ראיון עם איילת קהימקר, מהנדסת מבנים (אונ' בן גוריון)

חלק ב` - לימודים
חלק ג` - קריירה
 

ספרי על עצמך
שמי איילת איילה קהימקר, אני בוגרת הנדסת בנין (B.Sc) במסלול קונסטרוקציה של אוניברסיטת בן גוריון. כיום אני סטודנטית לתואר שני בייזום וניהול עסקי בבנייה (M.E.) של הטכניון. בנוסף, אני מהנדסת מכרזים בחברת אלקטרה בניה. אני מתגוררת עם בן הזוג מיקי ברמת גן בדירה שכורה, בסמוך למקום העבודה והלימודים. אנו מחזיקים גם דירה בבאר שבע לכשאנו מבקרים את המשפחה.

ספרי על העולם שמחוץ לעבודה
מיקי, בן הזוג שלי ועיקר עולמי, לומד לדוקטורט באלקטרואופטיקה, הוא בונה בסיס תיאורטי לגילוי סרטן העור באמצעות כלים אופטיים. כעתודאי במקור, הוא מנהל טכנולוגי בשירות קבע של פרויקט דומה לכיפת ברזל. לי ולמיקי יש כלבה וחתולה, אנחנו מאוד אוהבים חיות ומשתדלים לעזור לחיות נטושות עד כמה שאפשר. אם וכאשר יש לנו זמן פנוי אנו מטיילים ברחבי הארץ עם המשפחה, בנוסף לשני טיולים בשנה לחו"ל.

מה דעתך על הלימודים בבן גוריון ומדוע בחרת ללמוד דווקא במוסד זה ?
ראשית מטעמי נוחות, ההורים שלי משכירים דירות לסטודנטים באיזור האוניברסיטה, כך שהכל היה מוכן עבורי. שנית, כבאר שבעית במקור, גם הקירבה להורים הייתה יתרון וגם היכולת להמשיך להעצים את איזור הדרום. כמובן שחיוני ביותר היה שהאוניברסיטה תהיה בעלת הכרה, ושהנפשות הפועלות במחלקה היחסית חדשה (הפרופ``ח אורן וילנאי ויגאל שוחט) תהיינה איכותיות ובעלות פוטנציאל להטיב עם מוניטין המחלקה. זה ברור שככל שמוניטין המחלקה טוב יותר, כך מתעצם הרזומה שלי והיתרון שלי בשוק.

מהו מסלול הלימוד בו בחרת להתמחות, ועל איזה מסלול לימודים תמליצי למתעניינים בלימודי הנדסה אזרחית \ בניין ?
בחרתי במסלול קונסטרוקציה. עשיתי את הבחירה הזו מתוך האמונה שקונסטרוקציה יותר קשה ללמוד תוך כדי עבודה, לעומת ניהול הבניה, שאני מאמינה שניתן ללמוד תוך כדי עבודה בשטח. בדיעבד, אני מבינה שהשיקולים בזמנו היו נכונים, רוב העבודות אשר דורשות ידע בקונסטרוקציה מתעסקות ברשומה האקדמית, בפרויקט, ובהבנה, פחות בניסיון. ואילו העבודות שלא דורשות ידע בקונסטרוקציה הן בעיקר בניהול, שם מצפים ממך בעיקר לניסיון בשטח כמהנדס ביצוע ולא הכשרה בניהול בהכרח.

האם לדעתך הסטודנטים בב"ש מקבלים חשיפה מספקת לנעשה בתעשייה ?
אכן הסטודנטים מקבלים חשיפה לתעשייה באונ` בן גוריון, אם באמצעות הסיורים במבוא לניהול הבניה, חומרי בניה, בניית המהנדס, בנייה מתועשת, וכו`, ואם באמצעות הכנת פרויקט הגמר במשרדים המובילים בארץ. רצוי תמיד שתהיה חשיפה נוספת ולא רק בשנה האחרונה לתואר. יתרון גדול שיש לחשיפה לתעשייה לאורך כל שנות הלימודים באקדמיה הוא להיות עם היד על הדופק בנוגע לכיצד לשמור על התואר כהרלוונטי ביותר בשוק הדינאמי. כך שמדובר באינטרסים משותפים הן של מוסדות הלימוד והן של הסטודנטים.

