רק למשתמשים רשומים גישה מלאה לכל ישומי האתר !
על מנת ליהנות מכל הפיצ'רים והשירותים אותם אנו מציעים בפורטל החדש - מומלץ לבצע הרשמה קצרה ולנהל כרטיס אישי (ניתן גם באמצעות היוזר בפייסבוק).
ההרשמה והשימוש בתכני הפורטל ללא עלות !
על מנת ליהנות מכל הפיצ'רים והשירותים אותם אנו מציעים בפורטל החדש - מומלץ לבצע הרשמה קצרה ולנהל כרטיס אישי (ניתן גם באמצעות היוזר בפייסבוק).
ההרשמה והשימוש בתכני הפורטל ללא עלות !
מקובל וידוע שאין אפשרות להימנע מסדקים בגלל שקיעה דיפרנציאלית של היסודות. גם ועדת המומחים
(מהמובילים בענף) של איגוד מהנדסי הבניה והתשתית קבעה זאת:
http://www.globes.co.il/serve/globes/docviewasp?did=10000798 27&fid=2649
בבניין שלי עומדים להוסיף 4 פירי ממ"דים בפינות בניין ופיר מעלית ( תמ"א 38) ואח"כ להסתמך גם על עליהם
בבניית הקומה וחצי הנוספות.
אודה למומחים בפורום על רעיונות לצמצום השקיעה הדיפרנציאלית בין המבנה לתוספות החדשות.
כמו כן האם יש חשש שהריתום בין הפירים לבניין הישן יעקר או יגרום לסדקים חמורים בעת השקיעה של
הפירים. מדובר בביסוס בסלע כורכר.
אהלן אשר וחג שמח
מאחר ואין אפשרות למנוע את הסדקים, אולי כדאי לשקול לנסות ולרסן אותם\לשלוט על ידי תפרי התפשטות ?
לגבי שקיעת יסודות, ניתן לנסות ולהגדיל את תסבולת הקרקע על ידי שימוש בג'ט גראוט, אולם לצערי אני בספק אם הדבר אפשרי בחתך כורכרי כמו שציינת ואף בשל העלות הגבוהה של שיטה זו.
תודה לירן על העצה והחומר המענין ביותר שכתבת.
במקרה זה תוצאות השקיעה עלולות להיות חמורות מאד (לא רק סדקים) כך שהעלות היא שיקול משני.
מדוע הספק ביחס לחתך כורכרי ?
ובקשר לתפרי התפשטות, הפירים והחיבור ביניהם ע"י מרפסות מהווים חלק עיקרי בחיזוק הבניין לרעידות אדמה. לצורך זה תחובר כל המערכת לבניין הישן בעזרת קוצים / מיתדים כימיים. במצב כזה אין אפשרות לתנועה יחסית כך שאין משמעות לתפרי התפשטות.
יכולת ההזרקה לקרקע תלוייה בהרכבה ובצפיפות החומר ממנה עשוייה, צריך לבדוק האם ניתן להזריק ומהי האפקטביות של ההזרקה - בהתאם לסוג החתך. במידה ותהיה מעוניין בפרטים נוספים ובקבלן המבצע את העבודה הנ"ל, אשמח לעזור. 054-6511041.
תודה לירן על הנכונות הרבה לעזור.
בינתיים אנחנו נמצאים בשלב של איתור הבעיות והפתרונות האפשריים.
אני לא מרגיש בנוח להטריד אנשים לפני שנחתום על החוזה. לאחר החתימה אטריד גם אטריד, כולל אותך.
שוב תודה
חג שמח
ל ASH
חג שמח
אם אתה דייר בבנין אז זה לא אמור להטריד אותך אלא את המתכנן של החיזוק והבניה הנוספת
אם אתה גם דייר וגם מהנדס אז אתה בבעיה כי אתה יודע וודאי שהמתכנן של הפרויקט יתעלם מהבעיה שהעלת ומי שישאר עם הסדקים זה אתה ושכניך
לכן אני מציע לך לדרוש בתמורה לחתימתך בנוסף למימון של עורך דין גם מימון לטובת יועץ קרקע או מומחה קונסטרוקציות שיבקר את התוכניות
לעצם הענין, לעניות דעתי סלע כורכר הוא תשתית מצוינת לביסוס ואפשר לתכנן כך שהשקיעות יהיו מזעריות כך שהסדיקה תהיה מינימלית
בכל מקרה ניתן לתכנן פירטי עיגון שמצד אחד יאפשרו קבלת כוחות מתיחה ולחיצה ומצד שני יאפשרו תזוזות ורטיקליות
תודה אריה על העצות המועילות. אני בעל דירה וכנראה שאחבוש גם את כובע היזם.
