שיחות על עיר 7#. למה, מתי וכיצד נזנחו העקרונות האוניברסליים של תכנון ערים
סדרת המפגשים 'שיחות על עיר' מהווה במה לדיון אודות מאפיינים ועקרונות של עיר ועירוניות, תכנון ערים, תפקידיה ומשמעותה של העיר בתרבות העולמית ובמרחב הישראלי. בכל ערב, יארח אדריכל ומתכנן הערים נחום כהן אורח לשיחה פומבית אודות מאפיינים שונים של עיר ועירוניות, בהיבטים תכנוניים, אשר במהלכה יוזמן קהל האורחים לתרום מדעותיו והתייחסותו.
7#. למה, מתי וכיצד נזנחו העקרונות האוניברסליים של תכנון ערים. נחום כהן מארח את ארי אברהמי
בשנות העשרים של המאה העשרים קרה דבר מהפכני אשר פרם את התלכיד של המרקם העירוני מאז ועד עתה. בתקופה זו, החלו אדריכלים שונים בבתי ספר המתקדמים לאדריכלות באירופה לחפש אחר כיוונים חדשים ופרשנויות חדשות לבעית הבלוק האירופאי החולה. חיפושים אלה הביאו את אדריכלי ומתכנני הערים של התקופה אותם לשני רעיונות ההרסניים - ניתוק הבנין מסביבתו, והתיחסות למבנה המגורים האירופאי כאל סילו (מחסן) לאנשים.
הבולט מבין האדריכלים והמתכננים המקדמים רעיונות אלה היה האדריכל השוויצרי הצרפתי לה קורבוזיה.
לאחר עצמאותה של הודו בשנת 1948, החליט מנהיגה הצעיר והשאפתן של הודו החדשה לבנות למדינת פונג'אב בירה חדשה אשר תהווה סמל לשאיפה ההודית להתתדשות - ומה סביר יותר מאשר לקרוא לאדריכל המפורסם במערב, שאינו מכיר את הודו, לתכנן את עיר העתיד של המדינה?...
כמעט מאה שנים לאחר הופעתם של רעיונות אלה בתחום בינוי הערים, ולאחר כמעט שבעה עשורים שבהם אנו מיישמים אותם באופן מאסיבי בארצנו, אנו ממשיכים לשווק רעיונות אלו במחיר של הרס סביבת המגורים העירונית האנושית, היום ובעתיד.
משתתפים
אדריכל מתכנן ערים נחום בהן בוגר הטכניון, לשעבר מרצה בכיר בטכניון, 'הסדנא' והמכללה למנהל, ומרצה אורח באוניברסיטאות בישראל ובעולם. עורך תוכניות מתאר רבות וביניהן חידוש יפו, טייבה, צורן, ותוכניות נוספות בישראל ובחו"ל. עסק שנים רבות בתכנון מבנים ושימור (מוזיאון רובין, קדמת יפו, בית החולים הסקוטי, ועוד). בין ספריו נמנים Urban Conservation(הוצאת MIT Press, 1999), באוהאוס תל אביב (Batsford, 2005), ועוד. בספרו "אגדה אורבנית – תכנון תל אביב בימי המנדט הבריטי" (דורון, 2009), דן ב- "תוכנית גדס" לצפון הישן, תולדות הביצוע של התוכנית, יתרונותיה ומצבה כיום, וכן מבט עתידי על תל אביב בנושאים העולים מתכנית זו במטרה לנסות לעצב גישה לתוכנית שימור אורבנית לתכנית גדס.
ארי אברהמי גדל והתחנך בתל אביב. הוא בוגר הטכניון (1964), ולאחר סיום לימודיו עבד בישראל אצל אדריכל דן איתן על פרויקט מוזיאון ת"א, בהולנד, ובלונדון אצל אדריכל סר דניס לסדן על פרויקט ביה"ס לחינוך באוניברסיטת לונדון. אם שובו לישראל הקים את משרדו הפרטי בירושלים, ועסק במשך השנים במגוון פרויקטים המתמקדים בתכנון ועיצוב בהקשר היסטורי ושימושים עכשוויים למבנים ישנים ועתיקים. הוא מתמחה בשילוב מערכות תשתית למבנים עתיקים ושבריריים, תוך הכרה ולמידה של שיטות בניה מסורתיות ותהליכי הבליה של מבנים. משנת 1985 עוסק בעיקר בעבודה בתחום השימור והמוזיאולוגיה. ארי משמש כחבר בועדת השימור העירונית לעכו העתיקה, וכמשקיף מטעם עמותת האדריכלים בועדת השימור העירונית בירושלים.
הערב בעברית. הכניסה בתשלום (דמי כניסה 30 ש"ח; בהרשמה מוקדמת 15 ש"ח).