מדוע החלטת על לימודי המשך ?
החלטתי על לימודי המשך מתוך הרצון להעשיר את הידע ולהרחיב את האופקים מנקודת מבט עסקית. שוק העבודה והעסקים אינו מורכב אך ורק מענף הבניה, ואני מאמינה שכל שכיר או יזם בענף הבניה צריך ללמוד להשוות משרה/עסקה בתחומו לשאר הענפים על מנת להבין את כדאיותה ואת יכולת המינוף שלו. מעבר לכך, לאורך כל חיי נקודת המבט שלי הייתה מתוך מחשבה על כדאיות כלכלית, רמת יעילות והסתכלות לעתיד, תוך בניית תכנית עבודה אסטרטגית בפן המקצועי ובחיים באופן כללי. אני מאמינה שצורת חשיבה טקטית ואסטרטגית הינה בעלת פוטנציאל בכל התחומים, ושלכל אחד מומלץ לפתח את החלק שבו שנוהג כך.

ספרי על המסלול בייזום וניהול עסקי בנייה
המסלול בייזום וניהול עסקי בבניה הוא מעין שילוב של מנהל עסקים עם ניהול הבניה ללא תזה. אני לומדת בשלוחת הטכניון ברמת גן, ליד העבודה באלקטרה בניה. חתך האוכלוסייה בכיתה הוא מגוון מבחינה מקצועית ומורכב ממהנדסים אזרחיים, מהנדסי חשמל ואדריכלים. ההחלטה שלי ללמוד במסלול זה גברה על החלופה השנייה אשר הייתה בזמנו מנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב. בחרתי כך מכיוון שאני מגיעה מתחום הבניה ומעוניינת להמשיך לעסוק בתחום זה, בעוד שאני לומדת רבות על כלכלה באופן כללי ועל ענפים נוספים בשוק.

כיצד את מצליחה לשלב לימודים במקביל למשרה מלאה ?
אני חושבת שתמיד זה לא פשוט לשלב עבודה ולימודים, ואני מקריבה לא מעט מהזמן בעבור זה. אני לומדת פעמיים בשבוע משעה חמש עד תשע, ובסופי שבוע מכינה עבודות. מלכתחילה היה חשוב לי לבחור בתואר אשר אני יכולה לעמוד בחובות שלו. למזלי, כל המרצים המצוינים אשר נבחרו ללמד אותנו עומדים על רמת ההבנה ולא על רמת ההספק או ההישגיות. בעיניי זה יוצא מן הכלל באקדמיה הן ברמה העקרונית והן ברמה הפרקטית.

האם את מרגישה כי הלימודים שסיימת ואלה הנוכחיים מקנים לך כלים פרקטיים לקריירה ?
אני אישית מרגישה את זה על בשרי יום יום, היות ולרוב העבודה שאני עושה באלקטרה בניה יש אוריינטציה כלכלית וחוזית. זה מאוד חיוני ויעיל שהלימודים והעבודה משלימים אחד את השנייה. בהסתכלות קדימה להמשך הקריירה, אני מאמינה שהכלים הניתנים בתואר זה מתאימים בעיקר למי ששואף להקים חברה משלו, להיות חלק מהנהלה בכירה של חברה, או להיות יזם. תודות לד"ר חנן בן עוז, אשר מלמד אותי קורסים באסטרטגיה ובחשבונאות, אני מפתחת כלים אשר מעצימים את ההשכלה העסקית הרחבה שלי, ומאפשרים לי להגדיל את יכולת ההיצע שלי בשוק הן כשכירה והן כיזמית.

חלק ג` - קריירה

באיזו חברה ובאיזו משרה את עובדת ?

אני עובדת בחברת אלקטרה בניה במשרת מהנדסת מכרזים.