האם תוכל לרמוז כיצד פירטי עיגון יאפשרו תזוזות ורטיקליות ?
חג שמח
ASH
למשל מוט עיגון שעובר דרך כוסית חלולה
בזמן שקיעת החלק החדש המוט יוכל להתכופף (בתוך המרווח שבכוסית) ולקבל את השקיעה כי קשיחותו לכפף נמוכה
בפעול כוח אופקי המוט יוכל להעביר כוח מתיחה גדול בנקל
יחד עם זה צריך המתכנן להעריך את השקיעה הדיפרנציאלית שתיווצר (לא מסובך) וכן לדעת את כוחות המתיחה שיפעלו על המוט בזמן רעידת אדמה (מחייב שימוש בתוכנות יחודיות וידע עם הרבה נסיון בחישוב והפעלת תוכנות אלה).
לאחר שיש לו את כל הנתונים תכנון פירטי החיבור עצמם די פשוט
יחד עם זאת ברצוני להעיר לך כי אם אתה מוטרד היום מבעיות אלה , כנראה שיזם גדול כבר לא תהיה, אבל יש לך סכוי להיות מהנדס טוב.
בהצלחה
ASH
בנוסף אני ממליץ לך לעיין בבעיה שהעליתי בפורום זה "בעיות בתכנון תמ"א 38"
תוכל לראות שיש עוד בעיות תכנון מעבר לשקיעות דיפרנציאליות
אריה בוקר טוב,
אני אסתפק בלהיות יזם קטן.
האם מוט עיגון דרך כוסית הוא פיתרון שיש איתו נסיון בשטח והכרה בתקנים ?
אם מדובר באילתור גם אני חשבתי על אחד. משהוא דומה שלא יעמיד את המוט בכיפופים מחזוריים אך יהיה קצת יותר יקר: מוט עיגון עם ראש מסיבי, מושחל דרך חריץ אנכי בפלטקה עבה שמרותכת/קשורה לזיון שבממ"דים. אורך החריץ יהיה ס"מ ספורים כאורך המשרעת המקסימלית הצפויה.
כמובן שצריך לדאוג שהבטון לא ימלא את מרחב התנועה של הראש בזמן היציקה, ע"י הדבקת חתיכת קלקר מתאימה.
מה דעתך ?
עקבתי אחרי השירשור שלך בנושא תמ"א 38 ואף הייתי אחד המגיבים. האם עיבוי התקרה שהעלית כאפשרות לא נראה לך?
בוקר טוב - תרבחו ותסעדו
לא תמצא פתרונות בתקנים
לא מדובר על כיפופים מחזוריים השקיעה היא תהליך איטי שמרביתה מסתימת בשנה הראשונה
גם הפתרון שלך יכול לעבוד
עיבוי התקרה נראה לי כפתרון העדיף. יחד עם זאת המקסימום שניתן לבצע זה כ 6 ס"מ תוספת שזה 150 ק"ג / מ"ר. (העומס השימושי לגגות בטון)
יחד עם זאת חישוב התקרה לאחר היציקה אינו פשוט כאשר החתך החדש הינו חתך המורכב מתקרה שיש בה כבר מאמצים פנימיים ותוספת של בטון חדש. נשאלת גם השאלה האם קיימות תוכניות קונסטרוקציה של הגג.
תודה ASH על התיחסותך רק לא ברור לי מדוע אתה משתמש בשמי
אם השקיעה היא אמנם חד כיוונית, כלומר לא יהיו מקרים של תפיחת קרקע בחורף או שקיעה יחסית דווקא של הבניין הישן (בגלל תוספת הבינוי או בעת חיזוק היסודות), הפיתרון של מוט בגביע שהציע אריה עדיף מבחינת העלות וזמן עבודה.
עובי התקרה הקיימת הוא 40 ס"מ. האם זה לא רומז על משקל שימושי גבוה יותר מ-150 ק"ג למ"ר ?
