שוב חלודה קטלנית?

16 פוסטים / 0 חדשים

התחבר או הירשם בכדי להגיב

פרסום אחרון

התחבר או הירשם בכדי להגיב

ג, 08/07/2012 - 20:47

חגי שושני

http://www.ynet.co.il

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4265762,00.html

בן 15 נהרג מקריסת עמוד כדורסל בתל-אביב

אסון במגרש המשחקים: עמוד כדורסל התמוטט בבית ספר ופגע בראשו של נער בן 15 ששיחק באותה עת במגרש. הוא נפצע אנושות, ובהמשך מת מפצעיו. מחקירה ראשונית עולה כי הנער נתלה על הסל

ג, 08/07/2012 - 21:45

מערכת האתר

יש מצב... נמתין למומחים

יש מצב... נמתין למומחים עצוב

ד, 08/08/2012 - 13:48

Amit Dayan

נראה ככה.טרגדיה מפחידה..

נראה ככה.
טרגדיה מפחידה.. בנאדם הולך לכדורסל ולא חוזר..

ד, 08/08/2012 - 15:46

erezh

(No subject)

ד, 08/08/2012 - 16:17

חגי שושני

עצוב מאוד, במיוחד לאור העובדה

עצוב מאוד, במיוחד לאור העובדה כי תחזוקה פשוטה של מריחת ראש בסיס הבטון באינהיביטור אחת לעשר שנים היתה משלשת את משך השרות של העמוד.

שימוש בבטון המכיל אינהיביטור בעת יציקת בסיסי עמודים נותנן הגנה מפני קורוזיה למשך 25 שנים לפחות.

מקום רגיש נוסף לחלודה הוא פנים העמוד בחלקו התחתון, במידה וחודרים מים פנימה. גם לכך יש פתרונות פשוטים ויעילים של אינהיביטורים יעודיים.

למען הסר ספק:

- אין בנמצא "קסם" המחזיר פלדה חלודה למצבה המקורי

- פלדה שהחלידה בשיעור העולה על רבע מעובייה - מומלץ לעבות ולחזק בהתאמה.

התפרסם היום:

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4266095,00.html

מתוך הפרסום:

במכון התקנים מבקשים להעלות את המודעות לסכנה גם בקרב האזרחים. הוא העריך כי מקרים רבים שבהם עמודי סל נופלים אינם מדווחים כלל, כשהם מסתכמים בפציעות קלות או בלא כלום. הוא קרא ל"כל הורה שיכול לראות את הסימנים המוקדמים של בלאי בעמודי הסל - לדרוש מהנהלת בית הספר שהדבר יטופל. כמו שבתחילת שנה רואים שהכיתה מסוידת".

במכון המליצו לבדוק אם קיימים סדקים בבטון בבסיס המתקן, לשים לב אם ישנם נגעי חלודה או ריקבון בעמוד וכן לבדוק אם לוח המתקן סדוק. "יש לשים לב אם מיקום מתקן הסל נמצא במקום של היקוות מים, שכן במקרה כזה יש לבדוק את המתקן לעיתים תכופות בשל הבליה המוגברת מהלחות", נמסר.

ה, 08/09/2012 - 10:04

a_boimel

נראה שעמודי הפלדה הם בחתך

נראה שעמודי הפלדה הם בחתך ריבועי או מלבני סגור

זה מה שאני לא אוהב בפרופילים כאלה. רב הסכויים שהפנים הפנימיים של הפרופיל לא טופלו כראוי.

גם בדיקות תקינות אם יעשו יכולות רק לברר את המצב של הפנים החיצוניים ללא יכולת לדעת מה קורה בפנים

ה, 08/09/2012 - 10:25

erezh

[QUOTE=arie]נראה שעמודי הפלדה

arie wrote:
נראה שעמודי הפלדה הם בחתך ריבועי או מלבני סגור

זה מה שאני לא אוהב בפרופילים כאלה. רב הסכויים שהפנים הפנימיים של הפרופיל לא טופלו כראוי.

גם בדיקות תקינות אם יעשו יכולות רק לברר את המצב של הפנים החיצוניים ללא יכולת לדעת מה קורה בפנים

איזה חתך אתה מציע לעמודי פלדה חשופים כדוגמאת עמודי סל ?

ה, 08/09/2012 - 12:48

a_boimel

ארזמאחר והכוחות הפועלים על

ארז

מאחר והכוחות הפועלים על עמוד זה הם בעיקר רוח על לוח הסל שזה חד כיווני, וגם אם נתלה על זה שקיל אוניל זה נותן מומנט באותו כיוון הרי שחתך I יעשה את העבודה

ה, 08/09/2012 - 17:07

#10

erezh

[QUOTE=arie]נראה שעמודי הפלדה

arie wrote:
נראה שעמודי הפלדה הם בחתך ריבועי או מלבני סגור

זה מה שאני לא אוהב בפרופילים כאלה. רב הסכויים שהפנים הפנימיים של הפרופיל לא טופלו כראוי.

גם בדיקות תקינות אם יעשו יכולות רק לברר את המצב של הפנים החיצוניים ללא יכולת לדעת מה קורה בפנים

אבל גם חתך I סגור ואי אפשר לדעת מה קורה בפנים

מנקודת מבט אדריכלית עדיף חתך עם פינות מעוגלות, פחות פינות = פחות סיכוי שרוכב אופניים והולך רגל יקבלו מכה.
הנדסית כמובן שחתך I יותר יעיל .

בחתך I שטח המגע בין העמוד ליסוד גדול יותר לעומת חתך מלבני (אני באמת לא בטוח איזה חתך עדיף מבחינת קורוזיה....????)