מה כוללת משרתך וכיצד נראה יום עבודה טיפוסי שלך ?
עצם תכליתי בחברה היא לקבל מכרז שהוציא יזם/קבוצת רכישה/חברת נדל"ן/המדינה, לתמחרו בדיוק רב עד כמה שהזמן מאפשר, ולהוציא הצעת מחיר שהינה גם רווחית לחברה וגם אטרקטיבית בו בזמן. סדר הגודל של הפרויקטים בחברה הוא בד"כ מעל 100 מיליון ש"ח.
בתפקיד זה העבודה שלי מחולקת לשני חלקים:

החלק הקואופרטיבי
  • לעבוד מול חשבי כמויות אשר צריכים לספק כתב כמויות מדויק ככל האפשר
  • לעבוד מול קבלני משנה בנושא הצעות המחיר
  • לעבוד מול סמנכ"לית הנדסה בקבלת משוב לתמחור ואישור הסכום
  • לעבוד מול מנכ"ל החברה בעת הצגת הפרויקט ובעת אישור סופי להצעת המחיר

החלק האינדיבידואלי
 

  • בחינת חלופות קונסטרוקטיביות
  • תמחור הפרויקט - עלויות ישירות ועקיפות
  • סקירה חוזית של כל תנאי ההתקשרות
  • בניית הצעת מחיר
מהן הדרכים בהן חפשת עבודה ?
חיפשתי עבודה באמצעות אתרי אינטרנט לרבות CivilEng, וע"י חברות משאבי אנוש. ספציפית לריאיון באלקטרה בניה הגעתי באמצעות חברת משאבי אנוש. אמנם חברות משאבי אנוש אינן כלי ממוחשב ומתוחכם במיוחד, אך בעלות זיכרון ארגוני איכותי. כשנה לאחר שנרשמתי אצלם, יצרו איתי קשר, כתבו חוות דעת אישית ומפורטת בנוגע אלי, ושלחו את כל המסמכים לחברת אלקטרה בניה.

בשנים האחרונות פורסמו כתבות על המחסור באנשי מקצוע בכלל ובמהנדסים בפרט. האם הרגשת מחסור זה כשחפשת עבודה ?
אני חושבת שהמחסור יתחיל להראות סימנים בעוד חמש עד עשר שנים, כאשר כוח העבודה שעלה ארצה בשנות ה-90 ולפני כן יפרוש לגמלאות, ואז זה יתרחש בבת אחת. בהתייחס לכיום, ניתן לומר שיש יותר משרות בשוק, אך כל עוד יש מהנדסים שמוכנים לעבוד בתמורה למשכורת שלא ראויה למהנדס, לצערי הגידול בביקוש לא יתבטא באופן כלכלי. אני חושבת שיש צורך בקביעת רף מינימאלי לעניין השכר על ידי כלל עובדי הענף, בדיוק כמו עורכי הדין בארה"ב.

כיצד הרגשת שהתייחסו אלייך בראיונות העבודה, לאור העובדה שזה עתה סיימת את לימודייך ולכן הנך חסרת נסיון מקצועי ?
מעסיקים בהחלט מינפו את העובדה שאני חסרת ניסיון, בעיקר היה חשוב להם להזכיר לי שאני חסרת ניסיון בו בעת שהם שואלים מהן דרישות השכר שלי.

כיצד לדעתך ניתן לדעתך, לשפר את תדמיתו ויוקרתו של ענף הבנייה ?
אני חושבת שענף הבנייה הוא בין המיושנים שיש בשוק, מאוד קשה למחשב אותו ולהעביר אותו לפסי ייצור. על מנת להבין את הניגוד, חשוב מאוד לתאר כיצד יראה ענף הבניה בעוד 20 שנה, ומצד שני כיצד תיראה הטכנולוגיה, רמת המחשוב, בוגרי האוניברסיטאות וכו`. אין ספק שיש צורך במחקר ופיתוח לצורך קידמה במחשוב הענף.

אחד הדברים שאני כסטודנטית הבנתי וחושבת כך עד היום, זה שיש חוסר גדול במערכות מידע איכותיות Building Information Modeling (BIM), שכן, ענף הבניה עתיר מידע וידע, אך לוקה בחסר בכל מה שקשור לזיכרון ארגוני איכותי, ומערכת עבודה משותפת לכלל הדיסציפלינות.

