ראיון עם פרופ' ירח דויטשר - ראש התכניות להנדסה עירונית וללימודי מקרקעין בטכניון

ספר על עצמך

סיימתי כעתודאי את לימודי התואר הראשון בהנדסה אזרחית בטכניון תוך התמחות הן בהנדסת מבנים (קונסטרוקציות) והן בהנדסה גיאודטית (כיום הנדסת מיפוי וגיאו-אינפורמציה). לאחר שבמהלך שירותי בצה"ל כקצין מיפוי נחשפתי לאתגרים של תחום המיפוי (טכנולוגיות חדישות ומתחדשות, תחום המהווה תשתית הנדסית לכל יתר תחומי ההנדסה האזרחית, ועוד), "התאהבתי" בתחום זה והחלטתי לכוון את המשך פעילותי המקצועית ולהעמיק את ידיעותיי והידע שלי, לתחומי המיפוי והגיאו-אינפורמציה.

לאחר מספר שנות עבודה במגזר הציבורי (כקצין מיפוי בצה"ל וכראש מחלקה בשירות המדינה), עברתי למגזר הפרטי ובמשך של כ-15 שנה ניהלתי מקצועית חברות פרטיות שעסקו בפיתוח וניהול פרויקטים מגוונים בתחומי המיפוי וההנדסה הן בישראל והן בחו"ל. תוך כדי עבודתי במגזר הציבורי ולאחר מכן במגזר הפרטי, השלמתי את לימודי התואר שני (מגיסטר) והשלישי (דוקטורט) בטכניון.

לפני כ-19 שנים קבלתי פנייה מהטכניון להצטרף כחבר סגל בפקולטה להנדסה אזרחית (כיום הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית), תוך כוונה כי אביא עימי את הידע ההנדסי המתקדם מתחום העשייה ההנדסית לתחום האקדמי ואפתח ואעדכן את תוכניות הלימודים הרלוונטיות. לאחר הצטרפותי כחבר סגל בפקולטה להנדסה אזרחית, קודמתי תוך זמן קצר יחסית לדרגת פרופסור מן המניין. בסמוך להצטרפותי לטכניון, מוניתי לעמוד בראש השטח (החוג) להנדסת מיפוי וגיאו-אינפורמציה במהלך כ-6 שנים, בהמשך 4 שנים בראש המחלקה להנדסת תחבורה וגיאו-אינפורמציה ולאחר מכן כיהנתי גם 4 שנים כדיקן הפקולטה לארכיטקטורה ותכנון ערים. בשנים האחרונות אני עומד בראש שתי תוכניות אסטרטגיות ואטרקטיביות לתואר שני בטכניון – התוכנית להנדסה עירונית (Urban Engineering) והתוכנית ללימודי מקרקעין (Real Estate).

כאמור, התמחותי היא בתחומים הרחבים של המיפוי והגיאו-אינפורמציה ובמיוחד בנושאים של שילוב מקורות מידע מגוונים ב- 2D/3D/4D לקידום יכולות ה-IT גם לתחומי ההנדסה האזרחית (כגון שילוב של נתוני קדסטר ותוכניות מתאר לקידום וזירוז הבנייה ושוק הנדל"ן, ועוד).

במסגרת פעילותי המקצועית אני מכהן כיום כיו"ר לשכת המודדים המוסמכים בישראל ומכהן בתפקידים בכירים בהנהלת FIGהארגון הבינלאומי של מודדים ברחבי תבל הכולל כרבע מיליון חברים.

 

מהו תפקידך כחבר סגל בטכניון ומהם תחומי האחריות שלך בתפקיד?