ASH
לא ברור לי איך להודעה שלי השתרבב השם שלך
סוג הקרקע שציינת לא מצביע על סכויי תפיחה ויש להניח שהמבנה הישן סיים את שקיעותיו
לגבי התקרה הקיימת האם יש לך תוכניות ? האם מדובר על תקרת צלעות ?
אם אין לך תוכניות כיצד מדדת את העובי? אני בדרך כלל נוטה להניח שהקבלן שבנה את הבנין לא התאמץ לתת יותר מהנדרש בתקנים . ההיפך סביר יותר
בוקר טוב,
עובי התקרה מופיע בתכניות הגרמושקה בתיק הבנין בעיריה.
על גג הבנין מיכל מים בנוי שמשקלו 2-3 טון, כך שיתכן שזו הסיבה לעובי הנוסף.
אני מניח שמדובר בתקרת צלעות אך אוודה זאת בהמשך.
עורך התכניות היה צבי אדלר מרמת-גן. האם ידוע אם הוא עדיין פעיל ?
בנושא מוט עיגון בכוסית, הכוסית תאפשר גם תזוזות אופקיות. האם לא עדיף מוט עיגון בחריץ אנכי?
לא צריכה להיות שום סיבה לתזוזות אופקיות אם התכנון טוב
יחד עם זאת גם חריץ אנכי זה טוב
לגבי עובי התקרה ברור שמה שמופיע בגרמושקה זה לא מה שקיים בשטח אך אין כל בעיה לבדוק זאת
אם תזדקק לייעוץ נוסף תוכל לפנות למייל שלי
a_boimel@hotmail.com
קיבלתי בינתיים שני רעיונות נוספים לטיפול בבעיה:
1.מפי אינג' צביקה מלמדובסקי מחב' קריגר - לחבר את הבניה החדשה לישנה בקורות קישור תת קרקעיות שיקשיחו את הכל למבנה אחד שלא יתאפשרו בו שקיעות דיפרנציאליות.
2.להשאיר את הקוצים בחלל ריק ולדייס אותם רק לאחר כשנה עם תום מרבית השקיעות.
מס'1 נראה לי קצת קשה לביצוע. יש צורך בקורות קישור אימתניות עד עצומות שיוכלו לעמוד במאמצים שיווצרו.
אשמח לשמוע דעת המומחים.
אחלה שרשור!
קורות קשר לא יעזור גם הם יהיו בגובה של מבנה כולו. שמבנה שוקעה אים בטון שיעמוד במאמצי גזירה. מה שהכי קל לעשות ביסוס על כלונסאות מאוד עמוקים זה מביא לשקיע מזארית פחות מלימטר. אולי יהיה סדיקה בטיח שצריך תיקון קטן .
"קורות קשר לא יעזרו גם אם יהיו בגובה של המבנה כולו. שמבנה שוקע אין בטון שיעמוד במאמצי הגזירה..."
תודה איליה על התיחסותך המחכימה.
אם יהיה מפגש חברי הפורום אצלך אשמח לבוא.
כן יירבו דיונים כאלה
אתה מוזמן גם לבד.אני בכיף אארח כל מי שבא .
האם ניתן להעריך כמה ס"מ שקע בניין בן 3 קומות שנבנה ב1926 עד היום, כאשר הקרקע בשכבות העליונות חול חרסתי בצפיות נמוכה, ובעמק 4 מטר כורכר קשה.
אלי שלום.
שאלה כזו יש להפנות אל יועץ קרקע.
גם אז מכיוון שמדובר על שקיעה בטווח זמן ארוך, כשאנו יכולים רק להעריך\לשער מה היו העומסים שפעלו על המבנה, וללא מידע על היסודות, סביר להניח שתקבל שוליים רחבים מאוד בהערכה...
האם יש איזושהי סטטיסטיקה של שקיעה של בניינים בארץ או בעולם?
האם יש איזושהי סטטיסטיקה של שקיעה של בניינים בארץ או בעולם?
הגיוני שיש סטטיסטיקות מצומצמות ברמה האקדמאית,
אבל אני לא יודע להפנות אותך לאיזשהו מקור.
גם קשה לי להאמין שאם תמצא משהו, המידע שתקבל יעזור לך.
לדעתי או שתמצא תוצאות בפיזור סטטיסטי רחב, או שתמצא אוסף תוצאות למצב ספציפי שנבדק ששונה מהמצב אצלך.
בכל מקרה בהצלחה.