AFLALO ניהול ופיקוח | bmby | סמנטו טכנולוגיות | ESQ להנדסה אזרחית | EXYTE | GSL לירית הנדסה | INTSITE | iSTERN | JUSTMANAGE | madlan | MODY | Opanadlan | RECOM | SHUNTONG | Soltell Systems | URBUILD | Volach & Co - Law Office | WECON | WXG | א.אפשטיין | א.כצמן מהנדסי בניין | א.צ שווק | א.שדה | אגרוטופ | אדוונס הנדסה | אדם-אטיאס | אהוד לויתן הנדסה | אודור בנייה | אוליצקי תשתיות | אופק שלי | אזורים | אחים אמר | אחים מרגולין | אחים פוקרא בנייה ויזום | איגוד המהנדסים לבנייה ותשתיות | אישיו סי אס | אכברט מהנדסים | אל-הר הנדסה ובניין | אלדר שווק | אלוטון | אלומלייט (ישראל) | אלקטרה בנייה | אסותא תשתיות | אפקון בנייה | אפרתי מדפיס | ארגון נכי צה"ל | ארז מהנדסים | בוני בניין | בוני התיכון | בורשטיין מהנדסים | בני וצביקה | ברוש בניה | ברן ישראל | ברקן הנדסה | גאודע בקרת בנייה | גב ים | גוזלי בנייה | ד.א.ל-ח.פ.ת | דוד מהנדסים | דניה סיבוס | דנישרא אינטרנשיונל | הייליפט | המועצה הישראלית לבנייה ירוקה | הנסון (ישראל) | התאחדות הקבלנים בוני הארץ | חוצה ישראל | י. טל אחזקות וניהול | י.ח דמרי | י.שני מהנדסים | יובל אלון | ינון מחקר | ירון הירש מהנדסים | ירון שמעוני שחם מהנדסים יועצים | לוינשטין | מ.ג.א.ד | מגאסון | מסד עוז | ניצן ענבר ניהול פרויקטים | ניצן קול | נת"ע - נתיבי תחבורה עירוניים | נתיבי ישראל | סווירי מהנדסים | סיון ביצוע | סלומון מהנדסים | סלע בינוי | סקיליין | עדיא | עו"ד גיא פרבמן רשף ושות' | עו"ד מינצר - כרמון, נסים ושות' | עו”ד גיא פרבמן, רשף ושות' | עומר הבונים | עומר הנדסה | עיריית ת"א | עלי חוארי מהנדסים | עמית לויתן | עץ השקד | פורט מהנדסים | פז כלכלה | פייסט אדריכלים | פילואש | פישר בכר חן וול אוריון ושות' | פרשקובסקי | צבי המלי מהנדסים | צה"ל - בינוי | קב' צליח רוטשילד | קבוצת BST | קבוצת אורון | קבוצת אשטרום | קבוצת ב.ס.ר | קבוצת חנן מור | קבוצת סופרין | קבוצת שיבולת | קדמור | קו מדידה | קובטי יוסף | קופמן יזמות ובנייה | קימברלי קלארק | קן התור | קרן דנון פתרונות פשוטים בנדל"ן | קרן יסודות | רוטשטיין | רום גבס | רם אדרת | רם לי בנייה | רמי צרפתי | ש.בן אברהם | שי גיל פרוייקטים | שיכון-בינוי | שלו מור יוסף | שמשון זליג | שער ניהול פרויקטים ומכרזים | שפיר הנדסה | תדהר | תצפית נדל"ן |

תרומת דודי השמש לייצור אנרגיה ראשונית בישראל

מדינתנו התברכה בשמש מצפונה ועד דרומה ואכן גגות בתינו מכוסים לרב בצילינדרים לבנים ופאנלים שחרחרים לידם - זוהי תופעת דודי השמש והיא קיימת בצורה רחבה בישראל וקפריסין ולאחרונה רואים אותה גם בהרבה ארצות אחרות באגן הים התיכון ואף בחלק רחוק יותר של העולם. דוד השמש המודרני הוא פטנט של ממציא ישראלי בשם ד"ר צבי תבור שהציג מערכת חימום סולארית סיפונית בשנת 1958 כשכלול למערכת חימום מים פשוטה יותר. כיום נטען, כי המערכות הסולאריות לחימום מים חוסכות למשק החשמל הישראלי כ-4% מהחשמל וכאן נבדוק את הטענה הזו בחינה תיאורטית. 

ההיסטוריה המסחרית של דודי השמש מתחילה כתוצאה ממשבר הנפט של שנות השבעים, אז מדינת ישראל קיבלה החלטה אסטרטגית להפחית את התלות הזהב השחור, שאז שימש לייצור חשמל, וחייבה התקנת דודי שמש על כל בניין חדש. עם הזמן, נכללו בתקנות בניינים בני 1 עד 9 קומות, כאשר בבניינים הגבוהים יותר של 5 עד 9 קומות משתמשים במערכות לחץ וקולטים מרכזיים. לאור ריבוי בניינים רבי קומות בשנים האחרונות, שכידוע לא מחוייבים בהתקנת דודי שמש ותופעה של חלוקת דירות בערים הגדולות, נעשה דיון בכנסת בשנת 2012 בנושא עדכון והרחבה של התקנות בנושא אנרגיה סולארית לחימום מים, אך מאז לא הייתה התקדמות.