כחבר סגל בטכניון, עבודתי מתחלקת ל-3 תחומים עיקריים:

  • הוראה בקורסים והנחיית מגיסטרנטים ודוקטורנטים - במטרה להכשיר את מהנדסי המחר. בתחום זה הוראה של כ-30 מקצועות שונים להסמכה ומוסמכים בנושאים כגון – מיפוי ומדידה, מיפוי ממוחשב, מסדי נתונים גיאו-מרחביים, מערכות מידע גיאוגרפי (GIS), ועוד; ייזום וחידוש התוכנית לתואר ראשון בהנדסת מיפוי וגיאו-אינפורמציה לפני כ-15 שנים; ייזום וחידוש התוכנית המעודכנת ללימודי מוסמכים בהנדסת מיפוי וגיאו-אינפורמציה לפני כעשור; הנחייה של למעלה מ-60 משתלמים לתארים גבוהים (יותר משליש מהם דוקטורנטים).
  • מחקר - על מנת לקדם את הידע המדעי/הנדסי בתחום. ניהלתי במהלך 2 העשורים האחרונים למעלה מ-30 מחקרים בהיקפי תקציב משמעותיים במימון של גורמים ממשלתיים ופרטיים בישראל ובחו"ל. תיעוד העבודות הללו - פרסום של קרוב ל-300 מאמרים בכתבי עת מדעיים בינלאומיים, פרקים בספרים, ואסופות מאמרים של כנוסים מקצועיים בחו"ל ובישראל, וכן פרסום של כ-50 דו"חות מחקר מדעיים. בנוסף, מתן של למעלה מ-150 הרצאות והרצאות מוזמנות בכינוסים מקצועיים (מרביתם בחו"ל).
  • אדמיניסטרציה וניהול אקדמי - ראש השטח (החוג) להנדסת מיפוי וגיאו-אינפורמציה (6 שנים), ראש המחלקה להנדסת תחבורה וגיאו-אינפורמציה (4 שנים), דיקן הפקולטה לארכיטקטורה ותכנון ערים (4 שנים), ראש מרכז המחקר הטכניוני למיפוי וגיאודזיה (16 שנים), וכיום עומד בראש שתי תוכניות לתואר שני בטכניון – Real Estate ו- Urban Engineering

 

ספר קצת על העולם שמחוץ לעולם המקצועי

בנוסף לפעילותי המקצועית בטכניון ובארגונים המקצועיים בארץ ובחו"ל, אני רואה חובה וצורך לתרום לקהילה בה אני חי. אני מתגורר מזה שנים רבות ברעננה ולמרות שאוכלוסייתה נחשבת כבעלת מעמד סוציו-אקונומי גבוה, יש בתוכה גם אזורים ואוכלוסיות חלשות יותר. אני פעיל כבר למעלה מ-10 שנים בארגון הליונס (ארגון המתנדבים הגדול בעולם) ובמסגרת המועדון המקומי ברעננה, אני, יחד עם המתנדבים האחרים, מתרכזים בעשייה ובסיוע לקהילה, ולאוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים ברעננה. אוכל להזכיר, בין השאר, את הפרויקטים הבאים:

  • אימצנו את הצהרונית העירונית, בה ילדים הלומדים ברובם בחינוך המיוחד וחלקם ילדי אימהות חד הוריות - כאשר הילדים נאספים מבתי ספר שונים ואנו מגיעים בכל יום לעזור לילדים בהכנת שיעורים, מארגנים להם ימי כייף, טיולים שנתיים ועוד.
  • אנו מסייעים לדיירים בבית חלומי ברעננה (הוסטל של אקי"ם לדיירים בעלי פיגור שכלי). 
  • אנו מארגנים מדי שנה פרויקט חגיגת בנות ובני מצווה לכ-20-25 ילדים ממשפחות קשות יום (ובדרך כלל חד-הוריות) עפ"י קביעה של מחלקה הרווחה של עיריית רעננה ובמסגרת זו – הכנה לעליה לתורה, סיור בכותל ובכנסת והשיא - ארגון טקס שמח במיוחד של אירוע בר מצווה חגיגי באולם אירועים לילדים, למשפחות שלהם ולאורחיהם. 

 

האם אתה ממליץ על לימודי המשך למהנדסים אזרחיים? 

