רק למשתמשים רשומים גישה מלאה לכל ישומי האתר !
על מנת ליהנות מכל הפיצ'רים והשירותים אותם אנו מציעים בפורטל החדש - מומלץ לבצע הרשמה קצרה ולנהל כרטיס אישי (ניתן גם באמצעות היוזר בפייסבוק).
ההרשמה והשימוש בתכני הפורטל ללא עלות !
על מנת ליהנות מכל הפיצ'רים והשירותים אותם אנו מציעים בפורטל החדש - מומלץ לבצע הרשמה קצרה ולנהל כרטיס אישי (ניתן גם באמצעות היוזר בפייסבוק).
ההרשמה והשימוש בתכני הפורטל ללא עלות !
לקראת פרסום "תקן 2378 קירות מחופים באבן טבעית" עולות כמה נקודות למחשבה, המתייחסות לחיפוי חוץ בשיטת ברנוביץ' ולסוגיית הבידוד התרמי שהיא מעלה.
קירות בשיטת ברנוביץ' נוצקים כשחיפוי החוץ הקשיח (שיש\גרניט וכו'...) נוצר יחד עם אלמנט הבטון ועם שכבת בידוד פנימית - העשויים ברוב המקרים מבלוקי איטונג.
בשל אופי הביצוע, נוצרים בחלק מאזורי הקיר - גשרים תרמיים שבהם אין כיסוי מלא של בלוקי הבידוד.
האזורים הבעייתיים:
1. אזור מוטות הדוודג. החורים שנותרו בעקבות שליפת המוטות המשמשים לקיבוע הטפסות מוטות דוודג מהווים נקודת תורפה וודאית, במידה ולא טופלו.
2. אזור הקראנץ' - לאחר יציקת קיר חוץ, נהוג לבצע מדרגה "קראנץ'" על מנת לאפשר בהמשך את יציקת התקרה בשלב הבא. מיקום זה רגיש במיוחד, וזאת נוכח העובדה כי עובי הבטון בו אינו עולה על10 ס"מ oNVERTER> ולכן איכותו נמוכה. באזור זה נגלה בדרך כלל סגרגציה ואי רציפויות בבטון, ומכאן מהווה איזור בעייתי ורגיש.
3. חיבור תקרה לקיר.
4. חיבור בין בלוקי האיטונג.
5. מיישקים וחיבורים בין האבן לחלונות\פתחים ובין האבנים.
מעולה ! אם הייתי יודע את הדברים האלה לפני חצי שנה אולי הייתי נמנע מכמה טעויות שעשינו בפרויטק שלי באם המושבות.
תודה על המידע הרב. באיזה גודל השיש שבתמונות ומה העובי שלו ?
1. באזור הקרנץ, אם או בלי הקרנץ אין עמידה בדרישות תקן 1045 לבידוד תרמי. הדבר פוגם ברמה גבוהה בבידוד התרמי הכולל של הקיר. לא תקני!!! האם יעמוד בתביעה משפטית?
2. תמונת הבידוד הפנימי בבלוקי האיטונג מראה את בעיית הבידוד המרכזית. בלוקי האיטונג לא צמודים זה לזה. הבטון חודר למישקים שביניהם ומפיל את רמת הבידוד התרמי הכולל של הקיר בעוד כ-15-20%.
3. אותה תמונה מראה את הגשרים התרמיים הרבים הנוצרים במקומות שאין איטונג בתוך המשטח המיועד להיות שכבת בידוד מאיטונג. כמות זו מורידה עוד את הבידוד הכולל של הקיר.
4. תמונת מסגרת החלון לפני היציקה מראה עוד גשרים תרמיים שנוצקים סביב החלון. ובנוסף, באותה תמונה רואים היטב שבין כל שתי שורות של בלוקי איטונג יש פוגה גבוה של מספר ס"מ. איפה הבידוד התרמי????
5. בלוק האיטונג נושם בקלות. בחורף, אדי המים באוויר שבדירה עובר דרכו בקלות ומגיע עד לנקודת ההדבקה בינו לבין הבטון היצוק. ההבדל בכושר מעבר האדים גדול. האדים מצטברים שם בתוך בלוק האיטונג ויכולים להגיע גם למצב רוויה. כל עליה של ב- 1% ברטיבות מפחית את תכונות הבידוד של האיטונג בכ- 4%. נשאר בידוד???
6. כל הסעיפים הנ"ל, 1-5 בעיתיים ביותר ביחס לדרישה התרמית ומיצרים מצב של בעצם אין בידוד תרמי. בעיה קשה. האם תעמוד גם בתביעה משפטית!!!! ומה ירגישו דיירים?