ה, 08/09/2012 - 21:43

#11

a_boimel

חתך I אינו סגור ואין לו

חתך I אינו סגור ואין לו משטחים פנימיים שלא ניתן להגיע אליהם

הכוונה בחתך I לפרופיל שגם נקרא דאבל T

ה, 08/09/2012 - 22:12

#12

חגי שושני

[QUOTE=ארז חורב] [QUOTE=arie

ארז חורב] [QUOTE=arie wrote:
נראה שעמודי הפלדה הם בחתך ריבועי או מלבני סגור

זה מה שאני לא אוהב בפרופילים כאלה. רב הסכויים שהפנים הפנימיים של הפרופיל לא טופלו כראוי.

גם בדיקות תקינות אם יעשו יכולות רק לברר את המצב של הפנים החיצוניים ללא יכולת לדעת מה קורה בפנים

קל יחסית למדוד עובי דופן של מתכת מבחוץ בלבד.

למשל באמצעות מכשיר אולטראסוני

http://www.fisher-tec.com/86243/%D7%9E%D7%93-%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%99-%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%98%D7%A8%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%A0%D7%99

הכנסת שקית אינהיביטור לתוך הפרופיל (דרך הפתח ממנו סגרו את הברגים בתחתית) תדכא הקורוזיה לתקופה של לפחות שנתיים.

ניתן בקלות לבדוק האם החומר עדיין פעיל ולהחליף שקיות רק בתום הפעילות.

http://www.glimmer.co.il/file_library/PTCemitter.pdf

ו, 08/10/2012 - 09:30

#13

a_boimel

חגיבדיקות אולטרסוניות אינן

חגי

בדיקות אולטרסוניות אינן לחם חוקו של מהנדס הבנין. גם אם נדע את עובי הדופן הנוכחי לא בהכרח ניתן לדעת מה היה העובי המקורי בתכנון

מה גם שבדיקות כאלה יעלו בכסף רב ותכפיל את זה באלפי מתקנים

לכן לטעמי הבדיקה הויזואלית היא בעלת חשיבות מירבית .

ו, 08/10/2012 - 10:11

#14

חגי שושני

אריהאתה צודק בשתי הנקודות

אריה

אתה צודק בשתי הנקודות שהעלית:

האחת - בדיקה ויזואלית היא בעלת חשיבות גבוהה

השנייה - בדיקות אולטראסוניות עדין אינן לחם חוקו של מהנדס בניין

לעומת זאת, בתעשייה הכימית בדיקות כאלו נפוצות ביותר בבדיקות שגרתיות של עובי דופן צנרת.

הבדיקה פשוטה, מיידית, נקודתית, זולה, ומשולבת בבדיקה החזותית:

מצמידים את הגשש לדופן המתכת (צבועה או חשופה) במספר מקומות בהם אין סימנים חזותיים של חלודה ומקבלים את עובי הדופן המקורי.

מצמידים את הגשש לדופן במקומות בעלי סימנים חזותיים ובמקומות הצפויים לחלודה פנימית (ריתוכים, פינות, זוויות, נקודות עומס, תחתיות, וכדומה) ומקבלים את עובי הדופן שם.

הלוואי ומכשיר כזה יהיה בתיק של סוקרי הבטיחות, יחד עם המטר, המצלמה, מד לחות בטון, ועוד

את השיקום (פעולות המתקנות) יש לתכנן בהתאם לתוצאות הבדיקות.

הסתרת הנזק על ידי שכבת צבע חדש אינה עוצרת את החלודה, ופעמים רבות אפילו מאיצה אותה

ו, 08/10/2012 - 15:41

#15

Amit Dayan

[QUOTE=חגי שושני]

חגי שושני wrote:

הסתרת הנזק על ידי שכבת צבע חדש אינה עוצרת את החלודה, ופעמים רבות אפילו מאיצה אותה

זו תופעה שטרם שמעתי עליה. תוכל להסביר מדוע זה קורה?

א, 08/12/2012 - 09:03

#16

חגי שושני

עמיתברוב רובם של המקרים בהם

עמית

ברוב רובם של המקרים בהם מתבצעת צביעה בשטח, אין הכנה מתאימה לצביעה, המתבצעת למעשה על שכבות חלודה קיימות.

צביעה על חלודה כולאת רטיבות מתחת לצבע ואינה מאפשרת לרטיבות להתייבש.

כמו כן, שכבות החלודה הצפופות בגודל מיקרוסקופי יוצרות יניקה קפילארית השואבת אליהן רטיבות במדה וקיימת רציפות עד מקור רטיבות כמו אדמה, השקייה, טל, גשם וכדומה.

רטיבות ולכלוך הופכים את המים למוליך חשמל מצוין, יוצרים מתחת לצבע תאים גלווניים צפופים, ומאיצים את תהליך החלודה.

כמו כן, במקרים כאלו עלול כל הפוטנציאל הקורוזיבי להתממש באזורים קטנים וליצור חורים בפלדה (במקום להקטין באחידות את עובי הפלדה בשטח גדול).

חורים בפלדה מקשרים את פנים העמוד עם החלודה מתחת לצבע, ומאיצים עוד יותר את החלודה.

חורים בפלדה גם עלולים ליהיות נקודות תורפה מהם מתפתחים סדקי התעייפות בפלדה, העלולים לגדול עד כשל.

טופס חיפוש

שוב חלודה קטלנית?

רק למשתמשים רשומים גישה מלאה לכל ישומי האתר !

לחצת על "סל המשרות"