לימודים לתארים מתקדמים בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית מאפשרים לסטודנטים להשתלם לקראת התארים מגיסטר ודוקטור במספר מסלולים המיועדים לבוגרי הנדסה אזרחית (ובחלקם גם לבעלי תואר ראשון שלא בהנדסה אזרחית) והמוצעים במסגרת המגמות השונות בפקולטה: הנדסת מבנים; הידרודינמיקה ומשאבי מים; גיאוטכניקה; חומרים תפקוד וטכנולוגיה של הבניה; ניהול הבניה; הנדסת תחבורה ודרכים; הנדסת מיפוי וגיאו-אינפורמציה; הנדסה סביבתית; הנדסה חקלאית. בכל המסלולים קיים נתיב השתלמות מחקרי (תיזה או פרויקט גמר) ובחלק מהמסלולים גם נתיב השתלמות לא מחקרי (ללא תזה).

בעוד שלימודי התואר הראשון כוללים את הידע הדרוש למהנדס אזרחי להתחיל לעבוד במקצוע, אין כל ספק כי השינויים הטכנולוגיים בתחומי ההנדסה האזרחית והצורך להתמחות, מחייבים את המהנדס להמשיך ולהרחיב את הידע שלו ע"י המשך לימודים. אחת הדרכים להעמקת הידע, ככל הנראה הדרך היעילה ביותר, היא לימודי תואר שני בו אנו מעניקים לו ידע מתקדם באחד מתחומי המקצוע ואפשרות להתמחות ספציפית בתחומי עיסוקו. אני ממליץ לפיכך לכל מהנדס אזרחי לשקול המשך לימודים לכל הפחות לתואר שני – בין אם ברצף מיד לאחר סיום לימודי התואר הראשון ובין אם מספר שנים מאז השלמת לימודי התואר הראשון ולאחר צבירת ניסיון מעשי-הנדסי.

 

לפני שנה נפתח בטכניון מסלול חדש לתואר שני (MEU) בהנדסה עירונית. ספר על המסלול.

מהנדסי ערים נושאים בתפקיד סטטוטורי. הם מעוגנים בחוק מהנדסי ערים, ועליהם להיות בעלי תואר ראשון בהנדסה או באדריכלות. במחלקות של "מהנדס העיר" ברשויות המקומיות עובדים בעלי מקצוע רבים (תלוי, כמובן, בגודל העירייה או המועצה המקומית).

עם "לידתו" של תפקיד זה, מאז פקודת בניין ערים בעת המנדט הבריטי, היה התפקיד בעיקרו הנדסי-אזרחי, ועסק רק בתשתיות הפיסיות ובאישור היתרים למבנים. כיום, ניהול ערים הפך להיות נושא רב-תחומי ורב מערכתי, מוקד תשומת הלב של בעלי עניין שונים, ולפיכך התפקיד מורכב לעין שיעור.

מהנדסי ערים נדרשים לעסוק בתפקיד העל הנוכחי – להיות מופקדים על תכנון העיר במובן הכוללני ביותר: לא רק התשתיות הפיסיות ואיכות המבנים, אלא גם הזכויות במקרקעין, מדיניות הפיתוח העתידית (המעוגנת בדרך כלל ביעדים חברתיים כלכליים), עיצוב העיר, שירותי ציבור (במובן הפיסי ואיכות השירות גם יחד), ואיכות הסביבה. לכול אחד מנושאים אלה עשויים להיות אנשי מקצוע מיוחדים, אך האינטגרציה בין  תחומי הידע השונים מוטלת על מהנדס העיר (לצד נבחרי הציבור, כמובן). תפקיד מהנדס העיר כבר כמעט ואיננו כולל נושאים הנדסיים-קונסטרוקטיביים, משום שאלה מטופלים על ידי מחלקות מיוחדות. דו"ח ועדת זיילר הפריד עוד יותר את פונקציית התכנון העירוני מפונקציית הבקרה על המבנים והפקיד אותו בידי מומחים להנדסת מבנים.