קיימת התקדמות בנושא העבודה המשותפת של אדריכלים וקונסטרוקטורים, באמצעות תוכנת REVIT, אך עדיין נותרת התוכנה סבוכה למדי ולא בשימוש נרחב. בחזית הניהולית של הבניה אין התקדמות רבה בבניית מערכת המאפשרת שימוש של משתתפים רבים בתהליך הבניה. גם נושא המכרזים נותר בעינו, משתי בחינות, האחת, אין מערכת תמחור בעלת זיכרון ארגוני איכותי, וזה חבל מנקודת המבט שלי, מכיוון שזו אומנות אשר הולכת ונעלמת. בבחינה השנייה, תהליך המכרזים אורך זמן רב מאוד מאותה הבעיה הקשורה בכך שאין מערכת הולכת מידע רבת דיסציפלינות, קרי, העברת אינפורמציה מיועצים לחשבי כמויות, ומשם לקבלנים. ככל שענף הבניה יהיה יותר מתקדם, כך יהיה יותר יוקרתי.

מה דעתך על התגמול הכספי בענף הבנייה ?
לדעתי רמת התגמול בענף הבנייה היא אכן נמוכה יחסית לענפים אחרים ולרמת הביקוש. אמנם יש לזכור כי הענף מאוד לא מתקדם מבחינה טכנולוגית. בעתיד, כשהענף יהיה יותר מתוחכם, ממוחשב ורובוטי, הדברים יהיו אחרת, אך עד אז יש זמן...

מהם הקשיים איתם את נפגשת במהלך העבודה מבחינה מקצועית ?
ראשית, אני חושבת שיש קושי בלמידה מהירה בכל מקום עבודה בשל זיכרון ארגוני עני וכלים טכנולוגיים מיושנים, וזה חבל גם עבורי וגם עבור מקום העבודה מכיוון ששני הצדדים לא עובדים ביעילות בצורה הזו. שנית, קורה לפעמים שחסר לי מידע מעשי וטכני מהשטח על מנת לתמחר בצורה מדויקת. אם הייתי יכולה, הייתי מכניסה ללוח הזמנים שלי יותר סיורים וימי עיון על מנת לנסות להתגבר על כך.

מהם הקשיים איתם את נפגשת במהלך העבודה מבחינה מגדרית ?
מבחינה מגדרית, הקשיים מתחילים מהנקודה שמקבלים את קורות החיים שלי, ופתאום קריטריון סיווג נוסף הינו האם העבודה "מתאימה לאישה". לא תמיד העבודה שאני מחפשת "מתאימה לאישה", ולכן פעמים רבות לא חוזרים אלי בנוגע לקורות החיים. לאחר מכן, במעמד הריאיון, כבר קרה לא פעם אחת שקיבלתי הערות סקסיסטיות ו/או שוביניסטיות, אבל לא בהכרח שזה הפיל את הריאיון, לפעמים זה אף להיפך. במהלך העבודה במשרד, תמיד יהיו אלה שיזלזלו בנשים בשל היותם מקור כוח עדין יותר. למרות זאת, זהו אופי של כל אחת שקובע כיצד יתייחסו אליה, אם מדובר באישה אינטיליגנטית, אסרטיבית ופוליטיקאית, אין סיבה שלא תגיע לקודקוד.

לצער כולנו, ענף הבנייה עדיין זוכה לתדמית "גברית". באילו תפקידים יכולות נשים להשתלב בענף ?
הענף אכן זוכה לתדמית גברית, וזה נובע מכך שאם תשים בצד את כל שלבי התכנון וההתקשרות, את העבודה השחורה באתר שחייבת להיעשות, עושים רוב של גברים. העבודה באתר מתבצעת מול אוכלוסיה של עובדים זרים, ויש לא מעט מאבקי כוח עם אנשים שיכולים לצעוק יותר חזק ממך. אני מאמינה שזה ענין של אופי אם אתה נהנה להיות בשטח או לא, או שיש לך את "הג`וק" הזה או שלא. אך בהינתן שקיימים הבדלים בין גברים לנשים ויש תכונות אופי אופייניות לכל אחד מצידי המגדר, אני יכולה להסיק שרוב הנשים לא תרצנה לעבוד בשטח.