מערכת סיפונית סולארית לבתים מאפשרת לחמם את המים לטמפרטורה של 70-80 מעלות בימים בהירים, כך שלמעשה דוד סולארי בישראל שמותקן כראוי מייצר מים חמים כמאתיים חמישים עד שלוש מאות ימים בשנה. למרות שכדאיות דוד שמש בימים מעוננים מופחתת ויש כמובן גם צורך בתוספת חימום חשמלי בחורף, המים בדוד הסולארי יהיו לרב יותר חמים מאשר בדוד חשמל רגיל, ועל כן אפילו תוספת החשמל לחימום בעונה קרה תהיה פחותה ביחס לשימוש בדוד חשמל רגיל. עקב היעדר קולטים, דוד חשמל מכיל מים קרים ואילו דוד שמש יתחמם אפילו במצב של מעט שעות אור. כך למשל, ביום חורפי דוד חשמל יכיל מים בטמפ' 15 מעלות ואילו דוד שמש יכיל מים בטמפ' של 25 מעלות. אי לכך, סביר כי דוד שמש יצריך פחות חשמל לחימום. אפשר להניח כי רבע מהימים במהלך שנה יהיו ימים מעוננים במידה זו או אחרת, אך רק בימים מעטים לא יהיה שום הבדל בין צריכת חשמל של דוד שמש לבין הצריכה הגבוהה של דוד חשמל. למרות החשש שיש צורך בהפעלה רבה של הדוד הסולארי בחורף עקב ימים קצרים וקור, הרי גם בשיא החורף הימים הקרים לרב אינם ימים של גשם אלא דווקא ימים בהירים של קרה. בימים של קרה אין בעיה של שמש, ולכן למעשה אין צורך בהפעלת הרבה חימום חשמלי בדוד שמש, בניגוד לצורך של חימום במזגנים ומחממים.

מובן שההשוואה בין צריכת חשמל של דוד שמש לדוד חשמל מבחינה אנרגטית אינה פשוטה ולא בכל מקרה אכן עדיף דוד שמש על פני דוד חשמל. יש לקחת בחשבון שחלק מדודי שמש לא ממוקמים לחשיפה טובה לשמש ולכן קיומם אינו תורם הרבה. בנוסף, דוד שמש מצריך תחזוקה שוטפת, כך שקיום נזילות, הצטברות לכלוך על קולטים וקורוזיה במערכת יכולים לגרום לחוסר יעילות וכך להפעלה נוספת של חימום חשמלי.

בפועל, דודי שמש לרב אכן מתוחזקים וממוקמים היטב ולכן מתפקדים בצורה אופטימלית. כתוצאה, הם יוצרים חסכון משמעותי לבעלי דירות - שווה ערך לכאלף קוט"ש לדוד שמש ממוצע בשנה אחת. בישראל יש כ- 2.2 מיליון בתי אב, וליותר ממחציתם קיים דוד שמש פעיל. למעשה, מעל למיליון בתי אב עם דוד שמש חוסכים למשק סדר גודל של 1.5-2.5 מיליארד קוט"ש. המשק הישראלי מייצר כ-62 מיליארד קוט"ש בשנה וצורך סדר גודל של 57 מיליארד קוט"ש (נכון לשנת 2013), מה שמביא אותנו לחיסכון של 2.6-4.4% בצריכת חשמל. מבחינת תרומה לייצור אנרגיה ראשונית - בהתחשב ששוק החשמל מהווה בערך 32% מכלל משק האנרגיה הישראלי, מדובר בתרומה של 0.8-1.3% לסך ייצור אנרגיה ראשונית ע"י דודי השמש שפרוסים במדינה.

הכותבים הם חלק מצוות למד אנרג'י, אשר עוסקת בתכנון וניהול אנרגיה ומתמחה בפתרונות אנרגיה מבוזרת וקידום טכנולוגיות חדשות.

תגיות
הוספת תגובה
תגובות
1 תגובות
התמונה של אנונימי
גל
תודה! אשמח לקרוא ניתוח ברמה כזאת גם על פרוייקט הלוחות הסולריים שממוקמים על גגות בתי ספר, והאם זה משתלם כלכלית להתקין אותם או שזו בעיקר אמירה חינוכית ואידאולוגית
על המחבר

רק למשתמשים רשומים גישה מלאה לכל ישומי האתר !

על מנת ליהנות מכל הפיצ'רים והשירותים אותם אנו מציעים בפורטל החדש - מומלץ לבצע הרשמה קצרה ולנהל כרטיס אישי (ניתן גם באמצעות היוזר בפייסבוק).

ההרשמה והשימוש בתכני הפורטל ללא עלות !

הירשםהתחבר

לחצת על "סל המשרות"

רק למשתמשים רשומים גישה לסל המשרות

אנו ממליצים לכם להירשם או להתחבר לאתר כדי ליהנות ולייעל את תהליך חיפוש העבודה.

משתמש שאינו רשום רשאי לשלוח קורות חיים לכל משרה בנפרד.

חזרה ללוח הדרושים | הירשם | התחבר