בנוסף לידע הדרוש בנושאים הללו, דורש התפקיד הבנה של מערכות משפטיות ומנהליות לא מעטות. קבלת ההחלטות לניהול העיר מעוגנת במספר רב של חוקים, ויש בה "שחקנים" לא מעטים - הרשות המקומית על נבחריה ומחלקותיה, מוסדות התכנון הסטטוטוריים, משרדי ממשלה רבים, רשויות מעין-ממשלתיות, יזמים, עמותות וארגונים מקומיים וארציים, וכמובן - השכנים לפרויקטים החדשים המוצעים והציבור המעוניין. על נושא תפקיד מהנדס העיר לדעת כיצד להתייחס לזכויות המשפטיות במקרקעין, לדיני תכנון ובנייה, לדיני רשויות מקומיות, ולמשפט מינהלי כללי. כמו כן עליו או עליה לדעת כיצד לנהל את הצוות הגדול שבמחלקה, כיצד לתאם ולהשיג מטרות מול גורמים מנהליים אחרים, וכיצד לנהל סכסוכים עם יזמים, שכנים ועמותות אזרחיות.

התואר המקצועי - הנדסה או אדריכלות - של מהנדסי הערים איננו מספיק למילוי התפקיד. להכרה זו הגיעו גם מהנדסי הערים עצמם, המאוגדים באגודה מקצועית. מזה שנים מספר עולה הצורך בתואר שני בהנדסה עירונית. הטכניון הוא ללא ספק המקום המיטבי בארץ להציע תואר כזה: רק בטכניון קיים תואר שני בתכנון ערים ואזורים (כתואר מאושר של המל"ג עם תזה וללא תזה), ורק בטכניון קיימת פקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית המכילה את כל התחומים וההתמחויות ההנדסיים– כולל הנדסת סביבה, ניהול הבנייה, הנדסת תחבורה והנדסת מיפוי וגיאו-אינפורמציה.

התואר המוצע מדגיש רוחב יריעה וראיה רב-דיסציפלינארית - כמתחייב מאופיין של ערים. מטרתו להקנות היכרות עם מספר תחומים שונים ויחסי גומלין ביניהם. לפיכך, לתואר המוצע אוריינטציה מקצועית ופחות מחקרית. התואר מוצע במסלול ללא תזה (המאפשר, כמובן, לעבור למסלול מחקר לאלה שירצו ויתאימו לכך, באחד המסלולים הקיימים).

תוכנית הלימודים כוללת 42 נקודות לימוד, כאשר המקצועות בתוכנית מתחלקים לשבע קבוצות:

  • תכנון ערים.
  • היבטים משפטיים.
  • תחבורה ותשתיות עירוניות.
  • היבטים סביבתיים.
  • ניהול וכלכלה.
  • מיפוי וגיאו-אינפורמציה.
  • מערכות מים.

בנוסף, כוללת התוכנית עוד מספר מקצועות השלמה האמורים להשלים למהנדסים את הידע באדריכלות ולאדריכלים את הידע בהנדסה.

 

האם המסלול מאושר על ידי המל"ג?

כמובן. כל מסלול לימודים חדש חייב להיות מאושר ע"י המל"ג. גם תוכנית הלימודים והרציונל לפתיחת מסלול זה של הנדסה עירונית הוגש למל"ג ורק לאחר שהמל"ג השתכנעו בחשיבות ונחיצות מסלול זה – הוא גם אושר על ידם.

חשוב להדגיש כי תוכנית לימודים זו של הנדסה עירונית, המשלבת את תחומי ההנדסה האזרחית והארכיטקטורה (תכנון ערים), היא כיום היחידה בכל מערכת ההשכלה הגבוהה ישראל. 

 

מהיכן הגיע הצורך בפתיחת מסלול ייחודי זה? מהי מטרת התוכנית?

בעקבות ניסיוני כמהנדס אזרחי מחד וכהונתי כדיקן הפקולטה לארכיטקטורה ותכנון ערים מאידך, נוכחתי מקרוב בפער הידע שיש למהנדסים בנושאי התכנון העירוני ולפער הידע שיש לארכיטקטים בנושאי ההנדסה האזרחית. במקביל, היתה פנייה אלינו לטכניון של מהנדסי ערים בעקבות השינוי שחל בתפקידו של מהנדס העיר. מהנדס עיר נושא בתפקיד סטטוטורי ולכן עליו להיות מהנדס או אדריכל. תחום העיסוק של מהנדס העיר (וכל אנשי מחלקת מהנדס העיר) התרחב בשנים האחרונות בצורה משמעותית ביחס למה שהיה לפני 20-30 שנה.