7. הדבקת בלוקי האיטונג לבטון כשהתכונות של שני החומרים שונים קיצונית יוצרת מצב קשה בימי חמסין.2-3 ימי חמסין רציניים, בחדרים ממוזגים יוצרים מצב של יצירת פיצוצים לא מוגדרים וסדיקה בכמות גדולה בשכבת בלוקי האיטונג שמתגלה על גבי הקיר. הדבר כנראה בגלל אנרגית החום הרב שמצטברת בבטון מול השכבה הפנימית החלשה של האיטונג שמושפעת מהמזגן. התופעה מתרחשת גם בקירות ותיקים ודורשת תחזוקה תמידית.בניית הבלוקים כשכבה נפרדת
הקיר יחשב כקיר בלוקים פנימיים וכל הדרישות בקירות פנים יכולו אליו. כל היתרון הכלכלי של השיטה, אם בכלל יש כזה יעלם!
ובכלל, יש בעיה תרמית קשה, הפתרון לא מושלם. לכו לברר בטכניון אצל המומחיםאהלן דוד וברוכים הבאים לפורום CivilEng.
העלית נק' מעניינת בקשר לבלוקי האיטונג - האם יש לך רעיון איך מבחינת ביצוע ניתן להפחית\לצמצם\לבטל רווחים אלה? מנסיון, ייתכן וחלק מהבלוקים יזוזו במהלך היציקה.
יופי של רעיון ויופי של דיון.חבל שלא חשבו על דיון כזה לפני 15 שנה.מזל שיש את האתר הזה ואת הפורום.
אני מתגורר בבניין כזה בצפון תא וסופסוף מבין איך השיטה עובדת.
תודה על המידע
1. הכותב צפריר צודק. קיר שיבנה בנפרד יחשב כקיר. הו לא יהיה דבוק על כל שטח הפנים לבטון ולכן לא יעמוד טוב מבנית
2. מנהל ראשי מעלה בעיקר את בעית הגשרים התרמיים בין בלוקי האיטונג. אני לא מכיר פיתרון מבני וישומי לנושא. יש כאן בעיה אמיתית. אבל לדעתי הגשרים התרמיים באזור הקרנץ, סביב לחלון וביתר שטחי הקיר חמורים שבעתיים.
3. אני חושב שכדי להיוועץ בנושא התרמי עם פרופסור רחל בקר במכון הלאומי לחקר הבנייה. למיטב הבנתי תתאכזבו
מתשובות מקצועיות שתקבלו שיסימו סימן שאלה גדול על כל השיטה.
4. אני מעדיף לא להיכנס מקצועית יותר עמוק כי יתכן ויש כאן בעיות מקצועיות-משפטיות קשות, שכמו שכותב האורח המכונה צפוני, "היו צריכים לתת להן תשובות לפני 15 שנה", לפני שביצעו מאות או אפילו מיליוני מ"ר בשיטה. שלא נגיע לתביעה יצוגית
לשם הגילוי הנאות אני מנהל הפיתוח של בלוקל רביד ובנוסף חבר בוועדות תקינה בתקני בידוד תרמי במכון התקנים הישראלי.
אני מבקש להציע פיתרון נוסף עם בלוקי בטון קלים במקום בלוקי האיטונג. אני מתכוון לבלוק פומיס במידות 10/25/60 עם שקע תקע בצדדיו. (10 רוחב, 25 גובה ו- 60 אורך)
הפתרון מתאים לבנייה באזור תרמי א' לפי החישוב הבא:
האבן בעובי 2 ס"מ +שכבת טיט ההדבקה + הבטון בעובי 15 ס"מ
משקלם כ- 420 ק"ג למ"ר וההתנגדות התרמית שלהם:
r=0.1 m2•K/W
הבלוק – משקל 100 ק"ג למ"ר
r=0.30m2•K/W
משקל מ"ר קיר לצורכי בדיקת התאמה לתקן (הבידוד בפנים ולכן לפי תקן 1045 חלק 0 נלקחת מחצית המסהשל השכבה שלאחר הבידוד-הבלוק):
420/2+100=310 ק"ג למ"ר
ההתנגדות התרמית של הקיר r=0.40 m2•K/W
הדרישות לפי ת"י 1045 חלק 1 בהתאם למשקל קיר של מעל 300 ק"ג למ"ר היא 0.4 מ"ר קלווין לווט
הפתרון מתאים לאזור א.
