על מה שנאמר: חומר שנמצא בעיבור פלסטי - המטריצה הפנימית שלו פחות יציבה מחומר במצב רגיל. בהשלכה לתא גלווני זה איזור שמועד להתפתח כאנודה.
ארז
בנוסף לדברי ASH ועמית, מדובר בקורוזיית מאמצים.
בתמונה שצרפת רואים "ברזל בניין" שכופף באופן מכני ללא שיחרור מאמצים, כלומר, באזורי הכיפוף ישנם מאמצי כיפוף/לחיצה (בחלק הפנימי של הכיפוף) ומאמצי מתיחה (בחלקו החיצוני של הכיפוף).
פלדה תחת מאמץ רגישה יותר לקורוזיה מפלדה שעברה שיחרור מאמצים (הליך של חימום וקרור מבוקרים לאחר עיצוב הצורה הסופית).
צרפתי מראה מקום ממאמר (בעברית) המופיע באתר של נחום נווה.
נחום כתב מספר תגובות בפורטל זה, ולאחרונה התמנה ליו"ר NACE ישראל (הסניף הישראלי של ארגון הקורוזיה הבינלאומי)
בהצלחה
תודה חגי על המידע המקצועי