העיסוק של מהנדס עיר היום הוא רב-תחומי שלו היבטים הרבה יותר כוללניים משהיה אי-פעם. זו לא רק חתימה על היתרי בנייה, אלא יצירת חזון לעיר והבנת כל המערכות שכרוכות בניהול עיר, מעבר לתחומים של קונסטרוקציה. לפיכך הכשרה בתואר הראשון בהנדסה או באדריכלות אינה חושפת בהכרח את הבוגרים של תוכניות אלה להיבטים השונים של המערכות הכלכליות, הסביבתיות, התשתיות וכיו"ב שבהם נתקלים מהנדסי העיר תוך כדי עבודתם. ידע זה נרכש בתארים שניים ואולם הבעיה היא שעד שלא פתחנו את התוכנית לתואר השני בהנדסה עירונית, לא הייתה קיימת תוכנית לימודים שמשלבת את שני התחומים ביחד.

בפועל, הידע של האנשים העוסקים בתפקיד זה הוא מאד צר, כלומר, מהנדסי עיר שהם מהנדסים אינם בקיאים בתחום של תכנון ערים, ומהנדסי עיר שהם אדריכלים אינם בקיאים בתחום של הנדסה אזרחית. המסלול של תואר שני בהנדסה עירונית מיועדת לבעלי תואר ראשון בהנדסה או באדריכלות – והתכנית כוללת בנוסף למקצעות התוכנית גם מקצועות השלמה האמורים להשלים למהנדסים את הידע באדריכלות ולאדריכלים את הידע בהנדסה. חשוב להדגיש כי הרחבת הידע הנ"ל מאד משמעותית בכל התחומים הרלבנטיים הנדרשים היום בעיסוק של מהנדס עיר או של העובד הבכיר במחלקות ומינהלי ההנדסה ברשויות המקומיות בישראל.

 

מי קהל היעד למסלול זה?

אוכלוסיית היעד למסלול לתואר שני בהנדסה עירונית הם מהנדסים אזרחיים, מהנדסי מיפוי וגיאו-אינפורמציה, אדריכלים ואדריכלי נוף - המכהנים כמהנדסי ערים או העובדים במחלקות ואגפי ההנדסה ברשויות המקומיות, במשרד הפנים ובוועדות התכנון השונות כמו גם אדריכלים ואדריכלי נוף מהמגזר הפרטי העובדים מול הרשויות הציבוריות או המעוניינים לעבור למגזר הציבורי ולהתחרות על תפקידים  במחלקות של "מהנדס העיר" והוועדות השונות בתחום התכנון.

בישראל קיימות כיום 232 רשויות סטטוטוריות – עיריות, מועצות מקומיות ומועצות אזוריות – בהם מתפקד מהנדס עיר (או בעל משרה מקביל) ולהם מחלקת הנדסה עירונית (או מקבילה לה) עם עובדים מקצועיים רבים יחסית – כאשר בתפקידים הבכירים במחלקות אלו אוחזים בעלי תואר ראשון בהנדסה או באדריכלות. אנו מעריכים כי מספר העובדים הבכירים במחלקות ההנדסה ברשויות השונות ואשר מהווים קהל יעד פוטנציאלי להצטרף ללימודי התואר השני בהנדסה עירונית הוא למעלה  מ-1500.

קהל יעד נוסף שעשוי לשקול להצטרף ללימודי תואר שני בהנדסה עירונית הם, כאמור, מהנדסים ואדריכלים במגזר הציבורי (למשל העובדים ברשות מקרקעי ישראל) או מהנדסים ואדריכלים במגזר הפרטי אשר ישאפו או יבקשו להכין את עצמם לעבודה במגזר הציבורי במחלקות ההנדסה העירוניות, בוועדות בנין ערים המקומיות והמחוזיות ועוד.

 

מי הם המרצים בתוכנית ומה הם התכנים העיקריים?