אני לא מכירה מהנדסות ביצוע/מנהלות אתר רבות, אך אני מכירה חברות בניה רבות שכעקרון ברזל לא מוכנות שנשים יאיישו תפקידי ביצוע אם בשל חשש מתביעות ואם בשל האפשרות שתיכנסנה להריון. אני יכולה להבין במידה מסויימת את הקושי של להעסיק בשטח אישה בהריון, החל מחודש שביעי יהיה לה קושי לתפקד בשטח, והיא תצא לאחר הלידה לחופשת לידה הנמשכת שלושה חודשים, בנוסף לכך שהיא יכולה לקחת לעצמה שלושה חודשים נוספים ללא תשלום. אם כך עולה השאלה, כיצד מנהלת פרויקט או מהנדסת ביצוע יכולה לעזוב פרויקט של מאות מיליוני שקלים לכחמישה חודשים ? העובדה היא שהיא יכולה, אך המחיר בפועל יהיה עצום. שיפור בטכנולוגיית העבודה בענף ככל הנראה יביא לצמצום הפערים בין נשים לגברים.

אני אישית אוהבת לחלוש הן את המשרד והן את האתר, כאשר לכל אחד יתרונות וחסרונות אחרים. אני מכירה נשים נוספות שאוהבות את השטח ואני אישית חושבת שזה יכול לתרום לדינאמיקה באתרים. אני מאמינה שנשים יכולות לעבוד בכל עבודה בענף, בין אם בשטח ובין אם במשרד, אך אני בטוחה שעבודה מסודרת במשרד ככל הנראה תתאים יותר לאורח החיים של רובן.  

האם במכלול השיקולים לבחירת מקצוע \ מסלול הלימוד הנושא המגדרי עמד כשיקול בבחירה ?
הנושא המגדרי עלה ותמיד צריך לעלות כשמדובר במקצוע לחיים. יש לשקול את סוגי המשרות בשוק, להגדיר את היעדים המקצועיים, ולנסות לצפות חסרונות חריפים, אי התאמה לאורח החיים שלך או חוסר רצון של חברות להעסיק נשים בסוג כזה של משרה.

לדוגמה, אם את אישה שחובבת בניינים, את צריכה לשקול האם את מעוניינת לעבוד בשטח או במשרד. במידה ואת לא מעוניינת לעבוד בשטח, את צריכה להכיר אילו משרות יש במשרד מסודר,

לדוגמה, עבודה במשרד קונסטרוקציה הינה יותר מסודרת מבחינת שעות. מאידך, התגמול הכספי עבור תכנון קונסטרוקציה כשכירה הינו כידוע נמוך מאוד. לחלופין, אם את מעוניינת לעבוד בשטח, תנסי להכיר מבעוד מועד את היתרונות והחסרונות, ואילו תפקידי שטח נוחים יותר. לדוגמה, תפקידי ניהול ופיקוח יכולים להתאים יותר לנשים מאשר תפקידי ביצוע אם נתייחס לאוכלוסייה אשר עובדים מולה. בנוסף, אישה כמולטיטסקר בעלת פוטנציאל ניהולי גבוה, שכן, תפקידי הניהול בבנייה רוויי רבדי ניהול ומטלות שונות.


אני חושבת שלהיות אישה בענף הבנייה זה אכן מעט יוצא דופן, וכתוצאה מכך, היא מקבלת במה גבוהה יותר מהשאר - זה יתרון, וכל מה שנשאר לה זה להוכיח שיש לה את מה שצריך כדי להתקדם.

מדוע לדעתך רוב הסטודנטים בוחרים במסלול שאינו כולל התמחות בקונסטרוקציה ? מה ניתן לעשות על מנת לשנות מצב זה ?
אני חושבת שלא כולם אוהבים את האתגר הפיזיקלי ואת המתמטיקה שכרוכה בענין, וזה בסדר. מצד שני, אם להיות מתכנן קונסטרוקציה היה תפקיד מאוד יוקרתי וכדאי כלכלית, אני בטוחה שרוב הסטודנטים היו משקיעים יותר מאמץ ולוקחים על עצמם את המסלול הקשה יותר (כן, זה בהחלט קשה יותר).