בלוק זה ניתן ליישם בצורה זהה לישום של בלוק האיטונג או לבנות בנפרד לאחר היציקה ופירוק התבנית.
השקע תקע שבבלוק ימנעו בריחת בלוקים ויצירת גשרים תרמיים בפוגות
הבלוק בלוק בטון צמנטי שניתן לבנותו בקלות גם לאחר היציקה בצמוד לקיר וגם אם יחשב כקיר נפרד יעמוד בכל דרישה של קיר.
הבלוק לא רגיש לסדיקה כתוצאה משינויי מזג אוויר.
הבלוק לא רגיש לרטיבות והתחושה הפנימית לדייר היא של קיר בלוקים רגילים.
ניתן להשתמש גם בפלוק פומיס במידות 10/20/50 ללא שקע תקע
לשאלות נוספות: שלומי- 054-6733910
אהלן שלומי, ברוכים הבאים לפורום CivilEng.
תודה רבה על ההארות\הערות - אשמח לראותך בפורום - גם בהמשך
לשם ההגינות יש לציין שפיתרון זה עונה רק על דרישות 1045 לאזור א' בלבד ( רצועת החוף) ולקירות סופגים בלבד. זוהי הדרישה הנמוכה ביותר של התקן. באיזורים אחרים או באיזור זה , בקירות לא סופגים ( חדרי אמבטיה למשל) הדרישות כבר גבוהות יותר והפיתרון המוצע אינו עומד בהן.
לעניין שיטת הברנוביץ' - במספר פרוייקטים המלצתי על שימוש בטיח תרמי פנימי.
איתמר
איתמר צודק
הפתרון מתאים לאזור א' בלבד.
אבל חשוב להדגיש שבאזור ב' הפתרון מחייב לפחות 9 ס"מ איטונג
והחשוב ביותר, כפי שכתב דוד כהן- כל עוד לא נפתרה הבעיה התרמית באזור התקרות/רצפות על הקראנץ, השיטה לא עומדת בדרישות 1045 וגם להבנתי היא לא תקנית כך.
ברוח הגילוי הנאות אני מהנדס חברת פוליביד לשעבר מהנדס חברת איטונג.
אני שמח שמעלים כאן את הבעיות שבשיטת ברנוביץ'. השיטה טובה אך לא מושלמת. חברת תדהר שיפרה את השיטה ופתרה את רוב הבעיות חוץ מבעית גשרי קור.
הינכם מוזמנים לכנס חיפויי חוץ בכפר המכבייה ב 9/02/2010. כול הבעיות והפתרונות יוצגו שם.
מנחה : אינג' עמי בוך , הורוביץ בוך מהנדסים
ברצוני לעלות מספר נושאים:
1) לפי התמונה המוצג, לפי ת"י 2378 האבנים נדרשות לאחיזה מכנית בארבע נקודות ולא 2 כפי שנעשה בפועל. את האבנים יש לשטוף במים זורמים, לנקות מאבק ולמרוח בשכבת איטום. אבנים הנושרות זאת הבעיה העיקרית. באזור א' בקרבת הים נדרשים ווים מנירוסטה 316 בקוטר המוגדר בת"י הנ"ל. לפי התמונה חסרה שורה אחת של בידוד בלוקי איטונג אולי לצורכי חיסכון J.
2) בלוקי איטונג אחידים ומדויקים כמו סרגל. לפי התמונה התבנית עקומה לגמרי או העובדים חסרי פלס וכלים מינימאליים. אין שום קשר בין איטונג והבעיות המוצגות כאן. המרווחים בין בלוקי איטונג יש למלא בדבק איטונג או טיט איטונג עם תכונות דומות לבלוקי איטונג. כול בלוק או פיתרון לבידוד פנים אינו פותר את הבעיות.
3) לגבי בידוד התרמי לאזור ב':
סוג החומר
עובי
במ"מ
מוליכות תרמית חישובית (λ ) (וט למ' צלזיוס)
התנגדות תרמית חישובית (r )   ; (מ"ר* צלזיוס לווט)
מסה
סגולית
משקל
למ"ר
אבן
20
2.3
0.009
2600
26
בטון
150
2.1
0.071
2400
180
איטונג
80
0.16
אהלן גיא וברוכים הבים לפורום CivilEng.
הערב עלתה לאוויר עבודת מאסטר של אינג' איתמר גולדברג בנושא בידוד. לדעתי מאוד מעניין ושווה הצצה.
מאסטר
בימים אלו אני בונה בית ואני מעוניינת בייעוץ לגבי בניה ירוקה וחסכון באנרגיה.
הוסף תגובה חדשה