מאחר ולתוכנית אוריינטציה מעשית, המרצים בתוכנית הם מחד חברי סגל בטכניון (מרצים בכירים ופרופסורים, כמו גם מרצים נילווים טכניוניים) ומאידך אנשי מקצוע בכירים – מהנדסים, מתכננים, משפטנים ועוד - הן מהמגזר הציבורי והן מהמגזר הפרטי. חשוב להדגיש כי כל איש מקצוע המוזמן ללמד בתוכנית, עובר תהליך מינוי אקדמי ע"י הטכניון שבא להבטיח את רמתו ואיכותו המקצועית.

 

אילו כלים מקצועיים מקבלים הסטודנטים לתואר שני בהנדסה עירונית?

לאור העובדה שהעיסוק של המהנדס העירוני (של מהנדס העיר ושל העובדים במחלקות ההנדסה העירוניות) היום הוא רב-תחומי עם היבטים רחבים מאד, הסטודנטים במסגרת התוכנית מקבלים ידע וכלים מעשיים המכשירים אותם לעבודה רב תחומית זו בצורה מיטבית. הם מקבלים, בין השאר, הכשרה בהיבטים השונים של המערכות ההנדסיות, המשפטיות, הכלכליות, הסביבתיות, התשתיתיות וכיו"ב שבהם נתקלים מהנדסי העיר תוך כדי עבודתם. אנו מקווים להקנות להם חזון לעיר והבנת כל המערכות שכרוכות בניהול עיר, מעבר לתחומים הצרים (עם כל חשיבותם) של התכנון הקונסטרוקטיבי והתכנון האדריכלי. 

 

האם התואר השני בהנדסה עירונית הוא תואר מחקרי (עם תזה) או מעשי?

התוכנית לתואר שני בהנדסה עירונית הוא מסלול מעשי ומדובר בתואר ללא תזה. יחד עם זאת, על פי כללי הטכניון, בוגר התוכנית בציונים מאד גבוהים יוכל לבצע תחת הנחייה עבודת מחקר בהיקף מצומצם ואם יוכיח יכולות מחקריות, יוכל להמשיך בהשתלמות לתואר שלישי.

 

היכן עתידים להשתלב הבוגרים של המסלול להנדסה עירונית?           

בוגרי התוכנית הבאים מהמגזר הציבורי (מחלקות מהנדס עיר בישובים העירוניים ובמועצות המקומיות והאזוריות, עובדי רשות מקרקעי ישראל, ועוד), ימשיכו ככל הנראה את עבודתם במגזר זה תוך מיצובם בנקודת זינוק טובה לתפקידים בכירים יותר.

מהנדסים ואדריכלים הבאים מהמגזר הפרטי והעובדים מול הרשויות הציבוריות יוכלו להמשיך לעבוד במגזר הפרטי כאשר הידע שצברו במהלך הלימודים במסגרת המסלול להנדסה עירונית יקנה להם יכולות משופרות לעבודה מול הרשויות הציבוריות. בנוסף, השלמת הלימודים במסגרת המסלול יאפשר לאלה מבניהם המעוניינים לעבור למגזר הציבורי, להתחרות בהצלחה על תפקידים במחלקות ההנדסה העירוניות, בוועדות בנין ערים המקומיות והמחוזיות ועוד.

 

מה היתרון בשוק העבודה של בוגר בעל תואר שני בהנדסה עירונית על פני שאר המועמדים?

היתרון המרכזי של בוגר התוכנית הוא הידע הרב-תחומי והמולטי-דיסציפלינארי אותו הוא רוכש במהלך הלימודים. במהלך הלימודים בתוכנית להנדסה עירונית הוא נחשף להיבטים השונים של המערכות הכלכליות, הסביבתיות, התשתיות וכיו"ב שבהם נתקלים מהנדסי העיר תוך כדי עבודתם. המועמדים האחרים בשוק העבודה הינם מהנדסים או אדריכלים, כאשר המהנדסים אינם בקיאים, בוודאי לא לעומק, בנושאים של תכנון ערים, ואילו האדריכלים אינם בקיאים, בוודאי לא לעומק, בנושאים של ההנדסה האזרחית. הידע הרב-תחומי והמולטי-דיסציפלינארי של בוגרי התוכנית מציבים אותם בנקודת זינוק טובה בהרבה, בהשוואה לשאר המועמדים, בתחרות למשרות, תפקידים וקבלת עבודות בתחום.