אני אכן מאמינה שהתרומה של התמחות במסלול קונסטרוקציה היא בעיקר לתפקיד מהנדס קונסטרוקציה, ואם אתה כבר בטוח משנתך הראשונה בתואר שאתה לא רוצה לעסוק בתכנון, אשריך, אך זה בד"כ לא המקרה. מרבית הסטודנטים צריכים לבחור במסלול התמחות בקונסטרוקציה על מנת לכסות את כל הבסיסים ועל מנת למצות את המוסד האקדמי ואת כל מה שיש לו להציע עד תום. הבנת התכנון לעומק יכולה לתרום במידה מסוימת גם בתפקידים נוספים בענף היות ולא פעם נתקלים בבעיות ביצוע, או בצורך בשינויים וכדומה.

על מנת לשנות מצב זה, על תחום התכנון להיות אטרקטיבי יותר. התגמול הכספי צריך להיות גבוה יותר, וכמובן שאיכות התכנון צריכה להיות בהתאם. בניגוד למתרחש בארה"ב, שם המתכנן הוא האותוריטה בכל מה שנוגע לבניה, כאן בונים בישראל עוד לפני שמסיימים לתכנן. והמתכנן, שעיניו נשואות אל השכר הרש שאמור לקבל, חותם. צריך מחירון מינימאלי מסוג יהרג ובל יעבור עבור מתכננים. כמו כן, איכות המוצר צריכה להימדד עפ"י התקינה ועפ"י סטנדרטים מהגבוהים בעולם.

מהן השאיפות המקצועיות שלך ?
כמהנדסת אשר נמצאת בשוק העבודה כשנתיים, אני עדיין בשלבי בניית מתווה לקריירה שלי, והכל אפשרי. אמנם יש כיוון נהיר, אני חושבת שכל התפקידים שארצה לקחת על עצמי יהיו בעלי אופי כלכלי ויעסקו באסטרטגיה עסקית. אני מאמינה בצמיחה וקידום מתוך החברה שאתה עובד בה, בשל היכרות מוקדמת והסתגלות קיימת. למרות זאת, תמיד צריך לדאוג למצות הזדמנויות כשמגיחות, תוך שמירה על הערכים שבאמתחתך.

ספרי על חברת אלקטרה בניה בה את עובדת

אלקטרה בניה צמחה מתוך כנפיה של אלקטרה בע"מ, שזו חברה מצוינת לגדול בה בשל הגב הכלכלי. מה שמייחד את קבוצת אלקטרה ובתוכה גם את אלקטרה בניה, זה היכולת להוציא לשוק הצעות מחיר ללא תחרות. ע"י יצירת מנגנון ה-ONE STOP SHOP, מצליחה אלקטרה וחברות הבת להעניק את כל השירותים הנדרשים עבור יזמי הנדל"ן במקום אחד.

כיום, בניית מבנים הינו תהליך מורכב בשל ריבוי המערכות הנדרשות השונות. היכולת לקבל מענה ממספר חברות תחת כובע אחד מהווה יתרון גדול. מעבר לנוחות, מתאפשרת היכולת לגבור על המתחרים הן בעלויות והן במחירים.מדובר בחברה בעלת מנטליות מודרנית והעובדים בה הם אנשים צעירים ונמרצים. אנשי ההנהלה הבכירה עתירי ניסיון וחכמה והדלת שלהם פתוחה, שזה מאוד חשוב.

אני חושבת שאלקטרה בניה הוא מקום איכותי לעבוד בו, לא רק בשל כל מה שציינתי אלא גם בגלל הדאגה לתנאיהם המלאים של העובדים.
 

ליצירת קשר עם מהנדסת איילת קהימקר: [email protected]

כניסה לאתר הבית של חברת אלקטרה בניה כאן


 
 


פורטל CivilEng להנדסה אזרחית, בנייה וסביבה - שמח להגיש לכם סדרת ראיונות עם אנשי מקצוע ובעלי תפקידים במשק.
מטרת המייזם - חשיפת מגוון התפקידים והאפשרויות בענף, ומתן במה לדעות ומחשבות של הקהילה האקדמית והמקצועית.
תכני הראיונות יעסקו בנושאים אקדמיים, מקצועיים, ענייני סטודנטים, אקטואליה ענפית, קריירה ועוד...