 

האם קיימת תחרות בין המוסדות האקדמיים על ליבם של המועמדים לתארים מתקדמים? כיצד הטכניון מתמודד עם תחרות זו?

מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל התרחבה מאד בעשור-שניים האחרונים וכוללת בנוסף לאוניברסיטאות גם כמה עשרות מכללות. יש כיום 4-5 מחלקות המלמדות הנדסה אזרחית (או הנדסת בנין) ו-5 בתי ספר לארכיטקטורה. למרות זאת, אין כל ספק כי לטכניון יש מעמד מוביל ביחס למחלקות ללימודי הנדסה אזרחית וארכיטקטורה במוסדות האחרים. תעיד על כך העובדה כי כל שנה מידפקים על שערי הטכניון מאות רבות של מועמדים הן ללימודי הנדסה אזרחית והן ללימודי ארכיטקטורה – ורק חלקם מתקבל ללימודים בטכניון. יתר על כן, לסטודנטים המסיימים את לימודיהם בטכניון בתחומים אלו, יש בדרך כלל עדיפות בקבלה לעבודה על פני בוגרי המוסדות האחרים. חשוב כמובן להדגיש כי לתוכנית לתואר שני בהנדסה עירונית אין כיום תוכניות מתחרות במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל.  

 

האם צפויים להיפתח מסלולים ייחודיים נוספים לתארים מתקדמים בהנדסה אזרחית?

לא ידוע לי על תוכניות ספציפיות כיום לפתיחת מסלולים ייחודיים נוספים. יחד עם זאת, מפעם לפעם מתעורר הצורך במתן דגש או מענה לצורכי המשק בתחום זה או אחר, וסביר להניח כי הטכניון יחד עם הפקולטה להנדסה אזרחית יתנו לזה אז מענה ע"י פתיחת מסלולים נוספים ייעודיים.

 

לסיכום, נשמח לשמוע מהו המסר שלך למהנדסים הצעירים ולמהנדסים לעתיד.

העולם המערבי נוהג לחלק את תחומי הפעילות במשק (הציבורי והפרטי) ל- High-Tech ול- Low-Tech. במסגרת זו מגדירים תחומים כגון אלקטרוניקה ומדעי המחשב כ- high-Tech ואילו את תחומי ההנדסה האזרחית והתכנון ל- Low-Tech.

אין, לדעתי, שגיאה גדולה מזה. מהנדסי האלקטרוניקה והמחשבים מפתחים מוצרים וגאדג'טים שאורך חייהם הוא קצר ביותר ואז הם מוחלפים במוצרים אחרים שגם הם יוחלפו שוב תוך זמן קצר וכן הלאה. לעומת זאת, אנו המהנדסים האזרחיים והאדריכלים בונים את הסביבה האורבנית בה חיים בני האדם. בניני המגורים, המשרדים, מערכות הכבישים, מערכות המים והתשתיות נשארים איתנו לאורך עשרות שנים (אם לא יותר מכך). בסופו של דבר, אנו הם אלו הקובעים את הסביבה בה נגור, נעבוד ונחייה. האתגר העומד בפנינו הוא לתכנן ולבנות לנו את המסגרות האופטימליות בהם אנו נחייה.
הטכנולוגיות, הכלים והאמצעים בתחומי ההנדסה האזרחית והתכנון הולכים ומתפתחים בקצב מדהים וללא כל השוואה למה שהיה קיים רק לפני עשורים בודדים. אני משוכנע כי למהנדסים ולמתכננים היוצאים כיום לשוק העבודה או ייצאו אליו בשנים הקרובות צפוי עתיד מאתגר, עבודה מעניינת ביותר וסיפוק רב מתרומתם לחיי האדם וסביבתו.

 

הוסף תגובה